שינה ויקיצה אינן נס?

אני זוכר מהומה שהתחוללה בביתנו בחג אחד.
אחד האורחים סיפר על מעשה שהיה. סוכה של ישיבה אחת הייתה מלאה עד אפס מקום. הורה אחד הרבנים להוציא בחור שישן מהסוכה, כדי לאפשר לבחור אחר לישון במקומו. "הישן פטור מהמצוות", הוא הסביר את ההגיון ההלכתי שבכך.

משום מה האנקדוטה הקטנה הזו עוררה התקף זעם בלתי נשלט אצל אחד מהמסובים שראה בהתנהגות הזו ליקוי חמור בדרך ארץ שקדמה לתורה.

זריחת עץ

קשה לי מאד להאמין שיהיה "אחד הרבנים" שיבקש להוציא ישן מן הסוכה לפנות מקום עבור אחר.
זו פשוט הוראה לא נכונה. מפני שאם הסוכה תפוסה ואין בה מקום, הרי זה שבא לישון או לאכול נמצא במצב שאין לו סוכה - אם זו הסוכה היחידה שיש לו.
וגם אילולא כן, מה ראית לבכר את זה על פני זה?
(וכן מתעוררת השאלה לפי איזה קריטריון נבחר אותו בחור שהיה אמור להיות מוצא החוצה? - הסיפור כולו עושה רושם מעוות ביותר, ולא לחינם הוא עורר קצף אצל השומעים).
בקיצור: איני סבור שמותר להאמין לסיפור כזה ללא ראיות מוצקות, וגם אז צריך לחפש את החלק החסר.

ומצד שני -
סיפרת שאחד השומעים הגיב ב"זעם בלתי נשלט". זה נשמע מוזר. "זעם"? ניחא, חמתו בערה בו על שעשו דבר מצוה לדבר עבירה. אך מדוע "בלתי נשלט"? אדם ראוי לשלוט בעצמו (כן, הלוואי...), ובוודאי שלא להתרגז כל כך על סיפור הלכתי...

עכנאי

העלית נושא רחב מני ים... כמעט כל התורה יכולה להתקפל כאן.

האם כל חיינו אינם מעברים ממצבים שבהם אנו ערים ושולטים בעצמנו, או מסוגלים יחסית לשלוט בעצמנו, לבין מצבים שלא?

מחשבה מפחידה היא שביום מן הימים אהיה זקן, חלוש, תלוי באחרים, ללא יכולת שינוי - ואז אשאר תקוע עם מידותי, עם כל הרגלי הרעים, ללא יכולת להשתנות עוד, ללא ידיעה שברצוני להשתנות ולתקן...

אם נחזור רק לנקודה של יקיצה ושינה, הרי יש רעיון יפה שמוצג אי שם בחסידות:
כפי שאדם הולך לישון, כך הוא מתעורר בבוקר.
אם אדם הולך לישון כשהוא מקבל על עצמו עול מלכות שמים, מתוך הרהורי תשובה, מתוך חשבון נפש - על מנת לשמוח - של היום - הוא יקום עם התעוררות גדולה יותר להתקרבות נוספת ביום הבא.
וחוזר חלילה.

גמר חתימה טובה

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

-"להודיעך כי
במה שהאדם מהרהר בו ביום, מראין אותו
בחלומו"
(מדרש הגדול התימני)



עיניי שהיו רואות
הפכו לעיניי נץ
תרות אחר מעוף המחשבה המיותרת
על מה שעשוי עוד לקרות

משאית הזיכרון עמוסה לעייפה
נוסעת כל היום במרחבי האוקינוס המוחי
זה - שכל הנהרות באים אליו, ויוצאים ממנו.
תרה , מחפשת אחר מקום
לשפוך –
את כל הזיכרונות החריגים,
העניינים שלא בשל להם השכל-
דחה על הסף.
שיצופו, וישמשו ציד לחלומות.

יפה...
גמר חתימה טובה לרב מיימוני, לזריחת עץ, ולאיקה.

מה זה "…האירה עיני פן אישן המוות". (תהלים י"ג ד')?
מה זה "אישן המוות"?
לפי תרגום התנ"ך לגרמנית, "אישן" תרגומו Entschlafen, ופירושו למות מיתת נשיקה. למות מתוך שינה.
לפי התרגום ללטינית זה obdormiam in mortem
כלומר, האירה עיני, שמא אמות תוך שנתי.
היקיצה כל בוקר היא נס.
כל הפסוק הזה מפחיד.



תוקן על ידי - עכנאי - 08/10/2003 22:12:58

להבדיל מאלופי עשו, מפרשינו אנו לא עמדו על הנקודה הזו. אמנם רש"י מדבר על מיתה, אבל אצלו זוהי מיתת עולם, כלומר יש להבין את הדברים:האר עיני פן אמות.
חבל.

אני דווקא הייתי מציע פירוש שהמשורר מבקש מה' שיעוררהו מתרדמה "רוחנית" כביכול.
זה נראה לי כפשט הגמור.

ויש להציץ גם בפירוש הרמב"ם למילה המשותפת "עין" (כמורה על ההשגחה) ו"מוות" (כמורה על הדעות הלא אמתיות).
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a11-2.htm#5
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a11-2.htm#3

עכנאי

אני נוטה לפירוש שלך. הפירוש של רוח דרומית הולם להפליא את שיטת הרמב"ם, ובוודאי שעל כן ראוי להתפלל (וגם לעשות השתדלויות לבירור האמת...), אך כמדומה לי שהפחד ממוות מתוך שינה הוא דבר סביר מאד. ואולי יש כאן גם פחד ממזיקי לילה.

לא נשכח שהעולם לפני היות החשמל היה שונה לגמרי מן היום. הלילה היה זמן אחר, כמעט עולם אחר.
וכן מצאנו ששלמה נזקק לגיבורים סביב למיטתו מפחד בלילות. גם כאן איני יודע מה פשוטו של פסוק זה בא לומר, אך איני שולל שגם הוא מציג את הפחד שיכול לאחוז באדם בלילה.

אם זה נראה מפחיד בעינינו היום, נוכל להרגע במקצת אם נביא בחשבון שלא ידוע לנו באיזה גיל כתב המשורר את המלים האלו. אולי היה זה סמוך לזקנתו, כשחש, לאור מצב בריאותו, שאינו יודע אם יזכה להתעורר משנתו?

בברכה שנה טובה ושינה טובה


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

תודה לרב.

אני בכל זאת אגן מעט על עמדתי (חשבתי עליה מקריאת הפרק בלבד, ללא שום קשר לרמב"ם)

"...למנצח, מזמור לדויד. עד-אנה ה' תשכחני נצח; עד-אנה, תסתיר את-פניך ממני. עד-אנה אשית עצות, בנפשי יגון בלבבי יומם; עד-אנה, ירום אויבי עליי. הביטה ענני, ה' אלהי האירה עיניי, פן-אישן המוות. פן-יאמר אויבי יכולתיו; צריי יגילו, כי אמוט. ואני, בחסדך בטחתי יגל ליבי, בישועתך..."

נראה שהמשורר מתאר מצב של מרה שחורה שנבעה מהתנכלות של שונאיו אליו. המשורר מבקש חסד מאת ה', שיעזור לו להתגבר על המרה שהוא שרוי בה (שהשפיעה גם על מצבו הגופני שהדרדר למצב של מעין סהרוריות, כלומר שינה), כדי שמצבו העגום לא יתפרש כניצחון של אויביו, והוא יוכל להשיב להם מלחמה שערה ולהצדיק את דעותיו אותן הם תקפו.

הפחד ממוות תוך כדי שינה פשוט לא נראה לי קשור לשאר המזמור.

רו"ד, שים לב:
איוב ד' י"ג-י"ז: בשעפים מחזיונות לילה בנפל תרדמה על אנשים: פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד: ורוח על פני יחלוף תסמר שערת בשרי: יעמד ולא יכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע: האנוש מאלוק יצדק אם מעשהו יטהר גבר:"
אגב אותה שינה, היא הטרופה, הוא שומע את הקול: "האנוש מאלוק יצדק" וגו'.
אבל שים לב היטב לתיאור הזה של השינה.

חלומות פז.

מחקרים רבים מוכיחים את חשיבותה של שינה טובה. במשך השנים נמצאו קשרים בין שינה לקויה לבין מחלת אלצהיימר, דיכאון ואפילו השמנה. ידוע גם שרבים מהמתלוננים על בעיות בריאות אומרים שהם סובלים ממחסור בשינה או על הפרעות בשנתם. כעת מתפרסם מחקר חדש שטוען כי בני אדם ששנתם נודדת או מופרעת נראים פחות בריאים, יותר עייפים ופחות מושכים.

הרעיון של "שנת יופי" טבוע עמוק בכל תרבות פופולרית, ומדענים שוודים ממכון קרולינסקה שבשטוקהולם, בראשות ג'ון אקסלסון, טוענים שאכן יש קשר משמעותי בין שנתו של האדם לבין מראהו הפיזי. במחקר שהתפרסם ביום שלישי שעבר ב-British Medical Journal הגיעו החוקרים למסקנה כי "השינה היא טיפול היופי הטבעי של הגוף, והיא הרבה יותר יעילה מכל טיפול אחר שאפשר לקנות".

לדברי אקסלסון, הוא החל להתעניין בנושא לאחר שבתו הקטנה צפתה בסרט הקלסי "היפהפייה הנרדמת". לדבריו, בתו שאלה "מדוע היפהפייה הנרדמת כה יפה? האם זה בגלל שהיא ישנה זמן רב כל כך?". השאלה עוררה בו עניין, "אולם כמדען, לא יכולתי לענות עליה מיד אלא לרדת לעומקם של דברים".

במחקר השתתפו 23 מבוגרים בריאים, בגילים 18 עד 31, שצולמו כמה פעמים. בפעם הראשונה הם צולמו לאחר שמונה שעות שינה, בפעם השנייה הם צולמו אחרי חמש שעות שינה ולבסוף, הם צולמו לאחר שהוחזקו ערים 31 שעות מבלי שניתנה להם אפשרות כלשהי לישון.

הצילומים בוצעו בידי אותן מצלמות, אותה תאורה, אותו מרחק מהמצלמה ואותו רקע. הנבדקים צולמו ללא איפור ובתסרוקת הרגילה שלהם. התצלומים הוצגו בפני 65 צופים אקראיים שדירגו אותם לפי שלושה סיווגים: עד כמה המצולמים בריאים, עד כמה הם מושכים ועד כמה הם עייפים.

התוצאות לא היו מפתיעות במיוחד. באחד התצלומים נראה גבר צעיר. אחרי מחסור חריף בשינה, עיניו נראו עמומות יותר והשקיות מתחת לעיניו היו נפוחות. הצופים קבעו כי מצבם של המצולמים אחרי המחסור החמור בשינה היה הגרוע ביותר בכל שלוש הקטגוריות, והמדענים הביעו את הסברה כי התוצאות עלולות להיות ברורות עוד יותר במקרה של פגישה פנים אל פנים, שאז ניתן לראות גם מאפיינים כמו נמנום וקצב מצמוץ.

התוצאות שהצוות של אקסלסון השיג התקבלו אמנם אחרי הקצנת מצב חוסר השינה, זאת משום שהחוקרים רצו למקסם את אפקט המחסור בשינה. ואולם, לפי אקסלסון, הצוות שלו יתחיל בקרוב לטפל בשאלה האם גם מחסור זמני בשינה עלול לגרום לתוצאות דומות. "אנחנו לא ממש יודעים מתי מתחילים להופיע השפעות המחסור בשינה, אם אחרי שש או חמש שעות, אולם סביר להניח שהם מופיעים בהדרגה", הוסיף.