|
|
| נשלח ב-1/2/2010 12:01 |
|
| |
שבת ומועדים, וזה הרבה ותמוה שלא הוזכר דרך אגב שמאורע פלוני היה ערב הפסח
הרבה הלכות התלויות בארץ. נזכרו רק מיסי דוד
תלמוד תורה לפי התפיסה העכשווית
הלכות אישות (גיטין, לא נזכר שום גט בפרשת מיכלבילה הראשון ודוד).
איני מזכיר כל תקנות רבנן שיוחסו לימים קדומים
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 13:42 |
|
| |
מספר איזכורים של השבת באדיבות- פרויקט השו"ת בר אילן
11. ישעיהו פרק נו פסוק ב אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע: ס 12. ישעיהו פרק נו פסוק ו וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְדֹוָד לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יְדֹוָד לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: 14. ישעיהו פרק נח פסוק יג אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְדֹוָד מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: 16. ישעיהו פרק סו פסוק כג וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְדֹוָד: 18. ירמיהו פרק יז פסוק כא כֹּה אָמַר יְדֹוָד הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם: 19. ירמיהו פרק יז פסוק כב וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם: 21. ירמיהו פרק יז פסוק כד וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּן אֵלַי נְאֻם יְדֹוָד לְבִלְתִּי הָבִיא מַשָּׂא בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וּלְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת <בה> בּוֹ כָּל מְלָאכָה: 23. ירמיהו פרק יז פסוק כז וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה: פ 30. יחזקאל פרק מו פסוק א כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְדֹוִד שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ: 32. יחזקאל פרק מו פסוק יב וְכִי יַעֲשֶׂה הַנָּשִׂיא נְדָבָה עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים נְדָבָה לַידֹוָד וּפָתַח לוֹ אֶת הַשַּׁעַר הַפֹּנֶה קָדִים וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת שְׁלָמָיו כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְיָצָא וְסָגַר אֶת הַשַּׁעַר אַחֲרֵי צֵאתוֹ:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 13:51 |
|
| |
ישעיהו נ, א: כה אמר ה' אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה. ירמיה ג ח: ואתן את ספר כריתתיה אליה. ישעיהו לד, טז: דרשו מעל ספר ד' וקראו אחת מהנה לא נעדרה, הכוונה לעופות הטמאות שפורטו שם. ענין גאולת קרקעות שנמסר בספר ויקרא חוזר ונשנה על פני כל המקרא, ברות, בירמיה לב, ז; יחזקאל יא, טו. ענין עיבור השנה מתברר מתוך דברי יחזקאל ח, א; דה"ב ל, יג; מל"א יב, לג. עמוס ח, ה. ענין עיבור החדש מתברר מתוך הכתובים בש"א פרק כ. רחיצת אשה המיטהרת מנדתה כדי להפריש חלה - ש"ב יא, ד. מקרא צום היה דבר רגיל ביותר ומוזכר פעמים רבות. שמיטה - עמוס ח, ה תרגום יונתן. ירמיהו לד. ראשי חדשים והמועדים מוזכרים פעמים רבות בכל המקרא, אלא שאין אנו רגילים ללשונם ועוברים על פסוקים שלמים מבלי לדעת על מה הכתוב מדבר: מ"ב ד, כג: מדוע את הולכת אליו לא חדש ולא שבת. ישעי' א, יג חדש ושבת קרא מקרא, כוונת הפסוק למקרא מועד, ולא כמו שרגילים לפרש לקריאת התורה. ירמיהו מו, יז: העביר המועד - קבע המועד (כ"ה הוא לפי דעת החוקרים). וכן הוא באיכה א, טו: קרא עלי מועד. מל"ב ז, ארבעה מצורעים ששהו מחוץ למחנה ירמיהו לד - דיני שחרור עבדים שבספר שמות. מתנות כהונה יחזקאל כ, כו. התעייפתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 15:05 |
|
| |
שבח שאלנו על חגים ומה עם הווי יום יומי של קריאת שמע, תפילין, ציצית, תלמוד תורה וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 15:11 |
|
| |
קריאת שמע לא ברור אם זה מדאורייתא, יכול להיות שהיא לא היתה במתכונתה הנוכחית, מכל מקום הזכרת שם ה' ומדותיו היו שגורים בפי כל. תפילין כנראה לא היו מניחים בכל יום וכמו שהיה גם בימי הסמ"ג, מכל מקום לא יטען מאן דהוא שמצות תפילין נתקבלה בימי הסמ"ג. וציצית איננה חיוב. תלמוד תורה שמעו מפי הנביא או הכהן שהיה לכל שבט. לבד מזה היו תופשי תורה שהיא היתה אומנותם, ודבר זה יוצא מפורש מפי כתובים רבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 15:22 |
|
| |
שבח אתה יכול לתת שם של ראש ישבה אחד מאותה תקופה עם איזה חידוש שלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 15:55 |
|
| |
כן, יש לי שמות של ראשי ישיבות מאותה תקופה, וגם חידושים שלהם. אולם טרם אחשפם בפניך, אשאלך היכן לדעתך הם אמורים להיזכר? לבד מכתבי הנביאים לא נשתמרו כתבים אחרים במתכווין, והיה אם אומר לך ששמואל הנביא היה מפרש ומחדש דברים בתורה (משפטי המלך, כי לא איש אל וינחם וכדו') הלוא אז תענה שאתה מדבר מראשי ישיבה (ר' חיים ר' שמעון) ולא מנביאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 16:02 |
|
| |
בעל
אני מכיר ראש ישיבה מקודם אפילו, בפר' ויגש כתוב ואת יהודה שלח לפניו גשנה , אומר רש"י ששלח אותו לפניו להקים לו ישיבה.
נשאלת השאלה, יוסף היה במצריים הכיר את מצריים, והיה תלמיד חכם לא קטן- עובדה ששלח לאביו את הסוגיא שעסקו בה עגלה ערופה, בשביל מה היה יעקב היה צריך לשלו את יהודה להקים ישיבה? היה מספיק לצוות על יוסף, הקם לי ישיבה!
אלא, יעקב ראה כי יוסף עוסק עדיין בדין עגלה ערופה, מה שלמד איתו בגיל שבע עשרה,
אמר יעקב בליבו, ראש ישיבה כזה שבמשך עשרים ושתים שנה לא חידש שום דבר וממשיך ללמוד אותה סוגיא, כזה ראש ישיבה אני לא צריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 08:25 |
|
| |
ירוח,שבח אני מתכוין לנביאים ראשונים, שבים סיפורים רבים ואין ניכר רקע הלכתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 10:10 |
|
| |
תלמיד בנביאים ראשונים עד סוף תקופת בית ראשון, כל הדינים וההלכות שאנו מכירים, לא היו מוכרים -להפך.
הסיפור שלי היה מילתא דבדיחותא, ולא רציתי להזכיר את הסיפור שהקימו ישיבה על קברו של חזקיהו המלך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 13:17 |
|
| |
תלמיד, (אני יודע מהמונח תלמיד תועה, תלמיד טועה אני לא מכיר...) כנראה שיש לי בעיה בהבנת הנקרא, כי אני מביא לך איזכורים רבים שהם רק טיפה מהים של רקע הלכתי שהוזכר בתקופה המדוברת, ואתה אומר לי שלא ניכר רקע הלכתי? אני לא מבין אותך! אם בידך לסתור את הציטוטים שלי, הייתי מבין, אולם אתה מתעלם מהם לגמרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 13:24 |
|
| |
ר' שבח, שכחת לציין שרשימתך היא רשימתו של הלוי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 14:38 |
|
| |
של הלוי ולא רק. הלוי לא הביא את המצורעים ממלכים ואת דיני עבדים מירמיה, ולא את מתנות כהונה מיחזקאל (ציין במפורש שאינו חפץ להביא מיחזקאל), גאולת קרקעות, שמיטה מעמוס וירמיהו, ספר כריתות, עיבור השנה הוא מוצא רק ביחזקאל ע"פ סדר עולם, אולם אני הוספתי גם את מעשה ירבעם ומעשה חזקיהו. מה הוא כן מביא? הוא מביא הרבה דברים יותר ממה שכתוב כאן. אציין כי את דבר העופות הטמאים הוא מנכס לעצמו ודוחק את המפרשים כאילו לא קדמוהו, ואינו כן. את טהרת נדה הוא מביא ממעשה בת שבע, אלא שלא הרחיב לבאר את מטרת טהרתה שלא היה לצורך בעלה כי אוריה היה במלחמה. הוא מציין את קריאת התורה בשבת מישעיהו "קרוא מקרא", והסתייגתי מכך (ובידי ראיות אחרות שגם משה רבינו ע"ה קרא בתורה, ודבר זה עולה מפורש מתוך כתובי התורה).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 14:45 |
|
| |
ואמאי הסתייגת מכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 15:41 |
|
| |
הסתייגתי מהוכחה החד משמעית שהכוונה היא קריאת התורה, כי באותה מדה זה יכול להיות מקרא קדש. זה אפילו יותר נוח לפרש כך: חדש, שבת, מועד.
|
|
|
|
|