| נשלח ב-2/10/2003 07:54 |
 |
| |
"הטוב והישר" שמות נרדפים או מושגים שונים
על הפסוק "כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלוהיך" דברים יב/כח
אומר המדרש ב"ספרי" "הטוב" בעיני שמיים, "והישר" בעיני אדם- דברי ר' עקיבה
ר' ישמעאל אומר : "הישר" בעיני שמים, "והטוב" בעיני אדם.
באשכול מה נותנת ההכרה ב ה' למעשה - ההתייחסות לטוב ולישר היתה כאל שמות נרדפים, השאלה שלי היא מה היא מהות המחלוקת בין שני חכמים אלה?
תוקן על ידי - איקה - 02/10/2003 7:59:55
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 10:58 |
|
| |
נושא זה נדון בהרחבה במאמרו של הרב ד"ר מאיר גרוזמן: גירסת הגר"א כמכריעה בהבנת סוגית "הטוב והישר" הנמצא בספר הגר"א ובית מדרשו בהוצאת אוניברסיטת בר אילן רמת גן תשס"ג עמ' 81 - 98.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 12:57 |
|
| |
אבישאול
אפשר שתתן לנו איזה תקציר?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 13:05 |
|
| |
אני הייתי מפרש, עכ"פ בדעת ר' עקיבא כי הטוב פירושו המטרה הסופית של המעשה, ואילו הישר מבטא את הדרך בה נתפס כלפי חוץ אותו מעשה. לא די לעשות הטוב בעיני שמים אלא גם צריך שאותו טוב יהיה ישר בעיני הבריות.
בדעת ר' ישמעאל צריך לעיין איך לפרש בעקביות לפירוש הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 14:27 |
|
| |
יש בכל מילה, היבט חזק יותר, והשאלה מה מתאר את המוחלט יותר, מחד טוב משורש טבוע ראוי להיאמר על הטבוע המוחלט - בעיני ד', ומאידך על הטבוע בתחושה - בעיני אדם, וכמו כן ישר, תלוי תמיד באיזו רמה. קשה להאמין שיש כאן מחלוקת עקרונית, אלא נקודתית בשימוש המילולי, המשפיע כנראה גם על פסוקים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 14:56 |
|
| |
יהוסף
האם מה שאתה אומר הוא שבעצם אין מחלוקת כלל, ואין ויכוח בין שני החכמים , וכדברי ווטו, אין שוני בהשתכלות אלא שוני בשימוש בשפה?
תוקן על ידי - איקה - 02/10/2003 14:58:44
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 18:48 |
|
| |
לא נראה לי שאין מחלוקת. בדרך כלל, מחלוקותיהם של ר' עקיבא ור' ישמעאל נוגעות בשרשיהן של השקפות עולם עמוקות (והרוצה להעמיק בנושא יוכל לקרוא בספרו המרתק של א"י השל, תורה מן השמיים באספקלריה של הדורות - אם כי הספר מעמיד את הדברים בצורה מעט קיצונית מדי). עם זאת, דומני שבנוסחים אחרים מובאת המימרה בחילוף שני התנאים הגדולים, ומכאן שקשה יהיה לעמוד על הכוונה המקורית מתוך הכרת תפיסות העולם שלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 19:19 |
|
| |
איקה, זה לא רק שוני בשימוש, אלא בבחירת המילה שיש לאפיין בה יותר, וזה אוטומטי משריש מסר בעוצמה או הקשר שונה. כי ישר זה ככה __ והיפוכו כזה / וכשמדמים את זה למושגים זה נותן תחושה שונה בנמשל. אבל שניהם מודים לכל ההיבטים, והמחלוקת באזה עדיף להתמקד.
אגב, אני מתפעל מגובה הישגיך ובקיאותך ושקידתך, יישר כוחך ושנה טובה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 21:17 |
|
| |
יהוסף
תודה , על המחמאה (אני זקוקה לזה מידי פעם.)ובהזדמנות זו אני מתנצלת בפני כל החברים על שלא החזרתי איחולים במסר האישי, המחשב שלי חולה, ואין לי הודעות יוצאות
שנה טובה וחתימה טובה לכולם, ולך יהוסף , גם על היותך הרבה פעמים חברותא שלי.
יש להניח כמו שאומר/ת גם וגם, שאם מדובר ברבי עקיבה ור' ישמעאל הרי שיש עומק.
ר' עקיבה מייחס את ה"טוב" למיצוות שבין אדם למקום, ואילו את ה"ישר" למיצוות שבין אדם לחברו, ="תעשה טוב"- בעיני השמיים וה"ישר" בעיני אדם. וכנגדו ר' ישמעאל קובע את ההיפך. = ה"ישר" בעיני שמים,, וה"טוב" בעיני האדם. ואם גירסה זו כמו שהבאתי מ"ספרי" נכונה ומדויקת, אפשר להתפלא על כך , וזה כנראה הגורם לבלבול שהרי בפסוק נאמר "הטוב והישר".
"במדרש הגדול" התימני אפשר למצוא איזה שהוא רמז, שם כתוב" לעשות הישר בעיני ה' אלוהיך", לא להתנאות בעיני אדם, אלא להתנאות בעיני ה' אלוהיך, שזה מה שר' ישמעאל אומר , אבל ר' עקיבה הופך את הדברים.
"בתורה תמימה" - על פי מה שכתב רש"י בפרשת "בראשית", 'דבר שלא נגמר אינו במילואו וטובו (רש"י אומר זאת על יום הבריאה השני בו לא נאמר 'כי טוב'), כי כל דבר שלא נראה גמר ענינו ותכליתו, אינו יכול להיקרא טוב, אף על פי שתחילתו נארה טוב. ולפי זה, דבר הנראה לטוב בעיני אדם, אפשר רק לקרוא בשם "ישר" מה שנראה ישר לעיניים בשעתו אבל לא בשם "טוב", יען כי לתכלית שם טוב דרוש לדעת עתידות הדברים ותוצאותם, מה שאי אפשר לאדם לראות, ולכן אי אפשר לומר הטוב בעיני אדם, כי אם בעיני ה' הרואה לתכלית וקץ'
"הישר" בעולם האתיקה (תורת המידות) יש הסכמה בין בני אדם על הרצוי והנדרש ביחסים ביניהם, תקן התנהגות של האדם הסביר הקולקטיבי."הטוב" הוא עניין של הכרעה ערכית אישית, אינטואיטיבית.
"הישר" בו מוצאים את היסוד האובייקטיבי – "הטוב" בו ישנו היסוד הסוביקטיבי.
לפי ר' עקיבה מן ההכרח להשתית את יחסי בני האדם על "הישר" המוסכם, ואילו "הטוב" הוא מן הדברים שבין האדם האינדיוידואל כלפי המקום
לפי ר' ישמעאל בדברים שבין אדם לחברו, אין האדם מסוגל לנהוג אלא לפי הכרתו המוסרית האישית, ולפני ה' עליו לשאוף לכיוון האמת האוביקטיבית – כלומר אל "הישר בעיני ה' "
מקווה שהצלחתי להעביר את המסר
כ"ט וחתימה טובה
תוקן על ידי - איקה - 02/10/2003 21:26:22
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2003 08:48 |
|
| |
בקר טוב לכולם
חשבתי שאולי אחד מהחברים ירצה לגלות לנו מי שהוא חושב שנכון לשמוע לו?
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2003 03:26 |
|
| |
רש"י אינו מזכיר כלל את ר' ישמעאל, וגם לא את המחלוקת הקיימת ביניהם, אף על פי שהוא ידע עליה.
כלל גדול בפסיקה קובע, שאם קיימת מחלוקת בין ר' עקיבה לבין אחד התנאים האחרים, הלכה היא כר' עקיבה, ולפי זה מביא רש"י את דברי עקיבה ומתעלם מר' ישמעאל
אבל מכיוון שלא מדובר במחלוקת בדברי הלכה, אלה המחלוקות בהגות באמונה, ואין מקום לפסוק הלכה כשמישהו. ועדיין תמוה שרש"י אינו מזכירו.
בעצם מה שר' עקיבה אומר ' לא די שיעשה צדק, אלא נדרש גם שיראה לעיני כל שנעשה צדק'.
ור' ישמעאל הלך בדרכו של התנא עקביה בן מהללאל שכנגד דעת כל חכמי דורו, שלא ירדו לסוף דעתו, והוא אמר: ' מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי , ולא להיעשות רשע שעה אחת לפני המקום'
מצד אחד ישנה בעמדת ישמעאל גבורה רבה, וישנם כאלה שכוונתם לשם שמיים, וגרמו בהכרעותיהם תקלה לעצמם ולעולם, ידועים החכמים שהביעו השקפות שלא יכלו להתקבל על דעת הדור, ובמקום לתקן הם קילקלו, ולכן אומר ר' עקיבה שאין זה מספיק להיות טוב בעיני שמיים בלבד, אלא יש להגיע להיות ישר גם בעיני האדם, ככה שאולי רש"י מתעלם בכוונה כדי שאנשים לא יאמצו את שיטתו של ר' ישמעאל. אף על פי שאין הלכה כפלוני.
|
|
|
|
|
