הורג רופאי הפלות מוצא להורג

כנראה שאין דבר זה מסור לבי"ד של מטה

לספי



על שאלת האשכול, האם יש להחמיר או להקל, בדינו של אדם ההורג נפש, בטענה שהריגתו מוצדקת, פסקת, שמבחינת ההלכה היה על הרופא למות, בפרט לדברי הרמב"ם, ש"גם אם אין לרופא דין רודף, העד נעשה דיין ומוציא לפועל".

איני מבין איך טעית כך בדעת הרמב"ם, והאם באמת חשבת שהרמב"ם כתב, שכל אחד, יכול לטעון, "ראיתי את הגוי עובר על דין מדיני בני נח, שפטתי אותו, פסקתי שהוא חייב מיתה, והרגתי אותו", ללא דין וללא דיין, כאשר הרמב"ם כלל לא הזכיר, אפילו אפשרות הריגת אינו יהודי ע"י "קנאי", לא ע"י קנאי לא יהודי, או אף ע"י קנאי יהודי, ולפני שתביאני את מעשה פנחס, עיין בדברי הרמב"ם בפי"ב מאסו"ב הלכות ה-י, בהם הוא מביא את דין הקנאי רק לגבי הגבר היהודי, וראה תוספות עבודה זרה דף סד עמוד ב, "וא"ת, והלא מיד שעבר שבע מצות חייב מיתה, דאזהרת בני נח היא מיתתן, בלא עדים והתראה? י"ל, דכל זמן שלא דנוהו בית דין, אינו חייב מיתה".

והפירוש בדברי הרמב"ם, "ובן נח נהרג בעד אחד ובדיין אחד, בלא התראה, ועל פי קרובים", הוא: שאף שבדיני העדות והמשפט, שלפיהם דנים בני ישראל, צריך לפחות שני עדים למעשה, הרכב בית דין של 23 דיינים בעבירה שעונשה מוות, וכדי שעושה מעשה אסור יהיה בר עונשין, יש להתרות בו תחילה, וכן שהקרוב פסול לעדות ודיינות, אין את ההגבלות הללו, אצל בני נח. אך אין בדבריו זכר לדבריך, ש"העד נעשה דיין, ומוציא לפועל".

פסקת הלכה בדיני נפשות כבר סמכא: "במקרה שלנו המצב ההלכתי הוא כדלהלן", ואין ספק אצלי שלא הבנת את דברי הרמב"ם, ואם היו הדברים כדבריך, שכל אחד יכול ליהפך לדיין ותליין, נס הוא מן השמים, שעדיין יש להשיג "שאבעס גויים".

ואסיים בדברי הרב מיימון – פישמן, המספר ב"למען ציון לא אחשה", שבאחת מאסיפות "חובבי ציון", היה אחד שלא פסק מלהפריע בקריאות נגד מתיישבי הקולוניות בא"י, שהם מחללי שבת וכו', הרב הנואם, שלא יכל להשתיקו, אמר לו: דבריך הם כדברי הגמ' (חולין דף סג עמוד ב, העוסקת במיני העופות הטמאים), "ראה זו איה, ולמה נקרא שמה ראה ... שעומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל", והרב המשיך להסביר, אין מאמר גמרא זה, רק הסבר לשמו של העוף, אלא גם "הוכחה" שהוא עוף טמא, שהרי היא עומדת בבבל, שבה כל הנבלות שבעולם, ואעפ"כ היא מחפשת נבלות דוקא בא"י, (ראה שבת דף קיג עמוד ב, זבחים דף קיג עמוד ב, "למה נקרא שמה שנער (שנער זו בבל) - שכל מתי מבול ננערו לשם").

וד"ל.

[תוקן בידי מיימוני לאחר שנשלחה הודעה לכותב, כדי לרכך את הלשון.]



תוקן על ידי - מיימוני - 05/09/2003 10:22:36

קודם כל לא פסקתי שום הלכה ואינני פוסק, כל שכתבתי היה רק לצורך הדיון ולצורך העניין בדבר כתבתי פירוש קיצוני, ואני מודה בהחלט שהפירוש הנכון הוא כדבריך.
(בכל מקרה לגבי השאלה, מה דינו של גוי שהרג גוי מחויב מיתה עיין תוספות בעניין אנטונינוס שקטל עבדיו.)
ובעניין מה מותר ואסור ליהודי לעשות לגוי, יש מחלוקת בין הש"ך והט"ז בשולחן ערוך, ואין כאן מקום להאריך בזה.

[תוקן על ידי מיימוני שלא באשמתו של ספי]

תוקן על ידי - מיימוני - 05/09/2003 10:30:56

אלה הדברים נכתבו טרם תיקונו של מיימוני בגלל לשון שחרגה מעט מ"את והב וסופה" וכו'. נקווה שלא יישנה וגו' ומ"מ "הודעה" לא זזה ממקומה!

*****
ספי יקר,

מיד שנכנסתי בצהריים לפורום שלחתי הודעה על הדרוש תיקון למעלה וקיויתי שאמחוק בשקט. כעת שהגעת והערת רציתי לזרז את התיקון בלי לחכות לתשובה, אך זה עתה הודיעני מיימוני שהחלטתם לחכות.

לדעתי יש בעיה של שהיית "עוולה" וראוי לתקן מיידית, אך אולי בינתיים די בהערה זו.

*****

הערה: דווקא מכך שמאז שכתבת "לא נוהגים כבוד" ועד עכשיו זה לא קרה ועכשיו שזה קרה זה טופל מיד, זה מוכיח ש"נוהגים כבוד" במקסימום. מה שיש כותבים שנפלט מקולמוסם ביטויים לא הולמים [שאגב, נמצאים בספרות המקודשת ג"כ - ז"א ש"כך היא דרכה..."] ושאין לנו תוכנה כזו המונעת אותם מלהיכנס עד שנתקנם, הרי זה בגדר "אונס".
מעניין אם נמצאים פורומים פתוחים שנוהגים בהם יותר כבוד? תמיהני!


תוקן על ידי - ווטו1 - 07/09/2003 16:39:27

שבע מצוות בני נח הם נמצאים בעומק הלב של כל בן אנוש הראיה הפשוטה ממה שעד העידן הפוסט מודרני כל הדברים האלו היו פשוטים בכל המדינות המתורבתות גם האומרי מותר מרגישים היטב את האסור.

לווטו, ומיימוני,

תודתי לכם על דבריכם, ותודה נוספת על תיקונכם,



לספי,

התנצלותי, באותו מקום ובאותה אשה.

כוונתי לא היתה לפגוע בך, אלא שהדיבורים על נטילת החוק לידים ורצח אנשים ללא משפט, גרמו לי לאבד שליטה במחשבי.

לא באתי ל"נקום" את אי הבנת דבריו של הרמב"ם, אני בטוח שהוא יכול להסתדר מבלעדי, ואף שלא התכוונת למה שאמרת, דבריך ושלא באשמתך, גרמו לי לצמרמורת.

לפני מספר שנים עבדתי משך זמן ארוך, באי מאיי האוקיאנוס השקט, בו קיים "מתח" בין הילידים וה"חדשים", לאיש לא היתה סיבה אישית מדוע לשנוא, אבל הם שנאו.

עבדתי באינדונזיה, סמוך לזמן בו היתה המהפיכה, הסתובבתי חבוש כיפה בעיר ובכפר,יום ולילה, הקבצנים לא ידעו מה זה יהודי, ושרו לכבודי שירים לכבוד ה"אימאם", למוסלמים לא היה זמן בשבילי, כי הם היו עסוקים בלהרוג נוצרים.

וחשבתי לעצמי, מי נהנה מאותה שנאה, בטח לא מי שביתו נשרף, מי שאביו/אמו/בנו/בתו/אחיו/אחותו/ או אשה בהריון שבעלה נרצח, לנגד עיניה ע"י מי שחושב שהוא עושה "מצוה", וממלא את רצון ה' בעולמו, ע"י רצח "ג'יהאד".

כשראיתי את דבריך, הגבתי, בצורה בה הגבתי.

משהו לא בסדר אתי.

... ומודה ועוזב ירוחם.

נישטאיך, לאחר מודעה רבה זו יהיה זה חסר טעם ואיסור להוסיף על מה שכתבת בעצמך.

אך הרשה לי ליטול דוגמא ממה שקרה כאן.

האם אין זה עלול לקרות לכולנו, שאנו נתקלים במהלך חיינו בדבר מקומם - בלשון המעטה - ואז אנו חוזרים ונתקלים בתופעה פחותה, שמתפרשת אצלנו - אני חוזר: שמתפרשת אצלנו - כבבואה של התופעה הראשונה. ואז רגשת הלב גוררת אותנו להגיב בתקיפות שאינה מתאימה לעובדות.

ולא כלפי נישטאיך מיועדים דברי, אלא לעצמי ולכולנו.

ונזכה כולנו לחזור בתשובה שלימה ללא צער

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו