החסידות ניצחה! ההתנגדות הפסידה!

קולהתור
שמענו על הצלחות בתלמודי תורה בשיטת הרב זילברמן אבל גם על כשלונות.
מוזר שכל גדולי ישראל המוכרים לנו לא למדנו בשיטה הזו. בהחלט נקודה למחשבה.

ובכן!
יש פה כמה מיתוסים. הגר"א אמנם גר בליטא אך כלל לא היה "ליטווק" הליטאים זה זרם מאוחר יותר. גם המושג מתנגדים זה מושג שהוטבע על ידי אלו שקראו לעצמם חסידים
הגר"א תמך מאד בלימוד פנימיות התורה והתנגד ללימוד בפלפול של הגמרא. הוא תמך בלימוד כמו שנהגו בימי עבר שבן חמש למקרא ובן עשר למשנה ובן חמש עשרה לגמרא עם מאות חזרות וכך אכן נוהגים בתלמודי התורה של הרב זילברמן, ובהצלחה מדהימה.

לגבי התפילה , הגר"א חיפש וחקר אחר נוסח אשכנז המקורי וביצע בנוסח שהיה קיים מספר הגהות אך מעולם לא תיקן נוסח חדש. כיום יש סידור בשם אזור אליהו שהוא היחיד שקיים בו נוסח תפילה על פי הנוסח המקורי של יהדות אשכנז לפני כל העיוותים והתוספות של החסידים.
נוסח ספרד ונוסח האר"י הינם נוסחים חדשים ולא תקינים שכן אין להם כל מסורת. אפילו האר"י התפלל עדות המזרח.

לגבי פיוטים, הגר"א התנגד ללומר פיוטים בחזרת הש"ץ. אך ביום כימים נוראים אנו נוהגים לומר חלק סמלי של הפיוטים אחר תפילת שחרית בתור הפסקה.

הגר"א חלק על בעל התניא בענינים מהותיים מאד בתורת הסוד, ובעיקר בנושא הצמצום. הגר"א וגם הרמח"ל הבינו את תיאור הצמצום של האר"י כמשל ולא כפשוטו. בעל התניא והחסידים אחריו הבינו שהקב"ה אינו נפרד מהנבראים ובעצם כל הבריאה היא הקב"ה ובכל אבן יש קדושה כי הקב"ה שם. הגר"א התנגד מאד לחידוש הזה ופירש את זה שכבודו של הקב"ה נמצא בכל מקום אך הקב"ה נפרד מהברואים ובזה הוא המשיך את דעת הרמח"ל בספר הכללים. מיותר לציין מה ההשלכות של מחלוקת זאת.

על פי הגרא וגם פה בישיבה משתדלים להיות עם תפילין כל היום. ובכלל לנהוג עפ"י דינא דגמרא.

ישנם עוד מנהגים על פי דינא דגמרא כגון שאחד מוציא את כולם בברכת המזון או בברכות שמע וברכות השבח בכלל. הקפדה על גזירות חז"ל למרות שנראה שטעמם פג כגון גילוי במשקים, אכילת שום בליל שבת, ויש עוד דברים שאשמח לפרט אם תרצו.

אבל בכולם העיקרון הוא לא לחדש אלא לתקן קלקולים של סטיות מהמקור במשך השנים, כמו שכתוב שרבינא ורב אשי - סוף הלכה

קוה"ת,

ברוך הבא!

מה שרבינא ורב אשי הוא "סוף הלכה" אינו אלא משום שכך נקט "עם ישראל".

לכן כאשר נקט עם ישראל איך שנקט אין ענין להתחכם אלא אם כן הדבר פוגע במשהו.

לולא היית מחסידי הגר"א המצדיקים את כל הגהותיו היה גם מקום לדון על שינוי מסקנות תלמודיות על ידי הגהות!

פיוטים זה לא חלק מנוסח אלא זה נושא הלכתי האם זה מהווה הפסק בתפילה או לא. ובזה היתה מחלוקת גאונים. והגר"א פסק שגאוני בבל שהם הרוב צודקים ולכן זה מהווה הפסק. אין קשר לנוסח. הפיוטים היו אז משתנים מקהילה לקהילה ולעיתים אף הש"ץ היה מחבר אותם תוך כדי התפילה. אך אין לזה קשר אם נוסח התפילה שקיבלנו משמעון הפקולי.

לגבי האר"י, האר"י ביאר את כוונות התפילה על פי הקבלה, והוא ביאר את זה על פי הנוסח שהיה בידיו שזה היה עדות המזרח לכל הדעות (חוץ מהחסידים) ואז באשכנז היה מי שרצה להתפלל על פי כוונות האר"י אך לא הסתדר עם נוסח אשכנז ולכן הם עשו הכלאה בין הנוסחים ואז כבר נפרצה הגדר לתוספות רבות אחרות.
החתם סופר כתב שלו היה האר"י אשכנזי אז הוא היה מבאר את הכוונות לפי נוסח אשכנז. אך בכל מקרה האר"י לא העיז לשנות הלכה או לבטל נוסח של אלף שנה בגלל הבנות אחרות בקבלה.

כל מטרת חכמת האמת היא להכיר את הקב"ה ואיך הוא מנהיג את העולם ולקיים וידעת היום והשבת אל לבבך ... כך מסביר הרמח"ל במאמר הויכוח. אך החסידות ניסתה להשתמש בזה גם כדי להגדיר את דרכי עבודת ה' ואף לשנות הלכות.

קול התור,

בודאי מונח לפניך סידור אזור אליהו. אנא בדוק, למיטב זכרוני הוא מביא שם את מנהגו של הגר"א לומר בתוך חזרת הש"ץ אפילו פיוטי טל וגשם (שכאן בא"י החלו הפרושים לאמרם שלא בתוך חזרת הש"ץ).

מיימוני,

במעשה רב מבואר להדיא כי אצל הגר"א אמרו את פיוטי הימים הנוראים מלבד אלו שבאמצע הקדושה (שע"פ רוב לא נאמרים היום כלל) שנאמרו מייד לפניה או מייד אחריה.

הטעם לחילוק בין אלו לפיוטי הרגלים וכדומה הוא כי פיוטים אלו הם מענין הברכה ועל כן אין בהם הפסק. פיוטי ברכות ק"ש, לעומת זאת, אינם מענין הברכה, ועל כן נמנע הגר"א מלאמרם. טעם זה אינו מלשון המע"ר אלא כך שמעתי להסביר.



תוקן על ידי - יצחק_יונתן - 08/10/2003 11:22:35

קול התור
נדהמתי לקרוא אצלך סגנון מאד בוטה ומוזר: "הגר"א חלק על בעל התניא בענינים מהותיים מאד בתורת הסוד, למעשה אנו רואים בפירוש בעל התניא לצמצום תפיסה הגובלת בעבודה זרה".
אח"כ אתה מסכם: "הגר"א חלק על בעל התניא בענינים מהותיים מאד בתורת הסוד, ובעיקר בנושא הצמצום. הגר"א וגם הרמח"ל הבינו את תיאור הצמצום של האר"י כמשל ולא כפשוטו. בעל התניא והחסידים אחריו הבינו שהקב"ה אינו נפרד מהנבראים ובעצם כל הבריאה היא הקב"ה ובכל אבן יש קדושה כי הקב"ה שם. הגר"א התנגד מאד לחידוש הזה ופירש את זה שכבודו של הקב"ה נמצא בכל מקום אך הקב"ה נפרד מהברואים ובזה הוא המשיך את דעת הרמח"ל בספר הכללים. מיותר לציין מה ההשלכות של מחלוקת זאת".
דומני ברור שאינך מגדיר נכון את שיטת הגר"א בענין הצמצום, שהרי הגר"א פירש שהוא כפשוטו. ועליו השיב בעל התניא בספר התניא (שער היחוד והאמונה פ"ז): "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעוה"ז רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת והנה מלבד שא"א כלל לומר ענין הצמצום כפשוטו שהוא ממקרי הגוף על הקב"ה הנבדל מהם ריבוא רבבות הבדלות עד אין קץ אף גם זאת לא בדעת ידברו מאחר שהם מאמינים בני מאמינים שהקב"ה יודע כל היצורים שבעוה"ז השפל ומשגיח עליהם ".
ועוד הוסיף לפרט הדבר באגרת (אגרות קודש ע' פח): "תפיסת הגאון החסיד על ספר ליקוטי אמרים ודומיו אשר מפורש בהם פירוש ממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה כפשוטו ממש, ובעיני כבודו היא אפיקורסות גמורה לאמר שהוא ית' נמצא ממש לאמר שהוא ית' נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש ... ומי יתן ידעתיו ואנחהו ואערכה לפניו משפטינו, להסיר מעלינו כל תלונותיו וטענותיו הפילוסופיות אשר הלך בעקבותיהם, לפי דברי תלמידיו הנ"ל, לחקור אלקות בשכל אנושי. וכאשר קבלתי מרבותי נ"ע תשובה נצחת על כל דבריו".
לכן דומני ברור, שנשתבשו לך הנושאים והשיטות בנושא הזה. ואולי תפרש יותר.

שאגת שביט,

כמעט כל גדולי הדור מורים ללכת לתלמודי התורה בשיטת זילברמן, ולא בגלל שזה מצליח אלא בגלל שכך כתוב שצריך ללמד אצל חז"ל וכל הפוסקים שבאו אח"כ.

גדולי דור תמיד יהיו גם אם לא יהיה בכלל תלמוד תורה, זה לא קשור. גם מי שכשרוני מאד אף שיטה לא תתאים לו, אלא עליו ללמוד באופן עצמאי כי אף ילד אחר לא יהיה בקצב מקביל.

ווטו1
הגהות זה לא דבר שנופל מהשמיים, אלא בדרך כלל זה מקרה שיש מסורות נוספות לגבי הנוסח הכתוב, מסורות שעברו בע"פ (ובימים ההם זה לא היה דבר חריג שתלמיד חכם יודע את כל הש"ס בע"פ) ולכן במקרים שיש טקסט לא ברור או לא הגיוני בדפוס אז המגיהים השונים העדיפו את הנוסח בע"פ.

הלבן,

אתה מביא פה את טענותיו של בעל התניא, שרק מוכיחות על מה הויכוח.
על הנפקא מינה שלהם אין לנו ויכוח: הגר"א טען שהקב"ה נבדל מהנבראים ולא נמצא בהם אך משגיח עליהם ומקיים אותם ברצונו. ובעל התניא טען שהקב"ה כן נמצא בתוך כל הבריאה ורק לכאורה צמצם עצמו ממנה.
אין ספק שדעה זו של בעל התניא היא חידוש כיוון שהדבר לא נכתב במקרא או אצל חז"ל, להיפך כל המאמרים מתייחסים אחרת אם במשל ואם בנמשל.
את המסקנה הוא הסיק מתוך משל הצמצום של האר"י שמתאר את הבריאה כמן וקום או חדר ריק שרק קו של אור נכנס דרך צוהר ומאיר את כל החדר.
והוא מסיק שאותו אור למעשה נמצא בכל מקום בחדר ואותו אור הוא הקב"ה, אך הגר"א הבין את אותו אור כרצונו של הקב"ה והשגחתו ולא הוא ממש.
מי שטעה ולא הבין מה הנמשל, והשליך על הקב"ה מושגים שלא שייכים לו כמקום ומרחב.
עפ"י הרמח"ל והגר"א הצמצום הוא ברצון האינסופי שהשלמות היותר טובה תצא לפועל ע"י צמצום הרצון.
הקב"ה הוא היחיד שמוכרח במציאות וכל מה שאנו רואים כמציאות כלל לא מוכרח ויכול להיעלם ברגע, לכן אין לזה ממשות ובעצם רק הקב"ה ממש קיים אך לקב"ה יש יכולת לברוא יש מאין, וכך גם עשה, למרות שהדבר קשה להבנה ותפיסה אך הברואים נבראו יש מאין. אם הברואים הם גם הקב"ה אז זה למעשה יש מיש.
ראה מאמר הויכוח של הרמח"ל דף נו
הנבראים והקב"ה כלל לא נמצאים על אותו מישור, ולכן אי אפשר לחבר או להגדיר יחס וכן להקיף את שניהם. זה כמו ליחס בין מושגים גשמיים לעצמים גשמיים.

בנוגע לכותרת האשכול:

לא החסידות ניצחה כי אם האיוולת והעממיות.
אלה תמיד מנצחים, ואין בכך כל חידוש.

אל נא תעמיס על החסידות 'ניצחונות' מיותרים.

החסידות ניצחה - עם ישראל הפסיד.

קול התור
רואה אני שוב שאין לך הבנה נכונה בתוכן נושאים אלו.
הרי עיקר המחלוקת שבינם היתה מהו פירוש האמור שהקב"ה "ממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה" אשר הגר"א טען, שכיון שיש מקומות שאסור לומר ברכה א"כ בודאי ששם לא שייך לומר ממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה, ובעל התניא טען שהוא נמצא כפשוטו בכל מקום ומקום, שהרי האור הנמשך מהקב"ה שממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה הוא הוא זה שמהוה ומחיה את הנברא הזה בכל עת. ומה שמבואר ענין הצמצום, הצמצום אינו כפשוטו, כי אם שאינו מורגש בנבראים.
ומכל מה שכתבת, בשלשת ההודעות שבאשכול הזה, נראה שאין לך הבנה וידע בשטח הזה, עד שכתבת ההיפך מהאמור לעיל, וכתבת שהגר"א סובר שהצמצום אינו כפשוטו. וכתבת שגם הרמח"ל דן בזה. ועוד.
אמנם עיקר התמיהה היתה וקיימת, והיא: מה זרקת לכאן ביטויים מופרזים ובוטים בקשר לעבודה זרה? ועוד הלבשת זאת לסיבה בלתי מובנת על שיטת בעל התניא!!!???
האומנם נכונה חששתי, שכתבת זאת מבלי להבין את תוכן הדברים כלל וכלל, ורק כדי לזרוק ביטויים מוזרים על בעל התניא לסיבות פוליטיות וקנטריות גרידא?