| נשלח ב-9/9/2003 12:39 |
|
| |
שאלות גלויות למימוני
שלום רב,
היתה כאן סערה בעקבות חסימות שונות ואמירות שונות ואולי כדאי לפתוח את הדברים ולנסות להבין אלו את אלו.
מבחינתי, הבעיה המרכזית בדברים שנכתבים כאן, אינם הדברים עצמם, אלא מי הוא האומרם.
כאשר אנשים מזוהים רשמית עם זרם אחר ביהדות, לא אורטודוקסים, אזי הדבר מתקבל כדעה שונה המקובלת באותו הזרם.
אבל, אתה מיימוני, מגדיר את עצמך כאורטודוקסי, ואפילו כחרדי. וכאן ישנה בעיה. אדם חרדי , אמון על "עשה לך רב". כשם שאם תתעורר שאלה כלשהיא בבשר וחלב, או בכל שטח הלכתי אחר, תעשה שאלת חכם ותנהג לפי רבך, כך גם בנושאים ההשקפתיים , רבני ישראל מכוונים את הציבור.
ושאלתי אליך היא, אם ניקח דברים שפירסמת כאן , לגבי שניים מגדולי ישראל בדורות הקודמים, ונביא את הדברים לפני כל רב אורטודוקסי, האם הרבנים לא יסתייגו מאד מהדברים ? האם לא יאמרו נחרצות שאסור לומר כך ?
עם יד על הלב , מיימוני.
לדעתי , יהיה קשה מאד למצוא רב אורטודוקסי שלא יסתייג בחומרה מהדברים.
אני בכוונה לא רוצה לחזור על הדברים עצמם ולהביא לינקים כי אולי עדיף כך.
זכותך כמובן להאמין לדעה כזו או אחרת, ולדבוק בה בחום. אבל אינך יכול גם לחוות דעות שכאלה, וגם להכריז על עצמך כאורטודוקסי חרדי. אדם אורטודוקסי, חייב לקבל את המסורת הרבנית מדורי דורות, ואם לא, הרי שהוציא את עצמו מהזרם הזה. ישנה כאן סכנה גדולה. אם אדם שהוא חרדי ואורטודקסי יכול ורשאי לפסוק בעצמו כך וכך, ולפרסם את דיעותיו בפומבי, מדוע שלא יבוא אחריך אדם אחר, ויסיק מסקנות וירחיק לכת יותר ממך ?
מה באמת קורה , מיימוני, כשיש לך שאלת חכם בביתך , בכל תחום שהוא. אתה עושה שאלת חכם ?
למה שלא תיקח את הדברים שכתבת , ותשאל את אותו רב , עליו אתה סומך בענייני כשרות ושבת וטהרת המשפחה , ותתן לו לפסוק גם בנושאים אלו ?
ולבסוף, שאלה שמציקה לי. במשך תקופה ארוכה, אני קורא את דבריך ומתרשם מאד מיכולת הניסוח שלך, מהיקף ידיעותיך, ומעמקות המחשבה. גם ענוותנותך משתקפת ועולה מבין השטין, בנוסף ליתר המידות התרומיות שניחנת בהם.
וניח שאתה אכן מאמין ב"אמת" שלך לגבי אותם אישים. האם ראוי להעלות את הדברים על הכתב לעיני כל ישראל ? איך לא חששת לפגוע בכל אדם אורטודקסי שיקרא את הדברים ויפגע ? האם יש לך ענין , שאנשים אחרים יאמינו אף הם בדיעותיך אלו ? למה ? למה זה חשוב לך ?
ובנוסף, גם אם יש אנשים הסבורים כמוך, הלא סוף סוף, גם אתה יודע ועד, שאנשים גדולים מאד מאד , כגאון מוילנא ומהרי"ל דיסקין ועוד ועוד, סברו אחרת וגם פירסמו את דבריהם בכתב. איך ניתן אם כן לפסוק נחרצות כצד אחד ולהתעלם מכל הצד שכנגד בבירור גמור ? אפילו אם יש 10 אחוז סיכוי, שדעתך איננה נכונה, והצד השני צודק, האם לא צריך לחשוש לכך ? מנין הנחרצות שלדעתי גם גובלת ביוהרה ובחוצפה ובעזות פנים , שאיננה מתאימה לך כלל ועיקר.
אלו הם שאלותי הכנות, ללא כחל ושרק.
אם אתה סבור, שלא מן הראוי להעלות את הדברים כאן בצורה גלויה, אין לי בעיה עם זה. אתה מוזמן למחוק את האשכול הזה.
תודה ויום טוב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 13:56 |
|
| |
הודעה פרטית שנשלחה למימוני לפני חמשה חודשים. מצטער שלא שאלתי רשות לפרסם את המכתב הזה. מקוה שלמיימוני לא איכפת שאני מפרסם את הפניה אליו.
שלום לך מיימוני
מצטער מראש אם כתבתי דברי רגש ולא דברי שכל!!
אשתדל לענות לך על ראשון ראשון.
דע לך, שאיני יכול לראות את מה שאתה כותב. בכל מילה שלך יש "רוח" של התנגדות לדברי חז"ל המקובלים לנו מדור דור. תביא את שד"ל - הרי הוא לא מקובל. תביא את גברת לייבוביץ ז"ל - הרי היא לא מקובלת. (הושמט קטע) משמו.
אפילו אם אתה תביא את האשכול הזה שלך:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/Topic.asp?topic_id=125158
איני יכול לקבל אותו. הרי אתה כבר יודע את מלחמת הכתב והקבלה, את מלחמת המלבי"ם ואת ספרי המהר"ץ חיות, כולם זצ"ל שדקדקו בכל מילה מהתורה הקדושה. ואתה משמיט את השטיח של דקדוק כל אות ואות בדברי התורה הקדושה הנצחית. והרי גם אתה יודע שנמסרו למשה רבינו דברים שלא נכתבו בתורה. צא וראה ממה שנתן משה רבינו עצה לאהרון לצאת עם הקטורת לחוץ להציל מפני מלאך המוות.
הרבה פעמים נמאס לכתוב לכם. זה כאילו קריאת בת היענה. אתם תמשיכו לטמון את הראש החכם שלכם בביצת הרפש של ההגיון והשכל ללא ההיצמדות הטהורה לדברי חז"ל גם האחרונים. כאילו שאני לא מכיר את הדברים הללו, וכאילו איני מכיר עוד דברים שמאשרים את הדרך שאתה מביא. אפשר להבין כמו שאמר רבי יוחנן בן זכאי במסכת כלים "אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר". תחשבו שלומדי התורה לא מכירים את המובאות שלך ושל ידידך.
כאילו שהגאון ר' מיכל זילבר לא מכיר את הדברים. כאילו שעוד הרבה אנשים היגעים בתורה לא מכירים את הדברים. למה לחדש עלינו הנהגה חדשה? מהיכן צמחו דברים אלו?
אתמול בלילה פגשתי אחד בכותל - הכותב בח"ח ושאל אותי אם אני מיימוני. אמרתי לו שחס וחלילה. אני לא אכתוב כך על דברי חז"ל. לפעמים, אי אפשר לדעת מי נכנס לפורום שלכם, ואולי ואולי וכולי האי, שהקב"ה יראה לאותו אדם את התבונה הנכונה.
לפעמים אני מושך את ידי מראש לא להגיב. ודי למבין. אתה יכול לומר, שיש הליכה בסטנדרט.
ואני אומר עצם בניית הנפש של האדם, למצוא את כל חלקי המרכיבים של הנפש, היא עבודה מרובת זמן ואינה קלה כלל ועיקר. הלוואי שאדע את אשר חובה עלי לדעת בשלימות ואולי אזכה .... אולי אזכה להבין מקצת מקצת את דברי חכמים. ראה נא את דברי החזון איש בנזיקין מסכת בב"ק סימן י"א ס"ק כ' על דברי רבינו חננאל. אולי אתה מכיר ויודע.
הדברים שוכבים לי על הלב כבר הרבה זמן. ובאמת באמת תאמין לי.. ואל תקפיד עלי. כואבים לי הדברים כאשר אני כותב לך. ממש כואב לי הלב.
וכי אני אשר ברחתי מעולם של הליכה מזוגזגת שבוחרים את הרב לפי דעתו ורצונו של אדם, לפי החשק כלפי מה ש"אני" רוצה לעשות. וכל מי שיקל לי הוא הוא הרב הטוב עבורי.
אתה ידוע היטב היטב את תרמיות היצר ואת נבכי הנפש הרבים. מה לי לומר לך את הפסוק עקוב הלב מכל ואנוש הוא-מי ידענו (ירמיהו י"ז). וכי לא אכאב את כאב התורה שהיית יכול לצמוח ולגדול לאילן גדול בדרך ישירה ובחרת בדרך הזו?
עצם זה, שכל המזרחי שמחים בדרך כמו שאתה הולך כבר אומר דרשני. ואתה מכיר את המושג לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב. למה אנשי המזרחי וכל מיני מקילים (בהלכה והנהגותיה) למיניהם מנסים למצוא בפורום הזה מקום מפלט?
אני משער שכבר שוחחו איתך רבים, ואיני הראשון שכותב לך את הדברים. האם האמת בוערת רק בלבך? האם רק אתם מכירים את דברי שלמה המלך ע"ה שאמר אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה - אז תבין יראת ה'??? האם הרב ר' גדליה נדל שליט"א תומך בדרכים האלו שלך ושל חבריך? האם התלמידים הותיקים של ר' גדליה מלפני 30 שנה או פחות גם מסכימים עם הדרכים האלו? היכן לדעתך נעצר השפעת המוחין שהם לא הולכים בדרכים שלך?
טוב סליחה שכתבתי לך כך. הדברים כואבים לי מאד מאד.
לגבי ענין הספרדים. יש דבר הנקרא מציאות. גם אתה מתוך דבריך, מכיר בענין של פחות העמקה אצל הספרדים. ואיני חושב זאת לנכון אצל כולם. אולם יש הרבה בעיות של מנטליות שונה, התנהגות המשוחררת מעכבות של אמת, של עמידה בדברים.
וכי אתה לא יודע מה קורה הרבה פעמים לבחורים יוצאי עדות ספרד שפתאום יום אחד ללא הודעה, עוזבים את הדרך ופורשים לדרך אחרת? רק סיפור אחד אתה מכיר בדברים אלו?
וכי אתה לא יודע מה קרה במשרדי ממשלה שונים שהספרדים שלטו שם? (איני רוצה להרחיב בדברים מפני כבוד התורה וכבוד האנשים).
ראה נא, אני יודע מחברי וידידי, והם צודקים בזה. יש אצל הספרדים צורת חשיבה מסויימת אשר קנו אותה מביתם, כאילו שאתה לא יודע ולא מכיר אותה. זה לא גזענות, וזה לא התנשאות. ולא שמירה על טוהר הדם. פשוט חשיבה שונה לחלוטין.
אני מכיר את הדברים מהחיים איתם יום יום ושעה שעה. אז - אם נעשה בתי ספר שכל אשכנזי וכל ספרדי יוכל לבוא לשם. תראה מה יקרה במציאות ולא מה שיאמר מנהל הפורום שלך החדש.
אילו יכניסו את כל הספרדים ללא הבחנה, במספרים גדולים, בית הספר ישנה את ציביונו, ואז יקרה דבר רגיל, פשוט הרבה אשכנזים יעזבו, מכיון שההורים ירצו צביון מסוים, והרי אתה לא יכול להנדס את ילדי הספרדים, ואתה לא יכול להכניס אותם לסד של מחשבה אשכנזית. אתה מחוייב לדרכי החשיבה והזרימה הרגילים. ממילא יעזבו כל האשכנזים הטובים, ויעברו לבתי ספר אחרים.
ומה יהיה אז? כל הספרדים לא ירצו להשאר באותו בית ספר וגם הם ינהרו למקום שבו נמצאים האשכנזים. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? אתה לא יכול לחייב הורים לגדל ילדים נגד רצונם.
עם כל הכבוד לך, אבל זכות ההורים לגדל ילד כפי שהוא משתקף על פי רצונם. אתה חושב שאתה מסוגל לחייב הורים שילדם יהיה במנטליות ספרדית?
ושאלה קטנה יש לי, למה הספרדים מתביישים בעצמם? שהם הם יפתחו לעצמם בתי ספר טובים ומהוגנים ויתפארו בו ויוצאים מהם כאלו פירות מפוארים. איני מבין כלל, למה להם להרגיש התבטלות למנטליות האשכנזית. זה הרבה יותר קשה לי להבין. גם לי יש מנהגים שאיתם באתי מבית אבי, ולא אשנה אותם, אפילו אם לא כולם מקובלים, ואפילו אם סיינפלד יכתוב כאן נגדם.
מתנצל אם הארכתי. הדברים רובצים לי על הנשמה.
בהצלחה לך בכל אשר תכתוב. אילו היית מתמודד מול בני נוער שיש להם רגשות סוערים של אהבה. של בן לנערה אותה הוא אוהב, וכן נערה שיש לה סנטימנטים חזקים ביותר לבחור מסויים. ואיני יודע מה איתך, אבל מול אותם רגשות של נוער, אתה תוכל להתחרות בהגיון ובשכל בלבד?
אתה לא תרחיק אותם מכל חלק שיכול להאביד את שלוות נפשם והיית נותן להם בצורה זו או אחרת לגלוש לסערת נפש אשר תפריע לצלילות מחשבתם?
אתה הרי יודע את חוזק ותוקף היצר. למה לנסות ולהתמודד כנגד דברים אלו בדברים שונים מהמקובל לנו?
ושוב אכפול לך בהצלחה וכל טוב
ערך
לפי הודעה.
תוקן על ידי - ווטו1 - 10/09/2003 0:51:03
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 15:02 |
|
| |
מתפעל וערך
ניכרים דברי אמת היוצאים מן הלב. השאלות ראויות לבירור, ואשתדל לענות.
אני טורח להכין לכם תשובה, שתענה לשאלותיכם וגם לא תהיה ארוכה מדי...
זה לא הולך לי בקלות, ואני גם עמוס במחוייבויות אחרות.
כוונתי בשלב ראשון לסכם את השאלות שלכם, למיין אותן לסוגים, ואז לענות כללית בכל תחום.
בינתיים, אני מציע שכל מי שיש לו שאלות לשאול וקושיות להקשות יכתוב אותן כאן, כדי שכבר אענה לכולם יחד.
להעיר, הלבן, אפרים לייב, (מסתברא?), דוד חיים, ג'ינג'ית, רק אני, מר נפש, טוב5, ההוא, וכל מי שרוצה להקשות עלי מוזמן לעשות זאת כאן.
***
אבל - תנאי לדבר. לכל דיון יש הנחות מוקדמות. אנסה להציגן כאן. (בלשון טכנית, זה מבוא מתודולוגי).
דברי מבוססים על גישה מסויימת בלימוד, גישה שמקובלת בישיבות, גישה שמאפיינת את לימוד התורה לדורותיו. כפי שצויין במקומות רבים בפורום כאן, הגישה מתבססת על כמה הנחות שהן גם "מקובלות":
א. התורה נועדה להילמד. אחת משאלות היסוד היא "מנלן". "מנלן" זו הזמנה לבירור ולעיון. ועיון הוא אוטונומי. כלומר, הוא כפוף לאמת הפנימית שלו ולה בלבד (וראה על זה באשכול שהכנתי על החזון איש, שטבע את המשפט הזה באחת מאגרותיו).
ב. כאשר יש בירור בראיות מספיקות, אין מקום למישהו לבוא ולערער מכוח זה שיש מאן דאמר פלוני ש"הכריע בדבר". אין מקום להכרעה נגד ראיות, ובלי ראיות.
בלשון טכנית יותר, אין מקום לטיעונים מסמכות במקום שיש בירור עובדתי (או דיני).
ג. כאשר מבקשים לברר דבר מה, משתמשים בכל מקור אפשרי הראוי לסמוך עליו. בלשון התלמוד והרמב"ם, "שמע האמת ממי שאמרה".
כל שלוש ההנחות האלו אינן מקובלות על כל עולם המחשבה היהודית בדורנו. אך -
א. הן היו מקובלות מאד ונחשבו לעיקר בדורות קדומים.
ב. הן מקובלות על חלק מעולם המחשבה שלנו היום, גם אם לא על כולו.
אם גישה זו שלי מאפשרת לכם להמשיך לקרוא, בבקשה.
(אולם אני חושש שעבור חלק מהשמות שהזכרתי, אין אפשרות ואין טעם לדיון נוסף, כיון שהם חולקים על הנחות היסוד אלו, וכל המשך של השיחה יסתובב במעגלים של "מי שמך להשתמש באחד מהנחות אלו" או אפילו "הנחות אלו הן נגד התורה" - וזו טעות בעליל).
ועוד הערה למיטיבים לעיין. למעשה, אני משער שאם תדייקו, תמצאו תשובה לרוב מה ששאלתם במבוא המתודולוגי הזה שלי.
פירוט רב יותר, בהמשך. כאמור, זה יקח קצת זמן.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 15:04 |
|
| |
אני סבור שיש טעם לצטט את הדברים הבאים, שהתקבלו אצלי בתיבה האישית (ויישר כוח לכותב).
אולם לא נטלתי ממנו רשות, ולכן לא אזכיר את שמו.
מצד שני, אני סבור שהדברים משקפים דעות של רבים מבאי הפורום. והם מהווים תשובה לפחות חלקית לשאלות.
ואלו הם הדברים:
***
מחד דומני כי עליך להגיב לאשכול מתפעל בעכ"ח, ומאידך כל הדברים יגעים.
מה אומר? החיים קשים.
בכל אופן מכיוון שאני מנחש שאתה כן תגיב בסופו של דבר, הריני לאחל לך בהצלחה בבחירת המילים וניסוחם, שכן לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, וקל מאד לטעות בניסוח ולהוליד טעות מתגלגלת אצל הקוראים שחלקם מחפשים את הטעויות הללו.
אם תרצה עזרה כלשהי, אשמח לעזור במידה ואוכל ויהיה לי זמן.
בכל אופן, אל תשכח שאין חדש תחת השמש. לאורך כל הדורות היו מחדשים בקרב הציבור היהודי שספגו לא מעט בקורת, ודי אם נתבונן בקורות רבינו הגדול ששרפו את ספריו, ובדברי הבקורת של הראב"ד עליו.
גם אם תחליט שלא להגיב, יהיה בכך מן הצדק וההכרח שכן אינני בטוח שהמתנגדים פתוחים לשמוע דיעות אחרות, אם כי כאמור לעיל כנראה שאתה חייב להגיב.
דבר אחרון, שחשוב להדגיש, מבחינת השורה התחתונה המעשית, הרי אין שום נפק"מ לדינא שכן כולנו מחוייבים לאותה ההלכה, ודומני שרוב הכותבים שעליהם יצא הקצף מדקדקים על קלה כעל חמורה. כל הרעש הוא על דיעות והשקפות שמלבד עיצוב האישיות והנפש, אינם מולידים נפק"מ למעשה.
כל טוב ובהצלחה!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 15:29 |
|
| |
מיימוני
דברי ההקדמה שלך יפים, לנושאים שלא דנים עליהם.
בנושא הדיון הזה נראה בעליל (עכ"פ אצל אלו שהזכרת), שיש כאן הנחה מוקדמת בנושאים רבים, בין אם המדובר בצפרדע של הרח"ו ובין אם המדובר במקור נוצרי למנהג שמובא בגאונים (הזכרתי שני אלו, מחמת הדיון בהם בשעה זאת, אבל כן הוא בכל הענינים).
הקשר בין הנחות מוקדמות אלו ובין בירור כל דבר ממקורו, הוא רופף, בלשון המעטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 15:38 |
|
| |
אשכול ראוי לשמו . אשכול בעל ערך. אשכול שהנני מתפעל, איך לא קם עד היום.
אמנם רבותי השואלים, דעו לכם שעל כל השאלות הללו ענה מיימוני, לא פעם ולא פעמיים ועדיין לאור ההתפתחויות האחרונות רוויות הזעם, יש מקום לתגובה מסודרת.
ברצוני, להוסיף נדבך לאשר הוצב פה.
קיימים 2 מישורים נפרדים לחלוטין. המישורים הללו תמיד היו נפרדים ותמיד יהיו.
קיים מישור הקשור לחיי המעשה שבו הנני סבור כמותכם, אל לנו לסטות בו מן המסורה.
לצד זה, קיים מישור הקשור לחיי המחשבה.
ואמנם המישור הראשון נובע וקשור בקשר בל יינתק למישור הראשון שהרי כל מעשינו נובעים ממחשבות קודמות, אך עדיין מדובר ב - 2 עניינים שלא רק שהפעולה בהם שונה, אלא הפוכה.
במישור המחשבתי, לא רק שעלינו לא להענות לכל מוסכמה, אלא שחובה עלינו לקום כל בוקר ולנסות לנפץ ולשבור אותן.
מעצם העובדה שהקב"ה ברא לנו שכל בבריאתו זו ציוה לנו את השימוש בו.
לקחת את האיבר הזה ולהודיע כי בעניינים מסויימים לא עושים בו שימוש, בעיני, זו כמעט כפירה.
ובמסגרת אותו ניתוץ מותר לנו לשאול שאלות גם על גדולי ישראל מוסכמים, בתנאי שיהיה זה בכבוד הראוי ולאמיתה של תורה.
שלב נוסף קשור להשפעה הכרחית של המחשבות על המעשים. אכן בסופו של דבר תהיינה השפעות כאלה, אך זה חלק בלתי נפרד מהתפתחות התורה ומן המסורה.
ואמנם קיימת בעייה. אכן יכולים אנו לעשות שימוש במחשבותינו, אך מנין לנו הזכות להעלותם ברבים, כאשר יכולים אלו להגיע לאזניים שלא יסכנו להם ?
אני חושב שברשת החופשית האסורה והנוראה הזו, הסכנה איננה רבה. מי שמגיע לפה חשוף ברמה כזו שקשה להניח שדווקא לפורום הזה תהיה השפעה עליו.
אם הוא יכול להגיע לאתר המתועב של אנשי ה"חופש", האם בפורום הזה תהיה בעייתו ?
יתרה על כן: רבים וטובים שהמתודה הנהוגה פה נדרשת לשורש נשמתם, יראו בכך ברכה רבה ואולי אף הצלה לנשמתם.
אינני יודע אם מיימוני מסכים לעמדתי זו ואת דעתו עוד נשמע, אך אני את אשר על לבי כתבתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 16:17 |
|
| |
רועה צאן,
ראיתי דבריך טובים ונכוחים. בפועל כולנו פועלים כך במידה זאת או אחרת. כלומר, מפרידים בין המחשבה לבין המעשה.
אבל האם אנו עושים בזה את תורתנו פלסתר? מה שבעצם אתה אומר הוא שקיום התורה שלך הוא עניין של מסורת בלבד!
לא שכך נכון לעשות על פי קריטריונים ברורים, אלא שכך מקובל מדורי דורות ולכן אתה ממשיך כך.
האינך חושב שיש סכנה בדברים כאלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 16:48 |
|
| |
שלום לכולכם
רועה - לא הגזמת קצת עם ההאשמה של "כמעט כפירה"?
מעשה באדם שנקלע למקום מבודד כשברשותו סכין בלבד. בו חטב עצים והבעירם חתך אוכל ואפילו כתב על החול. אלא שיום אחד הוא השתמש בו כקיסם אוזניים...
השכל הוא כלי רב עוצמה ומי שאיננו משתמש בו קרוב להחטיא את תכלית חייו אך כמו כל כלי ישנן פעולות שהוא איננו מסוגל לבצע ואף מביא יותר נזק מתועלת. השכל עצמו הוא זה שמבהיר לנו (למתבונן) כי לא כל דבר בכוחו לנתח ולהבין.
דוגמה לשבר את האוזן: באופן לוגי ברור כי ישנן שתי אפשרויות - או שהיקום הוא סופי ובעל גבולות או שהוא אינסופי. שתי האפשרויות אינן ניתנות לעיכול בשכל האנושי. אם הוא סופי מה בא אחריו? ומושג של מסה אינסופית ודאי איננו נתפש.
כל האמור לעיל לא מתייחס לדיון הרחב שהועלה באשכול זה אלא רק להנחה הבלתי מעורערת בפורום זה כי כל דבר יכול וחייב להיות נתון לבקורת השכל ולא היא!
******
ההודעה על כל תוכנה והתגובות הועברו לאשכול נפרד אך השארתיה [החזרתיה לאור המלצת מציץ_ונפגע בהיות הנקודה שייכת גם לכאן].
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=588849
תוקן על ידי - ווטו1 - 09/09/2003 19:02:33
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 17:01 |
|
| |
לא התכוונתי לכתוב באשכול זה באשר מסופקני אם יישוב הדורים בפומבי לא יגרור שוב התלהמות פוליטית.
דווקא עד עתה כתבו גם המלינים בטוב טעם, [מלבד נקודות קטנות הדורשות תיקון. למשל שכאן לא זכור שדיברו על הגדול השני אליו התכוין מתפעל, אא"כ כאן היינו היידפרק בכללו].
נקוה שימשיכו כך ואז יהיה אשכול זה איזון המעלה את תרבות הדיבור וממילא קידוש השם!
ההמשך הועבר להנ"ל
תוקן על ידי - ווטו1 - 09/09/2003 18:40:52
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 17:31 |
|
| |
לווטו, תיקון קטן, לא "מלינים" אלא "מקשים".

|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 18:01 |
|
| |
דרך הדיון מוליכה לכל מיני כיוונים.
אני מבקש להפסיק את הדיון באינסופיות היקום - שאלה שקנט, אגב, הגדיר כאנטינומיה, והנה נכשלתי גם אני.
נעתיק את כל התגובות האלו לאשכול נפרד. כי שם מקומן.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 18:17 |
|
| |
לא התכוונתי לגלוש מהנושא . אתך הסליחה .
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 18:23 |
|
| |
אני גלשתי מתוך משלו של איכפתלי כדרכו של תלמוד מענין לענין כפי שרגיל המאירי להדגיש.
לכן [אם כי אני עסוק] אעביר את הדברים לאשכול מתאים!
ספי,
צדקת ש"מקשים ולא מלינים" לאור כללות הדברים שנכתבו כאן! 
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 21:03 |
|
| |
אליבא דקאנט, השאלה עצמה אינה אנטינומיה, אלא התשובה לשאלה היא אנטינומיה. השאלה נובעת הכרחית ממבנה התבונה.
ליטוואך
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 22:29 |
|
| |
כמו שמימוני עצמו ציין בקצרה, את הטענה שמפנה מתפעל אליו אפשר היה להפנות גם לרמב"ם, לבעש"ט, לר' נחמן מברסלב, לרמח"ל ואפילו במידה רבה למייסד שיטת המוסר ר' ישראל סלנטר. כל אחד הלך על פי שיטתו למרות התנגדות חריפה של רוב הציבור ולמרות שחרג מהמקובל עד אז.
מצד שני, אם המקובל בקרב רוב הציבור צריך להוות סימן לאמת, מה נעשה עם בר כוכבא ועם שבתאי צבי ?
ובלי קשר, בפועל מימוני אינו מחדש, אלא משיב את עטרת הרמב"ם ליושנה. כמעט שאין דבר שהוא אומר שלא ניתן למצוא לו מקור ברמב"ם (ולפעמים בחריפות רבה הרבה יותר).
עינו של מתפעל ודאי אינה צרה בשום חסיד ההולך אחרי רבו במסירות אין קץ (והחסיד הזה יכול להיות גם ליטאי ההולך אחרי ר' חיים קנייבסקי ואחרי הרב שך), מדוע דווקא בחסידי הרמב"ם הוא רואה פסול ?
תוקן על ידי - זריחת_עץ - 09/09/2003 22:35:36
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2003 23:06 |
|
| |
קרוע , יש ברירה אחרת ?
אינני מבין מנין המסקנה הסוחפת מדברי היא שנותרתי עם מסורת בלבד.
מסקנה זו נכונה באופן חלקי מאד והיא נכונה לכל אדם גם לגדול המסורתנים (כמוני, אגב).
אני חושב שהמסורת היא הדבק של עם ישראל. אין יהדות בלעדיה. עד כדי כך שחובה לשמור, לפחות במובן הציבורי, גם על אותם חלקים שמקורם מפוקפק (ומותר גם לקוות שההסטוריה תעיף אותם ואולי אף קצת לעזור לה בכך).
אך מובן מאליו שלגבי עיקרי תורת ישראל, אינני "זקוק" למסורת. היא, לפחות כך אני מקווה, חלק מישותי.
אכפתלי - הדוגמא שהבאת על מגבלות השכל היא שימוש קלאסי בשכל.
מ"מ ברי שלא התכוונתי לשכל בלבד, אלא למרכיב האנושי שכולל רגש וכו'
הכוונה היתה לשלול את ההנחה ההפוכה - שיש פרות קדושות שלא ניתן לגעת בהם.
|
|
|
|
|