|
|
| נשלח ב-21/5/2009 23:24 |
 |
| |
ידוע שמשנים. לפחות בזמנינו אפילו בשמות הספרים למשל הספר פתחי נידה השם שהמחבר עצמו נתן לא היה ראוי מספיקו
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 00:24 |
|
| |
גם בשו"ת רב פעלים חלק ד' סוד ישרים סימן ה' הושמט ובדפוס שראיתי נשארה הכותרת סי' ה' ואח"כ מקום התשובה נשאר חלק.
(אם מישהו יכול לסרוק ממהדורה ישנה ולהעלות את התשובה תבוא עליו ברכה)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 07:17 |
|
| |
מופיע בדפוסים וגם בפרוייקט השו"ת, ומשם אני מעתיק:
שו"ת רב פעלים חלק ד - סוד ישרים סימן ה
שאלה. אדם ששתה משקה והיה בו נמלה או יתוש באופן שלא היה גרמא לזה מעצמו
אלא קרה לו הדבר הזה באונס גמור באופן שאין להאשימו ולומר היה לו להשמר
ולא נשמר. וכן שוחט מוסמך ויר"ש ששגה לשחוט בסכין פגומה בשוגג לא הרגיש
ואכלו הבשר אנשים כשרים. או שוחט מתא אשר נבדק והופקד עפ"י חכמים ומוחזק
ליר"ש אך היה רשע בסתר והאכיל לישראל נבילות וטריפות. איך דינם של אלו
שאכלו לפי תומם ולא נודע להם הדבר הרע הזה לא בתחלה ולא בסוף אם נטמאה
נפשם בטומאה זו דנבלות ושקצים דכתיב בהו ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם יורנו
מו"צ ושכמ"ה.
תשובה. בריה טמאה וכן בשר נבלה וטריפה אין גופם מטמא נפש האדם ואע"ג דכתיב
בהו ונטמאתם בם אין הכוונה לומר שגופם מטמא נפש האדם. אלא כל דבר אסור
וטמא שורה עליו כח רוחני של טומאה וכשאדם אוכל אותו שורה אותו כח הטמאה על
האדם ונכנס בו ומטמאו אמנם אם הוא אנוס גמור שאינו יודע כלל מן האיסור
והטמא וגם אין לו לתלות בו גרמא שהוא גרם לעצמו שיכשל בשגגה או אם אכל
אותו דבר האסור והטמא לא ישרה על האדם אותו כח הטומאה של אותו דבר ואין
רשות לכח הטומאה ליכנס בו ולא להיות נוגע בו. וכיוצא בזה נאמר על יעל שאמר
הקב"ה שמי מעיד עליה שלא נגע בה אותו רשע והדבר יפלא והלא ז' בעילות בעל
אך הענין כי בעילות שלו מאחר שהיו באונס גמור לא נגע בה כח הקליפה והרע של
הזנות שלו ולא שרתה הקליפה עליה.
וכ"הג העליתי בס"ד על מ"ש רז"ל המניח אוכל תחת המטה ששורה עליו רוח רעה.
ואמרתי אם הניח אדם אוכל של חבירו תחת המטה שלא בידיעתו וזה המניח הוא איש
זר שאינו בנו ולא אשתו ולא עבדו של בעל האוכל כדי שנאמר ידם כידו אין שורה
עליו רוח רעה האמור על אוכל המונח תחת המטה ע"ד שאמרו אין אדם אוסר דבר
שאינו שלו ולכן פסקו הפוס' אם נכרי שכשך יינו של ישראל כדי להפסידו אינו
נאסר ואמאי אינו נאסר והלא יין נסך עושה טומאה בנפש האדם כמ"ש בס' יין
המשומר. אך בזה ניחא כיון דהנכרי רוצה לאסור היין ולטמאו בע"כ של בעלים
אינו חל על היין כח טומאה בשכשוך זה ונשאר בטהרתו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 22:59 |
|
| |
יש תשובה אחרת בענין גזיזת הזקן
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2009 12:59 |
|
| |
כתב לי ניק בשם עץ השדה-1 (אין לו עדיין זכות כתיבה).
מוסד הרב קוק הוציא בשנת תשיז את הספר "כתוב שם", השגות
הראב"ד על בעל המאור עם מבוא והערות מאת הרב ד"ר ישכר דב ברגמן. בשנת
תשס"ג הדפיס מוסד הרב קוק שוב את הספר, אלא שהפעם עם צנזורה רבה במבוא של
הספר. גם את התואר ד"ר של הרב ברגמן לקחו ממנו, כי בודאי לא ראוי שרב ד"ר
יעסוק בהוצאה לאור של כתבי ראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2009 22:37 |
|
| |
אציין כעת עוד שני השמטות, אולי אביא עוד בהמשך.
א. בשו"ת חוט המשולש סי ט' [הגר"ח מוולאז'ין תלמיד הגר"א] נכתב במקור כי אפשרי לחלוק אפילו על השו"ע ושכן שמע מרבו הגר"א, במהדורות המודפסות כעת נוכל רק לראות שיש לחלוק על כל אחד ואחד אפי' וכ"ו. [אולי בהמשך אעלה צילומים]
ב. שער הלבוש הישן שהודפס בלובלין שנת ש"נ, היה מוקף בפסלים של אדם וחוה, [שאינם צנועים דיים]
כך שבהוצאות החדשות של הלבוש, כשמציגים את צילום השער הראשון, נוכל להבחין בטשטוש ובחיסור של חלקים נרחבים מתמונת אדם וחוה העירומים, שהודפסו בשער המקורי, אגב, בחיי חיותו של הלבוש.
נקודה למחשבה:מה השתנה ב400 השנים הללו, שהפכה תמונת פסל עירום, מדבר לגטימי למראה שיש ליזהר ממנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2009 11:29 |
|
| |
להרב אליעזר ולדינברג זצ''ל בעמח''ס ציץ אליעזר היה בן יחיד הרב שמחה ולדינברג זצ''ל שהיה רבה של שכונת עזרת תורה מטעם העדה החרדית ואשר נמנה על חוגי הקנאים ואף יותר מכך.
לר' שמחה יש בן בשם ר' יעקב שירש את מקום אביו ברבנות ואשר ירש את כל הזכויות של ספרי הרב אליעזר ולדינברג (ועוד זכויות בנכסים שנצברו בירושה מהסבא רבא הציוני הרב וורנר).
היורש הנ''ל החליט בחוצפתו כי רבה כי סביו חזר בו מכל השקפותיו בעניני הציוניות וע''כ נלחם כנגד המולי'ם של ההדפסה החדשה של ''הלכות מדינה'' ועשה כל מאמץ להורידה ממדפי חנויות הספרים ואף השמיט מהמהדורה האחרונה של הציץ האליעזר את ההקדמות שכללו את המינוח המסוכן ''אתחלתא דגאולה'' ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2009 11:44 |
|
| |
רב סיינפלד
מסופר שר' שלמה איגר התיר לבנו ר' לייבלע לומר אחריו קדיש בתנאי שלא יאמר ויצמח.
אחרי הפטירה ר' לייבלע אמר קדיש עם ויצמח.
שאלו אותו הכיצד, ענה שאבא כעת בעולם האמת ויודע את האמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2009 00:46 |
|
| |
באהל יעקב של המגיד מדובנא השמיטו בפרשת בהעלתך קטע שלם הדן בפירוש ותמונת ה' יביט. איני יודע אם יש פה צנזורה או עבודה רשלנית או סתם עצלנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 09:00 |
|
| |
אלו אמנם לא בדיוק ספרי קודש, אבל הבנתי שהרומנים של מאיר להמן עברו שכתובים יסודיים, להשמיט כל רמז לדברים שבינו לבינה. מישהו מכיר דוגמאות?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2009 10:54 |
|
| |
הם יצאו במהדורה מחודשת, שבה מקס ווילהלמינה הופכים למקס ומוריץ וכדומה.
זה לא שכתוב יסודי זה פשוט ספרים חדשים (וילדותיים) שמבוססים במידה זו או אחרת על ספריו של להמן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2009 23:09 |
|
| |
הרב חיים בניש בספרו הנפלא "הזמנים בהלכה" , מצטט את הרב י.מ. שלזינגר בספרו "איזהו בין השמשות". וז"ל: "והרבה מאד נתיגעתי יומם ולילה ליישב זה לדעת ר"ת ולא מצאתי. וע"כ מוכרחים אנחנו לומר בזה שר"ת היה כידוע כל ימיו באשכנז וצרפת, ואע"פ שגם שם אין זמן ארוך כ"כ בין ביה"ש לצה"כ, מ"מ אפשר שר"ת חשב שיהיה כך".
ומעיר ע"כ הרב בניש, כי "במהדורה האחרונה של קונטרס זה, שנדפסה בספר הזכרון 'אש תמיד' ירושלים תשמ"ט השמיטו המהדירים משום מה קטע זה".
("הזמנים בהלכה" ח"ב עמ' שפט הערה 74)
|
|
|
|
|
