לבקש סליחה

ההיולי
ראיה נוספת לדבריך היא מהספור של רב שהלך לקצב כדי שהקצב יבקש ממנו מחילה. אם כל הצורך בבקשת מחילה הוא רק כדי שהמוחל יידע שאני מבקש את מחילתו, אזי מספיק שרב היה אומר שהוא מוחל לקצב (כפי שאנו אומרים בתפילה זכה).

ואולי רב רצה שהקצב יזכה בחלק שלו שבסליחה?

מיכהמרשתי!
אם אני מבין נכון זה מה שהתכוון בעל בעמיו להוכיח שהמשמעות של סליחה היא איננה רק הפעולה של המוחל אלא בעיקר פעולת בקשת הסליחה.
בעל בעמיו!
אני חושב שזה מוכיח שיש גם עניין של בקשה. אני התכוונתי לומר שמצד המבקש יש רק עניין של בקשה.

בטור או"ח תרו, ויתן כל אדם אל לבו בערב יום הכפורים לפייס לכל מי שפשע כנגדו ומקורו הוא מהרא"ש (יומא פ"ח סי' כד), אלא שהטור שינה מלשונו שם, שהרא"ש כתב  וישים אדם אל לבו ערב יום הכפורים לפייס כל אדם שנוטר לו איבה,  וגם הטעם שכתב הטור דעבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר ושבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שיפייסנו נכון על לשונו הוא שיש לרצות את מי שפשע כנגדו,  שאילו לשון הרא"ש שנוטר לו איבה משמע אף אם לא חטא כנגדו, והטעם כמו שכתב הטור עצמו ועושין כן כדי שיהא לב כל ישראל שלם כל אחד עם חבירו ולא יהיה מקום לשטן לקטרג עליהם, ולכן אף שלא חטא כנגדו יש לבקש ממנו מחילה, וכמו שהביא על כך הרא"ש רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא נטר ליה תריסר ירחי דשתא ולא אתא כי מטא מעלי יומא דכיפורי אמר איזל אנא ואפיק ליה מדעתיה, ואין זה כלשון הגמרא המופיע אצלינו אמר איהו איזיל אנא לפיוסי ליה, שלפי גירסת הרא"ש מבואר שרב לא הלך כדי לכפר על עצמו או על אותו טבח, אלא כדי להוציא את הקפידא שיש לאותו טבח עליו, ולכן על זה כתב הרא"ש כדי שיהא לב כל ישראל שלם עם חבירו.

היולי דבריך נכונים לבקשת סליחה על דבר מסוים, אך בזמנינו כשבא אדם עמוס בנערווין שיום הכיפור לא יכפר לו כי לא ריצה את חברו, ומודיע לי קבל עם ועדה שאם הוא פגע בי בין בממון בין דיבור וכו' וכו' לא נראה לי שיש כאן איזה שהיא הכנעת היצר ולימוד מטעויות העבר, וניעור הרוע, אלא נערווין מיותרים והרגלים ילדותים, ומשוגתם גוברת כשעוד לפני שאתה מספיק לומר לאותם לחוצים אם מחלת או לא הוא כבר רץ לתפוס אובייקט נוסף שאולי הי פעם בחלומו חשב עליו דברי רכילות וכיוצא בזה.

סנסנאי!
יש סיפור שאין לי מושג אם הוא מוסמך, שר' יצחק הוטנר היה חולה ואיזה אדם חשוב התקשר ואמר לו שהוא התקשר איליו כדי לעשות "ביקור חולים", מיד אמר לו ר' יצחק הוטנר האם אני משמש כ"החפצא של המצווה שלך" נדמה לי שהביקורת הזו דומה מאד למצב אותו אתה מתאר.

פיוט סליחה מרגש

יותר מאשר בקשת סליחה אני מנצל את האשכול הזה (שהיה הכי רלוונטי מאילו הזמינים)להודות מקרב לב למנהלי הפורום ולכל משתתפיו על אשר מאפשרים לאנשים שכמותי המחוברים למחשב שעות רבות ביום לעבור גם במשך היום מעיסוק בהבלי עולם הזה לעיון וחשיבה בתורה, הגות ובכלל בדברים של טעם שתזכו כולכם להכתב ולהחתם לחיים טובים וארוכים.