האם המחבלים רעים ?

מחבל יוצא לפיגוע ושואף לרצוח כמה שיותר אזרחים חפים מפשע. לכאורה ברור שאדם כזה הוא בן בליעל מרושע. אבל הרי אותו מחבל מאמין באמת ובתמים באלוהים שמצווה עליו לעשות זאת. הוא מוכן להקריב למען כך את חיי העולם הזה שלו, ואין זה דבר קל, גם כאשר הוא מאמין בתגמול חומרי אחרי המוות.

מה הופך אותו לאדם רע ואכזר ?

(לכאורה התשובה פשוטה: זכותו של אדם לעשות מעשים דתיים כל עוד הם נוגעים אליו, אך לא כשהם כלפי אחרים.
זו תפיסה פלורליסטית מודרנית, אך קשה לומר שהיא משקפת את עמדת היהדות. לא בדיני המלחמה שלה ולא בדיני העונשין שלה)

אתם גוררים את הדיון למחוזות הפוליטיים, ואני התכוונתי לשאול משהו אחר לגמרי.
האם אפשר להגדיר אדם שנלחם למען מטרה מסוימת שאינה אגואיסטית ושהוא מאמין בה כ"רע".
הרי לכאורה אמונתו נכפתה עליו על ידי חינוך או הבנת נפשו, ומה לנו להלין על כך שהוא הולך בעקבות אמונתו.

ז"ע, השאלה היא האם יכול אדם שלא להלחם על עצמאותו, האדם נברא עם התכונה לשאיפה לשייכות, לחופש ועצמאות, ולכן "הטרור" שלגבינו הוא שיא הזוועה , לגביהם זו מלחמה לגיטימית, בדיוק כמו שהמחתרות האצ"ל והלח"י השתמשו באותו טרור כלפי אזרחים ערביים, ובריטים.

ומציץ, כדי להפסיק את מרחץ הדמים אנחנו חייבים לחשוב מה עלינו לעשות, כמו לקבוע גבול ברור שעליו אנו מגינים למשל (הגדר המתבוששת) ולא לחשוב איזו גישות עליהם לאמץ.

אנני רוצה להעלות בדעתי אם למזלי הרע הייתי שייכת לאותו עם פלשטיני שנמצא למעלה משלושים שנה תחת דיכוי הכיבוש,אולי גם אני הייתי אחת מהשהידים!

זר"ע,

טוב העיר מא"ד שיש להבדיל בין המישור המעשי והעקרוני. במעשי, מאחר ובעינינו הם עושים לנו רע [שיהיה עם כל הכוונות הטובות כפי שהעיר מצו"נ] עלינו להתגונן ואפילו להרוג את המשכים להרגנו. [כמובן שכאשר הורגים אותו יש לעשות כן בדמעות על שאנו נאלצים לעשות כך. זכורני שסיפר לי רוני על סרט שלגיבור היה הכרח להרוג את מישהו. ההורג היה יהודי ובכה כשעשה זאת. לא שמי שלא יהודי לא יבכה גם, אבל ניתן לומר על הנהגה כזאת שהיא יהודית טיפוסית השואפת לשלימות בכל דבר ודבר שיהיה באיזון המקסימלי.]

במישור העקרוני, נאמר שמנקודת מבטו הוא לא רע כמו שתינוק מטנף אינו רע. אבל בכל זאת נרחם על מבוגר שמשום מבטו התינוקי עדיין מטנף ולכן גם אם הוא בעצם לא רע בכוונותיו, העובדה שיש מבוגר עם השקפות של תינוק, היא רעה.

שאלה מרתקת.
האם יכול אדם דתי להצדיק מעשים מרושעים בהיותם חלק מהדת אליו הוא משתייך? לדעתי לא!
אני חושב שחלק שהמהות האלוהית היא טוב ואך ורק טוב. על כך אדם יש חובה אלוהית לנהוג בטוב ולעשות טוב. אי לכך אמנת ג'נבה לדוגמה היא תוצאה ישירה של הפנמה של הרצון האלוהי. אין לי ספק כל מי שפועל כנגד הטוב באיצטלה דתית פוליטית או אמונית זו או אחרת פועל בניגוד למהותה של כל דת. שמעתי לא פעם ממוסלמים שמתנגדים לטרור טענות דתייות מוסלמיות כנגד הטרור. כמו ששמעתי טענות יהודיות הלכתית כנגד ההתנחלות.
האם נלין על מישהו שעושה משהו כי הוא מאמין שזה רצון האל? בודאי שכן כי לא יתכן שרצון האל הוא מרושע.
האם אנו יכולים להבין את המצוקה המביאה אנשים להתפוצץ בתוך אוטובוס? בודאי שכן אבל זה לא אומר שעלינו להצדיק את המעשה. בין הבנת המניעים לבין הצדקת המעשה יש הבדל גדול.

יהוד"מ,

מנקודת מבטי אני מסכים אתך אבל אלה שעושים מעשים מרושעים טוענים שבמבט האלוקי אין זה מרושע כמו שאין זה מרושע לעשות ניתוח כואב לחולה ולערוך מלחמה צודקת. לכן לפי מבטם הפרימיטיבי, איך יזהו את הזיהוי שלך?

אנחנו מגיעים כאן שוב לשאלה הקלאסית של המוסר האלוהי לעומת המוסר האנושי, או "הטבעי" (אם יש דבר כזה) - אותה שאלה, למעשה, הנידונה באשכול הרוע בעולם. הרי, אם אתה מאמין שדברים שעושה האל הם מוסריים גם אם בעיניך הם נראים בלתי מוסריים, מדוע לא תאמין שגם הדברים אותם הוא מצווה הם מוסריים גם אם הם נראים כבלתי מוסריים? מבחינת המוסר האנושי, אין ספק שאדם העומד בלב אוטובוס מלא תינוקות ומפעיל את המטען הוא אכזר; נראה לי שבאופן טבעי מתעוררת באדם התנגדות לפעולה מעין זו - אם קיים "מוסר טבעי" זוהי משמעותו. אולם מבחינת המוסר האלוהי (או האמונה בציווי המבטא מוסר כזה), במה זה שונה ממצוות מחיית עמלק "משור ועד שה, מעולל ועד יונק"? אם כן, השאלה היא שוב האם יתכן הבדל בין המוסר האלוהי למוסר האנושי.
לזכות היהדות ייאמר שהיא מיתנה את הבעיה בכך שעקרה, למעשה, את מחיית עמלק וציוויים בעייתיים אחרים. בכל זאת - ברובד הרעיוני נשארנו בדילמה.

אחרי אלפיים שנה שבהם הדילמה הייתה מתונה מאוד, חזרה היהדות להשתמש בטיעונים של "מוסר אלוקי" ביחסה לאויבים חיצוניים. הכוונה ליחס הדתיים הלאומיים אל הפלסטינים. לא במקרה השקפות רדיקליות מאוד על היחס בין מוסר לדת צצו פתאום דווקא אצל הרב שפירא והרב אבינר.

זה שוב מגיע לשאלת האמת האוביקטיבית.
מבחינה סוביקטיבית הם טובים מנקודת מבטם ורעים מבחינת מבטינו. אם אין אמת אובייקטיבית נשארים בנקודה זו.

מכיוון שאני מאמין שיש אמת אוביקטיבית, אז הם רעים מכיוון שהם פועלים נגד רצון השם בעולם, גם אם הם עצמם חושבים אחרת.

Safy, נראה שאתה מודה שאם היית פלסטיני, היית תומך בחמאס.
אם טוב ורע הם עניינים התלויים במקריות הלידה, הרי זה כאילו אינם קיימים בכלל.