| נשלח ב-25/1/2007 13:54 |
 |
| |
באיזה חלק של פירוש המשנה נמצא הדרוש הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2007 15:17 |
|
| |
תודה על כל הליניקים
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 02:34 |
|
| |
בחוברת המעניינת שהוציא מרק שפירא (שכידוע מתעתד להוציא ספר על צינזורים) על שאול ליברמן והדתיים מובאים צינזורים שונים. המעצבן שבינהם הוא דווקא הקטן שבהם.
בישורון י' הודפס מחדש מאמר של הרב גיפטר, שבמקור הודפס בתלפיו.
כל ההפניות לר"ש ליברמן או לר"ל גינזבורג נמחקו.
מהקנאים והבני ברקים מזמן התיאשנו, אבל שהחוברת הסמי מתקדמת וסמי מדעית הזו מעיזה לצנזר בציטוט ישיר יוכל להוציא אדם מדעתו וצריכה להעביר אותו על דתו.
להתנחם שהם לפחות מכירים את השמות ויודעים שצריך לצזנר - נחמת עניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2007 10:12 |
|
| |
באוצר החכמה המהדורה המלאה, הופיע בעדכון לגירסה 5 ספר בשם 'אוצרות פון אידשע הומאר', בו היו בין השאר בדיחות יהודיות עתיקות (באידיש, כמובן) שלא נס ליחם, ביניהם גם בדיחות גסות, וכל הקורא אותם בטנו מתפקעת (כסוטה) מרוב צחוק.
מי שהזדרז ועידכן את הגירסה שלו מוקדם, זכה לקבל את הספר. מי שלא, נאלץ לוותר על הספר. הם פשוט הסירו את הספר מחבילת העידכון.
ממש חבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2007 20:38 |
|
| |
הצנזורה מכה מימין ומשמאל כאחד.
לאחרונה היה על סדר היום עניין של אבלות על קרובים שאינם שותו"מ רח"ל. בקשר לזה יש להזכיר את השערוריה שעשו ראשי מוסד הרב קוק, שהוציאו לאור מהדורה של קצושו"ע לר"ש גאנצפריד, מנוקדת, ועשו בה כאדם העושה בתוך שלו. לא רק צנזורה, לא רק משחקי כבוד, או דעות פסולות רח"ל, אלא נגעו בגופי תורה ושינו הלכות, לפי דעתם.
עיין שם בקיצור שולחן ערוך סימן רא סעיף ד
כל הפורשים מדרכי הצבור, והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צוארם, ואין נכללים בכלל ישראל בעשיית המצווה, אלא הרי הם כבני חורים לעצמם, וכן המומרים והמוסרים והאפיקורסים, כל אלו אין אוננים ואין מתאבלין עליהם, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים, ואוכלים ושותים ושמחים על שאבדו שונאו של מקום, ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך ה' אשנא, ואומר באבוד רשעים רנה.
כ"ז הושמט במהדורה המנוקדת של מוה"ק! הסיבה מובנת אך התנהגות זו היא מחוצפת ושערוריתית.
אדם הגון היה אומר, אכן זו דעת הגר"ש גאנצפריד, ודעת הפוסקים שלפניו, אך אני אומר שאין לקיים הלכה זו. אבל להשמיט ולהעלים, לא זו הדרך!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 18:05 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 21:07 |
|
| |
תודה רבה על האשכול החשוב והמעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2008 02:09 |
|
| |
נשאל הבן איש חי בספרו שו"ת רב פעלים (סוד ישרים סימן ח') האם מותר לקצר את אורך הזקן
והוא התיר (הוא מביא שם בשם האריז"ל שהאיסור הוא לתלוש או לעקור ממקומו)
במהדורות הראשונות (עד תרע"ג) התשובה הייתה..
במהדורות אח"כ התשובה הזאת של הבן איש חי לא בדיוק התאימה לדעה של המוציאים לאור אז מחקו אותה מהמהדורה וכיום התשובה הזאת כבר לא מופיעה..
הדעה הזאת של הבן איש חי הוזכרה גם בשו"ת שלמת חיים (משא ומתן הלכתי בין הרב שלמה סאבעל עם הרב חיים יוסף זוננפלד מהדורה שניה שנת תשנ"ח סימן תמ"ז תמ"ח) דן בזה השואל (בערך בשנת תר"פ) ומביא כנ"ל בשם רב פעלים..
כל העניין הזה מובא בספר אוצרות המוסר של הרב משה צוריאל
תוקן על ידי אורהרעיון ב- 06/07/2008 2:08:57
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2008 08:05 |
|
| |
התגלגלתי לשרשור מעניין זה, ועיני צדה בסופו את הודעתו של דגים, כדלהלן:
______________________
הצנזורה מכה מימין ומשמאל כאחד.
לאחרונה היה על סדר היום עניין של אבלות על קרובים שאינם שותו"מ רח"ל. בקשר לזה יש להזכיר את השערוריה שעשו ראשי מוסד הרב קוק, שהוציאו לאור מהדורה של קצושו"ע לר"ש גאנצפריד, מנוקדת, ועשו בה כאדם העושה בתוך שלו. לא רק צנזורה, לא רק משחקי כבוד, או דעות פסולות רח"ל, אלא נגעו בגופי תורה ושינו הלכות, לפי דעתם.
עיין שם בקיצור שולחן ערוך סימן רא סעיף ד
כל הפורשים מדרכי הצבור, והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צוארם, ואין נכללים בכלל ישראל בעשיית המצווה, אלא הרי הם כבני חורים לעצמם, וכן המומרים והמוסרים והאפיקורסים, כל אלו אין אוננים ואין מתאבלין עליהם, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים, ואוכלים ושותים ושמחים על שאבדו שונאו של מקום, ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך ה' אשנא, ואומר באבוד רשעים רנה.
כ"ז הושמט במהדורה המנוקדת של מוה"ק! הסיבה מובנת אך התנהגות זו היא מחוצפת ושערוריתית.
אדם הגון היה אומר, אכן זו דעת הגר"ש גאנצפריד, ודעת הפוסקים שלפניו, אך אני אומר שאין לקיים הלכה זו. אבל להשמיט ולהעלים, לא זו הדרך!
____________________
ראיתי שסיפורו זה עבר בשתיקה-כהודאה. אלא שבעוונותי, לי אישית הסיפור היה נראה, אפעס, משונה למדי. האמנם מוה"ק (בוודאי, לכתוב את השם המפורש "מוסד הרב קוק" זה קשה מאד) ישמיטו סעיף שלם מתוך הקצור שלחן ערוך, משל מדובר באחרונת ההוצאות החרדיות של החתם סופר למסכת סוכה?!
נגשתי איפוא לארון הספרים בביתי ועיינתי בקצוש"ע מוסד הרב קוק, המהדורה המנוקדת, סימן ר"א סעיף ד'.
והנה, הפלא ופלא, הסעיף ישנו, הסעיף מופיע, הסעיף קיים ככתבו וכלשונו (עמ' שנ"ט).
אני מחזיק במהדורת תשל"ד, תשמ"ז, תשנ"ה.
יבוא איפוא האדון הנכבד דגים ויסביר מניין נמצצה השמועה שהביא באותיות כה אדומות ומודגשות. יצדיק נא את זעקותיו על ה"שערוריה" שעשו "ראשי" מוסד הרב קוק, "ועשו בה כאדם העושה בתוך שלו. לא רק צנזורה, לא רק משחקי כבוד, או דעות פסולות רח"ל, אלא נגעו בגופי תורה ושינו הלכות" ושאר לשונו הזהב.
בינתיים אפשר להתייחס אליה בדיוק כמו לעובדה (עובדה, נכון? הרי כך כתוב באיזה פורום) שבמהדורת ששה סדרי משנה בהוצאת וועדי"ש (כלומר, ועד הישיבות), נשמטה ונעלמה לבלי זכר המשנה "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך" וכו'...
 |
|
|
|
|
|
