מואדיב,
צר לי אך דווקא דעתך הקדומה שלך מטה אותך מהדרך המדעית. והסיבה היא מאד פשוטה (וגם הסברתי אותה לעיל), ובלתי ניתנת לערעור. והרי היא לפניך:
1. אני כמובן יודע שיש גרפים לא מונוטוניים. זו אכן טענה מאלפת וחדשנית, ובכל זאת השכלתי המתמטית המעמיקה איפשרה לי להיפגש בה כבר (נדמה לי שאת זה לומדים כבר בכיתה י' בתיכון). תתפלא, אבל אני יודע גם שתופעות במציאות יכולות גם הן להיות לא מונוטוניות (לדוגמא הגובה שלנו כפונקציה של הגיל, והערנות האינטלקטואלית שלנו כפוקנציה של הגיל וכדו'). עוד נודע לי, שאכן בגרפים כאלה מסוכן הוא מאין כמוהו להסיק מסקנות מקטע מסויים אל כל התחום עליו הגרף מוגדר. דומני כי דבר זה אינו צריך לפנים, ואף לא לדוגמאות מתעשיית הצבע. עצם הגדרת גרף לא מונוטוני היא שהשיפוע שלו עשוי לשנות כיוון (הנגזרת משנה סימן) בתחומים שונים (בד"כ סביב האקסטרמום).
אלא מאי, שכל זה אינו נוגע כמובן לנדון דידן. ואבאר שיחי בקצרה (יען כי הוא כבר נתבאר, פעמים בארוכה ופעמים בקצרה, כדרכה של תורה).
דהנה כעת לפנינו עומדות תוצאות מסויימות, ורק הן בלבד: ישנה קורלציה בין תוצאות הבחינה הפסיכומטרית לבין ציוני הלימודים במחלקות השונות (שים לב, זה עובד בכמה מחלקות שונות. אפרופו ההערה שלך מלמעלה). אך לצערנו הרב התוצאות הללו הן חלקיות בלבד. כולן מצויות בתחום של כעשרים אחוז (רק לדוגמא, איני יודע בדיוק בכמה אחוזים מדובר) העליונים מבין הנבחנים (= רק אלו שהתקבלו למחלקות השונות באוניברסיטה).
כעת עומדות בפנינו שתי אפשרויות להתייחס לקיומה של קורלציה דומה בשאר העשירונים שלא נמדדו:
1. מכיון שאין לנו כל נתון אחר, ומכיון שהנתונים שבידינו עובדים בכמה מחלקות שונות (עקרון הגיוון בראיות הוא חשוב מאין כמוהו במתודה המדעית), אנו נתייחס אליהן לעת עתה כמייצגות בצורה סבירה גם את שאר התחום. ובפרט שאין לנו סיבה להניח שהקורלציה הזו קיימת, או לחלוטין לא קיימת, דווקא בתחום זה.
2. להניח שאלו הן תוצאות ייחודיות שמאפיינות רק את האחוזון הזה (דווקא אלו שהתקבלו, משום מה), על אף שאין לנו כל אינדיקציה (פרט לדעות קדומות. של מי?) לכך. לאחר מכן בהחלט רצוי לכנות את ההוכחה של הפסיכומטריקאים 'טאוטולוגיה'. הרי הם נסמכים רק על דעותיהם הקדומות, בניגוד אלינו החפים לחלוטין מדעות כאלה.
והנה, בהיעדר נתונים אחרים, ומבלי להפעיל דעות קדומות, כל מדען, מתחיל כמיומן, יבחר כמובן באופציה הראשונה, ורק בה. יש לדעת! עליו להיות זהיר ולקחת בחשבון שאולי המדגם בכל זאת לא מייצג (מסיבה נעלמת כלשהי), והרי נודע לו כבר בתיכון שיש בעולם גם תופעות שמתוארות על ידי פונקציות לא מונוטוניות. לכן רצוי לבדוק זאת גם על שאר התחום. אך בלא נתונים נוספים אין סיבה לסטות כבר כעת מהתער של אוקאם, ולכן יש להניח שאלו התוצאות הנכונות.
הרי אתה עצמך ודאי תחבר אוסף של תוצאות ניסוי שמצויות על קו ישר באמצעות הקו הישר הזה עצמו, ולא תחליט משום מה לסלסל את הקו באופן רנדומי ולדאוג שהוא יעבור במקרה דרך הנקודות הנתונות (לדוגמא: לאפנן את הקו הישר בפונקציית סינוס שמתחברת אתו בדיוק בנקודות הללו).
דוגמא נוספת: אנו יודעים שחוק הגרביטציה עובד על מסות שאותן בדקנו. מה לגבי מסות מאד קטנות, או מאד גדולות. ההנחה הבסיסית היא שהוא יעבוד גם ביחס אליהן, אלא אם יתברר אחרת. מי שיניח בלא כל בדיקה שהמדגם אינו מייצג, הוא הנגוע בדעות קדומות.
האם היית ממליץ לניוטון להניח שתיאוריית הכבידה שלו אינה נכונה במסות גדולות או קטנות, אך ורק לאור הנתונים שהיו בידו? או שמא המכניקה שלו אינה נכונה במהירויות גדולות רק לאור הנתונים שהיו בידו? אני דווקא לא הייתי ממליץ לו להסתמך על דעותיו הקדומות, ולכן היה עליו להותיר את התוצאות בעינן עד שיבוא איינשטיין עם נתונים נוספים ויראה שהגרף אינו ליניארי (או מונוטוני).
לגבי המכניקה הבדואית של דבשות הגמלים, היא בהחלט מעידה על אינטליגנציה מרשימה שלהם, אבל לבנות מטוסים באמצעותה נראה לי די קשה. אולי לגנוב פח גלי ושלטי חוצות באמצעותה זה מוצלח יותר. כל אחד והאינטליגנציה שלו...
אסיים בכך שהטכניקה של הצבעה על קיומן של תופעות לא מונוטוניות ולא ליניאריות כמוצא להצלת דעות קדומות, זו מתודה שנהוגה מזה זמן רב ב'ערכים'. שם מסבירים לציבור הנאור שהתוצאות של התפרקות רדיואקטיבית שמשמשות למדידת גיל סלעים וצמחים בעולם ומובילות אותנו למסקנה שהעולם הוא בן מעט (!) למעלה מששת אלפים שנה, אינן אמינות. הסיבה לכך היא שהן נמדדו רק לאורך כמה עשרות שנים, והאקסטרפולציה שלהן לאורך תחום של מיליוני ומיליארדי שנים היא לא זהירה ואף שגויה. והנה, 'לא זהירה' אולי ניתן לקבל, אך הטענה שהיא 'שגויה' אינה אלא דעה קדומה (דעה קדומה נגד עתיקות העולם מסיבות תיאולוגיות). אגב, גם שם נוהגים לסיים בלגלוג מתנשא על אלו הנכשלים בטאוטולוגיות של הנחת המבוקש (=המדענים שמניחים שהעולם עתיק ומגלים זאת במדידות שלהם, במקום להבין שהאקסטרפולציה שלהם היא שגויה בעליל).
נשלח ב-6/2/2007 14:03
מיכי, לגזור ולשמור (על כל הודעותיך באשכול הזה). תודה.
נשלח ב-6/2/2007 16:00
דפל,
אני נוטה לקחת את דבריך אלו (רק באשכול זה, כמובן) ברצינות. יידע הציבור וייזהר!
נשלח ב-6/2/2007 16:19
.
ר' מיכי
מאחר ודבריך נגזרים ונשמרים, שמא תוסיף ותבהיר לקוראים הנאמנים שלך מה דעתך על הטענה כי לאשכנזים יש אינטיליגנציה מולדת גבוהה יותר (1).
(1) הפעם אינני ציני, למרות שיש הערת שוליים
נשלח ב-6/2/2007 17:35
מואדיב,
אין לי מושג אם זה נכון. כדי לענות על זה יש להגדיר את המושג 'אינטליגנציה'. יש לי אינטואיציות כלשהן לגביו, אך הוא אינו מוגדר אצלי (אולי צריך לפתוח עליו אשכול, כמו על שירה). אם תשאל אותי האם אשכנזים מצליחים יותר בלימודי משפטים/פיסיקה וכדו', זוהי שאלה מדידה (שגם עליה איני יודע את התשובה מבין אלו שמגיעים ללימודים אקדמיים. בחתך כללי אני חושב שהאשכנזים יותר מצליחים בהיבטים אלו).
גם אם נאמץ לצורך השעה את ההגדרה של אנשי המבחנים הפסיכומטריים, גם אז יש כאן שאלה אמפירית שצריך לבדוק אותה. אמנם ישנן הטיות תרבותיות, ועל כך כבר הסכמנו, ולכן מן הראוי לתקן את המבחנים עד כמה שניתן (או לבחון רק על שאלות ההגיון בלי ידע כללי וכדו').
דומני שגם אחרי התיקונים, יהיה די קשה לאבחן מה מההבדלים הוא מולד ומה הוא תוצאה של פרמטרים סביבתיים וכדו'. כך שהשאלה הזו היא כללית מדיי.
בכל אופן, ככל שאלה אמפירית, גם ביחס לשאלה זו אני מצפה לנתונים, ולו חלקיים, כדי לענות עליה. כרגע אין לי נתונים בעניין זה.
דבר אחד די ברור לי גם בלי לערוך סקר מקיף, שתרבותית יש הבדל גדול. מבחינת המוטיבציה והערך שנותנים ללימודים ולהישגים אינטלקטואליים. הנקודה העגומה הזו הובררה לי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים בשהותי בעשר השנים האחרונות בירוחם. מתברר שבניגוד לתלונות הנצחיות שנשמעות מהקשת המזרחית והמסתעף, הבעיה העיקרית של האוכלוסיות החלשות (המזרחיות) בעיירות אלו אינה סוציואקונומית. ממש לא. היא בעיקר תרבותית. לכך יש לי כמה וכמה אינדיקציות חד משמעיות, ואכ"מ.
הוא הדין לתרבויות המזרחיות (כוונתי בעיקר לאיסלמיות והאפריקניות) בעולם בכלל. ההבדלים ניכרים לכל עין שמתבוננת בהם.
האם זה מולד? אני לא יודע. די ברור לי שזה לא רק מולד. בכל אופן, גם כאשר הן מתחילות מאותם נתוני פתיחה התרבויות הללו (גם בארץ וגם בעולם) פיתחו נחיתות ניכרת (ע"ע 'פרס נובל'), והתנהגות בלתי נסבלת של תלותיות ותלונות אינסופיות, ותליית האשמה במצבם בכל העולם פרט להם עצמם. שלא לדבר על פיצוצים וטרור.
כל אלו הכללות וברור שיש יוצאי דופן. אנחנו מדברים בהכללות כרגע. בכל אופן, על כל זה אסור לדבר כמובן, וסליחה אם חטאתי כאן. פשוט לא רציתי להישמע מדיי פוליטיקלי-קורקטי. זה מדיי לא פוליטיקלי קורקט אצלנו להישמע פוליטיקלי-קורקט.
נשלח ב-6/2/2007 19:14
.
ר' מיכי;
ירוחם היא לא מוצא, היא מקום גאוגרפי.
האם אותה המשפחה הנמצאת בירוחם, תתנהג אחרת אם תגדל את ילדיה ברחביה?
האם מר פרידמן מתנהג באופן שונה כאשר נולד וגדל בהרצליה או כאשר נולד וגדל בדימונה?
האם לא ערבת מעט בין השפעה מולדת לבין השפעה סביבתית?
נשלח ב-7/2/2007 00:30
לא.
אני מכיר משפחות של עולים מבריה"מ שחיות בירוחם, ומצבן הכלכלי אינו שונה (ואף גרוע יותר) מזה של יוצאי מרוקו המקומיים, ובכל זאת ההבדלים זועקים לשמים.
אכן לא עשיתי סקר מה קורה למשפחות מאותו מוצא במקום אחר. בכל אופן פרמטר המוצא נראה בהחלט רלוונטי, גם אם לא בלעדי (והוא כמובן לא בלעדי).
נשלח ב-7/2/2007 00:45
מיכי, אבל העולים האלה קבלו חינוך טוב בבריה''מ. העולים האחרים לא זכו לזה. אני חוזר לדוגמת יהודי צפון אפריקה בצרפת. הם מובילים בכל תחום שהם עוסקים בו. המוצא שלהם הוא אותו המוצא של הירוחמים.
נשלח ב-7/2/2007 00:48
אתנצל מראש על עייפותי ועצלנותי. לא קראתי את כל התגובות.
אנסה לתאר את מה שאני יודע. ואנסה להתייחס לבעיות המתודולוגיות.
א' אבחנה סטטיסטית: אם יש הבדל קטן בממוצע, ההבדל בקצוות הוא גדול בהרבה. דוגמה: למרות שההבדל בגובה הממוצע בין לבנים לשחורים אינו גדול. בין שחקני הכדורסל יש הרבה יותר שחורים. הסבר: נניח ממוצע גובה ללבנים 1.70 לשחורים 1.75 סטית תקן 10 ס"מ גובה 2.10 הוא 4 סטיות תקן מהממוצע ללבנים ו3.5 לשחורים. מה שאומר שיהיו אולי פי 5-10 שחורים בגובה קיצוני ללמעלה. כנ"ל לגבי IQ. תיאוריה לדוגמה: למרות שההבדל בממוצע המיונים של SAR בארה"ב בין גברים לנשים אינו גדול (כמדומני 490 מול 533 לטובת הגברים), הרי שההשפעה של זה על אלה שבקצוות, גדולה בהרבה. וזו אחת הסיבות שהציע סאמרס נשיא הרווארד בנאומו הידוע לכך שאין הרבה נשים בתפקידים בכירים באקדמיה וכו'.
לכן מקבלי פרס נובל שמצביע על יכולות מיוחדות מאד, סביר שיראה יותר קיצוניות מאשר מדידת ממוצעים. אם יש הבדל של 10% בIQ בין יהודים אשכנזים לאוכלוסיה הכללית, זה יבלוט הרבה יותר בקצוות קרי בבעלי הכישרון הגבוהה מאד.
אציין שברור שאפשר לתרץ את עניין פרסי הנובל בהרבה תיאוריות. אבל ברור שיש התאמה בין IQ להישגים אקדמיים. וההסבר של ברירת המחדל הוא שקבוצה שיש לה פי כמה פרסי נובל היא אכן אינטליגנטית יותר. בפרט בארץ כארה"ב שלא היתה בה אפליה קיצונית לטובת היהודים.
ב' האם זה גנטי? במחקרים על תאומים זהים שגדלו באותו בית, או בבתים שונים (מאומצים), נמצא שההשפעה הגנטית על IQ היא כ 50%. כמובן שייתכן שהבדלים בין אוכלוסיות נובעות מסיבות אחרות. אבל ברור שיש מקום לחשוב שהבדלים בין קבוצות אתניות שונות יש בהם מרכיב גנטי.
חוץ מזה, גם אם הסיבות אינן גנטיות, ההבדלים קיימים. ולגבי שאלות רבות, המקור להבדלים אינו מה שקובע.
ג' המחקרים המשווים בIQ http://www.apfn.net/Messageboard/02-14-04/discussion.cgi.24.html לינק למחקר מקיף ואיכותי, שלהבנתי נתן דגימה טובה לאוכלוסיה ולא ברר למטרה לפי מי נמצא באוניברסיטה. השוו בין יהודים אשכנזים, לבנים לא יהודים ושחורים. ארה"ב. ליהודים אשכנזים היה IQ גבוהה ב7.5 נקודות. כמדומני שראבים מהבעיות שהוזכרו אינן קיימות במחקר זה.
הנה לינקים לשתי מאמרים. צריך גישה למאגרי המידע כדי להוריד את כל המאמרים. אביא כאן תקצירים. http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=523520
INTELLIGENCE DIFFERENCES BETWEEN EUROPEAN AND
ORIENTAL JEWS IN ISRAEL
HANNA DAVID a1andRICHARD LYNN a2 a1 Tel Aviv University, Israel a2 University of Ulster, Coleraine, Northern
Irel
A number of studies have found that Ashkenazi Jews in the United States have
a high average IQ. It has been proposed by Cochran, Hardy and Harpending (2006)
that this can be explained by the occupational constraints imposed on the
Ashkenazi for many centuries in Europe, when they were largely confined to
money-lending. They propose that this selected for the high verbal and
mathematical intelligence that has several times been found in American
Ashkenazim. The current study investigates how far this theory holds for
European and Oriental Jews in Israel. A review of studies shows that Oriental
Jews in Israel have an average IQ 14 points lower than that of European (largely
Ashkenazi) Jews. It is proposed that this difference can be explained in terms
of the Cochran, Hardy and Harpending theory because Oriental Jews were permitted
to engage in a much wider range of occupations and hence did not come under the
selection pressure to develop the high verbal and mathematical intelligence that
was present for Ashkenazim.
University of Ulster, Coleraine, Northern
Ireland, BT52 1SA, UK
Received 18 March 2002; revised 15 May 2002;
accepted 27 January 2003. ; Available online 26 March 2003.
Abstract
This paper provides new data on the theory that Jews have a higher average
level of verbal intelligence than non-Jewish whites. The theory is considered by
examining the vocabulary scores of Jews, non-Jewish whites, blacks and others
obtained in the American General Social Surveys carried out by the National
Opinion Research Centre in the years 1990–1996. Vocabulary size is a good
measure of verbal intelligence. Jews obtained a significantly higher mean
vocabulary score than non-Jewish whites, equivalent to an IQ advantage of 7.5 IQ
points. The results confirm previous reports that the verbal IQ of American Jews
is higher than that of non-Jewish whites.
ג' לצערי אני נאלץ לא פעם להסתמכך על מחקרים שנעשים ע"י אחרים. ואין בידי את הפנאי הנדרש כדי ללמוד ולקרוא כל מחקר מצד לצד, ולעיין בכל פירכא והיהי תימצי אפשרית. למרות זאת יש כמה אינטואיציות שאני חושב שיש בהם משהו.
תלוי מי החוקר וכו'. אבל לעתים קרובות, אפשר להניח שטעויות מאד בסיסיות לא נעשות. זה נאמר ביחוד בנושאים קונטרוברסליים, שכל ילד מבין שטעויות בסיסיות, יותקפו די מהר.
במקרה שלנו, אחד הדברים שהניחו את דעתי, היה קריאה של מאמרים ביקורתיים נגד הנ"ל ולא ראיתי שם טענות של טעם. מה שמרמז, שהמבקרים לא מצאו טיעונים של ממש. ושתיקתם מלמדת כאלף עדים.
_________________
נשלח ב-7/2/2007 01:06
מואדיב כתב (בדף 5):
המחקר ההוא קושר ישירות בין מחלות גנטיות מסויימות לבין
אינטיליגנציה גבוהה מהממוצע. לדברי עורכי המחקר, יש קשר בין שכיחות גנים
למחלות גנטיות מסויימות - כגון טאי-זקס, לבין אינטיליגנציה גבוהה. הם
מציעים לכך הסבר אבולוציוני-תרבותי, אם כי לא מנסים להסביר את הקשר בין
הטאי-זקס לבין האינטיליגנציה (האם אשכנזים שאינם נשאים של המחלה
אינטיליגנטיים פחות? השאלה לא נדונה שם, למיטב מה שקראתי).
הם מסבירים את הקשר היטב במאמר שלינקקתי אליו. פעמיים למעלה.
המחקר שלהם עורר ביקורת ודיונים רבים, וודאי שחלקם נבעו מסיבות שר'
מיכי יבטלן בזלזול כ"סיבות של פוליטיקל קורקטנס" (פורגיב מיי אקצנט,
פליז), אם כי לא מעט מהדיונים מעלה תהיות ושאלות מדעיות אובייקטיביות.
רוב הטיעונים נשמעים הבל מוחלט. לא שמעתי טיעונים עניינים נגד המחקר. אלא מין אנחות וקריצות והשמעת קולות מסוגים ומינים שונים. המנגינה ששומעים באלה שמאמינים שאין שום הבדל בין גבר לאשה (אלה שבקושי מוכנים להודות בהבדלים הנראים לעין, וסבורים שהמצאת המשתנות מקורה בקיפוח הנשים. אחרת היו מוצאים דרך נוחה גם לנשים...)
אחת מהשאלות הקשות בעיני, למשל, היא משך התקופה. בהתאם לכל מה שמקובל
בעולם הביולוגי, לצורך קבלת שינוי כזה בגנום של יהדות אשכנז, נדרשת תקופה
ארוכה מאד. אלף שנים (בהגזמה כלפי מעלה) הן תקופה קצרה מדי מכדי לאפשר
שינוי גנום כאמור. אגב, מוסדות העזרה ההדדית שיהדות אשכנז כה התגאתה בהן
במהלך שנות הגלות, אמורים לנטרל את הטענה כי רק מי שהרוויח כסף כמלווה
בריבית הצליח להעמיד צאצאים, אבל מה אני דורש משלושה חוקרים מורמונים
מאוניברסיטת יוטה, שיאמינו למסורות יהודיות?
א' המתמטיקה של השינויים לאורך התקופה פשוטה מאד וגם היא במאמר המלונקק. בקיצור אם למי שיש לו יותר IQ יש יותר כסף ונניח 20% יותר ילדים שנשארים בחיים, זה מיתרגם לעלייה של 0.003% בIQ הממוצע במשך דור אחד. הכפלה פשוטה למשך 30 דורות, תביא עלייה של 10% בIQ הממוצע.
ב' הטענה שמוסדות העזרה ההדדית מוחקות את הפערים הסוציו אקונומיים היא מופרזת. ואני לא יודע עד כמה האגדות בנושא אכן קשורות למציאות.
טענה ביקורתית אחרת שחלפה במוחי המבולבל היא מקור הידע של החוקרים
אודות האינטיליגנציה של יהודים אשכנזים. ההנחה אינה מוכחת, היא מתקבלת
כמעט ללא אישוש כלשהו, וממנה ממשיכים הלאה. כפי שהארכתי למעלה, הפרמטר של
פרס נובל אינו פרמטר לאינטיליגנציה בעיני.
הבאתי את המקורות בלינק בפוסט הקודם.
אני באמת ממליץ לקרוא את המאמר המלונקק. הוא נותן תשובות לכל כך הרבה שאלות שאנשים שואלים כאן.
אני מאמין שרוב הדברים בעולם לא מתאימים להתפלגות הפעמון הקלאסית.
כמדומני ש התפלגות IQ כמו גם גובה ומשקל הם בדיוק אלה שבגדול שייכים להתפלגויות הקלאסיות.
_________________
נשלח ב-7/2/2007 01:10
לינק נוסף עם סקירה מעניינת. מודה בעצלנותי. לא קראתי.
_________________
נשלח ב-7/2/2007 10:31
.
ר' מיכי
אתה שוב כושל. משפחות של יוצאי רוסיה שראית בירוחם, הם של הורים שהתחנכו בבית הספר הממ"ד של ירוחם, או בבית ספר בברית המועצות?
אולי אבקש ממך בדיקה קלה יותר:
האם ההישגים הלימודיים של עולים מרוסיה שהם יהודים שונים באופן מובהק מההישגים של אלו שאינם יהודים, אך הגיעו מכח חוק השבות או האזרחות (למשל: בני זוג של נכד של יהודי) ?
אתה מחיל כאן קריטריונים ששום איש מדע לא היה מעיף לעברם מבט אחר מאשר מבט מבטל, ובכל זאת, אתה עושה זאת שוב.
נשלח ב-7/2/2007 10:39
.
ראשית, הרשה לי לציין כי חוקרת ששמה חנה דוד, מאוניברסיטת תל-אביב, חתומה בראש המחקר שאתה מוסיף לנו. המחקר שקובע כי לאשכנזים יש יותר אינטיליגנציה.
שנית, המקור שלה הוא אותו מחקר מוזר שהבאת בהתחלה, כך שאתה מביא לנו שיכפול גנטי מאוניברסיטת יוטה, במקום להביא מחקרים חדשים.
ושלישית - הפירכות כל כך בולטות, שאני מתחיל לחשוב שהציפיה שפיסיקאי שעבר הסבה לאנתרופולוגיה, מאוניברסיטת יוטה, יכתוב מחקר גנטי רציני, היא אשליה בפני עצמה.
כעת, כדי להראות לך כמה נדרשת גם ידיעת היסטוריה לפני שמשלחים לחלל האקדמי שטויות מודפסות וארוזות יפה, אני מבקש ממך לבדוק את העובדות הבאות:
1. מה היה משך התקופה בה הוגבלו יהודים אשכנזים למקצועות הדורשים אינטיליגנציה (כגון, מלווים בריבית, או בנקאות או מסחר)?
2. באיזה אחוז מהאזורים בהם חיו יהודי אשכנז, היו נהוגות ההגבלות האמורות?
3. באלו אזורים ומתי, ההגבלות היו דוקא למקצועות שאינם דורשים אינטיליגנציה יתרה, כמו בעלי בית מרזח, רוכלות, חכירה וכו'?
4. מה משך הזמן הנדרש לצורך שינוי בגנום של יהדות אשכנז, כזה הנדרש כדי להצדיק את הטענות במחקר?
לאחר בירור סוגיות אלו, אני מבקש לחזור ולשאול, האם באמת פרסי נובל הם הפרמטר למדידת אינטיליגנציה? האם מישהו בדק את הזהות הדתית של שאר זוכי פרס נובל? דומני כי בדיקה תוכיח כי החזקה באמונה נוצרית כלשהי היא ערובה בטוחה יותר לאינטיליגנציה, כי נוצרים זוכים בפרסי נובל באופן חסר יחס לעומת משקלם באוכלוסיית העולם.
נשלח ב-7/2/2007 13:30
.
הועלתה לעיל הטענה:
שיעור זוכי פרס נובל שהם יהודים אשכנזים עולה על משקלם בסך אוכלוסיית העולם. מכאן יש להסיק כי יש להם אינטיליגנציה גבוהה יותר מהממוצע של אוכלוסיית העולם.
כבר הארכתי בהסברים, סטטיסטיים ואחרים. לעתים דוגמא עדיפה, ואני שב ומעלה משהו שכתבתי בקיצור לעיל.
למה הדבר דומה?
שיעור זוכי פרס ישראל שהם יהודים חילוניים עולה על משקלם באוכלוסיית מדינת ישראל. מכאן יש להסיק כי ליהודים חילוניים יש אינטיליגנציה גבוהה יותר מאשר הממוצע בישראל.
ניתן גם לעשות לוגיקה הפוכה: הואיל ושיעור היהודים החרדים שזכו בפרס ישראל (וביחוד אם נוריד את מדעי החרתא ונוותר עם המדעים) נמוך בהרבה ממשקלם באוכלוסיה. מכאן יש להסיק וגו'.
=====================================
אגב, למה לעצור ביהודים אשכנזים?
שיעור מגולחי הפנים בין זוכי פרס נובל עולה גם הוא על משקלם באוכלוסית העולם. מכאן יש להסיק כי לאנשים ללא זקן יש אינטיליגנציה גבוהה יותר מאשר לבעלי זקן.
