מי אתה מר שושני ?

ישרן,

ראה איגרת תשובה של הרמב"ם לר' שמואל אבן תיבון על שאלותיו בדברי ה"מורה" שהתקשה בהם - אמנם במקרה זה הוא מנחה אותו כיצד ראויה להיות מלאכת התירגום - אבל העיקרון הוא אותו עיקרון, ולדעתי הדברים הם באותה רוח הרעיון אותו מביע שושני -
 
"אזכור לך כלל אחד והוא: שכל מי שירצה להעתיק מלשון אל לשון ויכוון לתרגום המילה האחת במילה אחת גם כן, וישמור ג"כ סדר המאמר וסדר הדברים - יטרח מאוד ותבוא העתקתו מסופקת ומשובשת ביותר. ואין ראוי לעשות כן. אבל צריך למעתיק מלשון אל לשון שיבין העניין תחילה - ואח"כ יספר ויפרש במה שיובן ממנו העניין ההוא בלשון ההוא ויבאר היטב. ואי אפשר שיקדים ויאחר, ויספר מלה אחת במילות רבות, ויספר מילות רבות במילה אחת....

כבר לינקקו לזה?

http://ipaper.co.il/cgi-bin/v.cgi?id=hagut&sp=11_1

_________________

יש אחות ואחיינים בירושלים לאותו צדיק.

והנה תמונתו:

http://www.levinas100.org/07Chouchani.html

יוריקס
מותר לפרסם את שמם?

מינץ

http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=58541&Word=&gilayon=3153&mador=

_________________

משום מה, ראיתי חובה לעצמי, להעתיק את המילים האחרונות, מהכתבה שהקישור של ספרן שולח אליה,

"אין זה מקרה ששושני לא נכנס לפנתיאון של גדולי האומה היהודית. ליהדות חושים מאד מפותחים ביחס לגדולי האומה במיוחד בתחום הרוחני. מסיפורו אפשר ללמוד כי בעם ישראל מצפה גורל דומה של שכחה, לכל מי שבונה את אישיותו, אם בכוח עצמו ואם באמצעות מעריצים, כדמות המוצגת בפאתוס מוגזם ומנופח. לפנתיאון של גדולי ישראל זכה להיכנס רק מי שתכני תורתו ותכני חכמתו גלויים לכל ומדברים בעד עצמם."
ודפח"ח

לא הכרתי את שושני ולא שמעתי תורה מפיו, אבל לפעמים יש מצב שהדור אינו זוכה, ויש עוד דוגמאות לכך.

בעל,

לדעתי פרופ' לנדאו צודק בהחלט. גם אם מדובר במצב שבו הדור לא זוכה (מה זה? עד כדי כך? יושבים מאות אנשים שהכירו אותו, חלקם בעלי שם ואנשים שאי אפשר למכור אותם בגרוש, ומצליחים לשרבט כמה משפטים מתורתו ותו לא?) ואי אפשר היה להגיע לשיפולי גלימתו, הדבר חסר משמעות מבחינתנו. הסיפור עליו תמיד יפה ומיסטי, אבל מעבר לזה, מה יש לך ביד? סיפורים על מלאכים יש מספיק. אתה מחפש קצת מיסטיקה בעולם יבש?

א. כן, לפעמים יבש מדי ומחפשים פיקנטריה.
ב. את הדוגמאות האחרות תמצא לבד. כלום לא נתקלנו באנשים שזכו לרנסנס שנים אחר פטירתם?

להעמיד כמה תלמידים חשובים, זה השיג ונצחיות לא פחות מלהותיר כתבים או ערימת חידושי תורה.
לשם השוואה: רבי חיים מוולוז'ין.

מאיר,

הדוגמא גרועה, ר' חיים קיים בתודעתנו כהוגה, דרך ספר נפש החיים, הרבה יותר מאשר כמורה לתלמידים ידועים.

דוגמא חילופית, הרבי ר' העשיל.

(גם מר שושני לא 'העמיד תלמידים'. רשימה של אנשים ידועים סבורים שהוא השפיע על חייהם. זה לא העמדת תלמדים.)

_________________

רודולף