המסר שהתורה בפרשת העקידה רוצה ללמדנו?

מתוך רצון להבין:
מימוני- כתבת שאברהם הוא סמל המוסר אז כיצד סמל המוסר אומר לאישתו כאשר הם מגיעים לפתחה של מצרים "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך".
לאחר זמן אברהם ושרה מגיעים לגרר ממלכת אבימלך ואברהם, עם נסיון בתחום חוזר (לפחות כמו שזה נראה) על אותה טעות ויותר- הוא אפילו לא מיידע את שרה מה הוא הולך לומר לאבימלך. ורש"י מפרש "ויאמר אברהם אל שרה- על כורחה, שלא בטובתה, לפי שכבר לקחה לבית פרעה".

לנצח תלמידה

שאלה טובה, שגם אני נטרדתי בה במשך שנים. אמנם יש לי תשובה, וכמדומה לי שהיא כבר נידונה בפורום.

התשובה אינה קצרה, אז צריך סבלנות ולקרוא עד הסוף (ניסיתי בקיצור, אבל לא כל כך הצלחתי):

הציפיות שלנו - בתור בני התרבות המערבית, שאמונים על ג'יימס בונד ששולף את האקדח והורג את הרעים, אחד מול העולם - הן שאברהם ישלוף את החרב ויציל את שרה.
בפועל, זה אחרת. אברהם הוא אחד, המצרים הם רבים. הוא זקוק להם כדי שיהיה לו לחם בשנות הרעב. אחרת הוא ימות, עם שרה ביחד.

הוא גם יודע שהמצרים יחמדו את שרה, והם מסוגלים גם להרוג אותו, שהרי הוא בעלה, והם אינם רוצים להיכשל באשת איש...

אז לאברהם יש רעיון. הם יעמידו פנים ששרה עדיין רווקה. המצרים לא יחטפו אותה, ובוודאי שלא יהרגו את אברהם, כיון שאין אדם מניח היתר כדי לאכול איסור. הם ינסו לקנות את ליבה, ובאותם ימים הדרך להשיג אשה היתה לדבר עם בעל הבית. האב - ואם אין אב, אז עם האח. כלומר - אברהם עצמו.
ואז הפתרון הוא פשוט למדי. אברהם ושרה יעמידו פנים שהיא רווקה, המצרים ינסו לשכנע את אברהם לתת אותה לאחד מהם לאשה, אברהם ידחה אותם בלך ושוב, בינתיים ייגמר הרעב, והם יעזבו את מצרים.

אולי זה לא נראה לנו יפה ומלא רוח גבורה, אך אברהם לא ביקש לנצח את המצרים. הוא רצה רק מקום שבו יוכל להשיג אוכל במשך כמה חודשים. ואם עליו לשקר ולהעמיד פנים, מה אפשר לעשות?

לפי הסבר זה, ניתן להבין קטע בעייתי ביותר ברש"י - וכמדומה לי שגם בו דנו כאן בעבר. רש"י מפרש את השיחה בין אברהם לשרה כך. אברהם אומר לשרה שלפי התוכנית שלו הם יקבלו מתנות מן המצרים.
הדברים עושים רושם נורא - לפי רש"י. לא די שאברהם משקר, הוא עוד מבקש להפיק רווחים מן השקר, ועוד מתגאה בכך לפני שרה?
את ההסבר המעניין הבא, כהמשך למה שביארתי כאן, מצאתי בפירוש "פה קדוש" לר' איצלה מוולוז'ין. ניתן לומר, שכוונת רש"י היא כזו. אברהם אומר לשרה שבשעה שהמצרים ינסו לדבר על ליבה, היא תאמר להם שצריך לדבר עם אברהם כדי לזכות בה, ושאברהם אוהב מתנות. זה כמובן לא נכון, אך זה מבטיח למצרים שינסו להשיגה, שזה לא קשה. כל מה שצריך הוא למצוא מתנה מספיק גדולה עבור אברהם. זה גם יכול ליצור מעין מיקוח, שגם הוא ירוויח לאברהם ולשרה זמן - וזה היה כל מה שהם הזדקקו לו וכל מה שהם רצו.

סליחה על האריכות, אך היה צריך לבאר את ההבדל בין זמנם לזמננו, ובין האידיאלים הלא תמיד ראליים שלנו למציאות של אז.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תודה על התשובה. אבל היא עדיין לא מספקת אותי.
דבר ראשון- שום דבר בעולם לא מצדיק את האפשרות שמשהו יפגע באשתך!!!
ואם נאמר שהוא דאג לה - למה אחרי תקופה כאשר הם חווים אותה חוויה הוא חוזר על אותו מעשה ואפילו לא מתייעץ עם אשתו. אולי מכיוון שהוא ידע שבשבילה לחזור על אותה טראומה ממש לא בא בחשבון. למרות שהוא היה בסרט הזה הוא חוזר עליו בשנית בלי לזרוק מילה לאישתו.

האדם מחויב קודם כל על "ונשמרתם לנפשותיכם" אחר כך באה הדאגה לזולת. את המוסריות אפשר להשיג גם ללא התורה.

א, הסיפור בדבר היותה של שרה אחות אברהם הוא נכון ואמיתי.
ב, מטרת התורה היא לא הדגש על המוסריות, אלא על דרגת אמונה בהשם.
ג, התורה כתובה בראשי פרקים ובחידות – ואולי הוא גילה לה מה תוכניותיו, אך לחיבור התורה הדבר לא היה הכרחי. על טיב היחסים בין שרה לאברהם אפשר לקרוא בהרבה מדרשים ובפירושים לתורה גם מאנשי הגות באמונה.

בקיצור, גם אם אברהם לא היה מושלם , ומעד פה ושם, זה שפני שהוא בשר ודם, אדם באשר הוא אדם. והוא מסמל את אהבת ה' ואהבת הבריות כולל שרה, ואת סמל המוסריות יותר מכל אדם אחר!.





תוקן על ידי - איקה - 07/10/2003 0:19:06

איקה,
דבר ראשון אני בהחלט מצפה מדמויות שהגדרנו כאבות האומה להיות מוסריים!!!

א. הסיפור של אברהם ושרה כאחים אמיתי אבל תארי לעצמך איך שרה הרגישה כרעיה -(כי מה לעשות היחסים בינהם היו של בני זוג ולא של אחים...-)
כאשר בן זוגה בצורה כלשהי משתמש בה כדי להשיג משהו. וזה ממש לא משנה מה!!! בפעם הראשונה ניתן לומר שהוא לא ידע שזה מה שיהיה (-אולי?!) אבל בפעם השניה עם אבימלך הוא אפילו לא מיידע אותה כמו בפעם הראשונה. הוא פשוט חוזר על אותה תבנית התנהגות שהותירה צלקת בחייה של שרה כרעיה, כאישה, כאדם. והפעם זה במודע הפעם הם לא הולכים למות אוטוטו... עדיין יש להם רכוש. ושוב אציין שהוא אפילו לא יידע אותה.
אפשר להצדיק את מעשיו בהמון תרוצים. לקח לי שנים לומר את זה אבל כן. זה מציק לי שאברהם כאבי האומה התנהג כך לאשתו.
ואם תאמרי שלמרות הכל "ונשמרתם..." חשוב יותר מכל אז אציין שעדיין לא ניתנה תורה. ואם נלך בתלם של 'אבות קיימו את המצוות בטרם ניתנה תורה' אז נצטרך לפתור את המצב כי אשת איש זו אחת הדרישות של "יהרג ואל יעבור".

ב. אני חושבת שאחד המוטיבים המרכזיים ביהדות הוא ערך "בין אדם לחברו". ודווקא מכיוון שאתה מאמין אסור לך לפגוע בזולתך. חוץ מזה שאני לא רואה איפה האמונה של אברהם יכלה להיפגע אם הוא היה שומר על אישתו.

ג. זה באמת חידה לפי דברייך - כי לא נראה לי שהתורה היתה רוצה ללמד אותנו שאברהם כגבר, איש יכול לעשות מה שהוא רוצה באישתו, כאילו היא רכושו, ואולי אני טועה. אולי על פי התורה אישה היא רכוש. אבל גם אם היא במובן מסויים רכוש לא נראה לי שהוא רשאי לפגוע בה, בצניעותה, בנשיותה, במיוחד אם הוא טעה פעם אחת הוא היה צריך לשמור עליה שבעתיים.

וסליחה שכתבתי כזה ארוך. . .

לנצח תלמידה

האם לא בנית מגדל גבוה מדי על סמך השמטה של דבר שלא נזכר בפסוק?
הסיפור על אברהם בארץ פלשתים אינו מכיל שום איזכור של שיחה בין אברהם לשרה כהכנה לפרשה. אך הביטוי הקצר, שמספר לנו בכמה מלים כי אברהם חזר לומר על שרה כי אחותו היא, נועד ללמדנו את כל הדרוש.
צאי וראי את סגנון החיים בבית אברהם. הבית - בתקופה שבה הגבר היה אדון מוחלט, עד המוות - בו יכלה שרה לומר לאברהם: חמסי עליך, ובו יכלה לתבוע: "גרש את בן האמה" ואברהם ישמע בקולה גם אם יהיה לו צר על בנו.

כבר ביארתי לעיל כי לאברהם ולשרה לא היתה ברירה. הם היו שניים מול כל העולם, במדינה שלא התנהלה לפי התורה, גם אם היתה שם יומרה חיצונית לחוק וסדר, כמו בארצותינו היום. הנחת שאם לא שמענו על שיחה בין אברהם לשרה, סימן שלא היתה הכנה כזו. אך אולי להפך? דרכו של הסיפור המקראי שהוא מגלה לנו בדיוק מה שעלינו לדעת כדי לחשוב ולהבין. האם המסקנה מן הקטע הקצר שמביא לידיעתנו את נוהג אברהם איננה דווקא שהוא הסתמך על הסכמתה של שרה?

הפלא הוא שאותו אירוע מתרחש גם אצל יצחק. לא מצאנו שיחות בין יצחק לרבקה. לא מצאנו שום חילופי דברים בנוסח אברהם ושרה אצלם. וגם אם היינו מניחים שהיו כאלו, אך לא סופרו לנו, נראה שהיחסים בבית לא היו תקינים ובריאים. אחרת, רבקה לא היתה זקוקה לרמות את יצחק במעשה הברכות.
השערה דומה לגבי שוני היחס בבית יצחק הועלתה בידי שטיינזלץ - וזו היתה אחת הסיבות כנראה שהחרימו אותו...

אך מסתבר שיצחק שמע מאביו ואולי גם מאמו על מעשה מצרים ומעשה פלשתים, וראה כי אין דרך אחרת כאשר חיים בארץ הגויים. הלא יצחק היה דבק מאד בדרך אביו, והשתדל לנהוג כמוהו. ואם מעשה אברהם היה האפשרי היחיד - מה עוד נותר לו לעשות?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

הפעם זה היה במקום שהפנת אותי, הרי האשכול הזה לא מוצה, ולא יצאנו ממנו עם מסקנות כבדות משקל,וגם לא באשכולות שעסקו בהם עד עכשיו, אז הנה:

אם אנו מקבלים את דבריו של הרמב"ם הרציונליסט, שהמסר הוא שהנבואה היא ודאית בלב הנביא, וכי קידוש הה' אין לו גבול, אהבה עד לכדי מיתה (עשרת הרוגי מלכות)– אז חייבים לקבל שסיפור העקידה הוא סיפור היסטורי אמיתי, וזאת עדות מהקבלה. (אל תשמחו לא תורת הנסתר) והיות וזה אלה שני יסודות עיקרים, הרי שחייב המאמין, בפרט לשמה, לאמץ את גישת הרמב"ם.


בשבילי דבריו של ווטו הם מלל חסר משמעות, אלה סתם מילים לא מובנים- כי יש ערך אמיתי שבעבורו אדם ראוי שיקריב את היקר לו. יש אחד שהמולדת היא הערך האמיתי שלו, והוא אמר טוב למות בעד ארצנו.
ישנם כאלה שהעם הארץ והתורה הם הערכים האמיתים- והם מקריבים במציאות כל יום ילדים על מזבח האדמה הקדושה.טומאת הסכין היא הערך האמיתי ולא הערך של הציווי ונשמרתם לנפשותיכם ונפשות ילדיכם.
מה זה ערך אמיתי? זה סותר את עצמו, אם זה ערך הוא יכול להיות טוב, או רע. הוא לא יכול להיות אמת או שקר!

(אצלי אין הודעה בלי תיקון)







תוקן על ידי - איקה - 08/10/2003 15:41:05