|
|
| נשלח ב-12/9/2003 01:03 |
 |
| |
ידעתי שמיימוני כבר ימצא דרך ללכת בלי ולהרגיש עם  . אבל מאחר ומדובר רק בדוגמה לא אתעקש הפעם .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2003 01:09 |
|
| |
מצו"נ ומיימוני  ,
אגב, מיימוני, השם "הברגה" שונה ל"עיגון".
מי יתן והיו רבני הזמן כאלה שיש להם כוח שכלי וכוח ציבורי ל"עגן"! היה אחד החזו"א שהתחיל את התהליך ומי שעמד להמשיכו בחל בהנהגה. כנראה לא שם לב שהשם חרה אפו במשה העניו על סירוב עקשני מדי להנהיג.
[אגב, מצו"נ, האמור מחמיר מאד בריבית ולא נהנה מהמערכת הבנקאית וכתוצאה נמנעו ממנו וממשפחתו רווחים אדירים.]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2003 01:20 |
|
| |
בין היתר עיסקא להיתר מכירה בשביעית התחדש עוד היתר וגם מסיבות כלכליות. היתר מכירת חמץ שהתחדש בפולין אצל סוחרי יי"ש. ומה שהי' רבית בצרפת הי' עסק היי"ש בפולין במאה השש עשרה ושבע עשרה.
ולמה לא התקבל היתר מכירה בשביעית? הרי רוב הפירכות ששייכות על היתר מכירה קיימות גם על חמץ שמדובר באיסור חמור ביותר? ובכלל שערי תירוצים לא ננעלו.
יתר על כך בפולין היתר הדברי חיים מצאנז היתר מכירה לנכרי לגבי שבת! זואת כבר הי' אחרי תקופת ההשכלה ומאותו מחבר שנלחם במלוא עוזו נגד מצות מכונה בגלל שינויים ביהדות! אך לגבי היתר מכירה רעדה הארץ ת"ק פרסה על ת"ק פרסה.
בדרך כלל היינו אומרים על שינוי בזמנינו שזה נעצר בגלל "חדש אסור מן התורה" ובגלל הופעת ההשכלה, אך בנידון דידן יש טעמים אחרים שאינם קשורים לכך.
1)
אלו שנלחמו נגד זה מצאו עוד דרך קלה ללחום עם הציונות שתיעבו. מה קל מלומר שכל החקלאים והמתיישבים מקילים וקלים הם.
2)
גם אלו החרדים שהסכימו לייסוד המושבים, הרי רצו בכך בגלל קיום מצות ארץ ישראל, שלכל לראש נתפס בעינים כקיום המצות הארץ של זרעים ששביעית כיכב שם כמצוה מרכזי, ואם עוקפים את שמיטה מה טעם להתיישב.
3)
חלקו של החזון איש בהתאם להשקפת ליטא מבית מדרשו של הגר"א מווילנא שאנו נצמדים להלכה התלמודית בלי פשרות, וכל ההיתרים שצמחו בנסיבות גלותיות לא קבילים ואינם תקיפים. ואכם בעקבות זה לא הסכמו גדולי ליטא להיתר מכירת חמץ, להדעה המקילה שרשות הרבים נקעה לפי ששים רבוא הולכי רגל, להיתר חדש ועוד. והכל מתוך ביטול ההלכה שצמחה מתוך הפרקטיקה ההלתית של אלף שנה בתר תלמודית. ומכיון שבתחום זרעים התקבלו פסקי חזון איש בניגוד לשאר חלקי התורה, נדחה גם היתר מכירת קרקעות בשביעית.
4)
גם בגלל ההסתכלות הליטאית העכשוית של לימוד התורה במנותק מעולם המעשה, ושכל העליה לארץ ישראל קשורה בהקמת הישיבות ולא איכפת להם חי הכלכלה בניגוד לגדולי פולין ובעלי השלחן ערוך.
5)
מאחז"ל הידוע שסיבת הגלות קשורה לאי קיום שמיטה ומאחז"ל זה היווה גורם רב משקל לדחות כל נסיון עקיפה של הלכות שמיטה מסיבות רגשיות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2003 01:40 |
|
| |
וטו
אמנם החזו"א מזוהה בעולם הישיבות כמי שאף פעם לא ניתן לבלבלו עם כך שהפשט הפשוט אינו מתיישב עם סברתו אך בכל זאת מסופקני עם היה מסכים עם הגדרתך אותו כמי שהחל תהליך של הברגה במודע.
ואולי כוונתך דוקא להיבט המצומצם הזה של הרגלו לעשות אוקימתות ולכפות את סברתו על המקור וכתחילת דבריך באשכול ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2003 06:24 |
|
| |
מצו"נ,
לא התכוונתי דווקא במודע, אם כי מהרושם המתקבל מכתביו ש"עליו מוטל לרדת עד היכן שידו מגעת" ומהאוקימתות שלו, קשה להניח שזה לא הגיע למודעותו המילולית. אך ייתכן מאד מאידך גיסא, שלא היה יכול להודות לעצמו על כזה דבר, כי אז היה מגיע רחוק יותר!?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2003 16:52 |
|
| |
שקלאוור
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2003 19:26 |
|
| |
וטו
האשכול הזה הוא הדגל של הפורום שלכם, אבל חבל שאינו מונף גבוה יותר, ככה הייתם מתנתקים מעוד פרטים מיותרים!
הדיון מזכיר דיון שהיה על מצב פיקוח נפש עולמי כאשר אין מי שלומד תורה באותו רגע!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2003 17:18 |
|
| |
רציו,
האם הנך מתכוין שלקחו מאמר מדי "כפשוטו"? אכן! אבל דוגמאות יש לאלפים והכל מאותו היסוד, ההישארות עם חשיבת ילד.
*****
מצאתי אשכול ישן: "יישוב סתירות בש"ס, יושר או נוכלות/הברגה?",
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=282296,
וכתבתי בו זה עתה.
אשכול זה דן כבר ברעיון המובא למעלה שכאשר יורדים לעיקרון מצטמצמות המחלוקות רק לגבי איזו דרגה של העיקרון נקבעת ההלכה.
[אם כי הוזכרה דיה עוד נקודה, אזכירה שוב שהרי שונים פרשה שלימה בשביל דבר שנתחדש בה, מאחר והחידוש משנה את התמונה השלימה. הנקודה היא שלפי האמור מובן המושג של"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" הנאמר לגבי שני צדדים חלוקים,
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=147091.
מאחר ושני הצדדים יוצאים מאותו העיקרון ורק נחלקו לגבי דרגת קביעת ההלכה לכל, הרי שני הצדדים יוצאים מעיקרון האמת וגם לדרגות לגיטימיות לפי מצבים משתנים והרי כל חכם בא מנקודת המבט שלו להכרעת ההלכה.]
התקדמות בצורת לימוד זו מובילה לחשיבה אחדותית.
*****
לגבי היתר ריבית ביי"ש שהוזכר למעלה,
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=801525
תוקן על ידי - ווטו1 - 25/05/2004 1:52:32
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2003 17:36 |
|
| |
וטו
בתוך כל טרדותי, הספקתי להציץ כאן ולגלות את היהלום האחרון שלך.
"מאחר ושני הצדדים יוצאים מאותו העיקרון ורק נחלקו לגבי דרגת קביעת ההלכה לכל, הרי שני הצדדים יוצאים מעיקרון האמת וגם לדרגות לגיטימיות לפי מצבים משתנים והרי כל חכם בא מנקודת המבט שלו להכרעת ההלכה".
וכפי שבארת במקום אחר, צריך להבין את העיקרון ולא את הדוגמא.
בזאת יבואר, למשל, כיצד נחלקו בשאלה על מה כעס האיש במעשה פילגש בגבעה, שיש מי שאומר שמצא שערה ויש מי שאומר שמצא זבוב. שניהם הצביעו על העיקרון, וכל אחד מהם נתן דוגמא אחרת. וגם בדוגמא יש לקחת את העיקרון - על מה ראוי לכעוס, או במה עלולים להיכשל - ולא יותר. לא אמת היסטורית יש כאן, אלא דוגמא ומשל לרעיון.
ועל זאת ייאמר: אלו ואלו דברי אלקים חיים!
ואני אומר:
כל הפורש ממך כאילו פורש מן החיים!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2003 00:47 |
|
| |
מצו"נ,
נזכרתי היום ב"הברגה" של החזו"א במודע והוא על נושא יצירת מעגל חשמלי בשבת שחש [כפי שמוסרים בשמו] שהיא אבי אבות המלאכות [מחמת היצירתיות החשובה] אך מאחר וחז"ל סיווגו בל"ט מלאכות הוזקק "להבריג" בבונה. לא מסתבר שזה היה שלא במודע. [ועיין באשכול סמוך בו נידון הנידון.]
[אגב, לכאורה דומה יותר לזריעה, בה נוצרת זרם צמיחה! מה דעתך?]
תוקן על ידי עצכח ב- 06/01/2009 15:26:38
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2011 17:54 |
|
| |
| ווטו1 כתב: |  | תירוצו הוא שאין לראות במשנה ספר הלכות יבש המנסה לתאר מה שיותר מקרים ולתת את צורת ההתנהגות ההלכתית לכל מקרה.
המשנה [וכן דיבור החכמים] באה להבהיר ולעביר את עקרונות ההלכה, אלא שהדרך להעביר היא באמצעות ציור מעשי-מוחשי ולא בשפה מופשטת מהמציאות החיה. אבל די בציור כללי בלי להיכנס לפרטים, כמו שבנוסחאות מדעיות מוסרים את רעיונן-עיקרן בלי להיכנס לפרטים אודות התנאים הדרושים ליישומיות הנוסחה. כך לשון חכמנו, שאמנם מציירים מקרה אך מתכוונים להעביר את עקרונו בלי לרדת לפרטים נותרים.
לדוגמא, אם אומר שתערובת מאכל א' עם מאכל ב' יוצר תוצאה ג'. מי שישמע את שאמרתי ויעשה ניסוי וישוב אלי לאמור: "למה רימיתני? ניסיתי עירוב א' וב' ולא יצא ג'!", אשיב לו: "באיזו מידת חום ביצעת את הניסוי? איזה תבלינים הוספת?" וכדומה.
הנקודה היא שכשאמרתי את רעיון התערובת לא התכוונתי לתת הדרכה מעשית פרטנית של צעד אחר צעד לכל האמור להיעשות במטבח, אלא להודיע על העובדא שבכוח א' וב' להביא לידי ג', מבלי להיכנס לפרטים צדדיים למרות שהם נחוצים ליישום המעשי. בקיצור; ההבדל שבין המשנה והמשנה ברורה הוא ההבדל בין אם זה נאמר כהרצאה בבית הספר או כהדרכה בבית [בלשון חכמנו "להלכה" ו"להלכה למעשה"].
מעתה כאשר המשנה אומרת ששניים אוחזים בטלית יחלוקו בשוה לפי טענתם, אין לה צורך להדגיש שמדובר כשאין הכרעה מצד אחיזתםומפני שתופסים אך את הקצוות או הציציות, כי עניינה של המשנה הוא להעביר את העיקרון שממון המוטל בין אוחזים הטוענים, ייחלק.
מעתה כדי שעיקרון זה יתאים עם שאר הידע התורני של הלומד ושמשום התאמה זו יוגבל יישום העיקרון רק למקרים מסוימים ואף רחוקים, זו "עבודתו" של הלומד וזה חלק מ"עבודת" הגמרא.
[אלא שיש הבדל בין כאשר הגמרא מיישבת סתירת המשניות בלשון "תרגמה" דהיינו "הבה נתרגם את המשנה/ברייתא בצורה מסוימת" שאז אין זו אוקימתא אלא דבר הפשוט שהתנא המקצר לא ראה צורך לבארו מרוב פשיטותו, לבין "הכא במאי עסקינן" שזה מציאת פיתרון לציור מעשי ליישום הרעיון של המשנה.
|
|
עיין http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=973624&forum_id=1364 ששם המשנה לכאורה אומרת את היפך העקרון
|
|
|
|
|
