להיתפלל עולה כסף?

חלמ"צ,

אני מניח שהנך מסכים לעיקרון שעל כל צורך מיצירת זולתו, להשלים את ערכה.

אדרבה, פתח את הנושא והציע דרכים לממן הוצאות בתי כנסת ללא התשלום אותו הזכרת!

שנה טובה למר!

המציאות מוכיחה שמתפללים תורמים בעין יפה
לבתי כנסת שהם נהוגים להיתפלל שם.
אני בטוח שאם הגבאים יבקשו לתרום לכסוי הוצאות
יתרמו אחד המרבה וכו.
אפשר גם "למכור" עליות וכן נהוגים בהרבה קהילות. גם ה"מי שברך" עינינו תרומה.
כול ההתרמות כשרות אבל לדרוש כרטיס כניסה?
שנה טובה.

חלמיש

שאלה מעניינת, שעולה על הפרק בתקופתנו.

במקופיא:

יש להבדיל בין בית כנסת פרטי לבית כנסת של הרבים.
בבית כנסת פרטי, הבעלים רשאי לכאורה להתנות כחפצו, וגם לאסור על מי שאינו חפץ בו את הכניסה, למרות שאין ראוי לעשות כן. (ושמעתי מתלמיד חכם שאמר שאינו כן, אך הנראה מן הסוגיא לפי זכרוני כתבתי).

בית כנסת של רבים הריהו של כלל ישראל, שעל דעת כן נעשה וניתן.
אולם לכל בית כנסת יש הוצאות, והגבאים רשאים להתנות שמי שרוצה לבוא להתפלל יתן את חלקו. אמנם בדרך כלל הכסף שנגבה עבור התפילות של הימים הנוראים הוא יותר ממה שנדרש לשם כך. ויש לעיין אם טובת הציבור היא שהגבאים יוכלו למנוע כניסה ממי שאינו משלם, או לא.

לא כתבתי את הדברים האלו כפסק הלכה, אלא כקוים למחשבה ולעיון, כדרך בית המדרש שלנו. יבואו אחרים שיודעים דבר ברור בנושא זה וישלימו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

חלמ"צ,

מה במקרה וכל דרכי הגיוס האחרים לא הצליחו?

הרי איננו דנים על מקרים מסוימים אם לכנות את בעלי המקרה כצודקים או כלא צודקים. אנו דנים על לגיטימיות צורות ההתרמה.

השאלה היא מה סדר העדיפות וגם אם לפי סדר העדיפות תהיה הדרישה לכרטיס כניסה בתחתית הסולם, האם כאשר לא הצליחו דרכי התרמה אחרות, עדיף לסגור את בית הכנסת.

מעיון ראשוני נראה דווקא שהטלת דמי כניסה לכל כניסה וכניסה [כמובן במחיר שהוא לפי יחס הנעשה במשך השהיה] היא הצורה המדויקת והנכונה לתחזוקת בית כנסת.

כמובן שברגע שיש תורמים פרטיים או ציבוריים באיזו דרך שהיא, ממילא יורד סכום ההוצאות ויישאר לגבות אך מעט דמי כניסה.

טענת מיימוני שאין ראוי לעשות כן אינה מובנת, שממ"נ אם כפי שכתב שאין צורך בכסף הנגבה, הרי וודאי שמשום העשרת הקופה לא ראוי לגבות דמי כניסה ולמנוע גישה גם בבית כנסת של יחיד, אלא מאי? שיש צרכים הכרחיים [וכן חובות], מה יעשו? הרי עדיף לסגור בית כנסת מאשר לבנותו על סמך גזל!

יש גם היבטים אחרים לתשלומי הימים הנוראים
כמו אלו שבשירו של עמנואל הרומי- "תופת ועדן"


ביום הכיפורים באשמורת הבקר יקומו
ולריב ומצה יצומו
יריבו על המקומות ויקראו בגרון
כי הם ראויים לשבת אצל הארון

מצאתי בשולחן ערוך
שולחן ערוך חושן משפט סימן קמט סעיף ח

אם אח אחד עשיר, ואחד עני ואין לו כלום ואחיו מוציא עליו, והעני הוא דר בבית המיוחד לאחיו, אין לו בה חזקה. הגה: אשה שהלותה לחתנה מקום בבית הכנסת וישב עליה, ז לא הוי חזקה, שכן דרך להשאיל זה מזו (פסקי מהרא"י סימן פ"ו). לכאורה משמע שלא היו מניחים
באים לא היו משלמים שהרי מה אכפת שיש חזקה
או לא ימשיך וישב. וכפי הנראה שהיו קונים את המקום בבית כנסת לצמיתות וצ"ע.