|
|
| נשלח ב-3/2/2010 18:32 |
|
| |
ואמאי - השגתי עותק של רות. הבנתי שהוא יבם או גויה או גיורת שכקטנה שנולדה. הבנתי שלא דווקא אח מייבם. הבנתי שיבום גרר העברת נחלה והבנתי שגיור מתבצע ללא בי"ד. הבנתי גם איך התבצעו השדוכים אצל בוגרות אולפנות גיור. מצאתי רק מתנו"ע, (ואיני רוצה לעצבן את שבח ולישוב שזה היה מנהג כללי). המאזן נוטה לנתק מההלכה המקובלת בידנו כעת. להוציא מהמשחק קרבנות – חושבני שמוזר שרק אלו נזכרו. סטטיסטית דחוק. והופעתם רק מורב שאמור להמצא רקע אגהי של מצוות. שבח לא התכוונתי אלא להעיר שיש נתק מנטלי ומעשי בין המנטליות של התנאים לנ"ר. אין ספק שבזמן נ"ר האמינו בה', בתורתו, ונהגו בפירוט (איני יודע עד כמה) הלכות קרבנות וטומאה. אין ספק שלשאר התורה כמעט ואין עקבות שם. רק עיוור אינו רואה. זה מריח לכאורה שיש (הרבה) הלכות שההקפדה לגביהן היתה חלשה אז מאוד או שהיתה בורות לגביהן או שטרם נולדו. אם הקפדה חלשה – תמוה בתקופה כ"כ ארוכה ולגבי אנשים שהיו האליתה (אלו הם המוזכרים שם) . בורות – כנ"ל. נשאר – מפץ גדול בזמן המשנה. יש לי תאוריה אך היא ממש ספקולטיבית. מחפש תשובה מתקבלת על הדעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2010 18:40 |
|
| |
מגילת רות לא נראית כאילו נכתבה בחצרו של המלך ריצ'רד, אלא כאילו נכתבה בידי מישהו שמקיים את תורת משה. אתה מערבב בין תפיסה אחרת של המצוות, לבין אי הופעת המצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2010 18:53 |
|
| |
תלמיד, אתה מאבד את זמני לריק בזה שאתה מכריחני להיות הבעל קריאה שלך. קרבנות וטומאה כבר הודית, מה עם מחיית עמלק, איסור אכילה על הדם, העלאה באוב, הריגת שבעה עממין, הברכה והקללה על הרי גריזים ועיבל, מילת ישראל בפאתי המדבר, איסור אכילת חדש, הקרבת הפסח. אם אעיין בפנים בטח אמצא עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2010 21:19 |
|
| |
ה
תוקן על ידי ושםהאחר ב- 03/02/2010 21:20:28
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 08:57 |
|
| |
אמאי
אני מכוין לעדויות קלושות מאוד להתנהגות ע"פ "ההלכה המקובלת מימי בית שני" בנ"ר. וזה גם ברות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 09:15 |
|
| |
זה מה שאני לא מצליח להבין, אתה מדבר על ההתאמה בין תפיסת המצוות בתקופת נ"ר לבין התפיסה המאוחרת יותר. או על כך שאין זכר למצוות?? אתה מתכוין שאין זכר למצוות מכיון שהן לא היו, או סתם משום שהן לא ענינו אף אחד? באר נא דבריך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 09:35 |
|
| |
אמאי
חושהני שדוו שאול ואנשי תקופתם האמינו בתורה ובשתדלו לקיימה. זה עובר כחוט השני בנ"ר. ברור שנטלו פרי עץ הדר וכפות תמרים וכו' בסוכות וישבו בסוכה (אם כי גם על זה יש איזה פסוק מסייג בעזרא). אני מתלבט אם בדקו כל הימנק, קטום וכו (כוונתי לפסולים דאורייתא), אם היה להם את ההיקף המוכר כיום כמחייב מדאו'..
חושבני שלקיים את דברי התורה ככתבם (פחות או יותר) - זה אינו תופס כל כך הרבה מסדר היום ולכן גם משאיר פחות עקבות. לקיימם עם כל שיש לו דין דאורייתא כמקובל היום זה כבר תופס הרבה יותר. יש הבדל בין לאפות הקמח מצה לבין כל הדקדוקים מחשש דאורייתא לפי תושבע"פ. ראה גם את איכות השבת לפי תפיסה פשוטה לבין התחום הרחב שתופסים אסורי דאורייתא לפי תושבע"פ. קיום כזה אמור להשאיר הרבה יותר עקבות באמירות אגב, הן בגלל ההיקף, וגם בגלל החשיבות המוקדשת לזה
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 10:14 |
|
| |
ישבו בסוכה? אתרוג ולולב? בכל הנ"ך כאמור אין אזכור לחג הסוכות בכל צורה שהיא, שלא לדבר שאין איזכור לאתרוג- פרי הדר ולולב. חוץ מאשר אצל עזרא כאמור, המאשר את, הדבר שבני ישראל לא הכירו חג זה, ולא את חג השבועות, גם את חג הפסח לא חגגו. רק בתקופת המלכים המאוחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 14:14 |
|
| |
אני מקוה שהבנתי את דברי רבינו התלמיד, הוא אומר כי תפסו את התורה בצורה אחרת, ולכן זה פחות מחייב אזכורים. אבל בתחום הקרבנות והטהרה שהוא מודה בו, נראה כי התפיסה היתה דקדקנית ופרטנית (נא לקרוא גם בחומש ויקרא). ויל"ע בהלכות שבת כיצד בדיוק מחלליה מות יומת אם אין שום הגדרה ברורה מה אסור ומה מותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 14:59 |
|
| |
ההנחה העצמית שלי היא, שכמו שגם כיום אנו לא מקיימים חלק מהתורה, ואף על פי כן ידוע לנו דינים רבים ממה שאנו לא עושים, כן גם אז מסיבות לא ידועות לנו במלואן - לא בכל עת קיימו את התורה במלואה על אף שידעו עליה. כולם ידעו מפסח ודיניה, וכן מסוכות ודיניה, ואף על פי כן מפורש שלא קיימום, אולם אין זה מכריח שגם לא ידעו מהם. וכמו שמצות מילה לא קיימו בני ישראל במדבר, שלא מפורש לנו בכתובים מדוע (אם כי חז"ל כבר ביארו לנו זאת).
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 04/02/2010 15:02:43
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 15:06 |
|
| |
אמאי
אם אין שום הגדרה ברורה מה אסור ומה מותר.
האם אין איסור על הבערת אש? על עשיית מלאכה? על איסור יציאה ממקום מגורים? וכ'
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 15:28 |
|
| |
ענין הוצאה בשבת היא עצמה מלמדתנו על מבנה התורה שבכתב וזיקתה אל התושב"פ. כי הנה כשנצטוו בני ישראל על מצות שבת לא מצאנו שנצטוו על ענין ההוצאה כלל, אלא "לא תעשו כל מלאכה". ורק באופן נסיבתי נודע לנו זאת על ידי ירידת המן ועל ידי מקושש עצים. מה שמראה כי נמסרו להם הלכות ברורות, לבד ממה שכתוב בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 16:10 |
|
| |
ואמאי
איני אומר. אני פשוט תוהה מזה כ 25 שנים על כך ואין לי תשובה ממש טובה
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 16:24 |
|
| |
ה
שמות פרק טז
שׁבוּ אִישׁ תּחְתּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמּקֹמוֹ בּיּוֹם הַשּבִיעִי:
האם זה לא מספיק ברור! צריך פרשנות
האם לא תעשה כל מלאכה, לא מספיק ברור שאסור לעבוד!- כולל לקושש עצים?
האם לא תבערו אש בכל מושבותיכם לא מספיק ברור שאסור להדליק אש בשבת?
נדמה לי כי מה שלא ברור זה הציווי של -ששת ימים תעבוד- זה לא ברור
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 16:39 |
|
| |
ירוחם, אתה בכלל קראת את התגובה שלי?
|
|
|
|
|