האם המחבלים רעים ?

יש בתורה כל מיני חיובים מה לעשות לאנשים שלא מרצונם נולדו במקרה, נאמר לעמלק.
מה הקשר לפשעים שעשו חלק מאותו העם לבין תינוקות שנולדו שנים לאחר מכן?

ספי

אני מתייחס רק לשאלתך המסויימת על עמלק.

נראה לי שהסברה של הציווי להרוג את הכל, ללא רחמים, היא שהתינוקות יגדלו להמשיך בשנאה של הוריהם, ומוטב לנו להרוג אותם קודם, מאשר למות איתם בפיגועי התאבדות.

ואכן, אחד מגדולי תלמידי החכמים של זמננו פירש ש"עמלק" אינו דין בעם מסויים מן העמים בלבד, אלא שהתורה באה ללמדנו שיש עמים שצריך להיזהר מהם, ולנהוג בהם כבעמלק - אחרת נשלם ביוקר.

זה מאד עצוב שכך העולם מתנהל, אך מוטב שימיתו הצדיקים את הרשעים מאשר שימותו על ידם. וידוע מה קורה כשמרחמים על האכזרים...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני
. מצמרר לשמוע מפי יהודי ועוד תלמיד חכם דברים שאופייניים לצוררר אייכמן.

מעניין מי זה אחד מגדולי החכמים שמפרש ביטוי סמלי לרוע, בצורה שמתאימה לסכלים מרושעים שמביישים את המין האנושי בכלל, ואת העם היהודי בפרט.

ג

מה שרציתי לומר הוא שאם אתה מחזיק בעמדה מסוימת משום שנולדת לעם א', והשני מחזיק בעמדה מסוימת משום שנולד לעם ב', ואין אקסיומות מוסריות שמחברות ביניכם ומאפשרות למצוא פשרה, מה שמתקבל הוא מלחמת קיום אכזרית נוסח דארווין.
בעולם כזה כל דיבור על מוסר מאבד את טעמו.

נראה שדווקא בעניין עמלק חלק מהפרשנים התייחסו לקושי הזה, וקבעו שדין עמלק חל רק במצב שבו אין האויב מקבל את שבע מצוות בני נוח.

הפתרון לבעיית עמלק אינו בהתייחסות לשבע מצוות בני נח, שכן העובדה שההורים אינם מקבלים את מצוות בני נח אינה מהווה שיקול לצוות עלינו להרוג את התינוק. הפתרון שפתרה היהדות את הבעיה הוא בדרך של "בלבול האומות", שביטל לחלוטין בפועל את קיומו של עמלק פיסי. זה, אגב, אינו פוטר אותנו משאלות מוסר מקבילות שנשארו תלויות ועומדות בעולם היהדות, כגון גורלו של תינוק ממזר.
בכל אופן, ביחס למחבלים, מוצגות כאן שתי אפשרויות: אחת, לפיה נחשיב כ-"רע" רק את מי שפועל בניגוד לציווי המוסרי שהוא מכיר כנכון; לפי גישה זו, לא יהיה קיים יותר מוסר אוניברסלי כלשהו, ואייכמן (שפעל בהתאם למה שהיה מוסרי בעיניו) לא ייחשב לרע. נראה לי שהמסקנה הזו אבסורדית.
אפשרות שניה היא ההנחה שקיים מוסר אוניברסלי כלשהו, ועל פיו אנו שופטים כל פעולה. אפשרות זו מחייבת דיון בשאלת מהותו של מוסר זה: הואיל ואין הוא נובע מהכרתו של היחיד, הרי שהוא חיצוני. מהיכן מגיע מוסר זה ומהו מקור סמכותו? אם נניח שזהו ה' - שוב ניצבים אנו בפני השאלה האם פעולתו של האל או ציוויו, הנראים בעינינו שרירותיים ואף בלתי מוסריים, הם מוסריים רק משום שה' הוא הפועל/מצווה; אם נניח שיש מוסר שה' פועל בהתאם אליו - אזי אנו מכפיפים, למעשה, את ה' אליו, וחוזרים שוב לשאלת מקורו ותקפו של אותו מוסר.

בקיצור, נראה לי שהתיאור שהבאתי עכשיו קולע אותנו לסבך של שאלות ללא פתרון; מצד שני, כולו מבוסס על הנחות בינאריות: או שה' קובע את המוסר - או שהוא נקבע על ידו; או שמוסר אחיד מחייב את הכל - או ששום מוסר לא מחייב את מי שאיננו מחזיק בו, וכו'. נראה לי שיציאה מהסבך תהיה אפשרית רק על ידי הצגת אפשרויות נוספות - כולכם מוזמנים להציע.

גם

אם ה' הוא ה' המיושן והוא לא מוסרי אז ציוויו אינם ציוויים, מקסימום איומים. האדם אינו פועל אלא לפי מה שהוא מזהה כשוה יותר ואם לדעתו של האדם המוסר שוה יותר מכל דבר, אז גם ציווי שמוטף לו על ידי אנשי דת לא יגיד לו הרבה.

אבל אם ה' הוא ההויה ששלימותה קנה המידה למוסר ומה שבא בציווי רק מברר את שלימות ההויה, יצאנו מהמבוך!

בוגיעלון,
אם הבנתי נכון את דבריך (ואם לא - אשמח, כמובן, להבהרה), אינני רואה כיצד הם מחלצים אותנו מהבעיה. אתה מציע שה' הוא קנה המידה למוסר, והציווי הוא בירורו של מוסר זה. אולם, מכאן נובע כי לנו אין כל יכולת שיפוט מוסרית, ומה שאנו רגילים להבין בתור מוסר הוא חסר משמעות. אם ניקח, למשל, את מצות מחיית עמלק, הרי אנו איננו יכולים בהבנתנו המוסרית להסכים בשום אופן להריגת תינוק; לפי טיעונך, אף על פי שאין לנו יכולת להבין או להסכים לכך מבחינת הבנתנו המוסרית, הציווי עצמו הוא שמראה לנו שהדבר מוסרי. בכך מאבד מושג המוסר את משמעותו הרגילה. אנו יוצאים אולי ברווח מבחינת מוסריותו של צו ה', אך שכרו של רווח זה יוצא בהפסדו באבדן משמעותו של מושג המוסר עצמו.
אגב, שאלה מעניינת: האם אדם שלא נחשף לציווי יכול, לפי דבריך, להיות אדם מוסרי?

גם וגם
הנני להביא את הפתרון של ישעיהו ברלין - פלורליזם . הפלורליזם אומר שיש יותר מדרך אחת להיות אדם טוב ולכן אין כללים מוסריים אחידים ואוניברסליים בכל מקרה .מצד שני הפלורליזם שונה מרלטיביזם כי לפי הפלורליזם ישנם יסודות ערכיים המחייבים את כל התרבויות ויש רע מוחלט .
המחבלים המתאבדים לא היו מצדיקים את עצמם לולא היו להם אמונות שגויות באשר למציאות . גם הם חולקים אתנו את ההכרה הבסיסית שלרצוח זה דבר רע . אלא ששטפו את מוחם להאמין שאנחנו דמונים ורוצחים או שאללה שונא אותנו וכדומה .