|
|
| נשלח ב-1/8/2008 12:11 |
 |
| |
הבעיה בכל הזרמים דומה - זה שהגדולים הם לא אותם גדולים כבדורות עברו כולנו יודעים אבל גם עמי הארצות אינן אותם עמי ארצות. הרב אונגר בדרשותיו היה זועק "ווי זענן די ערליך עמארצים"
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 13:56 |
|
| |
אסרוג
האשכול נושאו גם החסידים וגם המתנגדים להם.--- כונתך שמותר לכתוב כאן רק נגד החסידים??
מה שאתה כותב, ו מה שכתבת לי- היא התשובה, מה רעה ומקולקל אצל הליטאים!!
מישקולצקר
קהלת פרק ז
י) אַל תּאמַר מֶה הָיָה שׁהַיּמִים הָרִאשׁנִים הָיוּ טובים מֵאֵלּה כּי לֹא מֵחָכְמָה שׁאַלְתָּ עַל זֶה:
_________________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 01/08/2008 13:59:08
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 14:50 |
|
| |
נשאלת השאלה - אם אנו סבורים (גם זה אינו מדוייק, יותר נכון לומר - אנו סבורים ששלמה המלך סבר) שמישהו שואל שאלה שלא מחכמה - האם צריך לסתום לו את הפה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 14:50 |
|
| |
ירוחם
הפסוק במקום. אבל קצת נוסטלגיה לא מזיקה, ולגופו של ענין חייבים להודות שהיראה והתום נעדרים בימינו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 14:55 |
|
| |
האם שלמה המלך אמר שהימים הראשונים לא היו טובים מאלה?
הוא לא אמר זאת!
ולא יעזור גם אם תחזור על זה שחרית וערבית פעמים באהבה בכל יום תמיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 16:12 |
|
| |
מיכה
סלח לי שאני חוזר ומביא את הפסוק החשוב הזה, אבל למרות שכבר קראת וראית אותו שבע פעמים, עדיין לא הבנת אותו.
בעברית המילה שאלה, היא לפעמים שאלה = בקשה, כמו שכתוב בתורה ושאלה אשה מגרת ביתה כלי כסף..
גם כאן המילה שאלה היא לשון בקשה. אומר קוהלת- לא בחכמה ביקשת על ימים אחרים, כפי שתמיד רגילים בטפשות ועצלות רבה, אנשים לערוג ולהתרפק על ימים שהיו, פעם היה טוב- פעם היו תלמיד חכמים. פעם היו צדיקים וכ' למה אדם אומר את זה?
וכן -למה שלמה כתב את הפסוק הזה? לפי הבנתך? אם הוא לא מסר כל מסר.
מישקולצר
מעולם לא היו כה הרבה תלמידי חכמים כמו היום__ מעולם לא היה דור דעה כמו היום, מעולם לא היה כה הרבה גומלי ועושי חסד כמו היום. הכל זו נוסטלגיה מזויפת, של אנשים מזויפים ומזיפים_______________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 01/08/2008 16:17:44
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 18:38 |
|
| |
ירוחם
לא כל כך מבין איך רגש נוסטלגי שביסודו הוא תמים ואולי אף נאיבי מוציא ממך כזה זעם.לענייננו
"מעולם לא היו כה הרבה תלמידי חכמים כמו היום" כמות, כמות ומה בדבר האיכות?
"מעולם לא היה דור דעה כמו היום" - מהיכן אתה לוקח זאת. השווה את הספרות התורנית ורמתה היום לעומת דורות קודמים. נכון הוא שההמונים יותר משכילים מדורות קודמים (נראה לי, אני לא בטוח) אבל ודאי הוא כי ה"שפיצים" קהים הרבה יותר. שלא נדבר על ההנהגה התורנית.
"מעולם לא היה כה הרבה גומלי ועושי חסד כמו היום" - כנראה שנכון עם סיבות אובייקטיביות.
לגבי המשפט האחרון ראה את הפתיח.
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 19:06 |
|
| |
מישקולצר
למה זעם? מי זועם. אני שמח שאני חיי בדור הזה שכה גדול הוא,
אין בעלהנס מכיר בניסו, ואין אנשים מכירים בטובתם וחייהם הרוחניים הטובים, אתה מדבר על מאות ספרים שפורסמו בעבר, בעבר של 1000 שנה ויותר, לעומת הכמות הזו שמתפרסמת תוך חמש שנים. בעת הזאת.
בצדק אתה אומר ומה אם האיכות, האיכות היא איכות לעילא לעילא, מתפרסים אלפים כל שנה, אני מדבר על האיכות.
לא יכול להיות עוד רש"י ועוד רמבם או רבי עקיבא אייגר. אבל יכול להיות ויש רבים וטובים לא פחות.
מחר בערב תגיד- רק בעיינך תביט- תביט בדוק בצורה חיובית, תדע שהיום זה העבר של מחר.
ומחר תתגעגע להיום, תדאג להיום ולא לאתמול, כי שניהם יהיו עבר מחר.
שבת שלום ומבורך, שבת של חזון שבת של טוב.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2008 21:24 |
|
| |
ירוחם
אני לא מדבר על ראשונים ואפילו לא על ר' עקיבא איגר מספיק להסתכל דורותיים אחורה ולהתגעגע לר' חים ולר' שמעון לר' מאיר שמחה ועוד. אין לנו אפס קצהו היום.
אבל יחד עם זאת אני מקבל שצריך להביט על הדור בעין טובה ואופטימית ולקוות רק לטוב בלי לקטר, ובזאת הפסקתי לקטר...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2008 22:38 |
|
| |
מישקולצר
ברוח טובה- האמת כמה מהספרים שיצאו לאור בעשור או בעשרים השנים האחרונות קראת למדת?
הרי טכנית לא יכלת להספיק אפילו חמישה אחוז, האמן לי יש ספרות תורנית אדירה, הן בלומדוס והן בהגות,
לא שאני מסכים לדעותיהם , אבל החיבורים אדירים.
השבת החל מנחם אב. צריכים לדבר בנחמה, כמו שלומדים א.ב.
לפני יותר מחמישים שנה , הרב מפוניוביץ, אמר בהנחות אבן הפינה של אחד הבנינם, כי מספר הלומדים בישיבת פונוביץ היום. (ואז הישיבה לא היתה כמו היום בשום צורה) יש יותר תלמידים מכל הישיבות שהיו בליטא וברוסיה לפני המלחמה, החז"א, נענע לו בראשו,
ואני מוסיף לך מתוך ידע כי אז למדו בישיבות פםונוביץ חברון ומיר. יותר תלמידים מאשר בכל ארופה לפני המלחמה,
והיו אז עודהרבה הרבה ישיבות, צא ולמד מה שיש היום!!! אני לא מאושר מזה, אבל אלו עובדות, האיכות? גם האיכות!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2008 22:49 |
|
| |
ירוחם
"ואני מוסיף לך מתוך ידע כי אז למדו בישיבות פםונוביץ חברון ומיר. יותר תלמידים מאשר בכל ארופה לפני המלחמה,והיו אז עודהרבה הרבה ישיבות, צא ולמד מה שיש היום!!! אני לא מאושר מזה, אבל אלו עובדות, האיכות? גם האיכות!"
למה אתה לא מאושר מזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2008 23:27 |
|
| |
(ירוחם - אולי. ואולי לא. אותי בכל אופן לא שכנעת. גם אני תמיד למדתי את הפסוק כמוך (לפחות עם המסר שלך), ואני ממשיך ללמוד אותו עם אותו מסר - אבל אני לא בטוח בניואנסים של הבנתו)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2008 13:25 |
|
| |
אני חייב להתנצל על דברי נגד החסידים. למרות שיש אמת בדברים, עלינו להביט על הנקודות החיוביות ולהתרכז בחיובי. "...אוהב ימים לראות טוב". דברי נאמרו לאחר עימות לא נעים עם חסיד, ועתה לאחר שנרגעתי, אני מבקש את סליחת הציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 13:32 |
|
| |
הויכוח ההיסטורי בין הגר"א לבעל התניא, שיוצגו באשכול ע"י קול התור והלבן, נראה לנו נאיבי, פשטני וחד ממדי.
נקודת המוצא לפיה ישנו רק רובד פרשני אחד לפסוקים ולמקורות. בעל התניא סבור שהפירוש היחידי לפסוק "ואתה מחיה את כולם", הוא על דרך הקבלה. והגר"א טוען שייחוד או התבוננות באחדות השם שהוא לבדו המצוי האמיתי והבלתי מותנה, שקול לעבודה זרה.
הדיון הוא מורכב יותר. אליבא דשיטת בעל התניא, התורה מתייחסת להקב"ה כבורא הארץ ורוקע השמים, אלא שהורשית להתבונן גם מעבר לכך. ולשיטת הגר"א, יש להבחין בין מושג פילוסופי לפולחן, ובין אמת כשהיא לעצמה, למגבלות היכולת האנושית ליצור מושגים פוזיטיביים כלפי הבורא, וכפי שפיתח את ההבדלים בעל נפש החיים מוולוז'ין.
ובשולי הדיון. קול התור נסוג מעמדתו בעמ' 2, לפיו הגר"א לא פירש את הצמצום כפשוטו, אלא שהצמצום משל הוא.
בעמ' 3, הוא כבר נכנע להגדרות של הלבן, ומגן על תפיסת הצמצום כפשוטו. והראשון עיקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 23:17 |
|
| |
אתרוג,
החסידות נצחה! אני לא יודע מה הדלק הרגשי שהניע את הלומדים לפני הופעת החסידות, אך היום כמעט כולם מעורים בפנימיות התורה.
את כל השיגיונות החסידיים שמנית איני מוצא בחב"ד, ואצלם כן תמצא הבנה במחלוקת עם המתנגדים (ראה למעלה את דברי הלבן). לכן ראוי שהדיון יתמקד בחב"ד שהינה החסידות היחידה (אולי למעט ברסלב) שבה יש אידיאולוגיה שלא סובבת סביב אכילת הערינג בסעודה שלישית של האדמו"ר. שים לב שרוב המחלוקות המהותיות בין חסידות למתנגדות נסובות סביב שיטת חב"ד שכבר מהתחלה היתה דומיננטית, ושככל הנראה הצליחה לשלב הן מהגחלת של הבעש"ט והן מהלומדות של הגר"א.
_________________
למה לי קרא, סברא הוא
|
|
|
|
|
