החסידות ניצחה! ההתנגדות הפסידה!

קול התור
נכון שר' חיים מוולוז'ין תוקף את החסידים בעניין ממלא כל עלמין אבל שים לב להבדל הגדול בין התקפתו לבין זו של רבו הגר"א.
ראשית, הוא תוקף רק את העיסוק של 'נערים מנוערים' בסוגיה זו, ולא את התוכן עצמו.
שנית, הוא תוקף את הסכנה המעשית, הנפקא מינה למעשה מן התפיסה של ממלא כל עלמין לגבי מקומות המטונפים, אבל את הרעיון עצמו אין הוא תוקף.
שלישית, ניסוחיו הבוטים של הגר"א משייכים זכרי פסוקים המתייחסים לעבודה זרה של חטא העגל, אל הרעיון החסידי כפשוטו. לעומת זאת ר' חיים וולוז'ין מנומס ומתון יותר, וברור שאין לו כאן האשמה בעבודה זרה. אדרבה, ב'נפש החיים' הוא אומר שה' יסלח להם, שכוונתם לשמים.
איך יישב לעצמו ר' חיים מוולוז'ין את הפער בין עמדותיו לאלה של רבו הגר"א? לא ברור לי.

גם לי לא ברור הדבר הזה, אבל קצת מענין זה מספר בעל התניא במכתבו, שכתב בשנותיו האחרונות (תקע"א), בקשר לגזירת הגר"א נגד תקנת סכינים מלושטים של החסידים, ודבר הגאון ר' חיים מוואלאז'ין בקשר לזה (אגרות קודם אגרת סא):
והנה בהיות הרב הגאון מהר"ח נ"י אב"ד דק' וואלאזין במדינתנו בשנת תקס"ג, שמעו מפיו כמה נגידי מדינתינו שאין מאנ"ש כלל וכלל, שאמר בשם רבו מובהק הגאון המנוח החסיד ז"ל, שאין שום איסור בשחיטת סכינים מלוטשים עפ"י הדין השנוי בגמרא ופוסקים, רק אם יצא איסור מפיו ז"ל אינו אלא משום הרחקה לאנ"ש, כמו שאר הרחקות וגזרות, שיצאו כשגגה מלפני השליט בשנת תקל"ב כעל אפיקורסין ממש, שהן מן המורידין, ושלא להתחתן וכו', והכל עפ"י השמועה מפי אנשים כשרים ונאמנים בעיני כבוד תורתו.

זכיתי לשמוע שיעורים בנפש החיים מתלמיד חכם ליטאי מובהק והוא טען שהמחלוקת ביניהם היא רק עד כמה לתפיסה של סובב כל עלמין יש משמעות מעשית שלזה נפש החיים התנגד בכל תוקף.

אריק
הדעה שהבאת התקבלה בכמה חוגים ליטאים, וכדי להבהיר, אחזור על הראשונות להבהיר שוב את תוכן המחלוקת שביניהם:

בכתבי האריז"ל (תחלת עץ חיים) כתוב: "דע כין טרם ... נבראו הנבראים היה אור עליו פשוט מלא כלהמציאות (ולא היה מקום לעמידת העולמות) אלא היה מכל ממלא אור אין סוף... וכשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות הנה אז צמצם את עצמו אין סוף .. ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל רקני".

הגר"א מפרש דברים אלו כפשוטם, שכיון שאור עליון מילא את כל המציאות לא היה מקום לברוא בו את העולם, על כן צמצם את עצמו ונשאר מקום פנוי וחלל, ובמקום הזה נברא העולם. וא"כ מובן שאור אין סוף נשאר רק סובב כל עלמין, ולא ממלא כל עלמין. ומה שמבואר בכמה מקומות שאור אין סוף הוא גם ממלא כל עלמין, אינו כפשוטו.

אמנם בחסידות מבואר שאור אין סוף ממלא כל עלמין כפשוטו, כדי להוותם ולהחיותם בתמידות באור אין סוף שירד ונשתלשל בצמצום אחר צמצום עד לעולם הזה הגשמי. ומה שמבואר ענין הצמצום אינו כפשוטו, כי אם שצמצום זה היה כדי להעלים אורו מעין הנבראים, עד שהנברא אינו רואה שאור אין סוף מהווהו ומחייהו תמיד בכל שעה.

על זה יצא הקצף של הגר"א, וכתב במכתבו כי החסידים "מגלים פנים בתורה שלא כהלכה, בפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו, ובפסוק ואתה מחיה את כולם".

ומפורשים הדברים יותר באגרות קודש בעל התניא (עמ' פח): "לפי הנשמע במדינותינו מתלמידיו, אשר זאת היא תפיסת הגאון החסיד על ספר ליקוטי אמרים [של המגיד ממעזריטש] ודומיו, אשר מפורש בהם פירוש ממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה כפשוטו ממש, ובעיני כבודו היא אפיקורסות גמורה לאמר שהוא יתברך נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש. ולפי מכתב מעלתם על זה נשרף ספר הידוע [שהגר"א שרף את ספר צוואת הריב"ש של הבעש"ט בתוך קהל ועדה בשנת תקנ"ו], ובפירוש מאמרים הנזכרים יש להם דרך נסתרה ונפלאה ומלא כל הארץ כבודו היינו השגחה וכו'".

ובעל התניא השיב עליו (שם): "ומי יתן ידעתיו ואנחהו ואערכה לפניו משפטינו, להסיר מעלינו כל תלונותיו וטענותיו הפילוסופיות אשר הלך בעקבותיהם, לפי דברי תלמידיו הנ"ל, לחקור אלקות בשכל אנושי. וכאשר קבלתי מרבותי נ"ע תשובה נצחת על כל דבריו". ופירש בעל התניא את דבריו בארוכה בשער היחוד והאמונה פ"ז.

אמנם יש מקום לומר, שגם הגר"א לא חלק בזה על עצם תוכן הדברים, לפרש את דברי האריז"ל שלא כמבואר בחסידות, כי אם שכתב כל זאת רק לצורך הרחקת החסידים מהקהל, בטענה שדבריהם הם אפיקורסות ח"ו. וכפי שאמר הג"ר חיים מוואלאזין בשמו לענין הסכינים המלוטשים (אג"ק שם ע' קמג): "אם יצא איסור מפיו ז"ל אינו אלא משום הרחקה לאנ"ש".

ויש סימוכין לדבר, כשמעיינים במה שמבאר בעצמו נושא זה (בלי התייחסות לשיטת החסידים), שאז אין הדבר ברור אצלו כלל וכלל (בליקוטים שבסוף ספרו ביאור הגר"א לספרא דצניעותא). ונתבארו הדברים בקובץ היכל הבעש"ט חוב' א עמ' לד-ה. ושם גם נתבארה הדעה המרווחת בחוגים ליטאים שונים, שבאמת גם הגר"א מודה שאין הצמצום כפשוטו ממש, כי אם כפי המבואר בתניא שער היחוד והאמונה פ"ז בארוכה.

וא"כ מה הפלא על נפש החיים שמבאר כן את הדברים בספרו נפש החיים?!

הלבן,
תודה על ההסבר המפורט. אולם אם ההסבר ששמעתי נכון וכך גם אתה מסביר את נפש החיים, איך אתה מסביר את הקצף הגדול של הגר"א?

אריק
כבר כתבתי, שאולי גם לזה היתה הסיבה, כפי שכתב בעל נפש החיים בשם הגר"א, בקשר לסכינים מלוטשים: "אם יצא איסור מפיו ז"ל אינו אלא משום הרחקה לאנ"ש". וכך גם כאן, הוא כדי להחדיר לקהל את שלילת החסידות מכל וכל, הן בתחום הרעיוני והן בתחום המעשי.

אריק

קצף נובע מאי הבנת השני ואי הסברת השני את עצמו!

הבעיה מתחילה כאשר מנסים לקדש סתירות וכל צד במחלוקת.

הלבן,
עדיין נותר להגדיר מהם ההבדלים הרעיוניים והמעשיים, במיוחד כאשר אתה טוען שבמישור הרעיוני הקצוות נפגשים.
אם בגלל שינוי מנהגים, כגון סכינים מלוטשים, הרי הגר"א שינה לא פחות מנהגים, ובניגוד למה שקולהתור כותב הגר"א לא חזר לנוסח אשכנז המקורי.

אריק, איני יודע להיכן אתה חותר, הרי אני דנתי בעיקר בנושא הצמצום והסכינים המלוטשים, ועד"ז הוא גם בשאר הפרטים המנויים במכתבי הגר"א וגאוני ליטא מתקופת החרמות נגד החסידים.

אמנם בעל התניא השתדל בכל עוז להסביר לפני הגר"א את שיטת החסידות, ובזה להמעיט את גודל המחלוקת, ועל כך מספר במכתבו (אג"ק עמ' פו):

"הנה מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד נ"י לביתו להתווכח עמו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד המנוח מהור"ר מענדיל הארא[דאק]ער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים, וכאשר דברו לו גדולי העיר רבנו, הנה זה הרב המפורסם שלהם בא להתווכח עם כת"ה, וכאשר ינוצח בוודאי הנה בזה יהיה שלום על ישראל, דחה אותם בדיחויים. וכאשר החלו להפציר בו מאד, חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתינו מהעיר, כידוע לזקני עירם".

סוף סוף התפניתי לכל הטענות כאן, אחד אחד.

תרנגול הודו
נפש החיים הינו למעשה מאמר תורני שנכתב עבור החסידים ע"י ר' חיים מוולוזין. וכך גם מופיע התיחוסתו שלו ושל תלמידיו לספר שכלל לא נלמד עד לתקופה האחרונה. מטרת הספר היתה לשכנע את החסידים מטעויותיהם ולהחזיר אותם בתשובה.
ולכן גם הלשון שם היא די עדינה ביחס למה שאמר הגר"א.

הגר"א קרא לבעל התניא "נערים מנוערים" כן, תאמין או לא אך כך הדבר. זה מה שהוא חשב עליהם עקב התנהגותם ודרכם. שבעל התניא רצה להיפגש איתו הוא היה צעיר מאד יחסית.
ישנו פרק נרחב על זה בספר "הגאון" מאת הרב אליאך, שם הוא מביא את הספיור בפרוטרוט עם טעמים רבים מדוע לא רצה להיפגש איתו. הרי הם באו כדי להראות לו שהוא טעה והם צודקים ולא באו לשם בירור האמת והסוגיא, כך שלא היה טעם בכל הויכוח. כמו שהלבן הביא את הציטוט של בעל התניא, הוא כלל לא חשב שהגר"א לא מכיר את השקפתם, הם פשוט חשבו שהגר"א טועה והם צודקים.
לו היו נפגשים היה נגרם נזק גדול יותר שכן חרושת של שמועות וגרסאות היתה יוצאת מהפגישה, ומכיוון שלא רצו לברר אמיתה של תורה, אזי זה היה ביטול תורה.
אי אפשר לומר על הגר"א שלא היה ויכוח על התוכן הרי זה מפורש מכתבי שני הצדדים.
לגבי הסכינים המלוטשות אז שם מכיוון שהויכוח היה בעיקר פוליטי בין הקבוצות לכן כתב שאין בזה ממש איסור, אבל רק לגבי זה כי היכן שבאמת זה כך לא מסתירים את האמת.

הסכנה המעשית היא ההשלכה של האמונה המוטעית , ולכן הוא מביא את ההשלכה כסתירה לטעות בהשקפה. שכן אם ההשלכה היא אבסורד אז גם שורש האמונה מוטעה.



הלבן
- נכון כי גזירת הסכינים היה מאבק בעיקרו פוליטי ולא אמוני.

אריק 123
לא כל מי שליטאי הוא תלמיד הגר"א. להיפך. הליטאים הושפעו מאד מהחסידים. הגר"א כלל לא השתייך לזרם הליטאי (למרות שגר בליטא) , הוא תמך בלימוד חכמת האמת והתנגד לילמוד בפלפול. אף פסיקותיו הרבה יותר מקילות שכן הוא חותך בפסקי הלכה סותרים ולא מקים אוקימתות.
למשל אם תבדקו תראו שבין כל 10 מחלוקות בין הרמב"ם והרא"ש , הגר"א פוסק 8 מתוכם לדעת הרמב"ם.

הלבן
אין בעיה לפרש כפשוטו, כיוון שזו החזקה באמונה הקיימת. מי שרוצה להוכיח שזה לא כפשוטו למעשה הינו מחדש חידוש מהפכני הדורש הוכחות רבות ובלתי ניתנות לערעור. שכן אין אף מקור קדום שטוען שהוא זה הכל והכל זה הוא.
ואף לא בזוהר ולא באר"י וברמח"ל אף מפורש שהוא נפרד מהנבראים לחלוטין.

מדוע לא הסכימו להיפגש עם החסידים ראה לעיל.
תלמידי הגר"א הבינו כפי פירושו (רמ"מ משקלוב, הג"ר ישראל משקלוב, הג"ר משה שלמה מטלאטשין)
לגבי הטענה שר' חיים חלק על רבו: כך הוא כותב בסיום הקדמתו לביאור הגר"א על הזוהר- " זעירא וקטינא אשר לא זכיתי לטעום טעם מתק דברי רבינו הגאון והקדוש, אף ככלב המלקק. ומרתת כולא גופאי, מיראת רוממות קדושת תורתו בנגלות ובנסתר עד אין חקר, וזכרונו הוא שמחת נפשי נפש החיים"
יתר על כן, באגרתו הנודעץ בדבר ישיבתו בוולוזין, ייחד ר' חיים קטע מיוחד לשלילת זכאותו לתואר הנכבד שהוצמד לו, כתלמידו המובהק של הגר"א. " ידעתי שלא זכיתי למדת ענוה, אמנם דינא דגמרא הוא ... שמי שאינו בקי במסכת אחת, ורואה שנוהגים בו כבוד יותר מזה, מחוייב הוא להודיע האמת, ואנכי שמעתי שנקרא עלי שם רבינו הגדול ... וזכיתי להיקרא בשמו הטוב עלי לאמר שאני תלמידו.
ראיתי חובה לעצמי להודיע בישראל נאמנה, שחלילה לי לפגום בכבוד הרב רבינו הגדול והקדוש נ"ע להקרא על שמי עליו ... כי רבינו הגאון נ"ע היתה משנתו סדורה לו הלכה ברורה בכל התורה כולה, בלי שום ספיקא קמיה, במקרא במשנה ובש"ס, בבלי ירושלמי ומכילתא, וספרא וספרי ותוספתא, ומדרשים וזוהרים ... ובכולם זכה להיות חלקו בהם, להכריע בין הספיקות ... ולחדש בהם ... ולהוסיף תילי תילים... ואיך ארים פני כחלמיש ולא אבוש להקרא בשם תלמידו, אחר שלא זכיתי לקבל מהודו אף מקצתו ... " ולכן כל טענה מהסוג שלעיל בטלה ומבוטלת ושוה כקליפת השום.

קל וחומר לרבנים הליטאים שלא לומדים כלל חכמת האמת או רק במידה מצומצמת מפתיחת נפש החיים או ספר מקביל וחושבים שהם יגידו מה היתה באמת עומק דעתו של הגר"א.
ברב קנייבסקי שכן למד אף נתן הסכמה על הספר "הגאון" שאכן כך היתה דעת הגר"א.

אריק

הגר"א לא שינה דבר אלא רק החזיר עטרה ליושנה וביטל מנהגים שנוסדו בטעות ומנוגדים לחז"ל. הוא לא חידש דבר.
לכל פסיקה שלו יש מקור בראשונים ובחז"ל.

שורצע_חיעס: ההתנגדות ניצחה! החסידות הפסידה! 16/10/2003

כמובן שהכל בפרהפראזה לאשכול ההפוך

אבל בחייכם רוצים טעמים הפוכים ? קבלו !

החסידות היום הגיעה [כמעט] לדרך ללא מוצא

נכון הוא שהישיבות הלטאיות לא מוציאים היום ת"ח אפילו אחד מאלף, אבל לפחות ישנה פתיחות רבה לקבל, ותמיד יהיה אפשרות לשינוי. בעוד שבישיבות החסידיות הגיעו לדרך ללא מוצא כבר לפני דור אחד, או לכל הפחות חצי דור, אני כבר לא מדבר על ישיבה חסידית שננעלה בגזירת שמים על מסגר ובריח ששכל חטאה שחטאו בה ולמדו בה תורה, מעבר לכמות הדיאטטית המקובלת בישיבות חסידיות שזה אומנם חריג [הלימוד יתר, וכמו כן נעילת הישיבה]. כמי שמצוי בסוד העניינים ופתוח לפרספקטיבה רחבה יותר ממה שנראית לאדם מצוי [לא קוף] יודע אני ולא רק מודע, לבעיות שנוצרות בחברה החסידית דווקא מחמת סגירותה, וסגידותיה לבשר ודם , וחוסר יעילותה , הלא תודו שכמעט לא תמצאו חסיד אחד עובר מחסידות אחת ספציפית לרעותה, משום שחסידות היא בבסיסה נשארה כמסגרת ללא תוכן, ובשביל מה להחליף פרה [עיוורת] בחמור [צולע] אינני בא להקניט חס וחלילה וחס ושלום, אבל חברה שאין התורה בה ערך אחד ועליון, אין לה סיכוי שתפרה, רוב הסיבות שהיא רק תכביד ותהיה למעמסה על עצמה, כי מה התורה אם לא עושר רוחני שהברכה בו עוברת מדור לדור? אם אין תורה אין קמח.
______

מיימוני:

חי שוורץ

כמה הערות על דבריך:

א. אין חולק כי החסידות של היום אינה זהה לחסידות של ימים עברו, וניתן להצביע על שלבים וגילגולים בהתפתחות מאז הבעש"ט ועד היום.

ב. אך לבוא ולשלול את תופעת החסידות על כל מרכיביה נראה מוגזם ביותר.

ג. החסידות, כפי שבאר באריכות פרופסור רוטנברג בספרו "קיום בסוד הצמצום", יש לה תכונה רבת ערך מבחינה חברתית. היא רב תגית. היא מאפשרת לאדם למצוא מקום מבחינה דתית וחברתית גם יחד גם אם אין הוא אדמור או תלמיד חכם. ניתן וראוי להאריך בנושא זה, אך קצת מוקדם מדי בבוקר בשביל זה.

ד. איני יודע אם יש מחקרים סטטיסטיים שמתארים מעבר מחסידות לחסידות, אך גם אם אין תופעה כזו, מדוע שזה ייזקף לרעת החסידות באופן כללי? ניתן, לדוגמא, להציע הסבר חליפי, לאמור: החסידות היא כה מוצלחת עד שמי שנמצא בפנים אינו רוצה לוותר על מה שיש לו...

ה. עדיין לא הזכרתי את הפרשנות לעבודת ה' שמציעה החסידות. אפשר שאין זה שווה לכל נפש, ויש בוודאי לדון על השיטות השונות ועל מקורן, אך בפועל החסידויות מציעות רמות שונות וסוגים שונים של עבודה מעשית, שמאפשרים לאדם למצוא סיפוק ואושר של התקרבות לאלקים. ומה יותר מזה ניתן לחפש?

כדאי להדגיש כי איני חסיד ויש לי ביקורת על החסידות בכמה נושאים. אך סבורני שאין מקום לביקורת בלתי מוצדקת, והיא רק מעמידה את הכותב באור מגוחך, וחבל.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

לינק...
האם תוכל להרחיב?

חברים יקרים,
האמת היא שהחסיד הממוצע והליטאי הממוצע לא מבין כלום בנושא תוכן המחלוקת בין החסידים והמתנגדים. לכן לא זה מה שמפריד היום.

אקדים ואומר שיש לי המון מה לומר על הליטאים של היום. אבל החסידים פשוט מזעזעים. ראשית, כפי שנאמר, רוב החסידים של היום רחוקים מהחסידות המקורית כמזרח ממערב. מה שמאפיין אותם היום זה סגירות קיצונית (ראו למשל קהילת קראטשניף או בעלזא), שמתבטא במראה חיצוני מוזר מאד בלשון עדין, ואי יכולת לקבל את השונה. גזענות קשה כלפי מי שאינו מאנ"ש. עם הארצות אדירה (אין להם את היכולת הבסיסית להבדיל בין הלכה ומנהג, דאורייתא ודרבנן) . אלימות כוחנית  (הם משמיעים את טענותיהם באמצעות צעקות והפגנות שבכלל לא מחמיא ליכולתם האינטלקטואלית, אם היא בכלל קיימת). והכי חמור אובססיה פסיכית בנושא צניעות.
בעצם, אובססיה זו היא התשתית לכל יהדותם, וזה גורם להתנהגויות מאד לא מתאימות כדוגמת הדבקת הפנים לקיר כאשר אישה עוברת. הייתי גם מוסיף את נטייתם לקבץ נדבות.

עכשיו, אנא הסבירו לי כיצד אפשר לטפח קהילה מכובדת שמורכבת על ידי אנשים איכותיים ומלומדים, שברשותם כלים נאים שבעזרתם הם מסוגלים להתמודד עם העולם כראוי?

ואם תשאלו, מה איכפת לי? אז כאן מגיעים לנקודה הרגישה ביותר. הם מקלקלים את הליטאים. באמצעות האמצעים הפרימיטיביים והגסים והכוחניים שלהם, הם מחדירים את שטויותיהם והבל רעיונותיהם לציבור הליטאי. ראו למשל את עמדת היתד בנושא קווי המהדרין.

המצפה לישועה שתבוא כהרף עין על מנת להצילנו מסכנה זו שמאיימת על עתיד היהדות,
 אתרוג

את הליטאיים אי אפשר לקלקל הם הקילקול במיטבו. הסכנה לעם ישראל זורם משיטתם.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,
אני מאד רוצה לשמוע מה יש לך לומר בנושא (על שיטת הלימוד כבר הרחיבו בנושא).
אולם למען הסדר הטוב אבקש שנעשה את זה באשכול נפרד, וכאן נמשיך לדון על החסידים.