|
|
| נשלח ב-20/12/2010 00:33 |
|
| |
לכאורה מי שחיבר את ברכת המפיל הבין גם הוא "פן אישן המות" שלא ימות מתוך שינה, ולכן קבע דוקא שם את הבקשה. ונוסח ברכת המפיל נמצא בתלמוד בברכות, הרבה לפני כל הראשונים שהובאו לעיל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2016 07:28 |
|
| |

|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2016 09:45 |
|
| |
<קשה לי מאד להאמין שיהיה "אחד הרבנים" שיבקש להוציא ישן מן הסוכה לפנות מקום עבור אחר.> אולי הרב למד מארז: http://shalomlaam.co.il/bmidrash/?id=1814 "במדרשיית הנוער מקדימים ולומדים כבר מספר שבועות את הלכות סוכה וארבעת המינים, ובמהלך הדברים הביא מגיד השיעור את ההלכה שיש מצווה לישון בסוכה, כשם שיש מצווה לאכול בסוכה. שאל אוריאל מה צריך לעשות כאשר אין מספיק מקום לכל הישנים. 'אצלנו מגיעה כל המשפחה המורחבת לסבתא לחג', סיפר אוריאל, 'גם בשעת אוכל צפוף, אבל בלילה בוודאי אין מקום לכל הדודים והבני-דודים לישון בסוכה. מה לעשות?' ארז, משתתף נוסף, העלה רעיון מקורי: מכיוון שאדם ישן פטור מהמצוות, אפשר לחכות עד שכמה אנשים יירדמו, ואז להוציא אותם מהסוכה עם המיטה, ואז יתפנה מקום לאנשים נוספים לישון". _______________
<היקיצה כל בוקר היא נס>
בפרט עם מתעוררים אם אותה נשמה, וד"ל.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 03/07/2016 09:48:53
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2016 16:47 |
|
| |
נישט
file:///C:/Users/moshe/Downloads/RavRubin-SUCCOT-LehotziAdamYashenMiSucca.pdfבנדו הוצאת אד יש מהסוכה וקצת היש לקריאת שמע מורנו הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א ליל יו טוב סוכות תשע"ה בספר "הסוכה" מובאת הוראתו המפורסמת של דו"ז הגרש"ז אויערבא זצ"ל, בעניי להוציא אד יש מתו הסוכה, וז"ל שמעתי מפי הגרשז"א (שליט"א) כי איסור שינה חו לסוכה לא נאמר אלא בעת שהול לישו. אול מי שיש כבר, אינו בר חיובא ופטור מ המצוות. לפיכ יש לדו שמותר להוציאו אותו תו כדי שינה מ הסוכה. ג לפי זה מי שנרד לאונסו חו לסוכה, אי חיוב להעיר אותו, משו דלא קעביד שו עבירה. ואמר דלא דמי לתפילי שכ חייבי להעיר את היש בתפילי, דשאני הת משו דהוי בזיו לתפילי. וכ אינו דומה למה שחייבי להעיר כה שיש באהל המת, דשאני הת משו שהמש הטומאה הוא ג כשאד יש וקעביד עבירה לאונסו וכו'. והעיר דלפי זה צ"ע מהב איש חי [שנה א' פרשת האזינו, ה"ח] שמחייב להעיר למי שנרד חו לסוכה. וכ ציי לשדה חמד [מערכת י"ד, כלל ל"ב] שהארי בזה, והביא מספר "מתת ידו" שהוכיח מזה שהיש ביו בציצית אינו חוזר ומבר, לפי שג היש בר חיובא ומקיי מצוות הוא. ג להדיא כתב ש שא אחד יש בסוכה ובא חברו והוציא אותו תו שנתו חו לסוכה ויש ש , שביטל את חברו ממצוה, וצ"ע. [הדברי היו למראה עיני הגרשז"א וחלק מהמובא ש היה מכת"י] ובמילואי לספר הליכות שלמה דיני תפילה, הביאו שהגרשז"א זצ"ל הרחיב בזה יותר, וד ש עוד הא יש חיוב להעיר לקריאת שמע אד שיש בשעה הקרובה לסו$ זמ קר"ש, וד לומר שמצד הסברא נראה ברור שמעיקר הדי בשעה שאד יש אי עליו חיוב לקרות קריאת שמע והרי הוא כשוטה גמור ולא יענש על זה שלא התפלל מצד ביטול עשה משו שהוא אנוס. וכ נקט שמי שיש ויש עליו בגד של ד' כנפות בלי ציצית שאי צריכי להסירו, שאי לבישתו בשעת שינה לבישה המחייבת כלל דהרי הוא כשוטה. וכתוב ש שכל זה אמור במי שהל על דעת לישו את כל שנתו בסוכה ואחר כ הוציאוהו שלא לדעתו, א א בשעה שהל לישו היה בדעתו שיוציאו אותו הדבר אסור. ושורש סברתו היא, שאד הנמצא במצב של שינה איננו שולט על דעתו והרי הוא כשוטה, וכמו שפשוט שמותר להוציא שוטה מ הסוכה, ה"נ שרי להוציא את היש דג הוא אינו בגדר בר חיובא. והרבו הלומדי והחכמי לדו ולתמוה ולהעיר על חידושו זה, והרינו בזה להציע שוב את הדברי ואת מה שיש לבאר ולברר בנידו זה. אתה יכול להסכים או לא, אבל הר ב אווירבך הבין דבר או שניים בהלכה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2016 12:51 |
|
| |
<בפרט עם מתעוררים אם אותה נשמה, וד"ל>

בפרט אם מתעוררים עם אותה נשמה, וד"ל.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 04/07/2016 12:52:14
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2016 13:40 |
|
| |
יש אנשים חרדים שקוראים לנשותיהם נשמה. האם לכך כיונת?
|
|
|
|
|