למה אשה פטורה מחלק מהמצוות

ראשית גם גברים לא מחוייבים בכל המצוות (כהנים, לווים, ישראלים ומצוות סיבתיות).

שנית, צריך ללכת עוד יותר אחורה לשורש קדום יותר והוא, האם אנו מסוגלים להגדיר את ההבדלים היסודיים בין איש לאשה?

כולם יגידו כי הם שני יצורים שונים לחלוטין (כפי שם הספר גברים מנוגה ונשים ממאדים, או כפי אימרה מהגמרא שנשים עם בפני עצמן הן.)
אולם מי יכול לאפיין ולהגדיר מהו הבדל זה?

תשובת שאלה זו תהיה לדעתי המפתח לשאלתך את/ה.

תוקן על ידי - מאן_דהוא - 30/09/2003 12:58:45

מא"ד,

חושבני שכבר התבאר בעבר שההבדל היסודי הוא מהמצב הפיזיולוגי והפיזי השונה והשאר הוא המשך פסיכולוגי.

הכוונה שבעוד שלגברים הורמון הגורם הנאה מתנועה יוצרת, לנשים הורמון הגורם הנאה מעיטוף. כן, בדרך כלל לגבר יש יותר כוח וממילא פחות צורך בהגנה. [ייתכן שההורמון הוא תוצאה מכך לפי תורת האבולוציה].

בכל אופן זה היסוד ואם על ידי ניתוח יהפוך גבר לאשה ולהפך ממש, אמורה גם הפסיכולוגיה להשתנות, שמי שיש לו גוף גברי יתן קדימה ליצירה ובעל הגוף הנשי להגנה ועיצוב.

[מכאן ניתן להבין בנוגע למצוות.]

והנה דברי האבודרהם (מועתק מויקיפדיה):

"הטעם שנפטרו הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן, לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם הייתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמן, אפשר שבעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו... לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי שיהיה לה שלום עם בעלה".

הוכחה פשוטה לדברי האבודרהם, מהעובדה הידועה בחז"ל, שעבד כנעני חייב במצוות כאשה, כאשר המכנה המשותף לשניהם הוא שיעבוד לסמכות חיצונית, הבעל או האדון.

הערה נוספת: המושג התנאי 'מצוות עשה שהזמן גרמן' רחוק כידוע מלהוות שיקוף מדוייק של המצוות בהם נשים פטורות או חייבות. הוא מתאים לשאיפה החז"לית ליצור קטגוריזציה וסיסטמטיזציה של ההלכה, אך לפחות במקרה של הכלל הזה נראה שכמעט 'פרוץ מרובה על העומד', ויש אולי יותר מצוות שלא עומדות בכלל הזה מאשר אלו שכן. (מצוות שהזמן גרמן ונשים חייבות, מצוות שלא הזמן גרמן ופטורות).

יש לומר אפוא, שהכלל נוצר בעקבות הנוהג, ולא ההיפך, ולאחר שהדברים התגבשו נעשה נסיון לכלול אותם ב'זה הכלל', וכפי שמבואר יפה כאן.

<"הטעם שנפטרו הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן, לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם הייתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמן, אפשר שבעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו... לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי שיהיה לה שלום עם בעלה">

אם השעבוד לבעל הוא הסיבה, למה לא יחול עליה הפטור רק כבדין דחיית מצווה מפני מצווה, ולמה הוא פטור גורף לכל הנשים, ולא רק לנשואות, ולמה רק ממצוות עשה, ולמה מכל מצוות עשה, ולמה גם באשה שאמרה לבעלה איני ניזונת ואינה עושה? ולמה...?

<הוכחה פשוטה לדברי האבודרהם, מהעובדה הידועה בחז"ל, שעבד כנעני חייב במצוות כאשה, כאשר המכנה המשותף לשניהם הוא שיעבוד לסמכות חיצונית, הבעל או האדון>

<אתה יודע צדיק איפה הבלוף של הטיעון הזה  ??>
 
לא צדיק ולא נעליים, גם גבר לא חייב  להתחתן, הוא חייב להביא ילדים לעולם, ורק באם אסור לו להביא ילדים ללא קידושין הוא חייב להתחתן.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 28/02/2010 02:43:22

העובדה כי "אפליית האשה" מטרידה אותנו נובעת רק משינויים בדפוסי ההתנהגות והמוסר שחלו מאז מתן תורה. אבל התורה ניתנה – וקובעה כצורתה זו ("לא תהא מוחלפת")- בזמן שאפליה זו שיקפה את המוסר והנורמות המקובלים. בדומה לקרבנות שלדברי הרמב"ם נקבעו לפי נסיבות האוירה אז (אם כי בהיפוך, קובעו להוציא מהאוירה) ונשארו לדורות. החשיבה שהתורה מתווה קו מוסרי קשיח (למשל בנוגע לחשיבותן של נשים), כפי הנראה אינה נכונה (ומכאן הערה לעיסוק בנרחב טעמי המצוות). והתליה בהורמונים ממש מוזרה. ראינו כי נשים אצות למצוות רבות שהן פטורות מהן, וכי גם ההורמונים השתנו?    

אמשלום
רק לרבנים חרדים מותר לדבר על השתנות הטבעים?

נישט,

'מצוות עשה' הן שמצריכות עשייה, שיכולה לעמוד בניגוד לשיעבוד האשה לבעלה, מה שאין כן מצוות לא תעשה.

בענין נשים לא נשואות, דומני שתופעת 'הרווקות המאוחרת' עוד לא היתה מוכרת בזמן חז"ל... ובמלים אחרות, נשים היו נשואות נקודה, והנישואין אף התקיימו בגיל הרבה יותר מוקדם מהמקדימות ביותר של זמננו.

בענין ההשוואה לעבד, גם אם נקבל את החילוק שלך, ולטעמי הוא כלל אינו מוכרח, עדיין זהו חילוק תיאורטי, והדמיון העובדתי והמעשי בין עבד לאשה בחיוב המצוות נותר על כנו, והוא אומר משהו. יצויין גם הלשון השגורה בחז"ל 'נשים ועבדים וקטנים'.

בהחלט יתכן שאפשר להתווכח עם ההגדרה המדוייקת של האבודרהם, אך עדיין דבריו משקפים תודעה פשוטה, שפטור האשה ממצוות נובע מנחיתותה המעמדית או הרוחנית, לא משנה אם קוראים לזה 'שיעבוד האשה לבעלה' או בשם אחר, זאת בניגוד להסברים אפולוגטיים של העת החדשה, (האשה רוחנית יותר וכדומה), ולמטרה זאת הבאתי את דבריו.    

לגבי עצם הקטגוריה של 'מצוות עשה שהזמן גרמא', כבר הערתי שהיא צריכה דיון בפני עצמה, וכמבואר במאמר שקישרתי, ונראה שיש לחפש יותר טעמים טבעיים לכל מצווה שהאשה פטורה או חייבת, ולא להתאמץ להסביר כלל מלאכותי.

בואו נתחיל מהשאלה למה גברים כן חויבו בכל (או לפחות ברוב) המצוות....

_________________

חברים יקרים,
הנצי"ב בשתי תשובות מפורטות ומעניינות בשו"ת משיב דבר (חלק ה וחלק ד - בסדר זה דוקא) עונה לת"ח אחד שרצה לומר על סמך כמה גמרות שהאשה קנויה לבעלה כמו עבד, ובין השאר הסתמך על דברי אבודרהם אלו.
הנצי"ב מגחך על סברותיו ופורכן אחת לאחת באריכות נפלאה (אמשלום, המלצה אישית: האזרי בסבלנות וקראי את התשובות במלואן, אם תבקשי - ארד לבית הכנסת ואבדוק בפנים באיזה סימנים מדובר). על דברי האבודרהם הוא מעיר שמדובר באפולוגטיקה וכי אין מביאים ראיה מן האגדות. הוא טוען כטענה שהובאה כאן, שהרי גם נשים גרושות ואלמנות פטורות מן המצוות.
לדעתו, אין האשה קנויה לבעלה לשום דבר ואף איננה משועבדת לו, כי אם לגבי מיניותה, כלומר שאסור לה לקיים יחסי מין עם אחר, מה שאין כן בעלה. זהו ההבדל היחיד לדעת הנצי"ב בין גבר לאשה מבחינת ההתחייבות ההדדית.

ולשאר הדברים שנאמרו כאן:

אכן המושג התנאי 'מצוות עשה שהזמן גרמן' רחוק מלשקף את המצב העובדתי של המצוות בהם נשים פטורות. הוא מוכיח את הגישה שהתורה שבעל פה היא ההתנהגות שהיהודים נהגו על פי משה ואחרים, ואשר בזמן התנאים - כנראה בהשפעת התרבויות הסמוכות - ראו צורך להכניסם לתוך תבניות קבועות וליצור קטגוריזציה וסיסטמטיזציה של ההלכה. אין בכך כל פגם שהכלל אינו עונה על כל הפרטים והוא פרוץ מרובה על העומד, משום שבקשתם עלתה בידם, היינו שהם הצליחו איך שהוא לבנות הגדרה.