החסידות ניצחה! ההתנגדות הפסידה!

אני לא יכול להשתחרר מהתחושה שבמאבק בן 200 השנים בין תנועת החסידות לבין המתנגדים ומיצגיהם בדור הזה, הליטאים, הושגה בשנים האחרונות הכרעה ברורה לטובת החסידות.

ורק כמה נקודות:
1. זקן:
בישיבות ליטא היו כמעט כל הבחורים מגולחים למשעי. רק מי שקבל משרה רבנית החל לגדל זקן. היום 50% מבחורי הישיבות ו-99.9% מהאברכים מגדלים זקן.

2.סגולות:
היום הציבור הליטאי הולך אחרי סגולות וענייני סוד וקבלה בדיוק כמו החסידים. עד הדור הזה ממש היו כל העניינים האלה כמעט בבחינת מוקצה מחמת מיאוס.

3. קבלת אדמו"ר:
"האדמורי"ם" הליטאיים זוכים להערצה ולביטול מוחלט כלפיהם במידה כזו שהאדמורי"ם החסידיים יכולים לקנא בה. אפילו מחלקים שיריים...

4. שושלות:
תערכו בבקשה סקירה בין גדולי הדור הליטאיים היום שהם מתחת לגיל 80. תופתעו לראות שרובם ככולם הם בנים של גדולים מהדור הקודם (שאגב, הם עצמם לא היו בנים של גדולי הדור) שהומלכו תחת אביהם.


הגר"א הגר"א! מי יגלה עפר מעיניך...

קהילת אדרת אליהו אינה מחזירה שום עטרה ליושנה, היא מנסה ליצור יצירה חדשה לחלוטין, בהסתמך על הגר"א שגם הוא היה מחדש גדול.
היסטורית, אלמלא החסידות לראשי הישיבות הליטאיות היה בקושי מנין, היהדות בליטא עוד לפני מלחמות העולם היתה מחולנת כמעט לחלוטין, למרות כל האגדות על בעלי העגלות שיודעים ש"ס ,ווילנא היתה מרכז השכלה גדול וכן בריסק וקובנה.
נכון שההיסטוריוגרפיה החרדית אוהבת לספר נסים ונפלאות על הישיבות בליטא אך אמינותה מוטלת בספק.

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=506334

קול התור

האם אתה יכול להרחיב מעט על הקהילה?
האם היא קשורה לרב זילברמן זצ"ל?

אלו שינויים היא ביטלה?
אלו תקנות היא החזירה למקומן? - האם מתפללים שם עם תפילין בחול המועד? האם בתפילת הימים הנוראים אין אומרים פיוטים כלל, כדעת הגר"א?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני !
מדוע טופלים על הגר"א כל מיני מנהגים. הגר"א אמר את הפיוטים בימים נוראים, כולל אלו שאין נוהגים לאומרם בישיבות, וגם טל וגשם אמרו אצלו בחזרת הש"ץ (עיין מעשה רב), ולא כמקובל בישיבות הליטאיות ובבתי הכנסת הירושלמים.
גם מנהגו של הגר"א שלא להניח תפילין בחול המועד, הוא חידוש לעומת מנהגי אשכנז.

מיימוני,

אם זכרוני אינו מטעני דווקא שתי הדוגמאות שציינת אינן ע"פ הגר"א. כמדומה שהגר"א סבר שאין להניח תפילין בחוה"מ. אמנם הוא התנגד לפיוטים בתפילה, אך לא לאלו הנאמרים בימים הנוראים (כמדומה שכן הוא במע"ר. הטעם לא נתפרש שם)

יצחק יונתן וכולם

אכן טעיתי. הגר"א סבר שאין מניחים תפילין בחול המועד. זה היה מנהג קדמון באשכנז, והרב המבורגר כמעט רצה לחדשו - אלא שלא יצא מזה כלום, למרבה הצער. כמובן, לפי מנהגי אשכנז של הרב המבורגר נוהגים לומר את כל הפיוטים שמופיעים במחזור, כולל אלו שרוב העולם מדלגים עליהם...

אשר לאמירת פיוטים על פי הגר"א, לפי השמועה ששמעתי אני, אלו שהתפללו במנינים שנשאו את שמו נמנעו מאמירת פיוטים בכלל.

כמובן, אין אומרים למי שלא ראה את הלבנה שיבוא ויעיד. ואם מישהו יודע ממה שמובא בשמו של הגר"א או שראה שנהגו תלמידיו שאמר פיוטים ודגל בכך - הרי בטלה דעתי לנוכח העדויות.
אשמח על בירור הדבר.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

משום מה נראה לי קצת מגוחך, לקשר את מנהגי וקביעת הלכות שאצל הגר"א עם מנהגי מתנגדים חסידים!
דוקא אנו רואים שבכמה נושאים עיקריים עמדו הגר"א והרב בעל התניא באותה שיטה בהלכה ומנהג. ודוקא כאלו שדרשו חידוש ועיון עמוק בסוגיה ובמציאות.
ואם היו דברים שלא עמדו באותה שיטה, בגלל החרמת המתנגדים נגד החסידים, כמו סכינים מלוטשים, מקוואות חמות, ועוד, הרי בכולם נוהגים היום כווללםם כמו החסידים.
לא כך?

ובכן!
יש פה כמה מיתוסים. הגר"א אמנם גר בליטא אך כלל לא היה "ליטווק" הליטאים זה זרם מאוחר יותר. גם המושג מתנגדים זה מושג שהוטבע על ידי אלו שקראו לעצמם חסידים (אך לא עם הארץ חסיד).
הגר"א תמך מאד בלימוד פנימיות התורה והתנגד ללימוד בפלפול של הגמרא. הוא תמך בלימוד כמו שנהגו בימי עבר שבן חמש למקרא ובן עשר למשנה ובן חמש עשרה לגמרא וכך אכן נוהגים בתלמודי התורה של הרב זילברמן, ובהצלחה מדהימה.

לגבי התפילה , הגר"א חיפש וחקר אחר נוסח אשכנז המקורי וביצע בנוסח שהיה קיים מספר הגהות אך מעולם לא תיקן נוסח חדש. כיום יש סידור בשם אזור אליהו שהוא היחיד שקיים בו נוסח תפילה על פי הנוסח המקורי של יהדות אשכנז לפני כל העיוותים והתוספות של החסידים.
נוסח ספרד ונוסח האר"י הינם נוסחים חדשים ולא תקינים שכן אין להם כל מסורת. אפילו האר"י התפלל עדות המזרח.

לגבי פיוטים, הגר"א התנגד ללומר פיוטים בחזרת הש"ץ. אך ביום כימים נוראים אנו נוהגים לומר חלק סמלי של הפיוטים אחר תפילת שחרית בתור הפסקה.

הגר"א חלק על בעל התניא בענינים מהותיים מאד בתורת הסוד, למעשה אנו רואים בפירוש בעל התניא לצמצום תפיסה הגובלת בעבודה זרה.

על פי הגרא וגם פה בישיבה משתדלים להיות עם תפילין כל היום.

ישנם עוד מנהגים על פי דינא דגמרא כגון שאחד מוציא את כולם בברכת המזון או בברכות שמע וברכות השבח בכלל. ויש עוד דברים שאשמח לפרט אם תרצו

קול התור
די ווייסט נישט וואס די רעדסט, ויש גם סתירות בדבריך.
אם הגר"א חפש את נוסח אשכנז המקורי למה התנגד לאמירת פיוטים שהוא מנהג אשכנז מקורי. ומנין אתה יודע שהנוסח שבו התפלל הגר"א היה הנוסח המקורי?
כתבת "נוסח ספרד ונוסח האר"י הינם נוסחים חדשים ולא תקינים שכן אין להם כל מסורת. אפילו האר"י התפלל עדות המזרח.". בזה הראית את ידיעותיך, נוסח האר"י הנקרא היום נוסח ספרד הוא הנוסח שבו התפלל האר"י, והרח"ו כתב את כל שינויי נוסח האר"י. וכן נהגו כמה מגדולי אשכנז עוד קודם החסידים, וגם מתנגדים לחסידים, כמו ר' חיים צאנזר מבראד, (אחד מתלמידיו אף הדפיס סידור בנוסח אר"י), והטעם מפני שרצו להפלל עם כוונות האר"י, לכן התפללו לפי הנוסח שלו. (ידוע הפולמוס של החתם סופר שיצא נגד החסידים ש"כולם" מתפללים בנוסח האר"י).
לומר שהאר"י התפלל בנוסח עדות המזרח הוא סתם עם הארצות.
אם הייתי שומע כי הגר"א התפלל בנוסח האר"י, לא הייתי מתמיה כלל על זה.
מה שכתבת בענין הצמצום, כי לדעת התניא הוא תפיסה הגובלת בעב"ז, עפרא לפומך, לא די שאסור לומר כן, אלא אף טעית ואין לך ידיעה יסודית בענין זה כלל.
הגר"א סובר כי הצמצום כפשוטו, והצמצום הוא באין סוף, הבעל התניא סובר כי הצמצום אינו כפשוטו, וגם אינו באין סוף אלא ברצון אין סוף, מחלוקת זה לא התחילה אצלם, נחלקו בזה כבר השומר אמונים והמשנת חסידים, חמישים שנה קודם. (זה שהצמצום הוא ברצון א"ס הוא גם דעת הרמ"ע )
הנפש החיים, (הגר"ח מוואלזין) אזיל בשיטת התניא בזה הנושא.
לומר שהצמצום הוא כפשוטו הוא יותר קרוב ל... מלומר שאינו כפשוטו, וזה ידוע לכל מי שיש לו ידיעה בקבלה.
הרב לאפיאן, רצה להציל את הגר"א ורצה להסב את דעתו שגם הוא ס"ל כי הצמצום אינו כפשוטו.

אסתפק בזה לע"ע

קולהתור
עם כל הכבוד, קהל גרים לא איקרי קהל, וב"ה יש לנו מסורת.