|
|
| נשלח ב-8/12/2003 19:42 |
 |
| |
מואדיב
כאשר תוקפים את הפורום שלנו על דעות "פסולות", האם זו מלחמת דת?
אני יכול לחשוב על כמה שפירסמו נגדנו תגובות חריפות, אבל איני חושד בהם שהיו להם מניעים פסולים. הם סברו שאנו טועים, שהגישה מוטעית, או שחששו לעצמם ולשכמותם מפני פתיחות, ותלו זאת בשיקולים הלכתיים או הלכתיים כביכול.
האם רק יהודים יכולים לנהל מלחמות דת?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 00:52 |
|
| |
מואדיב
האינך מסכים שאדם שמאמין שרצון הא-ל שיהרוג באויביו , קל לו יותר ללכת ולהתאבד מאשר אדם שאינו מאמין בזה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 08:47 |
|
| |
.
מצו"נ:
אני מסכים עם מה שכתבת, אולם אני עושה הפרדה בין פרט לבין כלל.
הכלכלנים, אוהבים לדבר על כך שאיסוף דקדקני של כל נתוני המיקרו (אגרגאציה, בלשונם) מביא לנתוני מאקרו מדוייקים.
לטעמי, אין הדבר כך כשאנו עוסקים בבני אדם, בדיוק כשם שהרבה מאד אנשים טובים ונחמדים, יכולים להפוך להמון ברברי כשהם מונעים כולם יחדיו על ידי משהו.
ות'כלס, לדבריך:
אדם בודד, כן. מלחמות הן לא של אדם בודד - ובכך אני מתייחס גם להערתו של מיימוני דלעיל - אלא של חברות בני אדם, של מדינות, של גופים. וטיבם של כל האחרונים, שהם פועלים בדרך כלל לפי אינטרסים ארציים, ולא קריטריונים דשמיא.
אינני אומר כי אין מדיניות המונעת מתוך תפיסות אידאולוגיות ברורות ומנופות היטב. אינני ציני עד כדי לומר שלעולם אין פעילות שאינה מונעת על ידי אינטרס אגואיסטי, אולם טרם ראיתי "מלחמת דת".
אותם אנשים המתאבדים כיום כשספר אלקראן אלכרים בידם, עושים זאת איש איש מסיבותיו שלו, ובבחינה מדוקדקת כבר עלו וצפו סיבותיהם של חלק מאלו, החל בבעיות אישיות, עבור דרך הבטחות לעדת חוריות שחורות עין בגן העדן הצפון לשהידים, וכלה במחלות ממאירות והבטחות לדאוג למשפחה הנותרת.
עולם הזואולוגיה מכיר בהתאבדות של פרט כדי לדאוג להמשך קיומו של המין, או אף של הלהקה. רוברט ארדרי בספריו תיאר פעם את התצפית של שני בבונים זכרים הקופצים להאבק עם צ'יטה (או אולי היה זה נמר, אינני זוכר בודאות) כדי לאפשר לשאר הלהקה להמלט - למרות שמותם או לפחות פציעה רצינית - צפוי. שם, לא האידאולוגיה דוברת מפיהם של אדומי העכוז, אלא הדחף השרידותי של הלהקה, במקום זה של הפרט. האינטרס האבולוציוני העליון של שרידה. בהשלכה רחוקה מעדת הבבונים, גם חיילים המחרפים נפשם למות למען הגנת עמם, פועלים מכוחו של דחף שרידותי המורחב מהפרט אל הכלל.
מלחמות האפיפיורים בארופה היו מלחמות דת? הן היו מלחמות על שליטה, כוח והשפעה. אתם יכולים לשאול את הנרי הרביעי מדוע הלך על ברכיו אל האפיפיור גרגורי השביעי לקאנוסה, זה לא היה בגלל סיבות דתיות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2003 10:06 |
|
| |
מואדיב, האמנם אינך מאמין שבנוסף לפעילות למען אינטרסים, ביצעו גם שליטים ולא רק יחידים פעולות מתוך מה שנתפס בעיניהם כשיקול דתי? בהיסטוריה יש דוגמאות בשפע לפעולות שסתרו את האינטרס של המדינה, אך בוצעו מתוך רגש דתי. מה היה האינטרס של ספרד לגרש את היהודים? צרפת וההוגנוטים?
נראה לי, בכל אופן, שהדיון באופן הזה קצת מרדד את המציאות. שליטים, כמו גם יחידים, פועלים מתוך סבך של מניעים ואינטרסים, ורק לפעולות מעטות שלהם ניתן לזהות מניע יחיד וברור. אין ספק שכאשר שליט חדור באמונה דתית עמוקה, יש לכך השפעה על פעולותיו. האם הוא פועל רק מתוך מניע דתי? לא. האם יתכן שללא תוספת המניע הדתי הוא לא היה מבצע פעולה מסויימת? בהחלט כן. הפרופ' הר-סגור סבור שג'ורג' בוש יצא למלחמה בטרור בכלל ובעיראק בפרט מתוך דחף דתי. אחרים תולים זאת בנפט, ועוד אחרים - בעלבונו של בוש האב. לדעתי, כל המניעים האלה קיימים, ולכולם היתה השפעה; יתכן שחסרונו של כל אחד מהם היה מונע את המלחמה בעיראק - רק הפסיכולוג שלו (אילו היה לו) יכול לדעת. בכל אופן, לדעתי, הטענה שרק אינטרסים מניעים את העולם היא לפחות מופרזת.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2004 11:46 |
|
| |
זריחת עץ, זה עתה ראיתי את מה שכתבת בתגובה על תגובתי.
ובכן אותו רב שאמר שדברי המאירי הוכנסו על ידי הצנזורה אינו חרדי כלל, יתר על כן, הוא רחוק מאוד מלהיות חרדי במיוחד בהקשר שאתה מנסה ליחס לו.
דבריו בקשר למאירי, נאמרו על סמך מחקרים (כגון כתבי יד מלפני הצנזורה) ולא על סמך "מסורת".
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2004 12:01 |
|
| |
ספי, האם אתה מתכוין לומר שהיחס שלך לגוי כסוס או כאדם תלוי בעובדה ההיסטורית אם המאירי כתב בעצמו את ההבדל או שהצנזורה הכניסה את זה בספרו?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2004 14:30 |
|
| |
מוזר להניח שהצנזורה התערבה בכתבי יד של המאירי. הרי המאירי כמעט ולא היה ידוע עד הדורות האחרונים.
תוקן על ידי - אריק123 - 23/02/2004 14:31:10
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2004 17:01 |
|
| |
לקונילמל:
לא הבנתי מה הסוס קשור לעניין, היחס שלי לגוי הוא על פי מה שנפסק להלכה בשולחן ערוך, השאלה האם דברי המאירי הם מקור או צנזורה זה רק לצורך הלימוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2007 15:09 |
|
| |
תודה לעורכי המפתחות. כנראה שבלעדיהם לא הייתי מגיע לאשכול מעניין זה.
מואדיב
שאלת למעלה שאלה (כנראה רטורית): האם התקופה המודרנית מביאה עלינו חלוקה אחרת, בין מאמינים ללא-מאמינים, אף כאשר הם בני דתות שונות?
לא נראה שהמודרנה עוברת דרך השלב הזה אלא שהיא מדלגת עליו. זאת אומרת שעדיין בימינו נאחזים המאמינים מדתות שונות, כל אחד בדתו ולא מוכנים לקבל ערכיה של דת אחרת. הדבר די מובן כי קבלת דעות וערכים מדת שונה אומרת שאלוהים נתן מסרים שונים על מה שיש לבני אדם לקבל כאמת מוחלטת, לקבוצות שונות. ישנה חלוקה אחרת שלכאורה על התקופה המודרנית להביא. זו חלוקה בין בני אדם הדומים יותר למלאכים לכאלה הדומים יותר לבהמות בלי להתחשב אם לדת יש חלק בדמיון למלאך ו/או לבהמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2007 20:26 |
|
| |
מואדיב וגםגם
בלי להיות ציני אני טוען שגם אדם בודד אינו מנהל מלחמת דת ואין כזה דבר שיקול דתי טהור. מהותה של דת היא הקשר ל'מעבר' (פעמיים ציירה). אין לאדם כמות שהוא (הומו סאפינס-טבולה רסה) סיבה עצמית ליזום את הקשר הזה. הוא יוזם את הקשר או מחמת שרע לו באיזה שהוא מקום ומאמין שהדרך הטובה ו/או הקלה ביותר להיפטר מהרוע היא היציאה (מדעתו) ל'מעבר' או שפשוט הוא שטוף מוח שמלא תקווה/פחד משכר/עונש המובטחים לו. אדם לא יכול לשסף גרון ולצעוק אללה עכבר או לזעוק שייגעץ אפיקוירעס כויפער על פי שיקול רציונלי ורצון טהור. זה גם מה שטענתי לך, מואדיב, באשכול על המוסלמים שאצלם מוחדרת ההשתמשות לרעה בדת שלהם אבל לא שהדת היא המניעה את חיות הטרף שבחסותה.
(אגב, מואדיב, הנרי הרביעי לא הלך לקנוסה. האנגלי בשם זה היה מיודד עם הארכיבישוף מקנטרבורי שיעץ לו לכבוש את המלוכה. הצרפתי, הנרי הגדול, גם נודה ע"י אפיפיור, סיקסטוס החמישי, אבל בעקבות כך יצא במלחמה נגד הקתולים. זה שהלך לקנוסה לגרגוריוס השביעי היה היינריך הרביעי מלך גרמניה במקור ובהמשך קיסר רומה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2011 18:52 |
|
| |
סליחה שאני יורד ממרומי תצפיות העל לבירור דברי המאירי עצמם:
יש לי שאלה: האם שיטתו (מתוך הנחה שהיא אוטנטית) יכולה לחול גם על הגויים היום? אמנם מבחינת ע"ז מסתבר שהעולם השתפר, אבל בז' מצוות בני נח כלול איסור עריות, ולמיטב ידיעתי אין (או אין כמעט) "אומה מתוקנת שגדורה בזה". אין עונש לכאורה על איסור אשת איש, ומותירים את הענין למוסריותו הפרטית של האדם (ואף שנשמע לאחרונה כי בימ"ש כלשהו באמריקה קנס על כך, תמהני אם דבר כזה יכול להכלל במסגרת האומות שגודרות עצמן).
הרמב"ם, עם כל הבחנתו בין האיסלאם לנצרות השתמש תמיד בביטוי "גויים" בלא להבחין, ורק בהלכות יין נסך טרח להבחין, כי שם הבעיה היא ע"ז בפרט, אבל בכללות התייחס אל הגויים ככאלו שאינם שומרים ז' מצוות, ואל ע"ז התייחס לכאורה רק כדוגמא ראשית לחסרון הזה.
אשמח לקרוא התיחסות לשאלה הזאת (אף כי דברי כאן הם "הצתה מאוחרת").
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2011 20:27 |
|
| |
מומלץ לקרוא את מאמרו של מיכי - "על היחס לגויים ושינויים בהלכה-האם יש 'עבודה זרה נאורה'" - הדן בנושא זה, ומאריך בשיטת המאירי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2011 21:13 |
|
| |
ישראל
אם עריות הם מכלל החוקים, צדוע מי שאינו מקפיד עליהם מאבד את חזקת מוסריותו?
_________________
|
|
|
|
|
