בית פורומים עצור כאן חושבים

צנזורה 'חרדית' בספרי קודש - רשימת ספרים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/1/2018 16:13 לינק ישיר 

תמונות הנשים במחנה ההשמדה טושטשו
השבועון החרדי "משפחה" באנגלית, הנחשב לפופולרי ביותר, פרסם כתבה על תאומי מנגלה – וטשטש את דמויות הנשים בתמונת השחרור של מחנה ההשמדה. המהלך עורר סערה ברשת: "מחיקה זה דה-הומניזציה של כל הנשים וסטירה בפניהן של ניצולות שואה". עורך במגזין מתנצל: "התמונה טושטשה במגזין בעברית. לא ידענו". מערכת משפחה: "תקלה מצערת"
איתמר אייכנרפורסם:  29.01.18 , 11:00


נשים במחנה אושוויץ-בירקנאו טושטשו: העיתון "משפחה" באנגלית, הנחשב לשבועון החרדי הפופולרי ביותר בשפה זו בישראל ובארה״ב, פרסם בסוף השבוע האחרון כתבה לקראת יום השואה הבינלאומי על תאומי מנגלה – ו"פיקסל" את דמויות הנשים בתמונת השחרור של מחנה ההשמדה.


המהלך עורר סערה ברשת, ונשים דתיות הגיבו בזעם: "פיקסול של נשים במחנות ההשמדה הוא עיוות מוסרי".
הכתבה, שפורסמה לקראת סוף השבוע שבו צוין יום השואה הבינלאומי, עסקה בתאומים ניצולי הניסויים של יוזף מנגלה ששרדו את התופת. אלא שהסיפור שעלה אף לאתר העיתון מציג את אחד התאומים מחזיק תמונה משחרור מחנה ההשמדה, ודמויות הנשים הניצבות יחד עם ילדים תאומים במחנה טושטשו.

בכתבה על התאומים ניצולי השואה מובאת תמונתו של רנה סלוטקין, אך נעדרת ממנה תמונתה של אחותו התאומה, איירין, חוץ מתמונה אחת של שניהם בגיל צעיר מאוד.

"הפעם הם עברו את הגבול"

שושנה קיטס-ג׳סקול, בעצמה אישה דתייה מהקהילה הדתית האנגלו-סקסית בבית שמש ומייסדת ״חוכמת נשים״ - ארגון נשים דתיות למען צדק חברתי – זעמה כשראתה את הכתבה. היא העלתה פוסט לפייסבוק וחוללה סערה.


האישה שטושטשה
האישה שטושטשה

״אנו מודעים מזה שנים לעובדה שמגזין ׳משפחה׳ מצנזר תמונות של נשים וילדות, אבל הפעם הם עברו את הגבול", קיטס-ג'סקול אומרת. "פיקסול של נשים במחנות ההשמדה זה עיוות מוסרי. אם מדובר בקורבן, הם למעשה הרגו אותה שוב. אם מדובר בניצולה, זה מעשה נורא לא פחות. אם מדובר בתמונה של מי שלחמה למען שחרור הגטו או הייתה שם למען הילדים בעת השחרור, הם חיללו את שמה״.  

רחל סטומל, עמיתתה של קיטס-ג'סקול בארגון ואישה דתייה אף היא, אמרה כי ״הם נתנו להן מספרים במקום שמות - ואתם נתתם להן פיקסלים במקום פנים. מתי תבינו שמחיקה זה דה-הומניזציה של כל הנשים ואף סטירה בפניהן של ניצולות שואה?״


עורך ב"משפחה" באנגלית: זה טושטש בגרסה העברית של העיתון

שרולי בסר, עורך במגזין "משפחה" באנגלית, הגיב בפייסבוק לסערה: "בסיפור השער של 'משפחה' מהשבוע האחרון הופיע תמונת שואה מפוקסלת, כאילו בכדי לטשטש את דמויות הנשים שבתמונה.


"קוראים ופרשנים שנפגעו מהמהלך פנו אליי. עקבתי אחר הסיפור דרך מחלקת הגרפיקה ודיברתי עם האנשים שהיו מעורבים בכך.


"התמונה לא טושטשה על ידינו. אנחנו לא היינו עושים זאת כך. למעשה, באותה הכתבה ממש באותו העמוד, אפשר לראות בבירור תמונה של ילדה.


"מה שקרה הוא כך: הכתבה תורגמה מהגרסה העברית של 'משפחה', שמתנהלת לפי קווים מנחים שונים משלנו. הם שטשטשו אותה, בהתאם למדיניות שלהם. אחת הגרפיקאיות אצלנו שמה לב לזה, והניחה שהטשטוש נעשה מסיבות אחרות שאינן נוגעות למגדר, ולכן כללה אותן כפי שהן בגרסה האנגלית. השגיאה שלה שנעשתה מכוונה טובה, נבעה מההנחה שהטשטוש מגן על צניעותה של המצולמת מסיבה כלשהי.


"אלא שזה לא המקרה. הפגיעה כתוצאה מכך מובנת. אני בהחלט הייתי נעלב לו הייתי רואה תמונה עם פנים קדושות אלו מטושטשת. 'משפחה' הפגין רצון אדיר לדיון בנושא – וימשיך לעשות זאת עם מועצת הרבנים שלנו, אנו עובדים קשה לגבש מדיניות המקובלת על ידי ההלכה, ומאפשרת לקוראינו להרגיש בנוח מבלי לבזות אף אחד".


מערכת "משפחה": "תקלה מצערת"

ממערכת "משפחה" נמסר בתגובה: "היהדות החרדית מנציחה את זיכרם של ששת מיליוני הקדושים שנרצחו על קידוש השם בשנות השואה, באמצעות שמירה על מורשת מפוארת של אמונה בבורא וקיום חיי תורה ומצוות.


כמו כל כלי התקשורת החרדים, אנחנו מכבדים את הכללים שקבעו גדולי התורה לפני 70 שנה שלא לפרסם מעל גבי העיתונות החרדית תמונות נשים, אך נוהגים לעשות זאת באופן מכבד ולהימנע מטשטוש דמויות. פרסום התמונה המדוברת תוך טשטוש דמויות המופיעות בה היא תקלה מצערת".

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2018 16:15 לינק ישיר 

רק אני הקטן איני מבין על מה המהומה?

וכי הצילום הוא קדוש שאסור לשלוח בו יד?

צאו וראו כי באתרים שונים המציגים צילומי ילדים מטשטשים את פני הילדים (כנראה ע"פ חוק וגם הגנה נגד תופעת הפ' אולי?).

מי שלא רוצה, שלא יקנה את העיתון, או שידלג על הכתבה.

לא שאני סבור שיש בעיה עם תמונות כאלו, ואם עדיין אין, ראוי לפתוח אשכול על תמונות נשים והיחס אליהן. אבל ההיטפלות לעיתון שמספק בסך הכל דרישה צרכנית - גם אם הדרישה מונעת כנראה על ידי יצירת תחרות מלאכותית בשוק החומרות ההלכתי - זאת על מה ולמה?

והנלענד"כ (הנראה לעניות דעתי כתבתי).

***

כמובן, רגיל, איקון ירוק לספרננו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2018 16:34 לינק ישיר 

אם לא רוצים להראות תמונות שיש בהן נשים, אזי לקיים ולא להראות תמונות שיש בהן נשים. מעבר לכך שתמונת ניצולים ממחנה השמדה היא מסמך היסטורי חשוב שאסור לטשטשו, כי טשטוש מסלף את המציאות המתועדת בתמונה, למחוק את הפנים של ניצולות כאילו אינן קיימות לאחר שהצורר הנאצי ימח שמו ניסה לרוצחן מלמד על חוסר רגישות ואטימות.


 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/1/2018 18:18 לינק ישיר 

מיימוני
הטענה שלא יקראו אינה כלום. אני גם יכול לכתוב כתבה שצריך לרצוח את כל משפחת מיימוני ואת כל ההולכים בדרכו, ולומר לך שאתה יכול לא לקרוא.
הדיון כמובן צריך להיות ענייני - האם זה בסדר לטשטש תמונות נשים. לא נראה לי שלמישהו יש בעיה עם עריכה של תמונות. אני מתאר לעצמי שאם היו מטשטשים תמונות של נשים ערומות בשואה לא הייתה כזו צעקה (אני מנחי שגם זה היה מרגיז מישהו, אבל הרבה פחות אנשים). הטענה היא, כפי שיכולת לקרוא בעצמך, היא שטשטוש התמונות עושה דהומניזציה לנשים. אני לא מזדהה עם הטענה הבומבסטית הזו, אבל הטוטוש אומר שנשים, אפילו באופן הכי צנוע, הן גורם למשיכה מינית, ושהמסקנה מזה היא שנשים לא צריכות להיות חלק מהמרחב הציבורי. אני בהחלט מבין למה נשים מתרגזות כשמתייחסים אליהן כך.
שמא טענתך היא שזה לא שונה מהמצב הרגיל בעיתונות החרדית. אז ראשית נראה שזה עלה בגרסה האנגלית שבה אין מנהג כזה. שנית, כל מה שקשור בשואה הוא רגיש יותר, גם כי באמת אנשים רגישים לזה וגם כי זה משהו שנחשב לקדוש וממילא אפשר לנצל אותו באופן ציני למטרות לבחירתך



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/1/2018 20:46 לינק ישיר 

בחו"ל ה' פחות מקפיד, ע"פ הרמבן"ן הידוע - הציבי לך ציונים



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/1/2018 18:08 לינק ישיר 

מ

כתבת

אם לא רוצים להראות תמונות שיש בהן נשים, אזי לקיים ולא להראות תמונות שיש בהן נשים.

זו אפשרות אחת. אני משער שהם ניסו לשלב בין הצגת מסמך היסטורי, צילום היסטורי מרגש, לצד הצורך לצאת ידי הקוראים שלהם. בלי להכיר את הנפשות הפועלות, אני מרשה לעצמי לשער כי האחראים - כותבים, צלמים, עורכים, בעלים - אינם רוצים להרחיק קוראים שמאמינים כי יש איסור על הצגת תמונה של אשה, לא משנה הגיל, המראה, המרחק מן המצולמת, מועד הצילום והקשרו.

זה שאני סבור שהכלל הזה אינו נכון ואינו נובע מן המסורת של ההלכה זו דעתי, גם אם דעתי המנומקת. אני מסתכל על כך כעל תופעה סוציולוגית. או כלכלית.

האם זו זילות של השואה או של האשה?

מעבר לכך שתמונת ניצולים ממחנה השמדה היא מסמך היסטורי חשוב שאסור לטשטשו, כי טשטוש מסלף את המציאות המתועדת בתמונה, למחוק את הפנים של ניצולות כאילו אינן קיימות לאחר שהצורר הנאצי ימח שמו ניסה לרוצחן מלמד על חוסר רגישות ואטימות.

כך אתה טוען. אני סבור שאצל הקוראים זה לא נחשב לחוסר רגישות אלא להתחשבות בהלכה. ובכלל, דומה שההלכה נתפסת אצלנו כדוחה כל דבר אחר, גם רגישות.

איני כותב זאת לשבחם אלא מנסה לרדת לסוף דעתם. אמנם, בניגוד לאחרים שכתבו באשכול הזה, אני סבור שזה לא נושא למחות נגדו. במיוחד שאיני קונה את העיתון וכל שכן מנוי עליו. הם מציעים שירות, ואיני משתמש בשירות הזה.


*****
יש

כתבת

הטענה שלא יקראו אינה כלום.

איני יודע מה לענות על זה. הבה ונבדוק: מי שמפרסם - מה שמפרסם, נניח בעיתון או באינטרנט - על פי אלו כללים נדון את פירסומיו, או צינזורם? מוסר? הלכה? רגש שאמור להיות לכולנו?

אני גם מסתייג ממה שנעשה לתמונה, אבל זו רק תופעה אחת מני רבות. זה ודאי לא מתחיל כאן. כפי שכתבתי לעיל. אם זו הלכה בעיניהם, יש להקפיד על זה גם במחיר של מחיקת תמונה בעלת חשיבות היסטורית וסמלית. האם תתלונן נגד ההלכה שאוסרת לפרסם תמונות כאלו? שההלכה אינה רגישה?

אני סבור שההלכה אינה מחייבת את זה.  אבל יש כאלו שחושבים שכן. והם מממנים את העיתון.

כתבת עוד

אני גם יכול לכתוב כתבה שצריך לרצוח את כל משפחת מיימוני ואת כל ההולכים בדרכו

אילו הייתי חושב שיש בזה ממש, הייתי מודאג. בינתים זה נראה לי מוזר ואפילו, באופן אבסורדי, מחמיא. האם כה מכעיסים הם דברי? ואם כן, האם משפחתי אשמה? מילא, ההולכים בדרכי, שהיא כנראה מסוכנת מאד...

בכל אופן, אני סבור שלא ראוי להמליץ להרוג מישהו, וכבר היו כאלו שהוזמנו למשפט על "עבירות" או עבירות דומות.

עוד כתבת

הדיון כמובן צריך להיות ענייני - האם זה בסדר לטשטש תמונות נשים.

בהחלט! וכבר כתבתי שלדעתי אין בזה בעיה, בוודאי לא באופן גורף, כלומר אין צורך לטשטש תמונות. להבדיל מתמונות של *** ואת זה אין ראוי לפרסם כלל.

עוד כתבת

הטענה היא, כפי שיכולת לקרוא בעצמך, היא שטשטוש התמונות עושה דהומניזציה לנשים. אני לא מזדהה עם הטענה הבומבסטית הזו, אבל הטשטוש אומר שנשים, אפילו באופן הכי צנוע, הן גורם למשיכה מינית, ושהמסקנה מזה היא שנשים לא צריכות להיות חלק מהמרחב הציבורי. אני בהחלט מבין למה נשים מתרגזות כשמתייחסים אליהן כך.

זה ניתוח יפה מאד, שלך ושל אחרים. וכאן אנו עוברים לנושא אחר, לא זילות השואה אלא ההחפצה של האשה. וכאן חוששני שזו עובדה שלא נכון להתנכר אליה. גם הצד שלנו, כגברים ונשים, ואולי החלק של "בעל חיים" שבתוכנו, מכיר במין השני כאובייקט. אדם יכול להיתבע לרסן את מאווייו ודמיונותיו בהקשר זה, אבל האם אפשר למנוע אותם?

יותר מכך, כפי שכתב מי שכתב (גרין, אקדמאי) בראשית ימי הפורום, ההלכה מלמדת אותנו להתייחס אל אשה גם כאל אובייקט מסוכן. לכן יש לנו איסור ייחוד, איסור הסתכלות, ועוד. הובא בשמו של בעל תשובה ירא שמים שציין במבוכה כי לפני שחזר בתשובה היה יכול לעבור בין נשים בלי לשים אליהן לב (כמעט) אבל לאחר שלמד, והתברר לו שאסור לו למשל לשבת ליד מישהי באוטובוס, הנוכחות הנשית הפכה פתאום לנושא של תשומת לב...

שים לב: לא כתבתי שאשה היא אובייקט מסוכן, אלא שיש בנו (הגברים) תגובות מותנות לשים לב לנשיות. וההלכה מתייחסת לכך ובכך גם מעצימה את ההתייחסות לזה. יתכן מאד שגברים רבים לא היו שמים לב לנשים עד כדי כך לולא התחנכו לכך שצריך להיזהר מכל מיני אינטראקציות (חילופי דברים וקשרים) עם נשים.

דוגמא: יתכן שאדם חרדי, כמו רוב בני האדם, לא היה רואה משהו חריג בקניה אצל אשה במכולת, כולל ברכת בוקר טוב בהתחלה ואמירת תודה ושלום בסוף. אבל מי שמשתדל לקיים, לפי פרשנותו, "אל תרבה שיחה עם האשה", יתנהג ממש בגסות, לא ידבר איתה מעבר למינימום ויתעלם ממנה ככל האפשר. גם זה סוג של החפצה. ובוודאי זה לא אדיב.

האם יצאתי מן הענין? ביקשתי להציג הקשר כללי של היחס לאשה. ושל המורכבות המלווה אותו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/1/2018 18:08 לינק ישיר 

ת"ט

סליחה, שכחתי להתייחס. אני מבין שכתבת בציניות, מפני שבחו"ל החומרות של ארץ ישראל מגיעות רק דור אחד מאוחר יותר...

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/1/2018 19:36 לינק ישיר 

מיימוני,

תלמיד חכם שיש בו דעת, פירש הרב הוטנר דעת שיכולה להנחותו ולהדריכו כך שיהא מעורב בדעת עם הבריות וינהג בהם מנהג דרך ארץ. ואנשי קודש תהיון לי, פירש הרבי מקוצק: יהא הקודש שלכם אנושי. 

פעם הרב שלמה זלמן אוירבך היה בדרכו לביתו ובהתקרבו לבית שמע את עוזרת-הבית שרה תוך כדי נקיונות. מיד התרחק מהבית והאריך את מסלול הליכתו כדי לא לגרום לעוזרת עוגמת-נפש, שלא תצטרך להפסיק לשיר.

רגישות = שכל ישר



תוקן על ידי מם80 ב- 31/01/2018 20:08:11





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/1/2018 22:16 לינק ישיר 

מיימוני
הטענה 'מי שלא רוצה שלא יקרא' אינה כלום. הטענה הם חושבים שזה אסור הלכתית היא טענה שונה לחלוטין. הטענה הראשונה היא פוסט מודרנית ומסרבת לדון בשאלה האם מעשה מסוים הוא בסדר או לא. הטענה השנייה כבר נכנסת לשאלה הזו. במסגרת הזו אפשר לדון בכמה דרגות. למשל, אני יכול לומר שהמעשה לא מוסרי ואינו נצרך לפי ההלכה, ובה בעת לומר שאני מבין שלשיטתו העקומה של מי שאוסר ההלכה גוברת על המוסר. אפשר להעלות גם טענות אחרות. עיקר העניין הוא שמותר למתוח ביקורת על ההחלטה, ולטעון שהיא החלטה רעה מבחינה מוסרית או מכל בחינה אחרת, והטיעון שאפשר לא לקרוא אינו מעלה ואינו מוריד.
לא טענתי שאין באישה משהו מיני (אגב, איסור הייחוד הוא גם על האישה ולכאו' לא רק כמכשיר או לפני עיור אלא בגלל שהיא עלולה להיכשל, כלומר אין כאן ראייה של אישה כאובייקט מיני יותר מגבר; אם כך, אולי כדאי לצנזר גם תמונות גברים כי גם נשים יכולות לקרוא את העיתון). הטענה היא נגד קיצוניות בזה. אם כל תמונה של אישה גורמת לבעיות, המסקנה היא שנשים אמורות להיות רק בבית (ואכן כידוע כל כבודה בת מלך פנימה, ומי שיוצאת יותר מפעם בחודש וכו'), וזו מסקנה שאותה אישה לא מקבלת. אתה יכול לחלוק עליה ולומר שזו מסקנה רצויה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/1/2018 22:24 לינק ישיר 

מיימווני

הפיסקאות האחרונות שכתבת ליש3 אכן מייצגות דבר, שאני חושב שצריך "להחמיר" בו מאוד - ותיכף אפרש "להחמיר" במה - אבל להחמיר מאוד, מכיוון שזו לדעתי שורש הטעות של הדת המודרנית.

הדתיים בימינו סבורים שהקב"ה ברא את העולם. אלא מה? אם הם היו מאמינים שהקב"ה ברא את העולם כפי שהיה בראשיתו, אז הכל בסדר, כי כך אכן היה. אבל הבעיה שהם סבורים שהקב"ה ברא את העולם כפי שהחילונים מאמינים שהעולם נראה. כלומר מחד הם מאמינים בביראה יש מאין, מאידך הם מאמינים שה"יש מאין" ע"י הקב"ה חל גם על "מעשה ידי אדם". וזה דבר שלא ייתכן ואין לא מקום לא באמונה ולא בהיגיון, ושהוא הורס כל יחס ישר לעולם בדת. 

כלפי מה הדברים אמורים? הדתיים המודרניים מניחים, למשל, שאם על פי הדת אנו צריכים להיזהר מקירבת נשים בשל הנושא הרגיש, אז הדתי המודרני יניח שמשמעות הדבר היא שבעצם הנושא הזה כפי שבראו הקב"ה הוא כל כך מסוכן עד כדי שאנו מוכרחים להיזהר. ולא כן מצינו בתורה ובחז"ל. אדרבה, בתורה אנו מוצאים שיעקב נושק לרחל הרבה קודם נישואיו, וכל איש ואשת עצכח מכירים דברים כאלו מהתורה והנ"ך, כולל דימויים כמו בשיר השירים, שלמרות היותם דימויים בלבד, עדיין יש בהם כדי ללמד שבעיני הכותב זה היה שפת דיבור נאותה אם היא קורית במסגרת הנכונה, גם אם זו צורה שירית בלבד המתפרסמת בתנ"ך. גם בחז"ל, אע"פ שכנראה הייתה הרחקה יותר, עדיין לא היו כל כך הרבה חומרות. הייתה החמרה בעניין מי שמזלזל בשאלות הללו ואינו מכבד את ההחמרה. אבל לא הייתה החמרה שמונעת חיים 'רגילים'. לעומת זאת, ההחמרה התפתחה כתגובה לעובדה שהחילונים התירו וניסו לעצב את העולם מחדש באופן שאינו על פי התורה, והעיצוב הזה הוא כנראה לא מ'מעשה בראשית'. אבל הדתיים בעקבות זאת הגיבו בהחמרה שמובנת ומתקבלת במצב העניינים הנתון. אלא מאי? בשלב שני יש כמה דתיים, בפרט אלו שלא היו מודעים לסיבות של התפתחות ההחמרה, ואמרו: אם צריך כל כך להחמיר, סימן שהחיים החילוניים הם כל כך 'טבעיים' עד כדי שאנו צריכים להיזהר מהם כל כך, כי אם זה לא היה טבעי למה הקדוש ברוך הוא ציווה להיזהר מזה? אבל כמובן, כשהקב"ה ציווה על העריות הוא לא אמר: אל תעשו מה שהטבע שלכם אומר. אלא אמר: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו". כלומר הקב"ה מפרש את אמירתו ואומר שהצורך להזהיר חזור והזהר אינו מפני טבעיות הדבר אלא מפני החשש שהדבר ייראה טבעי. ואכן, כמו שאני מכיר דתיים רבים, כולל דתיים "חזקים", שגדלו בסביבה דתית אך גם *טבעית*, אז אין להם בדרך כלל בעיה גדולה מדיי בנושאים האלו. כמובן, נכון שהיום שהעולם יצא מדרכו הרגילה, אז הזהירות גם כן יוצאת מדרכיה הרגילים. אבל חובה עלינו לזכור שהקב"ה ברא את *הטבע* ולא את מה שבני אדם עשו עם הטבע. ועל זה אני אומר שצריך להחמיר ולזכור את העניין הזה, שהטבע שברא הקב"ה - הוא טבעי. מה שבני אדם עשו עם הטבע - זה כבר דבר אחר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/2/2018 08:29 לינק ישיר 

תודה למגיבים

ראשית, אני מבהיר: איני תומך בטשטוש שנעשה לתמונות. אני רק חושב שזה לא נושא להתערבות מבחוץ.

לכן, שוב, מי שלא רוצה, שלא יקרא, שלא יקנה את העיתון, שיבטל את המינוי שלו, או שישלח מכתב למערכת.

שנית, לגבי מה שנכתב כאן.

מ

אתה ודאי צודק. אמנם איני רואה קשר להתנהלות העיתון. חלילה לזלזל בעורכים ובועדת הביקורת ההלכתית אם יש שם. אבל האם יש שם תלמידי חכמים?

האם בכלל תלמידי חכמים שמנהיגים היום וקובעים הם בעלי דעת, ומהי אותה דעת שיש לשאוף אליה? זה נושא הרבה יותר חשוב, וראוי לאשכול אחר.


יש

אני מסכים שההחלטה לטשטש היא תמוהה. אבל אני יכול להבין אותה. ולהבין זה לא להסכים.


אליקים

בדבריך אני מוצא טענה היסטורית לגבי היחס לנשים וליחסי גבר ואשה בהיסטוריה של עמנו, כפי שהם משתקפים בהלכה ובמנהג. אני מסכים, ולא רק מהנימוקים היפים והחלקיים שהעלית (הרי אי אפשר לכתוב הכל). אנו, כלומר המגזר החרדי, נוטים מאד להחמרה. וכפי שמעידה המודעה שהובאה לפני התמונה המטושטשת.

שאלה אחרת, הראויה לאשכול אחר, כי הדיון הזה כבר תופס מספיק מקום לאשכול בעצמו, היא: האם ניתן להשיב את האיזון? האם שינוי כזה עתיד לבוא מעצמו? האם ניתן לפעול לקדם אותו מגבוה, כלומר על ידי, נניח, חיבור ספרים חדשים בהלכה? שוב, כל זה ראוי לדיון בפני עצמו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/2/2018 10:22 לינק ישיר 

אליקים7241 כתב:


הדתיים בימינו סבורים שהקב"ה ברא את העולם. אלא מה? אם הם היו מאמינים שהקב"ה ברא את העולם כפי שהיה בראשיתו, אז הכל בסדר, כי כך אכן היה.

אבל הבעיה שהם סבורים שהקב"ה ברא את העולם כפי שהחילונים מאמינים שהעולם נראה.

כלומר מחד הם מאמינים בבריאה יש מאין,

מאידך הם מאמינים שה"יש מאין" ע"י הקב"ה חל גם על "מעשה ידי אדם".

וזה דבר שלא ייתכן ואין לו מקום לא באמונה ולא בהיגיון, ושהוא הורס כל יחס ישר לעולם בדת. 



לא קשור לנושא.

תוכל לתת מקור (תנ"ך) לאמונה של "בריאה מאין" ?
מדוע לדעתך "מעשה ידי אדם" איננו "בריאה מאין" ?

תוקן על ידי שלישישי ב- 01/02/2018 11:17:52




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/2/2018 15:52 לינק ישיר 

לא, לא, לא.

רק אשכול חדש.

(הודעת ניהול ממנהל לשעבר).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/2/2018 09:29 לינק ישיר 

 'פעילותו של ולדר נתקלה בהתנגדות של מספר רבנים חרדיים ובהם הרב משה מרדכי שולזינגר. לדבריהם, רעיונותיו מושפעים ממקורות הזרים לחברה החרדית ולכן אינו יכול לשמש מקור סמכות והשראה לבני נוער חרדיים. הביקורת כללה גם פרסומים שבהם הובאו דוגמאות לרעיונות העולים מספריו אשר לטענת המפרסמים נוגדים את ההשקפה החרדית[6]. ולדר נאלץ לגנוז מהדורה של אחד מספריו בעקבות פשקווילים שמחו על שהספר כלל תיאור של ילד שהוא חכם יותר מאביו[7]. עם זאת, ניסיונות להדירו מכתיבה ביומון "יתד נאמן" לא צלחו לאחר שקיבל את תמיכתו של הרב יוסף שלום אלישיב[8]. מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוא מקפיד להוציא את ספריו עם חותמת כשרות של הוועדה לביקורת ספרים הפועלת מטעם בית הדין של הרב נסים קרליץ' (ויקיפדיה / חיים ולדר)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/2/2018 13:57 לינק ישיר 

ספרן

איקון ירוק

אין לי מושג מתי ואיך אתה מגלה את המציאות האלו.

הקטע שנגנז מתואר ביתר הרחבה במאמר בהארץ שויקי מפנה אליו.

ולדר חוזר וטוען שהוא ממסדי. הוא בקי בספר החוקים של החברה החרדית ולעולם יפעל לפיו. לא מזמן, בקובץ מספר ארבע של ילדים מספרים, פירסם סיפור שלא מצא חן בעיני הרבנים, מפני שאחד הילדים היה חכם יותר מאביו. מיד הם יצאו בפשקווילים בכל רחבי בני ברק שאסרו לקנות את הספרים. הוא גנז מיד את ספריו והוציא מהדורה חדשה. "אבל", הוא מחייך חיוך רב משמעי, "בתוך כמה ימים נמכרה כל המהדורה האסורה ונעלמה מהחנויות".


מי מכיר מי יודע? איזה סיפור הוא זה?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > צנזורה 'חרדית' בספרי קודש - רשימת ספרים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 25 26 27 28 לדף הבא סך הכל 28 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.