| נשלח ב-5/9/2003 00:54 |
 |
| |
עפו"א,
ואיך תפרש איוב לא היה ולא נברא?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 12:38 |
|
| |
משל כמובן אינו שקר.
אני בהחלט מסכים שיכול אדם לטעון שכל התורה אינה אלא משל. זה מה שעשו למשל הנוצרים, ועוד רבים במהלך הדורות.
לכן כל תורה נצחית חייבת בהגדרתה להיות מלווה בתורה שבעל פה ובקביעה מי הם המוסמכים לפרשה.
בלי העיקרון הזה - כל אחד יכול לעשות בתורה כבתוך שלו, ושוב ושוב אנו חוזרים כאן לאותה נקודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 14:36 |
|
| |
עפר
סוף סוף הסברת את עצמך!
1. 'אם הר געש מתפרץ בקצה השני של העולם או שישנה זרימת דם וחמצן באבריך הפנימיים – הדבר הוא אמת רק כמה שיש לך מושג מזה ולכל הפחות בדמיונך.
2. אני מסכים אתך שמי שאינו מסוגל להבין טקסט מסוים יכול להסתמך על כל 'סמכות' שהוא מאמין בה, אבל אינו יכול משום כך לטעון שמי שמחמת זיהויו שלו אינו סומך עליה. נכון שמבחינה סמכותית אין טיעוניי לגיטימיים כמו אלה של הסמכות אבל מבחינה טיעונית והגיונית, זה דוקא הפוך!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 14:46 |
|
| |
שמתי לב שלא קיימתי את מצותך: לא להתייחס לשאר דבריך לפני שאני עונה לשאלה אם יש שקרים בתורה.
פשוט שכחתי והפוך נא בבקשה את שתי ההודעות.
בעצם כבר ענה וטו בקיצור. אבל אקח את דברי עצמך הכוללים במושג אמת: 'דבר המתורגם לשפת השומע כדי שיוכל להבין'.
אני חושב למיטב זכרוני שבאשכול על שקרים קדושים הודגש שלא סביר שיימצא בתורה ציווי שאין לו מטרה חינוכית לשום זמן ומקום. לכן כל המושג שקר קדוש הוא 'דבר המתורגם לשפת השומע כדי שיוכל להבין'. הבעיה מתחילה כאשר השומע הזה גודל והבין את הטפל (ששימש רק לשפה) כעיקר ועל ידי כך זנח את העיקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 09:24 |
|
| |
| safy כתב: |  | | "כל עמי העולם גדרו עצמם בנושא זה"???
לא שמעת על המלחמה בבוסניה?
ואולי לא על כיבוש כווית בידי עירק?
ואתה יודע כמה מלחמות יש כרגע באפריקה, שבהם הכל מותר?
ואם אתה חושב שהאשכנזים (הגוים) יותר טובים, היתה לנו לפני חמישים שנה הזדמנות להכיר את העם הגרמני הנאור.
בקיצור, לגבי אומות העולם, לא הרבה השתנה מאז...
|
|
כאשר הצבא האמריקאי פלש לעירק ועד ימינו אלו לא שמענו על המוני מעשי אונס רצח וביזה (מקרים ספורדיים ארעו אבל הם היוצאים מן הכלל המעידים על הכלל), כמובן תמיד ניתן להביא כדוגמה את ההתנהגות הגרועה ביותר (הנאצים) השאלה היא למי עם ה' צריך להידמות לגרועים שבאומות או לטובים שבהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 09:57 |
|
| |
סנשו
לפני זמן מה- באוניברסיטה העברית בירושליים- הגישה דוקטורנטית עבודה ובו היא קבעה כי חיילי צה"ל גזענים,
וזאת למה? כי חיילי צהל לא ביצעו מעשי אונס בנשים הפלסטינאיות,
ללמדך- כי לפעמים זה שאתה לא אונס- יותר גרוע מהאונס
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 10:56 |
|
| |
ירוחם,
למה אתה מתכוון, אם זו לא היתה הלצה, אנא הפנה את כולנו למקור המעניין הזה.!
אנא!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 11:33 |
|
| |
אפשרי אני מתבדח על הכל, אבל לא מעשי נבלה, של אנשי רוח.
"עבודת מאסטר באוניברסיטה העברית: חיילי צה"ל גזענים, כי אינם אונסים ערביות. אות הצטיינות מטעם האגודה הסוציולוגית הישראלית הוענק לחוקרת שהגישה את העבודה. היא משערת: החיילים חוששים לאנוס כי "התינוק ייחשב כפלשתיני". היא קובעת: הפלשתינאיות לא נאנסות מפני ש"עברו תהליך של דה הומניזאציה".
"אין זה מוסרי לאנוס. אין זה אפשרי לאנוס את מי שאינה אנושית", קובלת החוקרת, טל ניצן, על מה שנתפס אצלה כדה-הומניזציה של החיילים כלפי הנשים הפלשתיניות. מחקרה יצא עכשיו כספרון כרוך מטעם מרכז שיין למחקרים חברתיים באוניברסיטה העברית. המחקר זכה לאות הצטיינות מטעם האגודה הסוציולוגית הישראלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 18:26 |
|
| |
אורנגאוטנג: אשת יפת תואר
לפני מספר שבועות בפרשת כי תצא "כי תצא למלחמה ...וחשקת בה ולקחת לך לאשה "
אני חונכתי וכך גם בכל המפרשים שעליהם עברתי "וחשקת" היינו תנאי קודם שאם אכן התקיים אז "ולקחת לך לאשה וכו"
אתמהה אולי לא כוונת התורה לתנאי אלא למצוות עשה שעליך לחשוק באשה ולפתח את המשיכה אליה .כמו "ועשית מעקה לגגיך" "ואהבת את הגר " וכו ואם כן אולי זו עוד מצווה נדירה אשר עלינו לחפשה
בקיצור - מה ההגדרה ל"תנאי" ? ומה ההגדרה ל"עשה"?
*****
אפשרי:
נדמה לי שבדוגמתך אין צורך להגיע ל'פרשנות מתקדמת' בכדי להבין את הכתוב ככוונתו המקורית, כלומר, אין אנו נדרשים כלל לדרשה, אלא פשוטו של מקרא, הוא ש'וחשקת' הינו חלק מהסיפור, כלומר, כשם שה'כי' מוסב על תצא למלחמה, מוסב הוא גם כן, על 'וחשקת', כלומר, כי חשקת באשה בעת שיצאת למלחמה, ואז עשית את מה שמבואר בהמשך הפסוקים, כך ששאלתך אינה רלוונטית בדוגמא שאתה הבאת.  ואגב, שאלתך הזכירה את ההלצה הידועה, כי ישנה מצוה להיות משוגע כדכתיב 'והיית משוגע'....
אבל, לא נורא, נפרש את דבריך ונקיימם עם דוגמא אחרת, ישנו ספק באחרונים האם דין יום האמור בתקיעת שופר, הוא מעצם המצוה או רק תנאי במצוה, ואף שלכאו' באותו מקום שנאמר 'תרועה' נאמר ג"כ 'יום'. וכיוצא בזה יש לשאול על הגמ' [גיטין כה, ועוד] לגבי פסולי החליצה שאף שכל הפסולים נלמדים מן המקרא, יש מן הפסולים שהם אינם מהותיים והחליצה נחשבת חליצה לפרטי דינים מסויימים, והשאלה נשאלת, מהו 'תנאי במצוה' ומהי 'מצוה ממש'.
*****
מואדיב:
.
"...דאמר ריש לקיש כי משמש בד' לשונות..."
אם תצא למלחמה, ואם תחשוק - אז עשה כך וכך.
 |
|
|
|
|
|
