לא הייתי ברור מספיק. בוודאי שמקור המנהג שייך להאר"י וגוריו. אלא עד כמה שידעתי מגעת לא ברור האם הכוונה הייתה לצאת לכיוון הדלת, או לכיוון אחר.
לא באתי לחלוק ולומר שהאר"י וגוריו לא יצאו בפועל לפרדס, אך עדיין יכול להיות שמטרת היציאה הייתה לצאת לכיוון מסוים ולא בהכרח החוצה (או לא רק החוצה, אלא החוצה לכיוון מסוים). ואז גם המנהג שמסתובבים לא לכיוון הדלת מקבל פרצוף הגיוני.
נשלח ב-6/10/2008 19:50
עוברושב
'רגשנות' בעיני איננה דבר פסול, אלא פשוט תכונת אופי. זה שאמוראים נהגו באופן דומה, לא מוריד מה'רגשנות' של העניין. גם לא זה שהרמב"ם כותב זאת על שם 'חכמים הראשונים'.
לכן בסך הכל הערתי, שאם רובנו לא מרגישים את ההרגש הזה של הכבוד הגדול כלפי השבת ביציאה לכבודה, אז לא שייך לחקות את המנהג.
לגבי הזרתות, אינני מבין מה מפריע לכם שהקהל לא נשארים אדישים כלפי הספר תורה המוגבה, ומצביעים עליו.
נשלח ב-6/10/2008 19:50
עף ברוח לא חלקתי על מהות דבריך שעם השנים משתרשים להם מנהגים שונים ומשונים בציבור, רק הערתי שמסורת של מנהג כזה או אחר, לא הוא הנידון של מסורת התורה. [התורה היא לא תרכובת מנהגים]
נשלח ב-6/10/2008 21:14
מה המסקנה שמותר לצפות מבליל זה של טענות ?:
1 האר"י הוא מקור המנהג לפנות לדלת שכן היה יוצא לקראת השבת.
2 לכן צריך לפנות דוקא לכוון הדלת ( ולא כאותם אהבלים חסרי לוגיקה אלמטרית שפונים סתם לאיזה קיר אידיוטי -לדרום למשל).
3 האר"י נהג לפנות לדרום בשל שיטתו לפנות לדרום החם בכל עיניני תפילות לולב וכו, (ולכן בעלי פני ההגיון יפנו נא לדרום דייקא בעת קבלת שבתם)
4 מסקנה:
1א. כל מי שבנה קיר בדרום בלי דלת בביכנ"ס לא למד מעודו אריסטו והוא טמבל.
1ב.זקני צפת נטעו פרדס תפוחים בדרום בגלל הלוגיקה (ולא חששו לחום ועצי התפוח ).
נשלח ב-6/10/2008 21:38
המנקש
האר"י התפלל לכיוון דרום כמו כל יושבי הגליל המתפללים לכיוון ירושליים.
אלמנטרי המנקש
נשלח ב-6/10/2008 22:00
הטענות האלמנטריות מסבכות את העסק תמיד.
1.האר"י התפלל לדרום בגלל ירושליים (המרכיב האלמנטרי הידוע) 2. האר"י לא צריך דלת . 3 .עצי התפוח היו סתם תקועים בדרך 4 .זקני צפת לא חובבי אריסטו 5.בירושליים ממשיכים לקבל שבת למרות הכל( לא מבינים איפא הדלת )
נשלח ב-7/10/2008 17:04
סמך מעניין למנהג ההצבעה על סה"ת בעת הגבהתו, נמצא בספר עזרא--
וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם:וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת יְקֹוָק הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ לַיקֹוָק אַפַּיִם אָרְצָה: (נחמיה ח, ה-ו)
[הגעתי לזה במהלך חיפוש מקור לעמידה בשעת ההגבהה, דבר שגם הוא מוזכר בפסוק זה]
נשלח ב-7/10/2008 21:42
וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ לַיקֹוָק אַפַּיִם אָרְצָה ---- מזה לומדים על עמידה?
נשלח ב-7/10/2008 21:44
ירוחם,
שפיל לסיפיה דאידך קרא.
נשלח ב-7/10/2008 22:28
במשך שנים הייתי מבלה שבתות בליאון שבצרפת שם יש בית כנסת מרשים ביופיו. בית הכנסת שרד את השואה ויצא ללא פגע. הסיפור שמסופר בקהילה שם וכמדומני שעדיין יש שרידים אחרונים המעידים על כך כי בערב שבת התפללו הקהל בבית הכנסת בעת שהנאצים (או משתפ"י וישי)עברו מבית לבית. הם הגיעו לבית הכנסת ופתחו את שערין הגדולים בדיוק בשניה שכל הקהל הסתובב לדלת באמירת בואי בשלום. היו כמה שניות דומיה כאשר הקלגסים עומדים מופתעים מול הקהל השר מולם ובסופן סגרו את הדלת ולא נכנסו שוב לבית הכנסת.
אינני יודע אם הסיפור נכון ובכל מקרה הוא לא עזר לרבים מבני הקהילה אבל עובדה היא באמת כי בית הכנסת לא נפגע כהוא זה. לכו תדעו מה כוחו של מנהג...
נשלח ב-7/10/2008 22:58
בפסוק המצוטט מנחמיה כתוב בפירוש: ... וכפתחו עמדו כל העם ...
ומה עוד יש להקשות ולתרץ?!
אגב, מעניין המקור לעמידה בשעת ברית מילה, כיוון שכתוב: העומדים שם אומרים כשם שנכנס וכו' וכו'.
