במבוא לספר פרי הארץ לר' מנחם מנדל מוויטבסק, המהדורה הנפוצה (המסורה תשמ"ט) שנערכה בידי הרב מרדכי זילבר והרב שלמה וינברג (כמצויין בסוף המבוא), כמדומני חסידי סלונים, נאמר: "בחלק המכתבים מרבינו זי"ע ומ...רבי אברהם מקאליסק זי"ע... ישנה תוספת מרובה ופנים חדשות בכינוס כל המכתבים הנמצאים בספרים שונים ובכת"י (מלבד מכתבים בודדים שלא הדפסנו בעצת גדולים שליט"א)...". במה דברים אמורים?
נשלח ב-10/12/2009 20:35
הרב גורן,מדובר בויכוח נוקב וריב ענק בין הקאליסקער ובעל התניא על כספי התרומות.בהם עולה חשד למעילות והאשמה בהרעבת עניי א"י.בנוסף יש ויכוח על דרך הפצת החסידות.
נשלח ב-20/12/2009 11:20
שלום רב!
בספר מלמד להועיל חלק יורדה דעה סימן נו', יש דיון הלכתי בו מתיר הרד"צ הופמן לגבר ללכת ללא כיסוי ראש וכך כותב שם "הנה בק"ק יראים דפפד"מ בבית החינוך שנתיסד מהגאון ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל (שאני היית מורה שם ב' שנים וחצי) יושבים התלמידים בשעת לימוד שאר המדעים בפריעת ראש, ורק בשעת לימוד תורה מכסים ראשם (וכן הוא המנהג בבית הספר בהאמבורג) וזה נעשה שם עפ"י תקנת הרה"ג מו"ה ש"ר הירש זצ"ל. ובפעם ראשון שבאתי לביתו של הרה"ג ש"ר הירש בכובע על ראשי, אמר לי שכאן הוא דרך ארץ להסיר הכובע מעל הראש כשבאין אל אדם חשוב, ואולי יראה מורה אחר (יש בבית החינוך שם גם הרבה מורים א"י) שאני איני מסיר הכובע מעל הראש לפני ראש בית החינוך (דירעקטאר) היה מחשב זה כאילו אני מבזה אותו. ובזה וכיוצא בזה אין בו משום בחוקותיהם."
בהוצאת "קעסט" (הוצאה מיוחדת לבני תורה) משום מה התשובה הנ"ל נשמטה.
החת"ם סופר בתשובתיו המשווה בין עבודת קרקע בא"י להנחת תפילין- צונזר.
ושמע האמת ממי שאמרה.
באיזה מהדורה זה צונזר? במהדורת מכון חת"ס תשס"ו נמצא הקטע (סוכה דל"ו ע"ב ד"ה דומה לכושי).
נשלח ב-8/7/2010 22:21
שבח אתה ירושלמי בב"ב יש -הוצאת הישיבות -הוצאת בני תורה- ועוד כמה הוצאות קדושות\ המיעדות לבניי התיירה
נשלח ב-8/7/2010 23:03
בבני ברק לומדים חתם סופר? מעניין...
נשלח ב-13/7/2010 00:13
האם מישהו מכיר התבטאויות של רבנים תומכי צנזורה?
נשלח ב-13/7/2010 02:22
רובם נאספו והובאו ע"י כרמלי ב"ספר וסיף" שכמדומה שהובא כבר במהלך האשכול.
נשלח ב-14/7/2010 15:14
היי.. אני חדש פה בפורום (השווה ביותר) הזה וברצוני להוסיף כמה עניניים לדיון למרות שהם לא נחשבים צנזורה במובן הקלסי של המילה, קודם כל אני מדבר על כל ספרי הרב קוק שפשוט לא קיימים.. לא בישיבות החרדיות ואף לא בחנויות החרדיות לספרי קודש (שדיי שולטים בשוק ספרי הקודש) וחבל... כי אפילו אנשים שלא בדיוק מסכימים עם דעתו יכולים לשאוב ממנו ומחכמתו המון, אני אישית התחלתי ללמוד את "עין איה" (ביאורי אגדות שבעין יעקב) ופשוט התאהבתי.
דבר שני זה המון ספרי הגות ומחשבה יהודיים שפשוט נעלמו מהשטח, ספרים כגון: מורה נבוכים, כוזרי, חובת הלבבות, אמונות ודעות, ספר העיקרים וכו' וכו'... ספרים שכל כך מעשירים את עולמו הרוחני והמוסרי של האדם... אי אפשר למצוא אותם ברוב הישיבות החרדיות ואם כן זה באיזה כוך נסתר עם ספרים מלפני 100 שנה בכתב רש"י שצריך זכוכית מגדלת. לאן כל אלו נעלמו?! זו אומנם לא צנזורה מלאה אבל זאת מגמה של מן צנזורה חברתית כזאת... אני אפילו לא יודע איך להגדיר את זה.
בזמר של שבת "כל מקדש שביעי" צונזר הבית האחרון, ושונו המלים באחרית הבית הקודם. בסידור ר"י עמדן הוא כותב שהטעם הוא "מפני השלום"(?), והנה שני הבתים המקוריים:
עזור לשובתים בשביעי, בחריש ובקציר עולמים פוסעים בו פסיעה קטנה, סועדים בו לברך שלוש פעמים צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים ה' אלהי ישראל, הבה תמים.
קדשם במצוותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר רוחך תנחמו כבהמה בבקעה תרד מן ההר שבתם תשכנם בנחלת הסהר כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר.
[יצויין כי מהרי"ץ דושינסקי לא היה אומר הנוסח השגור: "ה' אלקי ישראל אהבת תמים ה' אלקי ישראל תשועת עולמים", אלא: ה' אלקי ישראל הבה תמים ישראל נושע בה' תשועת עולמים", וכן נדפס בסידור מהרי"ץ. (הביטוי "ה' אלקי ישראל הבה תמים" הוא לשון הכתוב ש"א יד, מא)]
נשלח ב-12/9/2010 23:30
צנזורה מבית מדרשם של אנשי כנסת הגדולה
בתנחומא בשלח טז (וכיוצא בו בספרי ומכילתא) מובאת רשימה ארוכה של הגהות ששתלו אנשי כנסת הגדולה מפני הכבוד:
כי הנוגע בכם נוגע בבת (עיני) [עינו] ואמרתם הנה מתלאה והפחתם (אותי) [אותו] בעון אשר ידע כי מקללים (לו) [להם] בניו ולא כהה בם למה שמתני למפגע לך ואהיה (עליך) [עלי] למשא הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא (ימות) [נמות] ההמיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר (כבודי) [כבודו] בלא יועיל וימירו את (כבודי) [כבודם] בתבנית שור אוכל עשב (כבודי) [כבודם] בקלון אמיר ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו (את איוב) [וירשיעו מוסב כלפי מעלה] (וה') [ואברהם] עודנו עומד לפני (אברהם) [ה'] ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה (ברעתם) [ברעתי] אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם (אמנו) [אמו] ויאכל חצי (בשרנו) [בשרו] מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו ובדברי הימים לאלהיו [גירסת המסורת "לאהליו" אף בדברי הימים] זכור תזכור ותשוח (עלי נפשי) [עליך נפשך] אולי יראה ה' (בעיניו) [בעיני] והנם שולחים את הזמורה אל (אפי) [אפם]
