|
|
| נשלח ב-10/3/2008 06:10 |
|
| |
אפיקבנגב: האם במלחמה יש חפים מפשע?
אפיקבנגב: האם במלחמה יש חפים מפשע?
כמדומני, צ'רצ'יל הורה להפציץ את ברלין כמה שיותר, ללא קשר לכמות ה"חפים מפשע" ו/או ילדים ו/או נשים שעלולים להפגע.
הרי ניתן להניח שרוב הגברים הגרמניים השתתפו במלחמה, בחזיתות השונות...
אז בעצם נשאלת השאלה: מדוע זה לגיטימי שצ'רצ'יל הורה להפציץ נשים וילדים?
עוד שאלה נשאלת: מדוע התקשורת בחו"ל (קל וחומר בארץ) טוענות שהמנעות מפגיעה ב"חפים מפשע" זה שיקול במלחמה?
התשובה היא פשוטה: השקפת העולם שלהם היא מרושעת ואנטי מוסרית.
זה מה שקורה שמוסר נקבע בעזרת הרגש (לדוגמא: "החזק הוא תמיד הצד הרע"..),זה מה שקורה כשאין חשיבה בעזרת עקרונות, וכשאין בירור מושגים בעזרת השכל.
זה גם מה שקורה כשאתה מושפע מהמוסר הנוצרי המרושע, הגורס ש"מי שמביא לך סתירה, עליך להגיש את הלחי השניה".
בנוסף, גישת השמאל המדיני היא מתנשאת.
ע"מ להבין את זה צריך לעסוק בשאלה "על מי האחריות על מה שקורה ברצועת עזה?"
הרי המנטרה של השימוש במילה "כיבוש" גורס שהאחריות על מה שקורה ברצועה צריך להיות על הפלסטינאים.
מעבר לכך, לאחר היציאה מעזה, אין כבר שום ברירה אחרת: האחריות על מה שקורה שם הוא על הפלסטינאים.
אם כך, הקם להורגך השקם להורגו, ולכן עלינו לעשות כל שנדרש ע"מ להוריד את איום הקסאמים, תוך סיכון מינימלי של חיי אדם. לאור הרצון המפורש והבילתי מתפשר של מרבית הפלסטינאים, נובע שהלחימה צריכה להיעשות בנשק שמסכן כמה שפחות חיילים, ז"א בעיקר שימוש בחיל אויר ובחיל תותחנים.
לסיכום,
אדם שמסכן את ילדיו, האחריות נופלת על כתפיו.
אם אדם לוקח את ילדיו לטיול במדבר ללא מים, האשמה למותם היא עליו.
בגזירה שווה, אדם שממשיך לגור עם ילדיו בסמיכות ליורה קסאמים.
אבל מה אומרים לנו בעצם השמאלנים?
הם בעצם אומרים לנו שהפלסטינאים לא מסוגלים לקחת אחריות על המעשים שלהם.
אותה תשובה אנחנו מקבלים כשנשאלת השאלה האלמנטרית מדוע אנחנו ממשיכים להביא דלק לאנשים שלוקחים את הדלק הזה ובעזרתו יורים עלינו קסאמים.
גישה מוסרית צריכה לדרוש סימטריה. ז"א מה שאנחנו דורשים מעצמנו, עלינו לדרוש גם מהפלסטינאים.
הרי בפועל הם טוענים שהפלסטינאים לא מסוגלים לבנות לעצמם תחנת כוח או לגדל חיטה או כל דבר אחר שמספקים להם.
לאור הרצון של כלל הפלסטינאים להשמיד אותנו, לדעתי הדבר היחיד שצריך לספק לפלסטינאים זה הפצצה ע"י טילים שמסכנים כמה שפחות חיילי או אזרחים ישראלים.
הגישה השמאלנית היא אנטי מוסרית, מרושעת ומתנשאת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 06:16 |
|
| |
שנרב_נ:
אפיק,
אני אוהב שמאלנים הרבה פחות ממך, אבל הודעה בסגנון הזה היא הרמה להנחתה, וחבל.
יש עקרון מסוים של מידתיות, שאומר שגם מי שאשם זה לא מצדיק כל צעד נגדו. אתה הרי לא תומך בכך שכל גנב שנתפס יוצא להורג בשריפה, למרות שזה בודאי יפחית פלאים את מספר הגניבות. למה? למה שלא נלך בדרך שלך ונאשים את הגנב בכל, כולל ביסורי השריפה שלו, שהרי הוא היה זה שגנב והוא הביא על עצמו את עונשו?
אתה מנסה לפשט סיטואציה מורכבת מאד, שמכילה גם לחצים בינלאומיים וגם בעיות אובייקטיביות פנימיות וחיצוניות לכדי משואה פשוטה שמתיחסת אלינו ואל הפלסטינאים כמו אל שני אנשים שנקלעו לאי בודד ואחד היכה את רעהו. שני הציבורים מכילים יותר מאדם אחד, והפישוט שלך הוא לא במקום וכפי שאמרתי, מזמין התקפות מוצדקות.
הרגע, שב בנחת בכורסה עם פחית בירה, פתח את הטלויזיה, ותוכל להתענג על המחזות של תומכי ההתנתקות ומצביעי השמאל/מרכז כשהם חוטפים קאסמים בראש (טוב, לא כל תושבי שדרות ואשקלון כאלה, אבל לפחות רובם, שלא לדבר על קיבוצי הנגב). לצערי אני לא מאמין שנזכה לעונג הזה עוד הרבה זמן.
*****
מואדיב:
| אפיקבנגב כתב: |
 |
האם במלחמה יש חפים מפשע?
|
|
כן.
*****
dfl:
אפיק,
בעיקרון אתה צודק, בפרט לגבי המוסר הנוצרי. אני עצמי הבאתי להרבה אנשים פה בפורום סתירות ובוודאי שלא הייתי רוצה לקבל בתמורה לחי, ראשונה או שניה.
אם לא דייקת בתיזה הבנויה לתלפיות שלך, הרי זה רק בפרטים הקטנים, למשל, בגלל התשתית הרעועה בעזה, האימיילים ששולחים משגרי הקסאמים לאנשים שליד בתיהם מוצבים המשגרים, לא תמיד מגיעים ליעדם בזמן (חלקם מסוננים גם בגלל סווג שגוי כספאם). כך קורה שפה ושם יש ערבי (טפו) שלא מודע לפעילות המלחמתית המתרחשת לידו ולכן אי אפשר להאשים אותו ישירות באחריות לכך שילדיו מופצצים בטילים. כמובן שבתמונת האחריות הכוללת, עצם העובדה שהוא לא קם, מכר את ביתו בגי'בליה ועבר להתגורר בקווינסטאון ניו זילנד, מסמנת אותו כסיבה הראשונית לכך שיום אחד הוא גילה במיטה של ביתו הקטנה, עיסה של בשר, דם ועצמות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 08:22 |
|
| |
| ווטו1 כתב: |  | | כללית אם הריגת אזרחים גם משרתת את העיקרון של הלחימה, למה ייחשב הדבר לפשע מלחמה? הלא המלחמה היא של עם בעם [או קבוצה בקבוצה]!?!] |
|
זו בדיוק הנקודה, יש דברים שאסור לעשות גם אם הם משרתים את המטרות של הלחימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 10:17 |
|
| |
סנשו ---רק ללימוד
תלמוד בבלי מסכת יומא דף כב עמוד ב
+שמואל א' טו+ וירב בנחל, אמר רבי מני: על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול +שמואל א' טו+ לך והכית את עמלק, אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו +קהלת ז+ אל תהי צדיק הרבה. ובשעה שאמר לו שאול לדואג +שמואל א' כב+ סב אתה ופגע בכהנים, יצאה בת קול ואמרה לו +קהלת ז+ אל תרשע הרבה. אמר רב הונא: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה; שאול באחת - ועלתה לו, דוד בשתים - ולא עלתה לו. שאול באחת מאי היא - מעשה דאגג, והא איכא מעשה דנוב עיר הכהנים
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 12:05 |
|
| |
ירוחם,
דווקא משם אין ראיה, אלא אולי להיפך. זהו דין מיוחד בעמלק שלא מבחינים בין חפים מפשע לבין אחרים, ומכאן שבאופן כללי יש לעשות את ההבחנה הזו.
אמנם ביחס לפלסטינאים כבר כתבתי כאן בעבר שזה לא רלוונטי, ועליהם לשאת במלוא התוצאות לבחירותיהם ומעשי מנהיגיהם, ובפרט כשהללו זוכים לתמיכה ציבורית רחבה. ובודאי שאין כל מקום להקריב חיי חיילים שלנו כדי להציל אותם מידי עצמם. הכורה פח נפול יפול בו.
כל זה ברובד המוסרי. יש כמובן שיקולים פוליטיים, מדיניים ואחרים, ואכ"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 12:46 |
|
| |
רב מיכי שפיקח הוא, מה ראה לחוסר הבנה כזאת, הרי לסיפא כיונתי?
המוסרים והמרחמים על שכננו- ואלי באמת צריכים לרחם-אבל על אזרחי וילדי גוש קטיף ועמונה, אינם מרחמים,
איך כתב ואמר איש הרוח הנאור,- בעל פרס ישראל העתידי- בנותנו עצה לשכננו הפלסטינאים.
עם טנקים תעלו על ההתנחלויות!!! לאנשי הרוח האלו כיוונה הגמרא,
ואנשי הרוח האלו הם הם ה מקבלים את פרס ישראל, פרס תולעת יעקב היתי נותן להם !.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 12:55 |
|
| |
סנש"פ,
ראה ההבדל הקטן בין ציטוטך להערתך. עיקרון הוא דבר מדויק ומטרה לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 14:31 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | | אמנם ביחס לפלסטינאים כבר כתבתי כאן בעבר שזה לא רלוונטי, ועליהם לשאת במלוא התוצאות לבחירותיהם ומעשי מנהיגיהם, ובפרט כשהללו זוכים לתמיכה ציבורית רחבה. ובודאי שאין כל מקום להקריב חיי חיילים שלנו כדי להציל אותם מידי עצמם. הכורה פח נפול יפול בו. |
|
מה בקשר לאלו שלא תומכים בטרור?, מה לגבי ילדים קטנים שלא אחראים למעשיהם?, מה בקשר לתינוקות שאפילו לא יודעים שהם פלשתינאים? לפי הגיון זה מבחינת הפלשתינים מותר להרוג אזרחים ישראלים שהרי "עליהם לשאת במלוא התוצאות לבחירותיהם ומעשי מנהיגיהם, ובפרט כשהללו זוכים לתמיכה ציבורית רחבה".
ווטו1 לצערי לא זכיתי להבינך, אולי תסביר?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 15:03 |
|
| |
סנשו,
אם רוצים לעורר מחדש את הדיון (הוא לא נערך כבר באשכול זה קודם?), אז הדבר אכן טעון יתר בירור.
אני בהחלט נגד פגיעה בכל אדם שלא מזיק בעצמו (בלי קשר לכוונותיו, כל עוד הן אינן מתממשות). אבל אני בהחלט מעדיף חיילים ואזרחים שלנו על פני אזרחים שלהם, ואם זוהי הברירה, אז ודאי ופשוט לי שיש לפגוע באזרחים שלהם בכדי להציל חיילים ואזרחים שלנו.
הרי אין כאן ברירה שלישית: או הילדים שלהם או הילדים שלנו. אין אופציה, כפי שאתה מתאר, של אי פגיעה בחפים מפשע. לכן עלינו להחליט מבין שתי אלטרנטיבות גרועות, וזהו הסיפור כולו.
אמנם יש כלל הלכתי ומוסרי שאין להציל עצמו בנפש זולתו, אך בזה כבר כתבתי ב'צהר' יג את החילוק, שמי ששייך לעם הרודף אותי הוא כרודף (=חלק מרודף קולקטיבי) לעניין זה שנפש האזרחים והחיילים שלנו קודמת לנפשו (כמובן שאינו רודף לעניין זה שיהיה סתם מותר או מצווה להרגו).
עם שבחר הנהגה כזו ותומך בה, צריך לשלם מחיר, והוא אינו יכול לטעון כלפינו לחפות מפשע שמחירה הישיר הוא הרג של אנשים שלנו.
ובכלל, אומנותם של בני דודנו היא לרצוח את כל העולם וגם את עצמם, ואח"כ לבוא בטענות כלפי כל העולם שדופקים אותם ושהם חפים מפשע. הדבר היחיד שהחבר'ה האלה תרמו לעולם ולתרבותו (בעיקר בשנים האחרונות) הוא טרור ורצח המלווים בהאשמות ויללות צדקניות על חוסר יכולת והיעדר אשמה. אבל עם מטומטמים כמונו זה כנראה עובד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 15:38 |
|
| |
סנשו
הגמרא אומרת---- לא עכברא גנב חורא גנב!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 15:56 |
|
| |
אפיק,
נקודות רבות העלית לדיון, מעט ערבבת ביניהן ובמשמעותן.
א. האם נשים וילדים חפים מפשע.
ב. האם פגיעה בחפים תו"כ מלחמה, אסורה, האם צריך להתחשב בהם.
ג. על מי האחריות בפגיעה בחפים, האם על התוקף, או על מי שעושה בהם שימוש ציני להגנתו.
אני חושב שאלו שלש סוגיות שונות, אמנם משיקות, אבל לא בהכרח משיקות לגמרי.
א. צריך לחלק בין נשים לילדים, כמו שצריך לחלק בין לוחמים אקטיביים לפסיביים. האם פלסטיני בן שלושים שיושב בביתו ולא נלחם הוא בן מות כמו אותו יורה קסאמים? ודאי שלא. החילוק העקרוני-מוסרי הוא בין לוחמים לחפים. נשים אינן בהכרח חפות מפשע, הן בוגרות וכבר על בשרינו חווינו פיגועי התאבדות שבוצעו ע"י מתאבדות. ילדים לעומת זאת, בד"כ חפים מפשע מכיוון שאינם ברי דעת ובעיקר מפני שאינם אקטיביים בלחימה (בעיקר, מכיוון שלוחמים רבים הם בגדר 'תינוקות שנשבו' בגלי השנאה, ולדעתם העצמית אין כלל מקום בשיקוליהם).
ב. מצינו בהלכות מלחמה שישנה פריווילגיה מסויימת לנשים וילדים, אבל כל זה רק במקום שאין הם מסכנים כלל. לעומת זאת אם הם מסכנים כאויבים - יורים קסאמים למשל - הרי שהם 'רודפים'. דין רודף חל גם על עובר במעי אימו שמסכן את חייה, שוודאי חף הוא מפשע.
לפלסטינאים יש דין רודף קולקטיבי - כפי שכתב הרב אברהם כאן. במלחמה על כל העם המסכן את חיינו חל דין רודף קולקטיבי - פועל יוצא ממציאותינו במלחמה. א"כ אין הבדל בין ילד, אשה וזכר בוגר. הרי לא הילד הוא הרודף, אלא העם הפלסטינאי הוא הרודף, נשים וטף פלסטנאים ודאי שהם חלק מהעם. אשמח אם הרב מיכי יזכינו במעט מקורות וסימוכין לדין ה'רודף הקולקטיבי' (שהוא הגיוני לחלוטין, לדעתי) מלבד שליחתינו למאמרו (שבטוח מעניין הוא) בצהר.
ג. האחריות ודאי שהיא על שני הצדדים. אב המשתמש בילדו כתריס בין חיצי האוייב ובינו, ודאי שהוא אחראי למעשיו. אבל מצד שני אין לשלול את אחריות המעשה על יורה החץ עצמו - שסו"ס הוא זה שמבצע את מעשה ההריגה.
ההבדל הוא עקרוני. אב המשתמש במשפחתו כמגן אנושי מודע לכך שהוא מסכן את ילדיו, אין כל לגיטימציה מוסרית למעשה זה. לעומת זאת לצד שהורג את הילד כדי להרוג גם את שאינו חף מפשע, יש לגיטימציה להרוג את הילד, כמו שיש לו לגיטימציה להרוס את השכפ"ץ של אוייבו. הוא כלל לא מעוניין בילד, אלא מטרה המקדשת אמצעים מסויימים. וא"ת שמא המטרה אינה מקדשת את האמצעים? הרי שכאן חיי ילדינו וחיי ילדיהם עומדים לבחירה, וודאי שחיינו קודמים וא"כ לקיחת אחריות על הריגת הילד היא על הצד היורה גם כן, אבל מחובתו ובאחריותו לנהוג כך.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 16:21 |
|
| |
mdabraham
אתה מדבר בהפשטה גדולה כאילו מדובר בשאלה תיאורטית ואתה מאפשר לעצמך לקבוע בפשטות שיש כאן רק 2 אופציות , או הילדים שלנו או הילדים שלהם. אם להוריד אותך קצת לקרקע המציאות , אעיר את תשומת לבך לעובדה שישנה תופעה של אנשים הקוראים להגדיל את מימדי ההרג בכוונה . הם לא מדברים על דילמה מוסרית כלשהי שמזמנת המציאות של לחימה בשטח בנוי , הם מדברים על מדיניות של הרג חפים מפשע , במטרה להכריע את הצד השני . מדובר כמובן באמונה תפלה המונעת מרגשות של נקמה , כמו אצל אותם אנשים שחושבים שככל שירביצו יותר לילדים כך הם יהיו יותר מחונכים . אף אחד עוד לא הצליח להראות קשר ולו הקלוש ביותר , בין הגדלת מספרי הנשים והילדים ההרוגים בצד השני , להקטנת המוטיווציה שלו לנסות להחזיר מנה אחת אפיים. (מזכירים פה את צ'רצי'ל , האם הכותב הנכבד בדק האם ההפצצות בערים גרמניות הועילו או הזיקו למאמץ המלחמתי של בעלות הברית? כמדומני גם שבסופו של דבר , בעקבות הפצת תמונות הזוועה התנער צ'רצ'יל מכל העניין). לשיקולים רציונליים אין כאן מקום רב , הרי ברור שהכל עניין של אמוציות , חיסולי חשבונות פוליטיים חיזוק הזהות המגזרית ועוד מרעין בישין על זה הדרך , מצד אנשים שכביכול איכפת להם , אבל כל רצונם להתלהם נגד יריביהם.
לעניות דעתי תפקיד המוסר הוא לעורר את האדם להיות רגיש לזולת , לא להיות אטום ולא להתבהם . זה כולל הבנה שגם בצד השני לא מגיע לאנשים למות. המסקנה המעשית היא עניין הרבה יותר מורכב ואני חושב שיש לגנות דיונים כאלה כאשר הם נעשים בהפשטה או על סמך הפנמת תעמולה ללא היכרות עם כלל היבטים המציאותיים.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 20:43 |
|
| |
עוקר הרים,
קודם כדאי לקחת אויר. גם בדיון מוסרי כדאי לקרוא את מה שכותבים ולהתייחס עניינית ולא מהבטן.
אני עסקתי בשתי אפשרויות, שלענ"ד רק ביניהן יש ויכוח של ממש (כלומר עם שני צדדים ממשיים). תמיד יש כאלה שקוראים להרוג את כולם, ולהשתולל, אבל לא על כך דיברנו כאן. זו כלל לא אופציה, ולא בגלל המחקרים הבלתי רלוונטיים (ואני מניח שלא צריך להסביר לך מדוע) על דרזדן, שעניינם לכאן הוא כמו המחקרים על התגבשות השלג באנטארקטיקה, אלא מסיבות מוסריות שנראות לי ברורות מאליהן.
השאלה עמה מתמודדים באמת, ושלגביה יש מקום אמיתי לחשוב על שני צדדים אינה נוגעת להרג בשביל להרוג. היא נוגעת לשאלה האם יש היתר לפגוע בחפים מפשע כאשר מכוונים למנוע נזק והרג באופן ממוקד. האם החשש לפגיעה בחפים מפשע אמור להוות מגבלה על הלחימה נגד מי שאינו חף מפשע. זו השאלה שבה עסקתי, ודומני שרק בה יש מקום לעסוק. וכאן ישנן אך ורק שתי אפשרויות, ואין בלתן.
כעת אשמח לשמוע את כל תוצאות המחקרים על מלחמת העולם השנייה, או השלישית, שמצויים בידך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2008 21:11 |
|
| |
הרב מיכי
האם זה גם רק על עמלק? או סתם עם, שבעצם אסור היה להצר לו, אבל היה אויב קשה ואכזרי שזינב בישראל במעשי טרור.
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א
מותבינן דדייק ולא גריס, שבשתא כיון דעל - על; דכתיב: +מלכים א' י"א+ כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום, כי אתא לקמיה דדוד, אמר ליה: מאי טעמא עבדת הכי? אמר ליה, דכתיב: תמחה את זכר עמלק. אמר ליה: והא אנן זכר קרינן! א"ל: אנא זכר אקריון.
אני לא לומד להלכה, אבל דברי דוד צריכים עיון!!!
|
|
|
|
|