| נשלח ב-4/10/2003 20:57 |
 |
| |
מדונה- על קבלה. מוקדש למקובלי הפורום
לאחר צנזורה הכרחית)
תורת הקבלה של מדונה
לא לאגו, לקנאה, לסלבריטאות ולטלוויזיה. כן לחינוך, לנתינה, לשיתוף ולאהבה. מדונה מודל 2003 ממציאה עצמה מחדש. "אני כבר לא רוצה שאנשים יחקו אותי ויתלבשו כמוני. עכשיו אני מעדיפה שהם יחשבו כמוני", היא אומרת בראיון מיוחד ל"זמנים מודרניים"
אמיר קמינר
מאחר שמדונה אוהבת לעשות הכל בגדול, גם השקת "ארבע שושנים אנגליות" לוותה ברעש תקשורתי אימתני. הספר, שהכנסותיו קודש לקרן צדקה לילדים נזקקים, הופץ במקביל בכמאה מדינות (ההפצה הסימולטנית הגדולה בתולדות הספרות) ותורגם ל-30 שפות, כולל עברית (בהוצאת "כנרת זמורה ביתן"). הוא מספר על ארבע חברות טובות, שמקנאות בילדה מוצלחת, יפה ועצובה, ושמה בינה.
האגו הוא השטן
תביטו בי'. התעניינתי אז רק בעצמי. הייתי אגו מאנייקית. ואילו הקבלה לימדה אותי שהנשמה של כל אחד טובה, שמה שלא טוב בנו זה האגו. האגו הוא השטן שמנסה לשלוט בנו, והתפקיד שלנו הוא לנסות ולשלוט בשטן שבתוכנו. בספר הילדים רציתי לחלוק עם ילדים ומבוגרים את החוכמה שרכשתי, את נסיון החיים שלי ואת מה שצברתי בגידול הילדים".
מהיכן ההשראה לכתיבת הספר?
"הרב איתן ירדני, אחד ממורי הקבלה שלי, הציע לי לכתוב ספר ילדים כדי לחלוק את הידע שלי עם אחרים. כמו כן, בניסיון שלי עם ילדיי גיליתי שאין מספיק ספרים רוחניים עם מסרים חיוביים וחינוכיים שמתאימים להם, ורציתי למלא את החסר".
בילדותך, קראו לך סיפורים לפני השינה?
"כן, אבא שלי תמיד קרא לנו ספרים. היה לנו בית קטן, ואבא ישב על שרפרף במסדרון וקרא לנו סיפורים, בעוד כל הילדים מקשיבים בחדרים מסביב. מאוד נהניתי מזה".
איזו ילדה היית?
"מאוד זהירה, סקרנית, מלאת חיות ונמרצת".
היו לך הרבה חברות?
"לא, רק קבוצה קטנה של חברות נאמנות".
לגיבורת הספר קוראים בינה, וניתן להסיק, גם לפי האיורים, שמדובר בבת-דמותה של מדונה. בינה היא יתומה קשת-יום שעובדת בפרך בטיפוח הבית. אמה של מדונה מתה בגיל 31, כשהילדה היתה בסך הכל בת 6 (האב התחתן כעבור שלוש שנים עם סוכנת הבית). היתמות של מדונה היא חוויה טראומטית ומעצבת בחייה, וגם מניע לאמביציה הבלתי נלאית שלה. ביצירתה, עסקה לא אחת ביתמותה, ולכן לא מפתיע שגם בספר הילדים בחרה לדון בכך.
בעבר היא אמרה לי, "כילדה, עשיתי החלטה נכונה כשבחרתי דמויות אם חלופיות, אבל אמא תמיד חסרה לי. בקטע של להתחבק, לטלפן, לספר סודות, לקטר על גברים ולשתף אותה בשמחות". בפגישתנו הנוכחית היא מוסיפה: "אחרי המוות של אמא שלי חשתי תחושה עזה של אובדן, נטישה ועצב. אבל זה הפך אותי לשורדת ולחזקה. מאז מות אמי אני מחפשת סיבות לקיומי, ובזכות ילדיי אני מרגישה שהצלקות של ילדותי הגלידו. הילדים ריפאו אותי".
למרות הרושם שנוצר, ולפיו בינה היא בעצם מדונה, המחברת טוענת: "אף אחת מהבנות לא מסתמכת על דמותי, אבל בכל אחת מהן יש משהו ממני ואני מזדהה עם כולן. הן גם מבוססות על חברות של בתי".
למה בחרת בשם בינה?
"בחרתי בו כי לפי הקבלה בינה היא החלק הנשי של אלוהים".
הספר שלך עוסק בקנאה. במי קינאת בילדותך?
"בראש ובראשונה בכל אלה שהיו להן אימהות. קינאתי גם בכל מי שהיתה יותר יפה או יותר עשירה ממני. רק כשאתה מתבגר, אתה מגלה שהרגשות האלה הם בזבוז זמן".
היום יש לך הכל. במי את מקנאה?
"היום אני מקנאה בכל מי שלא מקנא ומצליח לחיות את החיים בלי רגש של קנאה. אני עובדת על זה ומשתדלת לא לקנא. כשאתה מתרכז במה שיש לאנשים אחרים, במקום בדברים הטובים שיש לך, ובמקום להיות אסיר תודה על הדברים הטובים שקיבלת, זה סוג של חטא, וזה עושה רע".
את לא חושבת שקנאה יכולה לשמש גם גורם מדרבן להישגים?
"אני לא חושבת כך. קנאה לא עוזרת ולא מניעה אף אחד. הדרך היחידה להתקדם ולהשיג דברים בחיים, היא לרצות שגם לאחרים יהיה טוב, ושגם הם ישיגו דברים טובים".
מה גרם לך להתמסר לקבלה ולהעמיק בה?
"זה קרה כשהייתי בהיריון הראשון שלי. עמדתי ללדת את בתי והייתי סקרנית לגבי השאלות הגדולות של החיים: למה אנחנו פה? מהי המטרה? מהי משמעות החיים? הייתי פתוחה לחקור ולענות על השאלות האלה, והתחלתי ללכת לשיעורי קבלה. המידע שקיבלתי שם בא ברגע הנכון של חיי".
איזה השפעות נוספות, מלבד כיבוש האגו, יש לעיסוק בקבלה על חייך?
"למדתי את הכוח של המילים ואת האנרגיה השלילית של הרכילות. אני משתדלת להימנע מאנרגיות כאלה. מדי פעם אני נקלעת למערבולת של רכילות סביבי. למשל, השמועות שצצו לאחרונה שאני בהיריון. אני מצפצפת וחומקת מזה, ולא שמה קצוץ. זה גורם לי להיזכר בכך, שעלי לדבוק ולהתמיד בלימודים הרוחניים שלי".
הקבלה שינתה את יחסך ליהדות?
"בניגוד לשמועות: אני לא מתגיירת ולא ממירה את דתי! לדברים שאני לומדת בקבלה אין שום קשר לדת, למרות שזה נראה ככה. מבחינתי, הקבלה היא כמו מדע שנותן לי כלים פרקטיים לחיים. אני מאמינה שיש כוח עליון אחד בעולם. אתה יכול לקרוא לו אלוהים, אתה יכול לקרוא לו מקור אנרגיה או חיים. חשוב להגיד שאני לא מחווה דעה על הדתות באופן כללי, או שופטת אותן, אבל יש לי בעיה עם דת כי הניסיון שלי מראה שהדת מפצלת ומפרידה בין בני-אדם, ואילו בקבלה יש אלמנט מאחד".
היה דיבור ששינית את שמך ממדונה לאסתר בהשראת הקבלה.
"אני לא משנה את שמי לאסתר".
היו גם שמועות שאת עומדת לצלם קליפ בישראל לאחד משירייך שעוסק בקבלה.
"אני לא עומדת לצלם קליפ בישראל".
"ארבע שושנים אנגליות" הוא הראשון בסדרה של חמישה ספרים. במה עוסקים הספרים הבאים?
"כל אחד מחמשת הספרים שלי קשור לדרכים שונות בהן אנחנו מתרחקים מאלוהים. הספר השני, 'אדון פיבודי והתפוח', שייצא בנובמבר, מכוון לבנים ומדגים את החשיבות של ההוראה ושל המורים שלנו. הסיפור השלישי הוא על חוסר ביטחון, ועל כך שלכל דבר שקורה צריכה להיות סיבה. הספר הרביעי יראה שלכל אחד מאיתנו יש תכונות שליליות, ושצריך לדעת להתגבר עליהן. הספר החמישי יעסוק בנתינה ובסוד האושר".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2774417,00.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2003 09:29 |
|
| |
האם עיסוק בקבלה וברוחניות הופך בנ"א לטוב יותר, או שהמעשים הם שקובעים?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2003 21:40 |
|
| |
המודעות קובעת והיא כוללת המחשבות ושיא יושר המודעות מתבטא במעשים. ז"א שהעיסוק בענייני מחשבה ע"מ להחדירם עד כדי מעשה ולא רק כמשחקים מילוליים, ראוי לשבח!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2003 04:38 |
|
| |
מבואר בזוהר כי יש חרב המתהפכת שאינו מניח מי שאינו ראוי להבין חכמת הקבלה.
אנו רואים זה בחוש, טפשים הללו המלמדים קבלה לגויים ולאינם ראויים, מגשמים הדברים בהגשמה גדולה, ותופסים הדברים כפשוטן, ומתוך זה נדמה להם דמיונות ואמונות של עבודה זרה ממש, הוא הוא החרב המתהפכת. לא תסברו שהם לומדים קבלה בישיבותיהם, הם לומדים עבודה זרה, הם מאמינים בעשיריות כטענת הריב"ש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 04:00 |
|
| |
ביום השואה ,ראיתי סרט המבוסס על סיפור אמיתי.(לא זוכר את שמו) מסופר שם על נער יהודי-רפורמי,שהולך ומתדרדר על לעבר אנטישמיות נאצית ממש.ועוסק בפעילות אנטישמית.ומגלה הזדהות עם היטלר,מקים תנועה וכו...
אחת הטענות שעלו בפיו נגד היהדות היא,שהאמונה ביהדות היא ערטילאית.ללא מושא נתפס או מושג לא בחושים ולא במחשבה.ולכן העריך את הנצרות,וכך אמר לפני הנוצרים.
חכמת הקבלה מלאה בתיאורים גשמיים.מלאי אסתטיקה והדר(פרקי היכלות) ודומה כי הבורא הנה הנה מושג בחושינו (חס ושלום)
מדונה באה מבית קתולי-שיא התפיסה החושנית ויזואלית.אין פלא שכשהיא מחפשת משמעות רוחנית שנוגעת במשהו שהוא חדשני המשתייך לעידן הניו אייג' היא תתחבר לחכמת הקבלה המיישמת לפי טעות הבנתם גם את המונותיאיזים אבל המתגשם ומתעבה ממש בצורת האלוהות (עפרא לפומא).
שתי ציפורים במכה אחת.(מכה רבה ומהומה)
כאן כדאי לציין שיש הטוענים שהנצרות אהדה את חכמת הקבלה וספר הזוהר מפני שראתה בו עידוד לנצרות וקוי דמיון משותפים.ובכך לא אסרה על הדפסת הזוהר מה שאין כן על התלמוד (באיטליה-מוצאה של מדונה)
פרופסור תישבי מעלה במחקרו על הדפסת ספר הזוהר,כי לאמיתו של דבר נכון לומר כי הזוהר נדפס *על אף* התנגדות הכנסיה,ולא *בעידוד* הכנסיה.(חקרי קבלה ושלוחותיה חלק א.אריכות שם)
לגופם של דברים,הרי המלשינים המינים והמשומדים מעם ישראל(אין חדש תחת השמש-כמו בדורינו) היו מודיעים לצנזור על תוכן ספרות היהודים,אפילו עיון קל היה מגלה להם כמה שינאה וחימה שפוכה נמצאים בזוהר נגד הנצרות.
כך שהטיעון הזה שהקבלה זוכה לעדנה מצד הנצרות עקב חפיפה תיאולוגית,הוא שקר גמור.
(ישנו מאמר בזוהר כתב יד,בו כתוב כי יש"ו ומוחמד שר"י. הם כלבים סרוחים וכולי...ובנדפס השמיטו)
על כך שהזוהר נכתב בתקופה מאוחרת,אפשר למצוא באשכולות השונים כאן."מי כתב את ספר הזוהר" כך שאין זה תימה אם יוזכרו בו אפילו מוחמד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 04:57 |
|
| |
מזל טוב עומק,
הבאת לנו סיפור נחמד על יהודי רפורמי אנטישמי נאצי.
עד עכשיו נאמר כבר כל דבר, כמעט כל דבר על הרפורמים, ועכשיו הבאת את שורת המחץ - יהודי רפורמי נציונל סוציאליסטי.
איני יודעת על איזה סרט דיברת, אבל אם זה מה שאני חושבת, מדובר בסרט המבוסס על ספר שהוא סאגה על שלושה דורות של משפחה יהודית. ראשית העלילה בליטה, המשכה בגרמניה והספר מסתיים, איך לא, בארה"ב. גם אני איני זוכרת את השם בדיוק, אבל אם זה הסרט שאתה מדבר עליו, הרי שמדובר ביהודי מתבולל [מתבולל], ה"תרגום" שלך, בהנחה הלא מוכחת שמדובר באותו סרט, על מה הוא מעיד?
מה תהיה הפליטה הבאה? רפורמי שהורג חתולים ברחוב להנאתו?
תוקן על ידי - שחרית - 03/08/2004 5:01:02
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 05:17 |
|
| |
שחרית? רפורמי ממוצע היה נעלב קשות מדברייך ולא מדברי עומק, אולי הרפורמים לקויים בעינייך בצורה כה חריפה שכל משפט שנאמר עליהם את רואה בו דברים איומים שלא נאמרו? עומק הביא קטע נרטיבי מסרט. מה לך כי נזעקת עליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 05:26 |
|
| |
דווקא הדברים הסתמיים, האגביים, הבלי תשומת לב'ניקים, הם אלה שמגלים צפונות לב וכליות.
[אלו היו חמש שניות של פסיכולוגיה בגרוש]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 05:27 |
|
| |
שחרית.
אין לי אלא להצטרף לטענתה של נענעעע (?)
הסרט לא היה סאגה אלא בודד.לבסוף מסופר בו כי הטמין פצצה בבית הכנסת (הרפורמי) שתוכננה להתפוצץ בשעת התפילה.הבחור נסוג ממזימתו ומגלה את העניין למתפללים.הם בורחים והוא נשאר ומתפוצץ לבדו בבהכנ"ס.
דעתי על הרפורמים היא חמורה הרבה יותר ממה שתוכלי לשער בדעתך.אבל אנני נמצא כאן למטרות ריב ופולמוס .לכן אני נוצר את פי.אני חושב בהצלחה.ונמנע מכל עימות אישי.כולל עם רפורמים נוצרים מוסלמים בודהיסטים חבדניקים ברסלבים שפינוזואיסטים אתיאיסטים ושאר ירקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 11:08 |
|
| |
שחרית
הספר שאת מתכוונת אליו הוא 'בית קרנובסקי' של י"י זינגר. אבל זה לא קשור כנראה לסרט.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 11:23 |
|
| |
אומק04
יש בפורום הרבה אשכולות בנושאים שהזכרת:
רפורמים
נוצרים
מוסלמים
בודהיסטים
חבדניקים
ברסלבים
שפינוזואיסטים
אתיאיסטים
שאר ירקות
ולמה לא תביע דעה ללא עימות, ריב ופולמוס כפי שאתה עושה זאת על הקבלה? או שמא עדיין לא ברור לך מספיק שכל אלה אינם צודקים ולכן צורת ההתייחסות השונה של יותר בכוח מבמוח?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 12:30 |
|
| |
האם מישהו מן החברים הדתיים מוכן לתת כאן סקירה תמציתית וממצה על הקבלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 13:09 |
|
| |
בוגיעלון.
אל תנסה לנחש מה דעתי ומה אני סבור.
ולמה אני פועל כך או אחרת.
אין לי עניין בדברים האלו.נקודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 14:18 |
|
| |
אומק04
איני מנסה לנחש ואין לי ענין לדעת מה חושב כל ניק. אבל אני אוהב לשמוע דעות אם יש בהן מן החדש (ומתוך כך אני עומד לפעמים על השוואת דעות בין ניקים). לכן הצעתי והצבעתי שאם יש לך דעות להביע, ניתן לעשות כך גם ללא מריבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2004 20:33 |
|
| |
נענעע,
קרא את תיאור הסרט שהביא איכה, ותראה בדיוק למה התכוונתי בדבריי דלעיל על הטייתו-נטייתו של אומק.
בברכה
|
|
|
|
|
