|
|
| נשלח ב-3/5/2010 15:08 |
|
| |
דתיה על זה בדיוק תלונתי. התורה איננה "נותנת כוון כללי למבנה של המציאות" (משפט שאין לו מובן. המציאות הינה כפי שהינה כי כך בראה הבורא). התורה קובעת חוקים (נניח + מוסר). לשיטתך שאת מקיימת בהידור "ואל אישך... והוא ימשל בך" אני פשוע היות ואני מוציא את פרנסתי בחדר ממוזג ולא ב"זיעת אפי". יודע שתעני שזה בטוי ומשל לעבודה, אבל איני חושב שעבודה היא ערך. מי שזכה בבית שלא יעבוד ואימו עובר על מוסר התורה. דברי חז"ל המצוטטים (עושה רצון בעלה וכו' נאמרו ע"י חז"ל כאשר זה היה המבט העולמי. מי אומר שיש בעניין מבט תורני? איני חושב שחז"ל העלו בדמיונם משק שאחוזים נכירים ממנו מנוהלים ע"י נשים בעמדות בכירות, אבל זה קורה וזה בסדר תורנית.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 15:22 |
|
| |
שאלת היחס לקללות היא שאלה מסובכת שאני לא יודעת עליה את התשובה. מה שכן אני יודעת, זה שלמרות שיש היום אפידורל, העולם לא יצא מקללת בעצב תלדי בנים, ולמרות המזגן במשרד, אנשים עדיין רודפים אחרי פרנסה, ולמרות הפמניזם (המבורך ברובו, כמו האפידורל והמזגן) עדיין המבנה הפנימי של הזוגיות נשאר - אלא שכל התחומים האלו השתדרגו. זה לא ששינינו את טבע העולם, וכל עוד זה לא ימות המשיח, שום איש תחת שום גפן ורוב העולם עומל לפרנסתו. בימות המשיח "אישה יולדת כל יום זכר" ואיש תחת גפנו ותאנתו ואור החמה כאור הלבנה. עד אז, המציאות מכילה טבע פנימי מסויים שאני לא בטוחה שמטרתנו היא להילחם בו, וגם לא להיכנע לו - אלא לנטב אותו לקדושה, להעלות אותו.
בכל אופן, אני לא יודעת את כל התשובות, אבל אני חושבת שלהתכחש לזה שקיימים פערים, או "תפקידים שונים" אם תעדיף לקרוא לזה ככה, במימד כזה או אחר - זה עיוורון. ועוד יותר אני חושבת - שכאשר מבינים את זה לעומקם של דברים מבינים שזה לא דבר רע, אלא זה דבר טוב, והעיקר זה לעשות את רצון ה' ולא מה התפקיד שלנו (ולכולנו יש תפקיד חשוב וגדול ממילא, ובטח שלעם ישראל שזה כולל את כולם). אז "עשה אותנו כלי למלא שליחותך" - לקב"ה מתבטלים, לא לבשר ודם כמו שהעללת עלי:)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 15:36 |
|
| |
דתיה כדי שלא תתחמקי עם יחס לקללות כתבתי שכולם מודים שעבודה אינה ערך אלא כורח. כי התורה לא כיוונה אותנו לעבוד. למי שקבל ירושה גדולה אין מוסר התורה אומר לו לעבוד. איני מתכחש לפערים ביו גבר לאישה (לו ניסיתי אשתי היתה מעמידה אותי מהא מאוד על מקומי....) אבל פערים פיזיים (ונגזרות התנהגותיות מהם לפי הזמן והמקום), זו מציאות שה' ברא ולא מוסר התורה. אם זה טוב או לא? איני יודע וזה מטריד בערך כמו השאלה אם טוב שאנשים גבוהים מיעלים. זו עובדה (אגב- הכתוב מעיד כי ה' אמר על העובדות "טוב" עד "טוב מאוד"). אבל הקשר שקושרים דרשנים למוסר תורה מפוקפק בעיני. קטליזטור להתנגדות שלי לכך היא העובדה כי דורות זה נוצל – לא תמיד ביודעין - (ועדיין...) לשלטון גברים על נשים במסווה דתי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 15:40 |
|
| |
עבודה זה ערך
"קדימה בני עקיבא הידד..."
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 15:44 |
|
| |
דתיה,
תוקן על ידי אישציפור ב- 03/05/2010 16:14:52
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 15:58 |
|
| |
דתיה,
כתבת: האיש מצווה בלימוד תורה ולא האישה, האישה מכונה "עזר" כנגדו ולא הוא עזר כנגדה. גם אם תפרש "כנגדו" - מולו, לצידו וכד', עדיין אין מקרא יוצא מדי פשוטו
ודאי שיש בדברייך התבטלות מעצם העובדה שאת כותבת ומשלימה עם זה שהאיש מצווה ולא האשה, אמנם אי אפשר להוציא מקרא מפשוטו לגבי "עזר כנגדו" אבל גם אי אפשר להוציא מפשוטו את הכתוב בבראשית "זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם" גם את הכתוב שהיו לישראל נביאות אי אפשר להוציא מפשוטו, ובהנחה שהתגלות לא הופכת אדם לנביא - אלא נביא : כמו שאמרו חז"ל "אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר" איך הגיעו הנביאות לחכמה אם לא למדו תורה ? הרי לא צריכה להיות כל התנגשות בין העובדה שהאשה צריכה לשמש עזר כנגדו עם לימוד תורה כפי כוחה - בדיוק כמו שהאיש מצווה לפרנס את ביתו ביגיע כפיו ויחד עם זה ללמוד תורה כפי כוחו - נמצא, שגם משמש כעזר לביתו וזה אינו מתנגש עם לימוד התורה -
יש הבדל בין העובדה שהאשה אינה מצווה מן התורה על מצוות מסוימות, לבין העובדה שיסוד הרחקת האשה מקריאה בתורה בציבור או מתלמוד תורה, אינו כלל בתורה ובהלכה אלא במושגים חברתיים חילוניים שהיו מקובלים בשעתם בכל התרבותיות - קביעה מפורשת בהלכה : "הכל עולים למניין שבעה אפילו קטן אפילו אשה אבל אמרו חכמים לא תקרא אשה בתורה משום כבוד הציבור" (מגי כ"ג) וכן בתוספתא ברכות פרק ב' יב : "הזבין והזבות והנידות והיולדות מותרין לקרוא בתורה ולשנות במשנה, במדרש בהלכוות ובאגדות, ובעלי קריין אסורים בכולם" אם כן, כאן מניחים כמובן מאליו שלנשים מותר ללמוד תורה בכל אותם תחומים שציוונו, והבעיה היחידה שעומדת על הפרק היא האם הן מורשות ללמוד גם במצבים פיסיולוגיים מסויימים - אז תשאלי כיצד קרה הדבר שההלכה שנקבעה יותר מאוחר אוסרת על תלמוד תורה לנשים. התשובה היא שהמקור 'הירושלמי' הזה הולך בעקבות דעתו של בן עזאי שאומר במשנה סוטה : אב חייב ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה - והתלמוד הבבלי הולך בעקבות רבי אליעזר שאומר : "כל המלמד את בתו תורה, כאילו מלמדה תפלות " והיות ובתקופות מאוחרות יותר הבבלי נהיה למקור הסמכות ההלכתית - נמצא שעל בסיס התפיסה של מעמדה הנחות של האשה בציבור התקיים הנוהג של ההרחקה מקריאת התורה ומתלמוד תורה עד שבמרוצת הדורות נתקבל כאילו הוא מתחייב מן התורה = מבחינה הלכתית.
ואולי זה גם עונה לאמשלום. ברור שברובד המעשי האישה איננה פחותה מהאיש בכלל בכלל. וגם מצד הערך של אדם כאדם, כולם שווים לפני המקום. אלא שיש טבעיים מסויים שהקב"ה חקק בעולמו, ולמרות שאנחנו פה כשותפים למעשיו בתיקון העולם, לא נראה לי שהכוונה להילחם בטבעיים הללו, אלא לכוון את כל מה שהקב"ה ברא למקומו הנכון. "והיה אור הלבנה כאור החמה". לא ע"י לחימה בטבע, אלא על ידי העלאתו, ע"י מילוי התפקידים שלנו, ע"י חסד צדקה ומשפט וכו'.
איך ברובד המעשי האשה איננה פחותה מהאיש בכלל בכלל - אם בקידושין מ ובהלכות תלמוד תורה ברמב"ם נאמר : התלמוד קודם למעשה מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה ואין המעשה מביא לידי תלמוד" ? הערך של האדם כאדם הוא בהעלאת עצמו על ידי לימוד תורה- כלומר קודם כל מילוי התפקידים הם כדי להביא לתיקון עצמי- ותיקון עצמי לא יכול לבוא על ידי זה שהגבר ילמד בשביל האשה או במקום כל אדם אחר- תיקון העולם משמעו ש"דעה ה' מים לים יכסו" - ושרק אז בני האדם נשים וגברים כאחד יהיו מסוגלים לידי לחיות בעולם של חסד צדקה ומשפט [לדעת הרמב"ם חסד צדקה ומשפט, הם בהכרח שילוב המעלות השכליות,מעלות המידות, וגמילות חסדים שהעולם עומד עליהם (אבות)]
"פני משה כפני החמה ופני יהושוע כפני הלבנה" (בבא בתרא ע"ה ע"א) מציג בצורה בהירה את היחס בין הנותן למקבל, קביעה עובדתית של מי שיכול לתת מפני שהוא עצמו האור, לבין מי שמקבל את קרני האור ומאיר -
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 15:59 |
|
| |
מבין שלדעתך ולדעת אש"צ זה ערך עצמאי ולא הכרח כדי להתפרנס ללא גניבה. משהו שצריך להשקיע עבורו כמטרה בפני עצמה. - ועיקר - מנין?
- סתם לסקרנות - דווקא עבודה יצרנית או גם מסחר? הלוואה בריבית? (גם לזה כוונו בנ"ע?)
- מאיזה גיל חלה חובת חינוך לערך זה? יוצאים ידי חובה בשיעור "מלאכה"?
- אם זה ערך דתי חבל שהוא פוסק בגיל 65 (לאש"צ בגיל 67), דווקא לקראת ההתייצבות בשמים כדאי להאיץ.
- כל שניה של שהיה בפורום היא ביטול ערך עבודה (אלא אם השהיה כאן הינה ערך לפחות שווה).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 16:09 |
|
| |
תלמיד טועה,אענה בשמי ובשמי בלבד. 1. מחז"ל , שכל תורה שאין עמה מלאכה גוררת עוון, שרבים ניסו כר"ש ולא עלתה בידם , ועוד ועוד. וכן מהרמב"ם המפורסם בזה וכמובן יש עוד. 2. ברור שעבודה יצרנית עדיף, אבל לפחות לשיטת הרמב"ם (שהיא בעצם תואמת את דברי ר"ע כידוע) עצם ההתפרנסות יש בה ערך. (פשוט נבילה בשוק) הלואה בריבית לישראל היא איסור תורה מובהק , כך שודאי לא לכך כיוונו חכמים, וגם לא לזנות למשל, או לעבודה בשבת, מוזר ואפילו מוזר מאוד, שאיסורי תורה נראים לך שייכים לדיון. 3. עיין בסוף ובאמצע מסכת קידושין, ובפוסקים על אתר. 4. לדעתי זה לא ערך דתי, זה הבסיס הפשוט של חיים בעולם הזה, כדברי ר' ישמעאל הנהג בהם מנהג דרך ארץ, מלבד ליחידי סגולה כמובן, שמתאימים לכך ויוצאים ידי חובתם ע"י העברת שיעורי תורה דיינות וכד'. או יחידי סגולה עוד יותר כרשב"י והגר"א ז"ל. 5. די עם הקשקושים האלו, ועיין ב4.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 16:16 |
|
| |
הבהרה, ניסיתי להכניס את זה במקום המקורי ומשום מה זה לא עלה.
כשכתבתי לדתיה שיפה אמרה כיוונתי להודעה שלה בנוגע ליחס לקללות באופן כללי, ולא למה שכתבה על העבודה וכו', שם אני מסכים רק באופן חלקי ומסויג יותר (כפי שעניתי חלקית לתלמיד הטועה) בשל פגעי הזמן דברי שורשרו אחרי ההודעה ההיא שלא על דעתי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 16:25 |
|
| |
| riv כתב: |  |
ודאי שיש בדברייך התבטלות מעצם העובדה שאת כותבת ומשלימה עם זה שהאיש מצווה ולא האשה, אמנם אי אפשר להוציא מקרא מפשוטו לגבי "עזר כנגדו" אבל גם אי אפשר להוציא מפשוטו את הכתוב בבראשית "זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם" גם את הכתוב שהיו לישראל נביאות אי אפשר להוציא מפשוטו, ובהנחה שהתגלות לא הופכת אדם לנביא - אלא נביא : כמו שאמרו חז"ל "אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר" איך הגיעו הנביאות לחכמה אם לא למדו תורה ? הרי לא צריכה להיות כל התנגשות בין העובדה שהאשה צריכה לשמש עזר כנגדו עם לימוד תורה כפי כוחה - בדיוק כמו שהאיש מצווה לפרנס את ביתו ביגיע כפיו ויחד עם זה ללמוד תורה כפי כוחו - נמצא, שגם משמש כעזר לביתו וזה אינו מתנגש עם לימוד התורה -
|
|
ודאי שאני משלימה עם זה כי זו עובדה - אישה לא מצווה בלימוד תורה, "ולמדתם אותם את בניכם" - ולא בנותיכם. לגבי הנביאות, ר' צדוק מלובלין אומר בהתבססו על הגמרא ש"אישה עבד ונוכרי" מתנבאים ע"פ המעשים ולא ע"פ הלימוד, ולכן הוא אומר שאפילו דבורה הנביאה שלימדה הלכה בישראל ניבאה בזכות ששלחה את בעלה לעשות פתילות למקדש (=מעשה) ולא בזכות הלימוד שלה. וכמו שאומר הרמב"ם, שאותו ציטטת, שכר האישה אינו כשכר האיש כי גדול המצווה ועושה וכו'.
עד כאן עניתי נקודתית בעוד התשובה היא באמת רחבה יותר: עצם זה שקיימות נביאות לא אומר שלא קיים פער, שהרי ישנם נביאים גם באומות העולם וכו', ז"א שזה לא הקריטריון. וד"א, כאשר רש"י אומר שאברהם היה טפל לשרה בנביאות, הרבה פרשנים מסייגים את זה (רוח הקודש ולא בנבואה וכד') ויש כמה שפירשו שזה משום שהוא היה עסוק במעשים בעולם הרחב (הפצת אחדות ה', גיור וכו') ואילו לשרה היה זמן באוהל לשגות באהבת ה'. ז"א אם אדם מסויים התעלה בנבואתו על אדם אחר, זה לא בהכרח כי הוא אדם גדול יותר, אלא שיש תנאים רבים לבנואה.
ובעיקר - לא צריך לשכנע אותי שנשים הם חכמות ויכולות להיות נביאות וכו', כי מעולם לא טענתי אחרת. אבל אני כן חושבת שיש פער מסויים בין איש לאישה, וכל אחד ינתח אותו או יפרש אותו איך שהוא רוצה. אני חושבת שהוא פער לא תהומי, אך מהותי במידה מה. וזה גם לא מפריעה לי. ברוך שלא עשאני גויה (ותכלס זה מספיק) וברוך שעשני אישה (מה טוב ומה נעים)
עם הסיפא אני מסכימה מאוד וכתבתי זאת במובנים כאלה ואחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 16:45 |
|
| |
אש"צ "על ראשון ראשון" - זה אינו ערך. הערך בחז"ל וברמב"ם (שלפני מות אחיו נתמך על ידיו.... . יששכר וזבולון?) הוא לחיות שלא על חשבון אחרים. מי שיש לו כסף דיו צריך לעבוד? ברמב"ם המפורסם משמע שלא.
- למה יש סולם ויש עדיפות לייצור? ומנין? ריבית – כיוונתי לגוי, פרנסתם הקלאסית בזמנו של היהודים. פרנסה שהיא כמעט נצלנית לשיטתך. היום קוראים לזזה בנק ומנוע כלכלי. על זנות ועבודה בשבת לא חשבתי.
- אני במשרד וספרי קודש נדירים כאן...
- אה, חבל שלא ראיתי קודם. נכון, זה אינו ערך דתי. וגם לא צריך להיות ערך שאינו דתי. כפי שכתבת זה בסיס נורמלי לחיים. כמו נימוס בין אישי, למשל
"ועל אחרון..." – לא אענה ריב 10 אבל בלא הערה אי אפשר כמדומני שלרמב"ם השלמות אינה נקנית בת"ת פרופר, כי התורה רק מנווטת לדרך האמצעית שהיא מכשירה מצע נוח לקניית החכמה והאלוקות, ובזה האישה מצווה כאיש ושייכת כאיש (כי זה אינו ת"ת).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 16:57 |
|
| |
תלמיד, מתברר שכל הענין בטעות בא לעולם ונראה שאין ביננו כמעט מחלוקת, ועיין בהבהרה שלי למעלה. ובכ"ז בנוגע ל1. לפי הרמב"ם לא להפרנס מאחרים זה בהחלט ערך, ולפי חז"ל לא להיגרר לעוון גם זה ערך. אפשר כמובן להיגרר לויכוח סמנטי בנוגע לשאלה איך אנחנו מגדירים ערכים, אבל זה מיותר בעיני, במיוחד אחרי שבסעיף 4 ובהערה שלי למעלה הובהר שאין ביננו מחלוקת של ממש. בברכה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 17:19 |
|
| |
ודאי שאני משלימה עם זה כי זו עובדה - אישה לא מצווה בלימוד תורה, "ולמדתם אותם את בניכם" - ולא בנותיכם. לגבי הנביאות, ר' צדוק מלובלין אומר בהתבססו על הגמרא ש"אישה עבד ונוכרי" מתנבאים ע"פ המעשים ולא ע"פ הלימוד, ולכן הוא אומר שאפילו דבורה הנביאה שלימדה הלכה בישראל ניבאה בזכות ששלחה את בעלה לעשות פתילות למקדש (=מעשה) ולא בזכות הלימוד שלה. וכמו שאומר הרמב"ם, שאותו ציטטת, שכר האישה אינו כשכר האיש כי גדול המצווה ועושה וכו'. מה עובדה? - הראיות שהבאתי שהיה מותר לנשים ללמוד תורה לא עשו עלייך רושם ? את מוכיחה לי 'מבניכם ולא מבנותיכם' הרי זה לעג לרש, על הפירוש הנדוש שלרבים פונים בגוף זכר לא שמעת? ואל תביאי לי את הרמב"ם או את רבי צדוק, כי כבר הערתי שהבבלי היה מקור הסמכות בתקופות מאוחרות יותר, וזה כולל גם את תקופתו של הרמב"ם וגם עד לתקופתו של רבי צדוק, - וחוץ מזה, למה להביא ראיה מרבי צדוק כדי לספר לי מעשיות בדבר זכותן של הנשים בזכות מעשיהם - שהרי אני יכולה להחזיר אותך לתקופה הרבה יותר מוקדמת כשרבי אלעזר בן עזריה חולק בירושלמי סוטה יד ע"ב על דעתו של בן עזאי, שהבין בפשטות שזכות תלמוד תורה היא התלויה לאישה אם תעמוד למבחן המים המאררים - ומפרש על 'הקהל את העם האנשים הנשים והטף' (דברים לא, יב') הוא שהאנשים באים ללמוד והנשים באות לשמוע הטף למה בא? אלא ליתן שכר למביאיהן !
לא ענית נקודתית ולא התמודדת עם הדברים שכתבתי - ומוטב שלא ניכנס לעניין הנבואה שלפי תשובתך אני מבינה שאין לך מושג בו - וכבר רמזתי בהודעתי כי יש להבדיל בין מי ש'מתנבא' לבין 'נביא'. רק להעיר שלא באתי לשכנע שנשים הם חכמות ויכולות להיות נביאות אלא שהתורה שאני מכירה מחז"ל הרמב"ם ועד ריה"ל שמייצגים שוני השקפתי בתנאי הנבואה - קבעו חד משמעית שהנביא בהכרח חייב להיות חכם וזה על ידי לימוד תורה - ברור שיש פער מסויים בין האיש לאישה בכל הנוגע למבנה הביולוגי הפיזיולגי שלה ואת זה אף אחד לא יקח ממך. וזאת גם הסיבה למה האשה לא מצווה על מצוות מסויימות מן התורה. אבל בכל הנוגע לצלם אלוהים שבאדם אין שום הבדל בין האיש לאשה - זה צלם וזה צלם זה אדם וזה אדם..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 17:30 |
|
| |
דתיה, עכשיו כבר אפשר לגלות, בדברי הראשונים באשכול הזה כיוונתי לדברי ריב למשל .
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 20:41 |
|
| |
תלמיד טועה,
אתה מסתבך לחינם - "וזאת התורה התמימה המשלמת אותנו כמו שהעיד עליה יודעה ..." (רמב"ם שמונה פרקים פ"ד ) השלמות ניקנת על ידי מצוות התורה: שתי מצוות שכליות עיוניות "אנכי ה' - ולא יהיה לך" שמביאות ל(שלוש) מעלות שכליות כנדרש מ'חכם' וכמוסבר בשמונה פרקים 'על השכלי' פ"א - וכל יתר המצוות אין מטרתם אלא להביא את האדם לאיזון במידותיו = לדרך האמצעית - כמוסבר בפ"ד קניית מעלות המידות 'גבור' ו'עשיר'. - כנדרש מ'הנביא' שבהכרח הגיע להיות נביא על ידי זה שהשתלם - לא מתקנים קודם את מעלות המידות כדי שיהיה מצע נוח לקניית החכמה - אלא קניית החוכמה היא חלק אינטגרלי מהציווי הכללי ואמורה להתבצע בד בבד עם ציווים אחרים שבהם נקנים מעלות המידות = הדרך האמצעית
איך הגעת להפרדה בין ת"ת לבין קניית חכמה לא הבנתי...אבל אתה אולי תפנה אותי למראה מקום ברמב"ם המעיד כדבריך ?
|
|
|
|
|