|
|
| נשלח ב-13/10/2003 12:18 |
 |
| |
איקה , אפשר לעשות גם מיקס מ 2 הדרכים
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2003 02:23 |
|
| |
מותק, כפי שכבר אמרתי אתה שווה השקעה, רק עכשיו שמתי לב לתגובה שלך
המקרה בו לא יועיל הבאת דבר בשמו של אדם שיש עליו דעות קדומות , ולא מתקיים בו השבח של אזכור שם האדם הנ"ל כשרוצים להוכיח אמת. והוא לא רעיון מקורי שלי, כפי ששמת לב בטח הבחנת שהרמב"ם הוא מורי ורבי , וממנו למדתי את הדבר הזה.
כך כותב בהקדמתו לשמונה פרקים
"ואפשר שאביא לפעמים מאמר אחד כולו מספר המפורסם בלשונו – ואין בכל זה רוע, ואיני מתפאר במי שאמרו מי שקדם ממני – שאני כבר התוודתי בזה – ואף על פי שלא אזכיר " אמר פלוני שזה אריכות אין בה תועלת, ואפשר שיהיה מביא זכרון שם האיש ההוא לחשוב מי שאין לו חך- שהדבר הזה נפסד ובתוכו רוע שלא יבינהו – ומפני זה ראיתי שלא לזכור שם האומר, שכוונתי להועיל הקורא ולבאר לו עיניינים הצפונים בזו המסכת..."
המטרה היא האמת, וליבוביץ יסלח לנו על כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2003 12:28 |
|
| |
איקה היקרה,
כבודו של הרמב"ם במקומו מונח, אבל ליבוביץ' עצמו לא היה נוהג ככה!
ידוע לך הסיפור שליבוביץ' ביקר בשנת 1972 בארה"ב והוזמן לשאת דברים בבית כנסת גדול ומפורסם בניו-יורק. לפני הנאום ביקשו מליבוביץ' לא לדבר בגנותה של ישראל בכל מקרה בפני הקהל החם של יהודים שומרי מסורת ואוהבי ישראל. ליבוביץ' עלה לבמה, שתק רגע אחד ואמר: "ווטרגיט (הפרשה הייתה בעיצומה באותה שנה) היא כאין וכאפס לעומת מה שקורה בישראל... ?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2003 12:38 |
|
| |
רק שיקוף קצר (וסליחה מראש על הלוחמנות).
בא קבלן דעות בערב היום הגדול והנורא וזעק בפנינו והטיח דברים קשים וכואבים שקשה לדמיין עוצמתיים מהם.
מיד באו החושבים:
זה מציע ניתוח ספרותי,
זה מביא אגדת חז"ל,
ההוא מביא סיפורי חכמים.
וזה מספר אנקדוטה על מלומד.
מובן שהיו התייחסויות לעצם הדברים.
איני רואה עצמי כדאית לשפוט מה לעניין ומה לא,
אבל ראו כמה קל למסמס ולטשטש את הדברים .
כשמתיישבים לדון על הכורסה הפילוסופית עם המקטרת ונעלי הבית, כל הזעקות והכאבים הופכים לכלים במשחק השחמט האינטלקטואלי.
תוקן על ידי - שחרית - 14/10/2003 12:41:57
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2003 13:46 |
|
| |
שחרית היקרה
אני לפחות, לא התכוונתי לנפנף את השאלה, אלא טענתי שזו שאלה מהסוף. מי אמר בכלל שלחזור בתשובה מחייב את החשיבה שד' לא יעשה פיגוע וכו', כל זה בואר בעמל רב, בלינקים שצויינו בתגובתי הראשונה כאן, ראי שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2003 15:10 |
|
| |
מותק!
אנחנו לא עוסקים במי נהג ככה או אחרת, אני בוחרים לנקוט בשיטה שהיא אמירת האמת,האינטרס הוא גילוי האמת ולא מי אומר אותו. במקרה של שם אדם אפשר לדלג על שמו,שם שהוא אדם ששנוי במחלוקת, ויש עליו ים של דעות קדומות, כמובן בתנאי שזה לא מפריע לתוכן למהות של הדבר אותו רצית לומר.
כיצד אפשר לומר את האמת על מדינה מבלי להזכיר את שמה – הנושא הוא ישראל- אומרים את האמת
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2003 16:10 |
|
| |
האם מותר לחלוק על כל המושג הזה בעל תשובה , אולי כל הנושא הוא נורא אישי ומנת חלקו של כל אחד ואחד , ולא איזה ' חצר ' של רב המחזיר בתשובה ועושה מיליונים על החשבון , תקראו לזה לימוד תורה התקרבות להשם , לא ' חזרה בתשובה '
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2003 16:22 |
|
| |
ומאיפה זה בא הביטוי הזה "בעל תשובה"?- נראה שהנביאים הם האחראים לכך, מה לעשות אדוני, זאת הקריאה לשוב מהחטאים, שקבלנו בירושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 00:38 |
|
| |
בלי קשר לנושא האשכול המרכזי, ומאחר שעלה שמו לייבוביץ':
ישנו סיפור מפורסם על אחד הפוליטיקאים החרדים שנשאל כיצד הוא תמיד יודע לקלוע לדעת תורה. הוא השיב שהוא שואל בעלבתים, ומסיק שדעת תורה היא בדיוק ההיפך.
דבר דומה אפשר להגיד על לייבוביץ'. כדאי לברר מה לייבוביץ' אמר בכל נושא ונושא, וההיפך הוא עמדתה ההיסטורית של היהדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 00:44 |
|
| |
למשל? תביא דוגמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 03:52 |
|
| |
רק התכוונתי שהמילה הזאת היא הכללה ומחמיצה לא פעם את עצם הפואנטה , תארו לכם פלוני אומר לפלוני מעשה בפלוני היה כך וכך , ועונה לו חברו , אה , הוא , ? הוא בעלתשובה, נו אז מה ? וכי בעלי תשובה לא שונים אחד מרעהו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 13:51 |
|
| |
המושג 'חזרה בתשובה' הוא מושג מושאל מהימים הנוראים.
מעשה בהאדמו"ר הלב שמחה מגור שדיברו עמו על המצב היום שרבו החוזרים בתשובה, נענה: חבל, רוח תשובה ירדה לעולם, חבל שלא השכלנו ליטלה אלינו...
בקשר למקור המילים והשיר 'כד יתבון ישראל ועסקין בשמחת התורה', כפי הידוע לי המילים והניגון הם פרי-המצאתו של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, מבוססים על דברי הזוהר בכמה מקומות, אם כי הלשון הוא של הרב.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2004 23:12 |
|
| |
מיימוני,
בהודעתך בעמוד הראשון הבאת את הסיפור של ר' עקיבא שענה הקב"ה למשה "שתוק כך עלתה במחשבה".
העיר יהוסף ש"אין התשובה תשובה עד שמבינים שאין שאלה".
להבהרה לאור כמה דיונים.
"שתוק כך עלתה במחשבה" אין פירושו שישנה תשובה נסתרת ואל תהרהר אחריה, אלא היא היא התשובה. מאחר וכך עלתה במחשבה של השם כביכול, קבל דברים כהוויתן בשתיקה ואל תבקש שיתאים עצמו לחלומותיך!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 10:06 |
|
| |
וטו היקר
כבר היו כה הרבה אשכולות שקשה לי לזכור את כל הדיון כאן.
אבל לענין ה"פשט" באותו סיפור יפה של הגמרא, אף אני למדתי תמיד כמוך. וכמדומה שזה ה"פשט ההיסטורי" הפשוט.
ואם הבאתי הסברים אחרים, הרי זה כדי להאיר נקודה כלשהי, אחרת.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 14:03 |
|
| |
שחרית ,
השאלה היא שאלה ,
אבל היא לא ממש מופנית למקום הנכון ....
וכי הקב"ה הוא העושה את הפיגועים ? וכי הקב"ה
בנה את מחנות ההשמדה ? וכי הקב"ה עשה חדשים לבקרים פוגרומים בישראל ???
התשובה ברורה לא , השאלה כאן היא על בני האדם , על הרוע שבהם באופן כללי , וביחוד על שנאת ישראל שבהם .
לא שאין לקב"ה ולהשגחה איזה שייכות לשאלות האלו , אבל הוא ודאי לא ה"אשם" או האחראי היחיד או העיקרי למצב ... (מעבר לשאלה האם בכלל שייך "להאשים" את הקב"ה במשהו . [האם אנחנו מסוגלים לשפוט אותו וכו' , כמבואר באיוב למשל])
יום נעים.
|
|
|
|
|
