שיעור תורה שבועי בהר הבית

.



יצחק_יונתן :


"הכל מודים"

מיהם, ומדוע פסיקתם נשארת במחתרת?

אם הכל מודים כי מותרת כניסת טמאי מת להר הבית, יקומו אותם "הכל" ויגידו את דבריהם בקול רם. אם הלכה היא ואין מורין כן, אז אין מורין כן.


כל אחד מאיתנו יכול לטעון מהי הסיבה האמיתית לאיסור הגורף. אחד יטען כי מדובר בגדר, משום שאיננו יודעים את תחומו המדוייק של הר הבית טרם הרחיבו הורדוס המלך, ואחר יטען כי מקום העזרה אינו ידוע לנו בודאות.

מבחן התוצאה שאתה מביא, "לא פשט איסור זה בישראל" , אינו פועל לטובת הטיעון כי ניתן לעלות להר; רוב מוחלט של ציבור שומרי התורה איננו עולה להר. ואם ברוב הציבור היהודי תחפש, כי אז רובו אינו שומר תו"מ כלל וכלל.




אז עם מה נשארנו?

עם כך ש"כח דהיתרא עדיף" ?

ואם כך וכך זמן פשט האיסור בישראל, לא על המשנה מהקיים לבוא ולעגן את דבריו? תקף כאן החוק של ניוטון כי גופים שואפים להשאר במצב בו הם נמצאים. כדי לשנות את מצבם, יש להתאמץ.


ושוב ושוב אשאל, בלי להתעייף כמו קאטו הזקן:

היכן הם כל הפסקים של כל המתירים?

כתבתי "הכל מודים" משום שזו משנה מפורשת והלכה פסוקה. אין צורך בפסק המתיר כשם שלא פורסם עדיין פסק המתיר אכילת בצלים בשבת או לבישת מכנסיים בתשעה באב. האם גם בנושאים אלה אתה מחפש רשימת מתירים שקולם ישמע, או שמא משנה מפורשת אף היא מקור מספיק להיתר?

הנושא היחיד הטעון בירור (מעיקר הדין) הוא גבולות העזרה. על כך פורסמו מחקרים רבים בשנים האחרונות מעל במות רבות (לדוגמא, עיין ספרו הרחב של הרב זלמן קורן, ששמו כמדומני "חצרות בית ד'"). העולים להר הבית עושים זאת (למיטב הבנתי) באופן שיוצא מכלל חשש לכל השיטות בין החוקרים שעסקו בענין זה.

כאמור, הרוצה לחלוק על ההיתר הפשוט צריך להביא ראיה לדבריו, ולא להיפך. אם מצאת מי שטוען שמקום הילוך העולים בימינו הוא בתוך העזרה, אנא הבא מקור. ללא מקור כזה יתכנו שני טעמים לאיסור: או חשש ערטילאי שמא הבירורים הנ"ל אינם ברי-סמכא (ועל כגון דא אמרו "אין אומרים למי שלא ראה את החודש שיבוא ויעיד"), או כתקנה האוסרת את המותר לתועלת הציבור. מכיוון שהכל מודים (צריך מקור?) שאין בכח חכמי דורנו לתקן תקנה כזו באופן גורף, לא נותר לנו אלא מבחן התוצאה (לענין התועלת שבתקנה). להזכירך, רבני ירושליים תקנו תקנות גורפות ומחמירות כנגד מי ששולח את ילדיו אל השקאלעס, או מי שמלמד את ילדיו שפה זרה. האם גם כאן אתה מחפש את פסקי המתירים? האם גם כאן כל המשנה ידו על התחתונה?

אינני יודע מה יועילו לך שמות המתירים, הרי ברור שימצאו יותר אוסרים, כדרך הטבע. הרי כבר הזכירו כאן כמה שמות של רבני זמננו שהתירו ואף עשו מעשה, שלא לדבר על הרמב"ם והראשונים האחרים שנהגו כך. האם הזכרת שמות אלו מועילה במשהו לדיון?


קאטו או לא קאטו, רפטטיביות כשלעצמה אינה נימוק. מי שטוען שאסור מעיקר הדין לעלות להר הבית הטומאת מת אינו אלא טועה בדבר משנה. מי שרוצה לחדש איסור כנגד חז"ל והראשונים, עליו חובת ההוכחה. עד שתוצג הוכחה כזו, הצורך בפסק להיתר הוא בדיוק כמו הצורך בהיתר אכילת מלפפון חמוץ.

נ.ב. כח דהיתרא עדיף משמעו (לפי רש"י ריש ביצה) כי המתיר סומך על שמועתו ומברר היטב קודם שיתיר. לעומתו האוסר, פעמים, אינו אוסר אלא מחמת שלא חפץ להכריע בספקות שונים. כמדומה, שכך הוא גם בנידו"ד.

. מואדיב,

מה דין היחיד היכול לעמוד בקולא שאין הציבור יכול לעמוד בה?

א. ביררתי בקשר להרב זילברמן זצ"ל, למיטב הבנתי וידיעתי תלמידי ישיבת "אדרת אליהו" אינם עולים להר הבית, זה קל מאד לתלות פסקים באנשים שאינם עימנו היום ועוד מפי השמועה, אך כאמור זה לא נכון.

ב. לגבי השאלה האם מותר לעלות להר הבית, ברור שמותר בתנאים הידועים דהיינו במקומות שגדרם מחנה לויה ובטהרה מטומאות היוצאות מן הגוף, ואם יש מישהו שחולק על זה הוא פשוט לא יודע על מה הוא שח.
ומי שכ"כ מפחד מכריתות שלא יתחתן עם בחורה שלמדה הלכות ממדריכה שאין לה כל מושג על מה היא מדברת, החשש לכרת הוא הרבה יותר גדול מבעליה להר הבית.

ג. בנוגע לצורך לעלות היום להר הבית, התורה אומרת לשכנו תדרשו ובאת שמה, דוד המלך אמר "אם אתן שנת לעיני, לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה'", חז"ל אמרו "מכלל דבעי דרישה", הרמב"ם קבע חג ביום שזכה לעלות להר הבית, וכאן "מיימוני" שואל בשביל מה צריך את זה בכלל?.

עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית (חגי)

תוקן על ידי - asher177 - 22/09/2003 1:35:54

מצאתי רב חשוב שאסר בשום אופן לעלות להר הבית.
ואני מתכוון לראי"ה קוק זצ"ל ב"משפט כהן" סי' צ"ו.
ובהיותו רב ראשי, דאג לפרסם במודעות גדולות, בחוצות עיה"ק, על חומר האיסור.
ותלמידי תלמידיו, המעודדים את העלייה להר הבית היום, מתרצים דברין ב"צוויי דינים" ובשאר בוקי סריקי.

והנה סיכום דבריו :

שו"ת משפט כהן (עניני א"י) סימן צו

עכ"פ כן היא גם דעת שאר רוב רבותינו הראשונים ז"ל בכללם, כדעת הרמב"ם ז"ל הברורה והמוחלטת, וכהכרעה העיקרית של רוב המשניות והסוגיות, שגם אם קדושה ראשונה של הארץ לא קדשה לעתיד לבא, ואינה קימת כולה בזה"ז, אבל בקדושת מקום מקדשנו קדשה לעתיד לבא וקימת היא כולה בזה"ז ולעולם, וכן ההלכה רווחת וקבועה בישראל.

וכאשר החל קצת אור צמיחת ישועה להגלות, בחסדי ד' המרובים, כן יוסיף לנו צור ישראל ב"ה, את אור חסדו ואמתו ויגלה לנו את אור גאולתו השלמה ויביא לנו במהרה את גואלנו האמתי גואל צדק משיח צדקנו, ויקיים מהרה את כל דברי עבדיו הנביאים, ויבנה בית המקדש במהרה בימינו בכבודו והדרת קדושתו, כשישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, לבשר לנו את בשורת הגאולה, וירום קרן משיחו בגילוי שכינתו לעיני כל בשר, ואז יבנה כמו רמים מקדשו בארץ יסדה לעולם, וכל ממלכות הארץ ויושבי תבל יודו לשם ד' כי יראו עין בעין את דבר ד' הנאמן בהתקיימו בכל מלואו, ואז תצא מציון תשועה לכל אפסי ארץ, ויתגלו לנו כל המקורות של הטהרה הגמורה, ולא תהי' שום מניעה בעולם מצד כל מכשירי הטהרה והקדושה, וכל מכשירי החכמה והבינה והקדושה והנבואה הנדרשים לבנין בית אלהינו בכל יפעת קדושתו. ועד אז כל ישראל חברים יתאגדו לאגודה אחת לכוין את לבם לאביהם שבשמים, בלא פרץ ובלא יוצאת, בלא שום הריסות גדר ובלא שום חשש איסור של חלול הקודש וטומאת מקדש וקדשיו, כי אם ביראת ד' טהורה ובאמונת אומן בדבר ד' הנאמן לעד, וברוח קדושה וטהרה ובחיי נועם ושלום רב לכל עם ד' הגוי כולו, העומד להושע בקרוב, בימין ד' רוממה העושה חיל, תשועת עולמים.

(עה"ק ירושלים ת"ו, שנת תרפ"א).

מואדיב:

:

אולי קודם כל אגלה לך שאני לא עשיתי לעצמי רב, וגם לא מאמין ברעיון הזה. אלא שאני מנסה לדבר עם אנשים שעושים לעצמם רב, בהנחה שעקרון זה הינו נכון. לכן ישנם שני קרטריונים כדי לקבוע האם רב מסויים הינו גדול בתורה:
1) לפי כמות תלמידיו.
2) לפי הבנה סובייטיבית שלי שתורתו של אותו רב הינה הטובה ביותר (וגם כאן אפשר לחלק זאת למספר קטגוריות).

אם אנו הולכים על-פי הקרטריון השני, אז באמת אין שום מדד לקבוע מי הם באמת גדולי הדור, ולכן הרבנים שהבאתי מספקים ראיה שניתן לפסוק שמותר לעלות להר. אם הקרטריון הראשון (שנראה שאתה אינך תומך בו) הוא נכון , אז האמת היא שצריך ללכת על-פי רב הרבנים, מפני שהם אינם מתירים לעלות להר.
אבל הראתי שרוב הרבנים האוסרים כלל אינם בקיאים בנושא, חוץ מאלו שתלמידיהם רבים, ואכן למדו את הנושא. כמו כן, הראתי שהטעמים שבשלם אסרו לעלות כבר לא תקפים כיום, ולכן אין סיבה לא לפסוק אחרת.
הרב גורן כתב בספרו על החשיבות לעלות להר, וגם כתב על התפילות שערך במקום, אלא שמועצת הרבנות הראשית לא רצתה לקבל את דעתו, ויצרו גדר מפני הפחד שהמוני העם יפרצו גדרות. לדעתי, השיקולים היו פוליטים לחלוטין, מנבעו מלחצים של אישים פוליטים אחרים.
אם תלך לישיבת אדרת אליהו, תראה שכולם שם לובשים פתיל תכלת. הבאתי דוגמא זאת, להראות שיש דברים מעל המסורת, וזה שאבותינו האחרונים לא לבשו תכלת, אין זה אומר שאסור לנו לנהוג כאבותינו הקדמונים. משום מה, אתה חושב שכל מה שאתה רואה זה הכל, ואם לא ראיתה דבר שאני כותב עליו, אז זה בהחבא.

לגבי העניין של סמוי מן העין. אין כוונתי שצריך לכבוש את ההר בהחבא. ממש לא!!!
כל היהודים העולים להר צריכים לעשות זאת בגלוי, וכל פרובוקציה פרטית אשר לא תגרום למהומות יתר הינה מבורכת, וכל פרובוקציה של הנהגת מדינתו במקום, אשר לא תגרום לחורבן מדינת ישראל, הינה מבורכת ויעלה כמה שיעלה המחיר. זאת מפני שכיבוש כל ערכו הוא בסמליותו.
אבל בנוגע לחידוש לימוד התורה בהר העניין הוא לגמרי אחר, בייחוד כאשר מעוניינים להשיג קביעות במעשה. מדובר פה על עניין רוחני שהשפעתו לא חייבת להיות גלויה לעין.
לא ניתן ללמוד תורה בשדה הקרב, ולכן יש לעשות זאת מבלי לעורר יותר מידי תשומת לב מצד השועלים במקום. אין סיבה שהם יבינו על מה מדובר, ובמה שונה קבוצה זו שעולה למקום מקבוצה אחרת. בלימוד תורה אין קידוש ה'. קידוש ה' יש רק במעשים. המטרה של לימוד תורה בה' הבית היא להחזיר את התורה למקומה הטבעי, ולקרב את אחדותה, וגאול אותה מגלותה ופיזורה. שכן מאז שחרב הבית - אין תורה!!!! כמאמר הנביא ירמיהו.
אתה ממשיך לצטט את הפסוק הזר הקרב יומת, שאין לא כל קשר לאיסור העליה להר הבית. כדי שלא יעלו יהודים עמי ארצות להר הבית עם טומאה והליכה במקומות אסורים, אסרו את הכניסה למקום, אבל מאחר ואיסור זה כלל לא מדבר אליהם, אז אין כל סיבה להמשיך את האיסור.
אם היה פסק הלכה גורף שאוסר על גברים לקיים יחסי אישות בגלל שחלק מהם מנשיהם אינם טובלות , וכל הגברים היו שומעים לפסק זה אז היה לו ערך. אבל המציאות היא לא כך, גברים רבים עדיין מקיימים יחסי אישות בטומאה, אז אין טעם לאסור על אלו שעושים זאת בטהרה לא לעשות זאת.

השיעורי תורה שאני רוצה לארגן לא קשורים כלל להרס הארכיאולוגי. הגיע הזמן להעביר את היהדות לראש גדול, ולהשתחרר מהראש הקטן הגלותי שמפחד כל הזמן מדברים מסובכים.

מאירקה:

הרב קוק אינו הרב שלי, וגם אם הייתי הולך בדרכו, אז לא הייתי מתחשב בדעתו בעניין זה, מפני שהוא כבר אינו בחיים, כך שאין לי אפשרות להציג בפניו את מציאות ימינו, ואת טיעוניי.

גישתו של הרב קוק היתה טובה לזמנו, כאשר הבעיה העיקרית היתה שיהודים לא עולים לארץ-ישראל, ואם היו שומעים בקולו רבני הגולה אז יהודים רבים לא היו נספים בשואה. גישתו של הרב קוק היא שברגע שיחודש היישוב היהודי בארץ ישראל, אז תהליך הבירור והצירוף של התורה יקרה מאליו, אך זה אינו קורה. הוא רואה את הכל בתור תהליך שקורה מאליו מתוקף סגולת ישראל, והוא אינו נותן הוראות אופרטיביות כיצד לקדם את הגאולה, מלבד הנושא של העליה לארץ-ישראל.
לדעתי, לעם ישראל תמיד יש בחירה חופשית לעשות טוב או רע, ומה שמוכרע בסופו של דבר אינו בהכרח טוב. כך היה במרד בר-כוכבא שאפילו רבי עקיבא תמך בה, ובמקרים נוספים.
תקנו אותי אם אני טוען, לא קראתי הרבה מכתביו, אבל זו התרשמותי ממה שכן קראתי.

asher:
לא כתבתי שתלמידי הרב זילברמן עולים להר, אלא שחלק מתלמידיו עולים. מדובר על אנשים השומעים כיום לפסיקותיו של הרב אליישיב בתחומים רבים.

.


... ובתחומים רבים אחרים - אינם נשמעים.


מה שנקרא, עשה לך רב.