דומני שחסר לחברי הפורום רקע בסיסי בהבנת מהותה של פא"י והתהליכים שהביאו להקמתה.
ארמוז רק כי פא"י הוקמה, בפולין ולאחר מכן בארץ, ע"י חוגי אגודת ישראל (חסידי גור, בעיקר) לצרכים מסוימים וספציפיים. ואכתוב שניים מהם. 1. הבאתם לאגודה של קהלים רחבים שחשו לא מחוברים אליה. 2. שימוש בה כקונטרה לפעולות מסוימות שלא התאימו למסגרת האם.
כאשר היא הפכה מנכס לנטל (ובעיקר בשל השתוללות הליטאים, מעניין אגב שצא"י המקורית היתה פתוחה וליברלית בהרבה מפא"י, ואין זה כאן המקום לדון בגלגוליה הביזאריים וב"ציות והגשמה" שלה) היא הושלכה כחפץ מיותר אשר סיים תפקידו.
גם בין אדמור"י גור היו גישות שונות ביחס אליה. הבית ישראל רצה בה (ובהזדמנות התבטא כי עסקניה מצייתים לו יותר מב"איצ'ה מאיר'ס אגודה" וידועה מידת הקירבה שלו לעסקניה דוגמת ראובן אהרונוביץ ,זלמן בן יעקב ובנימין מינץ) אלא שעובדת היותו איש שלום מובהק מנעה ממנו לצאת בפומבי בעדה, והוא קיבל את החלטת המועצת ששללה אותה.
לא כן היה ה"לב שמחה" שאף קרא לחסידיו באחת ממערכות הבחירות (דומני תשמ"ב) שיצביעו או לג' או לפא"י, ואז החרים כידוע הרב שך את הבחירות.
ומילה לסיום: גם אם אפשר למצוא דמיון בין החרדים החדשים לפא"י, עדיין רב השונה. הפאי"ניקים היו יהודים תמימים, אנשי מעש ועמל, בעלי אמונת חכמים לוהטת. ההשתלטות של דוקטורינת ה"אסור לעבוד" על הרחוב החרדי והשלכותיה, הם אלו שהביאו לדחיקתם מהמחנה החרדי בו הם היו חברים מכוח האינרציה. הם לא היו חדשנים, אלא אנטי- ריאקציונרים.
מי שמתמצא מעט באורח החיים הפולני, יודע כי פא"י היוותה את דמותו של החרדי הפולני הקלאסי.
היו זמנים...
 |
|
|
