תרומת אברים

רב מיכי
למרות שאין קשר בין שמיטה לחביתה- אבל אני בטוח שבכח הפלפול אפשר  למצא -

כך אין קשר בקביעת זמן המות או מוות לערכים, אלו אמירות סתם, שנשמעות יפה ובעיקר נכתבות יפה.

 אם אדם חי או מת זה לא שייך לדעתו של הרב או הפילוסוף, זה בתחומו המוחלט של הרופא,הוא הקובע מתי אדם מת.

הדוגמא של לנתק חולה ממכשירים- היא אפילו יותר מופרכת משמיטה לחביתה, מה הקשר והגשר,
אדם מבקש לא להאריך לו את החיים, והרופאים רוצים להאריך לו אותה, הוא רוצה רק לחיות ולא לצמוח

 זה דומה למתי  בדיוק אדם מת?  הדוגמא ביומא,  מדברת על איך ינהגו באדם משפחתו וסביבתו, ולא הרבנים-
אולי הרבנים לא יודעים את זה, אבל הגמרא הרמב"ם השו"ע וכד' נכתבו לכל עם ישראל ולא רק לרבנים, לא נעים אבל זה כך.

כידוע לך בתקופתם לא היו כל כך הרבה רבנים כמו היום. בלי עין הרע מתחת לכל עץ רענן ומכונית חונה.

זו המצאה והשתלטות של הרבנים בדורנו ובדור הקודם, להתערב בכל אורח חייו של האדם- כמו בג"ץ.
לרב באו בענייני טריפא ואיסורים בלבד, היום אתה לא מרים יד בלי אישור רבני, פעם לא לפני הרבה זמן, ראש ישיבה ולומדים לא פסקו הלכות, עסקו בלימוד, רב הקהילה הישוב והעיר היה הסמכות הבלעדית לנ"ל, היום הכח מושך מאד, והרבנים עושים הכל להעצים את כחם, בכל צורה, ומתערבים בדברים שאין להם מושג בהם.

אדרבא- הרם את הכפפה! אתה הרי רב, תביא בבקשה את המקורות העומדים לפני הרבנים לקביעת המוות המוחלט!!

ואתה תחליט באם תמצא? אם זה רלונטי היום.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,
אלו הם כמובן דברי הבל, שנובעים כנראה משטיפת המוח המתמדת שעושים הרופאים לך ולחבריך (וגם לחבריהם). אין שום בדל קשר בין קביעת רגע המוות לבין מומחיותו של רופא. במקרה הכי טוב הוא יכול לתת לי נתונים רפואיים שונים לגבי מצבו של אדם, האם הוא נושם, האם יש סיכוי שיחזור להכרה, האם גזע המוח שלו פועל וכדו'. הוא בהחלט לא יכול לקבוע מה מכל אלו הוא הקריטריון הנכון למוות, או מה פירוש המונח 'מוות'. השאלה מהו אדם, ומהם חיים, היא שאלה ערכית, וככזו היא אינה מסורה לכנופיא הנ"ל. השאלה האם אדם הוא מת תלויה בהגדרה שאתה נותן למונח 'מוות'. אחרי שקבעת את ההגדרה והקריטריונים (מוות מוחי, לבבי וכדו') יוכל הרופא לבדוק האם הקריטריונים הללו מתקיימים, ובכך לקבוע את המוות. קביעת הקריטריונים עצמם היא קביעה ערכית.

בדיוק כמו שאף פסיכולוג או פסיכיאטר לא יכול לקבוע האם הומוסכסואליות היא מחלה או לא. זוהי שאלה ערכית נטו. לכל היותר הם יכולים לתת לנו נתונים אודות שורשיו של המצב/נטייה הזה, הסיכוי לרפא אותו, הסבל שיכול לנבוע מניסיונות שונים לשנות נטייה וכדו'. השאלה בשורשה היא ערכית גרידא. אין לאיש המקצוע שום יתרון עליך ועליי בעניין זה. כך גם לגבי רגע המוות.

ועד שאתה שולח אותי להביא מקורות לקביעת רגע המוות, אשמח אם תביא לי מקור רפואי-אמפירי אחד לקביעה זו. אין לרופא שום דרך לעשות זאת, בהתבסס על שום נתון רפואי, ולו אחד. משום מה השנאה שלך מביאה אותך להאשים רק את הרבנים שרק הם משתלטים וממציאים, והרופאים כמובן רק עושים את עבודתם מתוך טוב לב ורדיפת צדק ובלי כל השתלטויות ח"ו.
אז זהו, שבמקרה זה הרבנים ודאי צודקים, באופן קטגורי, והרופאים (אלו שמתנגדים) ודאי שוגים, וגם זה קטגורית. חלקם במכוון, משיקולים אינטרסנטיים ושיקולי שנאה לדת ולרבנים, וחלקם בשוגג (בגלל שהם לא מאד אינטליגנטים, ולא מסוגלים להבין את החילוק הפשוט הזה). בשאלה המסויימת הזו אין בכלל מקום לויכוח, רק לשטיפת מוח (למי שיש).

ר' מיכי

למרות אורך תגובתך, לא ענית על שאלתי הפשוטה- מה הן המקורות ההילכתיים של קביעת המוות??

לא איני שונא רבנים-רק את אורחם וריבם- ואיני אוהב רופאים,רק ממשפחתי הקרובה.

כשיש לי בעיות רוחניים והלכתיים, אני פונה לבעל המקצוע המתאים, רב,  פילוסוף, אשתי , חבר קרוב והפורום הזה כולל אותך. -וזה עוזר,

וכשיש לי מיחושים גופניים, אני פונה לרופא- בלי אהבה- בדרך כלל זה עוזר.

לאור הממצאים הפשוטים הללו אני מבין, כי הרב מבין בהלכה והרופא ברפואה, חיים פיזים אפשר בדיוק להגדיר, אמפירית, יש היום מיכשור, משוכלל העונה לכל השאלות הללו, אפילו לאנשים שאין להם מח, ובלי שטיפת מח, הדבר ברור,

חיי רוח אי אפשר להגדיר ולמדוד- האדם החושב שהוא חכם בעיני עצמו- ואולי בעייני כמה אלפי מעריצים- עדיין יכול להיות שרלטן דמגוג  ובור, ש את זההוא יודע לכסות  בדיבור ובכתב, לאנשים הצמאים, לביטויים לא מובנים.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

השאלה היא לגבי הגדרת רגע המוות, ולא לקביעה האם האדם מת.
אסביר:
כאשר נמצא אדם מוטל ברחוב, רק רופא יכול לקבוע אם הוא מת או חי. איני חושב שיש על כך מחלוקת. השאלה היא לגבי גוסס, מאיזה רגע הוא נחשב מת. נכון שהרופא הוא זה שיגיד אם גזע המוח עובד, הלב פועם וכן שאר המדדים לחיוניות. אבל, טוען מיכי, השאלה אם מדד מסוים [שנקבע ע"י הרופא!] מהווה "מוות", אינה שאלה רפואית, אלא אתית או דתית.
ונראים דבריו.

_________________

שכני הטוב
 השאלה אם מדד מסוים [שנקבע ע"י הרופא!] מהווה "מוות", אינה שאלה רפואית, אלא אתית או דתית

ואיך נקבע המדד  של המוות האתית הדתית? תסביר לי שאבין- אילו כלים יש לאתיקה ולדת לקבוע מה זה מות?

על כך כל האשכול...

_________________

ביידיש מתרגמים את- הממליך מלכים ולו המלוכה- מזאלצט ומיזאלצט- אין ביין סוף, דוס איז נישט גזאלצט.

עשרה עמודים לאשכול, ואין תשובה ?

אותיות פורחות באויר?

אבקש הסבר- מה פרוש צירוף האותיות- קביעת המוות היא קביע ערכית דתית  כל מי שיסביר לי תבא אליו  ועליו הברכה.

ירוחם,
כפי ששכן הסביר לך. אכן אין מקור הלכתי מהתורה, למעט סברות. ובדיוק באותה מידה אין מקור רפואי, למעט סברות. לכן אין בר סמכא מקצועי לזה, וכל אחד אמור להחליט באופן שהוא אמור לקבל את החלטותיו הערכיות. זה הכל. מה כל כך מסובך כאן?

הרב מיכי,

החת"ם סופר (יו"ד שלח) הסתפק אם לכללי קביעת המוות המובאים במסכת יומא יש מקור מלימוד הכתוב, או שמדובר בהלכה למשה מסיני, או שמדובר בסברא והסתמכות על בעלי טבעים הראשונים.

מאי דמספקא ליה פשיטא לך?

האתה זה רבנו מיכי??? האתה זה דר' אברהם???

 רבנו מיכי !  אין מקור הלכתי ??!! ואתה נותן סמכות לרבנים בלי מקור הלכתי- להחליט החלטות שעלולות לעלות ב חייהם של שישה אנשים, המצפים להשתלת האברים, מהתורם, והרב הזה בלי כל מקור הלכתי יחליט ויחרוץ את דינם למות, ולחולי ולסבל???

דר' אברהם!!!, אין מספיק מכשירים רפואים הקובעים את מותו של האדם? החל מהסטוסקוף, ידו ואוזנו של הרופא, וכלה שמיכשור הבודק את פעילותו החשמלית של המח?? זו סברא?

מה פרוש כל אחד יחליט את החלטתו הערכית??? איזו החלטה? ואיזה  ערכית?
 
נדמה לי שאם דר' הלפרין  ירצה לעזור, ירצה,  בדיוק את חמשת הפרמטרים הקובעים את מותו של אדם!        סברא????

_________________

מודה ועוזב