שיעור תורה שבועי בהר הבית

באמרי פשוט כוונתי שהדברים ברורים, נהירים ונכונים כך שמרוב פשיטותם לעתים אין צורך לחזור עליהם.

ואם פגעתי - סליחה.

צמח- יש לך בעיה רצינית עם הבעת מה שבכוונתך לומר , וזה השתמע לא רק לי כנראה, ויש לך בעיה רצינית גם עם הבנת הנקרא

יצחק אמר: "נראה לי שיש לך בעיה ששורשה בכל הרעיון של המקדש"

אני עניתי בלי שום קשר לדברי מואדיב : "יש לי בעיה עם כל מה שעלול להחריף את הסכסוך...

וזה לפני הבעיה שיש לי עם המקדש" איפה ראית רמז לזה שיש לי מה להוסיף על דברי מואדיב. ( בלי שום קשר לזה שיש לי או אין לי מה להוסיף)

ובכל זאת איזה משהו קטן להוסיף, למרות כל מה שנאמר על הרמב"ם באשכול הזה, הוא אינו מונה את ישוב הארץ בין תרי"ג מצוות!

מואדיב:
על-פי ההלכה אסור לטמאי מתים להכנס למקום המקדש, ואילו לתחום הר הבית - מחנה לויה מותר להכנס רק לאחר טבילה במקווה, ועמידה בדרישות ההלכה של מורא מקדש. ישנה מחלוקת האם השכינה עדיין שורה במקום, ובשל כך הגבלות הכניסה אליו עדיין קיימות. הראב"ד הוא בין המעטים שטוענים שאין שכינה במקום כשאין מקדש.
משום כך ההלכה כיום היא שלא ניתן לדרוך במקום המקדש, מכיוון שכולנו טמאי מתים, אבל בשאר תחומי מחנה לויה מותר להכנס רק בטהרה של "טבול יום".
אין מסורת לגבי מיקומו המדוייק של בית המקדש, אך קיימת מסורת רציפה לגבי מיקומו הכללי (אזור כיפת הסלע) בפסגת ההר, לכן ישנם אזור בהר הבית שאין כל ספק לגבם שאינם בתחום המקדש.
כמו כן, הר הבית בימינו שטחו גדול פי ארבעה יותר ממחנה לויה, בעקבות התוספות שבנה הורדוס למתחם. כך שישנם מקומות רבים שניתן להכנס אליהם גם ללא טהרה.

לכן הביטוי שהשתמשת בו "והזר הקרב יומת" אינו שייך כלל לשאלת כניסה להר הבית בימינו.


בנוגע לחשיבות התורה, ברור לכל עלמא שהתורה כיום היא אינה התורה שתצא בעתיד מן המקום אשר בחר ה'. זאת מפני שהיא אינה אחידה, והיא נעשתה "תורות הרבה" כפי שהזהירו הפרשנים השונים בפירושם לפרשייה לפסוקים בספר דברים יז:
ח כי יפלא ממך דבר למשפט בין-דם לדם בין-דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל-המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו: ט ובאת אל-הכהנים הלוים ואל-השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט: י ועשית על-פי הדבר אשר יגידו לך מן-המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך: יא על-פי התורה אשר יורוך ועל-המשפט אשר-יאמרו לך תעשה לא תסור מן-הדבר אשר- יגידו לך ימין ושמאל: יב והאיש אשר-יעשה בזדון לבלתי שמע אל-הכהן העמד לשרת שם את-יהוה אלהיך או אל-השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל: יג וכל-העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד:

כמו כן, לא חסרים פסוקים ברוח : כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים.

איקה:
לגבי מצוות יישוב ארץ ישראל, להלן דברים שכתב הרב מלמד בנושא:
יסודות אלו באר היטב בעל פה ובכתב מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, למשל במאמרו "למצוות הארץ" (לנתיבות ישראל מהד' תשל"ט ח"א ע' קכ-קכב), ובאר תחילה גודל חשיבות המצווה, שהיא היחידה שדוחה שבות, שהתירו חכמים לקנות בשבת בית בארץ ישראל מגוי, כמבואר בגיטין ח, ב, וב"ק פ, ב, ובתוספות שם. וזה דבר גדול, שהרי בטלו חכמים תקיעת שופר ונטילת לולב כשחל ר"ה ויום ראשון של סוכות בשבת, אע"פ שמדובר במצוות דאורייתא. ואילו לצורך ישוב הארץ בטלו חכמים דבריהם והתירו איסור שבות שמקורו באסמכתא, ולדעת הסמ"ג אמירה לגוי אסורה מהתורה עי"ש. ועוד הוסיף כלפי המפקפקים בתוקף חיוב המצווה, שמה שמובא בתוס' כתובות קי, ב, בשם ר' חיים "שאינו נוהג בזמן הזה", כבר המהרי"ט (יו"ד כח) ועוד הרבה גדולי רבותינו האחרונים (עי' גליון מהרש"א כתובות שם, וחת"ס יו"ד רלד), קבעו שאיזה תלמיד טועה כתבו. ובתשובת הריב"ש שפ"ז כתב, שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה מצווה לשעתה אלא מצווה המתקיימת לעולם ומצווה ותועלת לכל ישראל. וכתב שלא ניתן לחלק בין שני צדדי המצוות, היינו השלטון הכללי והישיבה הפרטית, וכמו שהכיבוש מצווה תמידית כך הישיבה. ולא היו מתירים חכמים לקנות בית בארץ ישראל בשבת ולעבור על שבות אם לא היה בזה מצווה מהתורה. ועוד שאמרו על מצוות ישוב הארץ שהיא שקולה כנגד כל המצוות, ולא יתכן לומר כך על מצווה דרבנן, (ודברי חכמים אלו נאמרו אחר חורבן ביהמ"ק השני). ומה שהרמב"ם לא מנה אותה במניין התרי"ג, אין זה מפני שהיא למטה מערכן של שאר מצוות אלא מפני שהיא למעלה מערכן הרגילה, ולכן אינה נמנית במנינן המפורט, וכפי שהשריש בשרשיו לספר המצוות, שאין ראוי למנות הציוויים הכוללים כל התורה, וכפי דבריו במצווה קנ"ג.
עוד נציין כי המצווה היא לרשת את כל הארץ לפי גבולות ההבטחה, וכן הזכיר הרמב"ן את הפסוק מדברים א, ז: "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת".


לדעת הרמב"ן, כל מצוות התורה אין להם משמעות בחו"ל, אלא רק למטרה שלא ישתכחו ושלא יהיה מצב שלא נהיה רגילים להם כאשר נגיע לארץ. לדעתי, משום כך אין מצוות יישוב בארץ אצל הרמב"ם, מפני שזהו תנאי לכל המצוות.
כמו כן, הרמב"ם אמר שבניין בית המקדש היא מצוות עשה, שתקיפה גם בזמן הזה.

ידעת שהרב זלמן מלמד רוצה לשנות את שמו של צ,ה,ל לצבא ההתקפה לישראל?
אז הרב מלמד אמר, ואתה בונה על דבריו.

בשבילי הרב מלמד אינו סמכות!

לא נראה לי שהוא רוצה לשנות את שמו לצבא התקפה לישראל, אולי לצבא ישראל. כי באמת צבא תפקידו לא רק להגן אלא גם לקדם מטרות.

מכל מקום, לא ציפית שתקבלי את הדברים בגלל שהרב מלמד כתב זאת, אלא בשל המקורות שמובאים שם. הייתי יכול להביא את המקורות לבד, אבל מכיוון שאני מכיר אותם דרכו, אבל כל הביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

את ההצעה שמעתי במו אזני בשידור ברדיו- חוץ מזה שנכתב בעיתון על הצעתו לשנות את השם באלה המילים.

למה התכוון הרמב"ם כשלא מנה את מצוות ישוב הארץ - זו השערה, מפי מי שזה לא יהיה.
מחלוקות רבות היו בין הרמב"ן לרמב"ם, ולא בכל המקרים הרמב"ן "ירד" לסוף דעתו של הרמב"ם או ההיפך.

מעניין איזה נימוק תתן לעובדה שבכל ארבעת הפרקים הראשונים במשנה תורה , בהלכות יסודי תורה , הרמב"ם אינו מזכיר אפילו פעם אחת את הארץ, או את ישראל!





תוקן על ידי - איקה - 24/09/2003 11:11:02

מה הקשר בין מצות יישוב הארץ למצות בנית המקדש או הקרבת קרבנות?

הרמב"ם פוסק שמותר ויש להקריב קרבן פסח גם ללא מקדש.

צמח-שוב התעוררת? סתם התחשק לי להוסיף בלי שום קשר.

מלבד הקשר שהמקדש הוא בגבולות הארץ

אני מתעורר כשמניפים רמב"ם (או כל דבר אחר) ביד רמה, אבל מתעלמים במזיד ממה שלא נוח להתמודד איתו או שלא מתאים להשקפת העולם העכשוית של נושא הדגל.

אי אפשר לתפוס מקל כה גדול בשני קצוותיו.

צמח- למה שאתה תתפוס את המקל הגדול הזה בשתי קצוותיו?

אתה לא מסתפק בלהחזיק קצה אחד? אני אחזיק בקצה השני!