"חתימה טובה" או "גמר חתימה טובה"?
מה ההבדל בין "חתימה טובה" ל"גמר חתימה טובה" ומתי נכון לברך: לפני יום כיפור או בסיום הצום? מדריך
מאת אחינעם וישנגרד
|
10 באוקטובר 2016
בראש השנה בירכנו אחד את השני ב"שנה טובה", והמהדרין הוסיפו "ומתוקה", ואף אחד לא התלבט אפילו לרגע אם הברכה שלו קולעת בול. הבעיה מתחילה כשיוצא החג ואנחנו עדיין נמצאים באווירה החגיגית-קדושה של החגים בכלל ושל יום הכיפורים בפרט. אז ממתינות לנו שתי ברכות שבהן נוהגים לברך האחד את השני עד יום כיפור: האחת "חתימה טובה" והשנייה "גמר חתימה טובה".
עכשיו, שיקום מי שיודע מה ההבדל בין הברכה "חתימה טובה" ל"גמר חתימה טובה" – ולא רק זה, אלא גם יודע באיזה שלב אומרים כל אחת מהן: לפני יום כיפור או בסיום הצום?
לפני, אחרי ולמה?
בחב"ד מסבירים שהברכה שנהוג לומר בין ראש השנה ליום הכיפורים היא "חתימה טובה", ואילו "גמר חתימה טובה" נאמרת לאחר יום הכיפורים ועד ליום השביעי של חג הסוכות, הנקרא "הושענא רבה".
ומהי הסיבה לכך? כשאנחנו מברכים מישהו שיזכה לחתימה טובה, אנו מאחלים לו ששמו ייחתם ביום הכיפורים בספר החיים ושחייו יהיו טובים. עם זאת, ביום הושענא רבה נחתם סופית הדין על העולם ואז נקבע מה יהיה עתידו של האדם, אז אנחנו מאחלים שלא ייחתם ביום כיפור בלבד, אלא גם כשרשימת השמות הנכתבים בספר החיים תיסגר סופית.
ומדוע ניתנה הארכה מיום כיפור, שנחשב כיום הקדוש שאנו יראים מפניו? כדי לתת לאנשים הזדמנות נוספת להתחרט על עוונות שעשו ולתקן את מעשיהם. על פי גישה זו, הקב"ה ממתין עוד כמה ימים, ורק בהושענא רבה הוא גוזר על כולנו "גמר חתימה טובה" (ולכן אנו מאחלים זאת האחד לשני).
גישה אחרת אומרת שאומרים "כתיבה וחתימה טובה" עד ראש השנה – כולל, ו"גמר חתימה טובה" מראש השנה ועד יום כיפור – ויש כאלה שממשיכים לברך עד הושענא רבא.
הרב חיים כץ, לשעבר ראש ישיבת הכותל, מציג גישה נוספת לפיה לשתי הברכות אותה משמעות, וכי ההבדל היחיד ביניהן הוא שאשכנזים נוהגים לומר "גמר חתימה טובה" והספרדים "חתימה טובה" (וגם כאן יש שממשיכים לומר גמר חתימה טובה עד הושענה רבא).
