שחרית.  
היתי שולח לך פרחים אם הנושא שהעלת לא היה כה כואב ונכון.

בוגי.
עדיף עלי קללותיו של הרב עובדיה וצורת דיבורו -שנראה לכאורה לא מתאים  למושגים שלימדו אותך בישיבות האשכנזיות- על אורחם וריבם והתנהלותם של
מנהיגי העדה והדור האשכנזיים. חבל שהפסדנו את כל היופי וההדר והכבוד
שיש ואולי רק היה לספרדים. לעומת גיבוב מנהגי יהדות אשכנזת שהושפעה מאד מאד מסביבתה הנוצרית במלבושם והתנהגותם.  כאשכנזי אני ממליץ לקרא את ספרו של הרב סבתו : אמת מארץ תצמח מודה ועוזב

כולם,

משום מה אף אחד לא טרח לערער על הנחות היסוד הגלויות והמובלעות שבעמוד הראשון. ''פחות העמקה'' אומר ווטו (הוא הסוציולוג? אני עדיין חדש כאן), וברור שהוא מתכוון לאנדרסטייטמנט צדקני.

אין לי כח לעשות למחות בפרוטרוט ואולי זה גם מביך, אבל לכל המתוחכמים והמעמיקים למיניהם אציע רק להשוות את מצבם של יוצאי צפון אפריקה בעירות הפיתוח של ישראל הכאילו סוציאליסטית, למצבם של אותם האנשים בצרפת. אותם אנשים פחות או יותר, היגרו באותו הזמן למדינות שונות. ההשוואה מאלפת. שם הם השאור שבעיסת האינטלקטואליה (מספיק להזכיר את דרידה ע"ה  ובני לוי שממוצא מצרי גם הוא זצ''ל אם לתת דוגמאות ידועות), הרפואה (לי ידוע על רופא עיניים מועמד לפרס נובל ממוצא אלגיראי יהודי. ויש עוד), עריכת הדין וכו' וכו'. כך גם המצב בקנדה. יעידנו נא צרפתי הפורום.

וכאן? עדיף לא לדבר.
מוכרח להיות הסבר. כשחושבים עליו, לא נעים, הוא מתמצה בהבדלים שבין החברות הקולטות, דהיינו בין חברה גויית צרפתית לחברה יהודית אשכנזית.

שחרית:

<"כמה חבל ועצוב שהספרדים הרכינו ראשם בפני האשכנזים, וקיבלו עליהם הר כגיגית את כל הנהגותיהם לרבות פירות ההילולים של הקיצוניות והקנאות">

שחרית

<"כמה חבל ועצוב שהספרדים הרכינו ראשם בפני האשכנזים, וקיבלו עליהם הר כגיגית את כל הנהגותיהם לרבות פירות ההילולים של הקיצוניות והקנאות">

גם כמה לא חבל שהספרדים הרכינו ראשם בפני האשכנזים, ולא קיבלו עליהם הר כגיגית את כל הנהגותיהם לרבות פירות ההילולים של הקיצוניות והקנאות הספרדית.

"... וע"פ החלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל המורחבת בחתימת שני הרבנים הראשיים לישראל. עכ"ל. וחתומים על זה הרבנים הראשיים לישראל הגרב"צ מאיר חי עוזיאל והגרי"א הלוי הרצוג [זצ"ל]. והנה אנו הספרדים ועדות המזרח ותימן קבלנו עלינו הוראות רבותינו הרמב"ם ומרן הש"ע, שסוברים שהלכה כחכמים שמצות יבום קודמת לחליצה אף בזמן הזה שאין מתכוונים לשם מצוה, וחלה עלינו חובת ביאור אם יש תוקף להסכמה הנ"ל לדידן, או לא?

.... (ט) סוף דבר הכל נשמע שלפע"ד נראה ברור שלגבי דידן דנקטינן בשפולי גלימיה דמרן ז"ל, וכל קדושים שעמו, רוב מנין ורוב בנין מגדולי הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים, מצות יבום קודמת לחליצה גם בזמן הזה, ואין כל תוקף להסכמת נשיאי וחברי הרבנות הראשית לישראל שגזרו אומר לבטל לגמרי מצות יבום, גם מהספרדים ועדות המזרח, ואין להם כל סמכות לכך". (שו"ת יביע אומר חלק ו - אה"ע סימן יד).

"ומעתה יש לתמוה על מה שכתבו הרבנים הראשיים לישראל, לגזור על כל תושבי ארץ ישראל "לאסור" עליהם לגמרי מצות יבום, ונוראות נפלאתי ובמיוחד על הגרב"צ עוזיאל, שאיך מלאם לבם לצאת נגד גדולי הפוסקים, ומרן הקדוש אשר קבלנו הוראותיו ככל אשר יאמר כי הוא זה, וכל קדושים שעמו, ולאסור לקיים מצות יבום, ואמינא ולא מסתפינא שאין כל תוקף להסכמתם, ואדרבה מצוה לעודד ולחזק את ידם של הבאים לקיים מצות יבום, והם ספרדים ומבני עדות המזרח. ואין לי ספק שאהבתו של הראש"ל הגרב"צ עוזיאל לאחד את האומה גרמה לו לקלקל את השורה, כי אין זו תקנה אלא קלקלה. [וראה בס' הצבי ישראל (משואה לדור עמוד פ"ו) שכ', בישיבה אחת של מועצת הרבנות הראשית, הציע הגרב"צ עוזיאל ז"ל לוותר על השחיטה הספרדית בירושלים, ולאחד את כל השחיטות, ושגם הספרדים יקבלו עליהם מנהגי האשכנזים, וזאת מרוב חשקו לאחד את כל האומה, ואז עמד הגרצ"פ פראנק, ואמר, אף אם הרבנים הספרדים יסכימו לבטל שחיטתם, אקום אני ואארגן שחיטה ספרדית בירושלים, כי על כל עדה להחזיק ולנהוג כמנהג אבותיה, ובמנהגיה המקובלים מדורי דורות. ע"ש". (שו"ת יביע אומר חלק ח - אה"ע סימן כו ד"ה ב)

נישטאיך,

הראשלצים שקדמו לרב עובדיה אכן כפפו עצמם בפני מנהגי האשכנזים, מתוך תפיסה אידאולוגית של הלכה אחידה (לפחות אצל הרב"צ עוזיאל). הרב עובדיה מרד בתפיסה הזו תחילה כרשל"צ ולאחר מכן כמנהיג תנועה פוליטית.


שחרית,

לענ"ד, המיתוס על היהדות הספרדית הנחמדה שנבלעה ביהדות האשכנזית הקנאית לא מחזיק מים. נכון שהיחס לעבריינים (מבחינה הלכתית) היה פחות נוקשה, אבל זה בגלל שהעבריינות לא הייתה אידאולוגית (כמו בארצות האשכנזים) אלא רפיון.

חלק ניכר מההנהגה הספרדית האותנטית (זו שלא צמחה בחינוך האשכנזי לסוגיו) אחז בדעות קיצוניות ביחס למיינסטרים החרדי (למשל הרב אלפנדרי שרביצקי בספרו מעמיד אותו לצד ר' יואל מסטמר והמנחת אליעזר ממונקטש, הרב מוצאפי ראש בד"צ העדה החרדית הספרדית - המסונף לבד"צ העדה האשכנזית, הרב"צ אבא שאול שאסר להצביע בבחירות אפילו למפלגה חרדית ועוד).

דומני שגם התנועה שלך היא תופעה אשכנזית מובהקת שזרה לחלק ניכר מהספרדים, גם אלו שאינם מקפידים על הקלה כעל החמורה.

האם האשכנזיות היא עדה?

http://news.walla.co.il/?w=//926727 בברכה.

ממללא

לא_יודע_כל:

הבדלים בין אשכנזים וספרדים - מותר לדבר על זה?

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2139239&whichpage=2#R_11

יש שם עוד פוסטים שלי בהמשך.
כמה לינקים מעניינים:

) המאמר המפורסם מ2005 על הסיבות למה יש ליהודים אשכנזים IQ גבוה מהממוצע העולמי.
http://homepage.mac.com/harpend/.Public/AshkenaziIQ.jbiosocsci.pdf

2) ויקיפדיה האנגלית על האינטליגנציה העודפת של יהודים אשכנזים
http://en.wikipedia.org/wiki/Ashkenazi_intelligence

3) ויקיפדיה העברית על "הגניוס היהודי"
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99

גוונא:

לא נראה לי שאף אדם יתכחש לעובדה שקיימים הבדלים, אז מה בדיוק הדיון, על תוכן ההבדלים?

*****

גם_וגם:

לי"כ,
אם יש לך איזושהי טענה, הבה נשמע מהי.  אם כל מה שיש לך זה קישורים, יש אשכול בשביל זה.


*****

מואדיב:

ודאי שיש הבדלים גנטיים בין העדות השונות.

מחלת הטאי-זקס, למשל, נפוצה אצל אשכנזים הרבה יותר מאשר אצל ספרדים, בעוד יוצאי כורדיסתאן נושאים את הגן הגורם לאלרגיה לפול באופן משמעותי יותר מאשכנזים.


נ.ב.
אברהם אבינו היה עראקי.

שחרית,
אני מציע כצעד ראשון למיזוג גלויות לבטל את חדר"ג האשכנזי.

ווטו1: [29/6/2003 07:49]

הבדל היחס לדת בין ספרדים לאשכנזים

לא פעם ולא פעמיים שמתי לב להבדל עקרוני המתבטא מעשית במגוון מצבים, בגישה שבין שתי העדות.

כדי לתת להבנת העיקרון להתפתח בצורה בלתי משוחדת במשך הדיון ובתקוה שגם ילובנו בו המעלות והחסרונות של כל גישה -ספרדית ואשכנזית- אציין רק דוגמא ממצב מסוים בלי להיכנס למגוון הדוגמאות ששמתי לב עליהן.

הדוגמא היא לגבי הקשר המשפחתי כשלדוגמא בבני המשפחה אחד חילוני, אחד חרדי ואחד פשרני.

אצל הספרדים, לרוב יחיו בשלום ועדיין כולם חברים שוויי זכויות בתא המשפחתי ואילו אצל האשכנזים אם הבסיס הוא חילוני, יוחרמו מהתא כל שאינם כן ואם הבסיס הוא חרדי אז להפך יוחרמו כל שאינם כן.

[גם בפשרניים כך, אבל כמובן שבפחות קיצוניות מפאת מהותה של הפשרנות.]

*****

moshemo1:

העלת נקודה מאוד מענינת.שמת לב ש:
יש הרבה יותר מסורתיים(במידה זאת או אחרת)
ספרדיים/מזרחים שברובם קרובים יותר ליהדות ממסורתיים
אשכנזים שברובם הם יותר חילוניים.
אפשר לראות זאת גם במפלגות האנטי דתיות(מרצ,
שינוי ועוד)שרוב חבריהם הם אשכנזים ומעוטיהו
ספרדים.
אולי אפשר להסביר זאת ע"י זה ש"תנועת ההשכלה"
היתה נפוצה הרבה יותר ביהדות אשכנז מאשר אצל
בני עדות המזרח?

*****

Anshel:

כמובן ואי אפשר לדבר על נושאים כאלה ללא הכללות. וזה מה שאני בדיוק עומד לעשות

עוד שני דברים שהבחנתי בהם:
אצל האשכנזים "ההחמרה" על "Hate Mitzves" (היחס/חוסר היחס לגויים ואפיקורסים) היא הרבה יותר מצויה.

לאשכנזים יש יחס "חולני משהוא" להלכה. לדוגמא: האם לחשוש למוחק באכילת ביסקוויט עם כתובית בשבת. חששות כאלו יועלו בד"כ על ידי אשכנזים. כמובן שמרגע שהחשש הועלה, יתעסקו בו גם פוסקים ספרדים. אני לא רוצה לטעון שאין להעלות חששות כאלה, אבל בשביל ללעוס ביסקוויט ולחשוב על כמה איסורים אני עובר כרגע, צריך הלך מחשבה מעוות משהוא.

*****

ווטו1:

כולם,

טרם שפיטת המעלות והחסרונות שבכל גישה, נראה שניתן להגדיר את ההבדל בין הגישות, שהספרדים חיים עם הדת [או ההלכה] והאשכנזים לפי הדת [או ההלכה], כך שלספרדים האדם אדם מעבר לדת ואילו לאשכנזים זה כל האדם!

כמובן הכוונה היא לקיצוניים החרדיים שבכל קבוצה [ובלי לקחת בחשבון הספרדים המשוכנזים שהם כאשכנזים פלוס]. אבל ממודרן-אורתודוכס והלאה ההבדל מצטמצם.

מוישהגרויס:

התרבות המזרחית היא בטבעה פחות פורמאליסטית מזו שהתפתחה באירופה. היהדות הספרדית מאופיינת בפחות פורמאליות, ביסוס המנהג הדתי על מסורת שבטית ועל אמונה 'ישר מהלב' אך מאידך היא עמוסה באמונות טפילות ולעיתים בבלבול בין העיקר לטפל.
הדת האשכנזיות יותר רציונלית כביכול עקבית, פורמאלית אך מרוחקת ומנוכרת.

מה אומרת העובדה שאבותינו בעצם היו כולם בני תרבות המזרח?

*****

אקדמאי:

תהליך הפורמליסטיקה של ההלכה התרחש במאות האחרונות בעיקר אצל האשכנזים. מנקודה זו החלו 'מחלותיה' של האשכנזיות כמו הרפורמה מכאן וההחמרה מכאן.

אצל עדות המזרח והתימנים ההלכה היא הפרקטיקה הקהילתית והמשפחתית הנמסרת באורח טבעי מדור לדור.

כבר הצבעתי כאן בעבר שלא יתכן תימני רפורמי, וזו נקודה למחשבה.

אילו ניתנה ה'חינה' לאשכנזים, הם כבר מזמן היו כותבים 'שולחן ערוך' של הלכות חינה.

אילו ניתנה לאשכנזים אמירת 'עליהם השלום' (בעת הזכרת שלושת האבות בתחילת חזרת הש"ץ) או 'לברכה' (לאחר מוריד הגשם), 'לחיים' (לאחר סברי מרנן) הם כבר היו מפתחים ויכוח הלכתי ארוך אודותם, כשם שהתווכחו במאה הי"ח על עניית 'ברוך הוא וברוך שמו' או על אמירת פיוטים בברכות ק"ש וחזרת הש"ץ.