ההבדלים בין ספרדים ואשכנזים, למזג או להפריד? [ערך]

למה ספרדים רוצים ללמוד במוסדות אשכנזים ליטאים

אני נתקל תדיר בשאלה מדוע ספרדים (או נכון יותר בני עדות המזרח), רוצים ללמוד במוסדות אשכנזיים, בעיקר ליטאים  ואינם מסתפקים במוסדותיהם. הנושא נפוץ אפילו יותר אצל המכובדים (ח"כ של ש"ס) שהיו מצפים מהם לנהוג אחרת.
התשובה שנראית לי היא שלכל עם או מגזר יש את האידיאל של אם בארה"ב זה דמות הוואספים (לבן, אנגלו-סכסי, פרוטסטנטי), בישראל במשך שנים זו היתה דמותו של החלוץ (דמות הירואית בתקופות העליות השניה והשלישית). בפסיכולוגיה זה נקרא "תפיסת ה-Self האידיאלי".
גם במדינת ישראל בקרב האליטה תפסה במשך שנים ההנהגה האשכנזית (ממזרח אירופה), את רסן השלטון והיוותה אמת מידה להתנהגות האידיאלית. ההיטמעות באליטות בארץ להיות דומה לאשכנזי. יש לציין כי גם בקרב הציבור החילוני קיימת על "אש קטנה" גזענות בנושא נישואין וכד', בעיקר בקרב הדור הקודם. הדור הצעיר של האליטות מנסה לטשטש את עקיבות העבר באימוץ דרך החיים המערבית לחלוטין.
במשך השנים בהם פעלו בקרב בני עדות המזרח שהגיעו לארץ משפיעים חרדיים, מהפלג הליטאי וחב"ד (לחב"ד לא אתייחס כי כמתבונן מהחוץ אני חש שהם מתיחסים בשוויוניות לספרדים). בהתאם הוטמע בציבור כי האידיאל היה בחור הישיבה מפוניביז'/ חברון/קול תורה וכד' הישיבות הנחשבות ולא הישיבות הספרדיות בהן בחור הישיבה האדיאלי אינו נמצא. רבנים לובשי פראק והמבורג ולא הלבוש הרבני המסורתי. תפיסת האשכנזים כציבור האידיאלי והתנהגותם כהתנהגות האידיאלית הוזרמו לעורקים של הציבור החרדי הספרדי והזינו את הרצון להיות תואם "אשכנזי", דהיינו להימדד לפי קנה המידה כמה אני בסולם האשכנזי (כמו תואם IBM למי שזוכר).

ועכשיו באה השאלה, אם חינכו את הספרדים שלהיות "ליטאי זה האידיאל", למה הליטאים לא נותנים לספרדים להיטמע בהם לחלוטין. הרי גם בציבור החילוני האליטיסטי ההיטמעות התקרבה למושלמת. יש אומנם את נושא המנהגים אבל אם בישיבות הליטאיות יש 20% ספרדים והם נוהגים כמותם. גם ב-60% ספרדים היו נוהגים כמו ליטאים.

התשובה נמצאת במקום אחר לחלוטין. בציבור החרדי לצורך קיומו יש צורך באש תמיד, דהיינו יש צורך ביצירת מוקדי חיכוך תדירים עם הסביבה לצורך מניעת היטמעות. על חברי הציבור לזכור כל העת כי הם מיוחדים, שונים מאחרים (כמובן שיותר טובים) וכד'. המעגל המתבקש בציבור החרדי היה חיכוך עם החילונים ועם הדתיים (שאינם חרדים לדבר ה' כמו החרדים). הבעיה היא שלמחלוקות אין גבולות. אם אדם צריך לחיות בתחושה שהוא הכי טוב היא לא נעצרה בגבולות החרדיות אלא התקדמה אל עבר הסביבה הקרובה, מי שאינו כמונו בדיוק הוא שונה=נחות מאיתנו.
הפרדוקס תפס את הציבור הספרדי. מצד אחד האדם האידיאלי הוא "בן תורה ליטאי". מצד שני הליטאים אינם אוהבים אנשים ששונים מהם והספרדי הוא השונה.
תוצאות המתח הזה ניכרות כל הזמן איפה בציבור הספרדי הרוצה להתקרב לציבור הליטאי אך נדחה על ידו בשל היותו שונה.