|
|
| נשלח ב-31/12/2004 10:04 |
 |
| |
לפי אימרה ידועה של אחד הפילוסופים מראשית הרנסנס, אריסטו היה נשוי פעמיים, אך לא ספר את מספר שיני אשתו אפילו פעם אחת.
ושמא י"ל שאכן לשתי נשותיו היתה חסרה שן, וכיוון דקיי"ל כי המקרה לא יתמיד, הרי זו הוכחה ניצחת שלאשה יש פחות שיניים, וראה מש"כ בזה באשכול בעולה אין ריחה נודף.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2004 10:21 |
|
| |
מצאה חן בעיני הגלישה של הנושא לעבר השאלה, הכיצד לא טרחו לבדוק.
אין ספק, שכבוגרי החינוך החרדי, קל לנו להבין זאת. לא יצאו לבדוק, מהסיבה הפשוטה שגם אם היית חוזר עם תוצאות שונות, הרי מייד היית מותקף, כנוכל, וכטיפש.
מה? אריסטו טעה? לא יכול להיות. לכן, בשביל מה לחפש הוכחות, אם איש לא יאמין.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2005 18:38 |
|
| |
גולשים ומשתתפים יקרים,
1. איכזבתם אותי.
הדגמתם באשכול הזה את הריפלקס המותנה של רבים, להניח אפריורית שחז"ל או הראשונים או האחרונים דברו שטויות, או לכל הפחות רק טעו.
רבנו הגדול, מימוני, נפל גם הוא בפח וכתב:
"גם אני קראתי את הקטע במוסף קודש של יתד נאמן, וגם אני התביישתי.
יש כאן שני דברים שמעוררים תמיהה:
א. האם באמת נאמר במקור חז"לי שיש הבדל בין מספר שיני הגוי לשל היהודי.
ב. האם מי מרבני זמננו טעה בזה, ומה זה אומר. "
קודם כל מתביישים. אחר כך מחפשים הצטדקויות, ממש לא נעים.
2. ואני תמה.
האם בעל כינויו של הרמב"ם חושב שלחכמי ישראל אין את מינימום ההבנה הפשוטה שההבדל במספר השיניים הוא מופרך מיסודו? או שמא לרבנו מימוני יש הכשרה מתאימה ברפואת שיניים, שרק בגללה הוא חושב שהוא מבין מה שהם לא?
מאחר שאני מניח שרוב החכמים באשכול זה (אם לא כולם) אינם רופאי שיניים, סביר להניח שהידע המופלא שלהם על מספרי השיניים מצוי גם בידי החכמים שהושפלו (הושפלו בעדינות, כמובן) כאן.
האם אף אחד כאן לא ניסה לפחות לחשוב מהי או מה היתה באמת ההווא אמינא של אותם חכמים?
3. עוד תמיהה.
איך יתכן, שאף אחד מחכמי הפורום לא חשב לבדוק עם מומחים באמת, אם קיים ידע המסוגל בכל זאת להסביר את ההנחה שהוגדרה כאן אפריורית, כמוטעית ?
4. והשאלה העיקרית: האם אפשר אחרת?
האם אדם ירא שמים יכול לגשת לשאלה המעניינת של מספרי השיניים ללא רגש נחיתות בסיסי?
5. לשמחתי התשובה לשאלה העיקרית היא חיובית (ותודה ללבדד ששלח לי את ההפניה  ).
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1195571
בפורום ההפניה רופאים, רבנים, וחכמים ניגשים לשאלות קשות ללא רגש נחיתות וללא לחץ של מיידיות. הם אינם מתביישים לומר "אינני יודע" ואינם מתביישים לומר "אנסה לברר עם אנשי מקצוע".
והתוצאות מדברות בעד עצמן. חבל שאין לנו כמותן גם כאן.
הכותב בדמע
שלכם
ר"מ
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2005 19:41 |
|
| |
רמבמזל
צר לי, אך לא הבנתי בדיוק על מה נסובה התוכחה שלך.
האם כוונתך היתה שהיה עלינו להעניק יתר משקל לשמועה שהתפרסמה כאילו טענו חז"ל שיש הבדל בין מספר השינים בין יהודי לגוי? האם היה עלי לשער שאכן יש הבדל של שן אחת בין יהודי לגוי?
בעניותי, איני מבין זאת.
אפילו הייתי רואה מדרש כזה במפורש, הייתי מתקשה להבין כיצד נאמר דבר כזה. והייתי מיישם את דברי הרמב"ם, שאפשר שלא הבנתי על מה הדברים נאמרו, או שהאומר נעלם ממנו דבר לפי שעה - כמו באיגרת המפורסמת לחכמי לוניל על האסטרולוגיה.
כיון שלא הובא מדרש כזה, נטיתי לדעה שהמצטט ציטט לא נכון.
על פי מה הכרעתי בדבר? על פי שיקול פשוט למדי, שאין צורך להיות רופא שינים עבורו.
הקביעה על 31 מול 32 שינים מבוססת על ההנחה שיש הבדל ניכר בפיזיולוגיה (אני מקווה ששייכתי זאת לדיסציפלינה המתאימה) בין יהודי לגוי. הבדל כזה, עד כמה שידוע לי, אינו קיים.
כלומר, זה מנוגד להנחות היסוד הידועות לנו על העולם.
שמא תאמר: לא שמענו אינה ראיה? ובכן, כאן אני - ואני משער שכולנו - מסתמכים על שיקול, שהוא בדרך כלל לא מודע, ואנסה להבהירו כאן.
איננו ממהרים להאמין לידיעה חריגה שהיה מקום לפרסמה בעבר, אילו היתה נכונה. שמועה כזו, מעצם זרותה, עומדת בסתירה לכלל ידיעותינו.
כלומר, אילו באמת היה הבדל כזה בין יהודי לגוי, האם לא היינו שומעים על זה קודם?
כמובן, זו לא ראיה מוכרחת. אבל יש כאן דעת נוטה. אם תרצה, קרא לזה "אנן סהדי".
ואני סבור שתוכל לחוש בעצמך שזה השיקול האופייני שלנו. הגע בעצמך, אילו היית שומע שמועה כזו לא בשם חז"ל ולא בשם הרב שבשמו נאמרו הדברים, אלא סתם כקוריוז עיתונאי, האם היית מנסה ללמד זכות, או שהיית אומר שמן הסתם יש כאן איזו טעות?
מכללי המחשבה האנושיים הוא שאנו מדרגים את מה שאנו שומעים לפי קריטריונים. דבר חריג נדחה. דבר בשם בעל סמכות מתקבל. כאשר יש סתירה בין שני מטא-עקרונות אלו, אנו מנסים למצוא פתרון, ולבחור איזה קריטריון להעדיף. אך אם ניתן לקיים את שניהם, מוטב.
במקרה שלנו, כאשר דבר מופיע בחז"ל, אנו מתאמצים למצוא כוונה אחרת כלשהי, אם זה נראה סותר לידיעותינו. אך אם זה רק מיוחס לחז"ל, אנו נעדיף לבדוק את המצטט אם הציטוט נכון.
כמדומה שהאינטואיציה הזו הצדיקה את עצמה. עד כמה שידוע לי, באמת אין כזה מדרש.
כמובן, על הפתרון שלך לא ידעתי עד הלינק שהבאת, שהוא באמת חשוב ומעניין. קראתי בענין רב את התשובה שהציע ד"ר הלפרין.
אך, כפי שהעיר שם צ'וטנג שלנו, התשובה אינה עונה על התמיהה.
לפיכך, אני עדיין משער שלא היו דברים מעולם. ואיני סבור שעלי להתבייש על שהתביישתי במי שפירסם שמועה זו בשם חכמים.
(ואפשר כמובן שטעיתי, ועלי לעשות תשובה. אך כל עוד לא הובאה ראיה שכנגד, או מקור מדרשי, אני סבור שמותר וראוי לי לעמוד על הבנתי. כמדומה שאפילו מורנו הגדול, שבחרתי ניק על שמו, היה נוהג כן... סמיילי).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2005 22:31 |
|
| |
הרב מימוני שליט"א,
1. אל נא באפך. אך מה אעשה והזכרתני מאמר חז"ל:
כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה?
ברשותך אנסה להבהיר על איזה יסוד העמדתי את ההנחה הקשה על רגש הנחיתות.
2. אילו היו מספרים לך שבעיתון מדעי מפורסם ומקובל מתפרסם מחקר המראה שמספר השיניים של שבדים נמוך באחד ממספר השיניים של יהודים. מה היית מניח?
תרשה לי לנחש שהיית מניח שהמחקר מבוסס. היית, אולי, מתעניין כיצד הוא בוצע ומה היו תוצאותיו המפורטות, אך לא היית מניח אפריורית שמדובר בגישה מפגרת לא מדעית.
מאידך, אם המקור לידיעה על הבדל מסוג זה לא היה עיתון מדעי מקובל אלא אך ורק אתר הרכילות של הפורטל וואלה , קרוב לודאי שהיית מניח (בצדק) שמדובר בשטויות.
3. מה קרה כאן?
צויינו בעיתון שמות של תלמידי חכמים בני ימינו, ביניהם ת"ח שאתה מכירם ויודע שאינם רגילים לדבר שטויות, שהם ציטטו נתון מלקט מדרשים מאוחר מאד, אך שומו שמים. הם קיבלו את הנתון הזה כדבר אפשרי.
איך היתה התייחסותך האפריורית? כאילו שמעת על הידיעה בעיתון המדעי המפורסם, או כאילו ראית את הידיעה באתר הרכילות של וואלה?
מה חשבת? שאת ה"אנן סהדי" שלך הם לא יודעים ולא מעלים על דעתם. לא כך?
האם ניסית בכלל לחשוב שיתכן בסיס מדעי לתופעה המתוארת?
לא בוצעה בדיקה רצינית, שרק בסופה היה הכרח להגיע למסקנה שמדובר בטעות.
הנחת הטעות היתה כאן אפריורית.
על דא קא בכינא.
4. ברשותך, וידוי קצר. את רגש הנחיתות הבסיסי של אחי ובשרי, ביניהם גם כמה בני תורה, אני מכיר שנים רבות. עם כל מוגבלותי אני מנסה לעוקרו. לפעמים בהצלחה.
אך תנאי הכרחי להצלחה הוא ההסתכלות על המצב בעין פקוחה, בלא הדחקה ומשוא פנים. וכבר אמרו חכמים בתלמוד הירושלמי:
מה שעשתה חכמה עטרה לראשה – עשתה ענווה עקב לסולייתה
5. התפתחה אצלי ל"ע רגישות מיוחדת. הרחת רגש-נחיתות כזה ממרחקים.
אבל לא ציפיתי לפגוש אותו כאן. באתר כל כך פתוח. ובוודאי לא אצל כת"ר.
טעיתי, ואני מתנצל על טעותי.
שלך באמת,
ר"מ
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2005 22:47 |
|
| |
רמ...
בית מדרש בו לומדים ומבררים נקרא ונחשב אתר פתוח? אני הייתי אומרת שזה רק לכאורה נקרא כך, זה לא באמת, המקום הזה סגור רק לאנשים חושבים באמת, שיודעים שאין מלבדו...
ואכןטעית - פה לא מקדשים אף אחד, כולנו יכולים לטעות, וההטעמה היא על המילה 'כולנו'...
____________________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2005 23:43 |
|
| |
מיימוני
לא התחשבת בעובדה, שלא רק סמכותו של אריסטו הכריעה, אלא גם התקדשותו על ידי הכנסייה הנוצרית, עד כדי סכנת נפשות לחלוק עליו, והדוגמאות ידועות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2005 23:47 |
|
| |
מיימוני
לא התחשבת בעובדה, שלא רק סמכותו של אריסטו הכריעה, אלא גם התקדשותו על ידי הכנסייה הנוצרית, עד כדי סכנת נפשות לחלוק עליו, והדוגמאות ידועות.
על מחבר מדרש תלפיות נשמעו לאחרונה טענות שהיה קשור לשבתאות, ואיני יודע אם יש לזה כלל קשר לעניין שלפנינו. זה נושא גדול בפני עצמו, מה מידת הפסול שבשבתאות, ומה הן ההשפעות שבכל זאת חדרו לחיינו בעקבות השבתאות והשבתאים, ובמיוחד הנסתרים (כמו חמ"י ודומיו).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2005 01:08 |
|
| |
רמבמזל
בעניותי, טרם הבנתי את טענתך.
כמדומה שיש לפנינו שלוש דרגות:
א. עיתון מדעי ידוע שם, רצוי משוודיה (ארץ הנובל?)
ב. רבנים בני ימינו.
ג. פורטל כלשהו מסגנון וואלה.
כאשר ב-ג' תתפרסם ידיעה על 31 השינים של הגוי, תצטרף אלי בהשערה שזו בדיה, או טעות.
כאשר ב-א' תתפרסם ידיעה על השן החסרה של הגוי, אתה סבור שאצטרף אליך בהשערה שזו אמת מדעית.
השאלה היא למי ולמה יש לדמות את ב'?
ובכן, איני משוכנע שאמהר להאמין ל-א'. אביא בחשבון שאולי זו בדיחה של אחד באפריל, או משהו בדומה לזה.
ואצפה בהחלט להסבר, במסגרת אותו פירסום מדעי, כיצד עובדה כה פשוטה לגבי מספר השינים של גוי לא התגלתה עד היום. ואדרבה, העובדה שהיא מתפרסמת היום לראשונה מעידה שזו תגלית חדשה. סתירה מניה וביה, האין זאת?
***
אמנם, הנקודה האמיתית, הכואבת, היא ב'.
האם באמת יש לחשוש מרגשי נחיתות במקרה של ב', כלומר של רבנים שחושדים בהם שהם עלולים לטעות - או להטעות?
זו הנקודה הכואבת.
אולי גם כאן כדאי לחלק לשלוש רמות.
א. הרמב"ם.
ב. ר' חיים קנייבסקי.
ג. ****
לפי הדגם שלך, אזי אם ג' יודיע שגילה שיש רק 31 שינים לגוי, אבטל את הדברים ואומר, חבל שמגדירים את *** בתור רב...
(ובכוונה כתבתי כאן ***).
לפי הדגם שלך, הייתי צריך לכתוב כאן שאם א' היה כותב את התגלית על 31 השינים, הייתי מאמין לו, כמו לעיתון השוודי.
אבל, כפי שכבר התבאר, לא הייתי מאמין בכך. והייתי דוחה גם את דברי הרמב"ם. והייתי תולה זאת בעוד טעות מדעית שהיתה אצל הרמב"ם, כמו גודל השמש ודברים אחרים.
***
אולי עדיף לבחור דוגמא אחרת. נניח שאני מוצא שנתפרסמה חומרה חדשה, למשל שאסור לאשה ללכת ברחוב לפני גבר.
אזי אם ג' יפרסם זאת, אנוד לו ולנו.
אם הרמב"ם יפרסם זאת, אתלה שיש כאן משהו ללמוד ולהבין. אולי הרמב"ם שיקף את המצב שהיה בימיו, ואולי באמת יש כאן דין שנשכח ויש ללמוד ממנו.
בנוגע ל-ב', הבה נחליף את ר' חיים במלקט פלוני מהסוג שמפרסמים ספרי הלכה, מהסוג שכבר נידון בפורום (באשכול של אקדמאי על התפתחות ההלכ"ע, כפי שהוא קרא לזה, לינקי?) -
אזי באמת אצפה לדמות את מקרה ב' ל-ג'.
זאת מתוך ידיעתי מן הגמרא שאין מקום לאסור על אשה ללכת לפני גבר, ומה שאמרו שאל לגבר ללכת אחר אשה זו המלצה, ובוודאי שאין כאן איסור על האשה.
וכל מה שדומה לזה.
קיצורו של דבר: יש בין אלו, שמקובלים ומפורסמים כרבני זמננו, כאלו שכותבים - כואב מאד לכתוב את המילה הבאה - שטויות בשם היהדות, ולי ולרבים אשר כמוני לא נותר אלא להשפיל ראשינו בבושה.
האם אינך מסכים שזה מצבנו היום?
***
צר לי מאד שהאשכול שלנו מגיע לידי מסקנה זו. אני מאד חושש שמסקנה כזו עלולה להרחיק ולהוציא שם רע לא לאלו שטועים אלא ליהדות שהם מנסים לייצג.
והלא היהדות - והתורה - הם אלו שעליהם הובטחו לנו שהכל ישבחו אותם ובזכותם ועליהם יאמרו: אכן עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2005 01:25 |
|
| |
דגים
מן הסתם אתה צודק. (אבל בעיקר התמקדתי בתיאור היפה שעשה עלי רושם בשעתו באותה חוברת של אוניברסיטה משודרת).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2005 08:56 |
|
| |
.
רמבמזל:
סהדי במרומים כי אינני מבין מהיכן קפצת עם ההאשמה ברגשי הנחיתות המובנים מראש כלפי דברי חז"ל.
נער הייתי וגם נערתי, ולא מציתי כי דברי המודיע, או יתד נאמן, הפכו לדברי חז"ל. והרי כל המצויים בנבכי רמזי-רמזין הרמוזים בידיעות ובחדשות המופיעות על דפי קודש אלו, יודעים קרוא בין השיטין היטב היטב. כיצד, למשל, כאשר נהרגו חייל וחיילת בחברון, מוצאים את הדרך להתגבר על הצורך להודיע מחד גיסא, וההכרח להמנע מאזכרת החיילת מאידך גיסא.
ומנגד, הסבירות הגבוהה כל כך כי הידיעה איננה נכונה, מובילים לאלגוריתם תגובות צפוי בהחלט:
1:הידיעה בעתון אינה נכונה. מישהו לא הבין או לא שמע היטב את דברי הרב.
2:הרב ציטט מקור קיים, אך מקור זה מכיל טעויות, כפי שאפילו גדולינו טעו בידיעות שבטבע, שהרי כתבו לפי מיטב הידע המדעי של תקופתם-הם, ויש דברים שכבר הוכחו אחרת (הכדור הוא עגול, כאמור - כדור הארץ).
3:מישהו מנסה להבין מדרש שיש בו משל עמוק, כפשוטו. הרב ציטט משל, העתון רץ לפרסם דבר כפשוטו. ולא תהיה זו הפעם הראשונה בה דברים עמוקים הוצגו בדרך המגחיכה את המצטט.
====
והריני ממהר ליישם, כי הרי לא יתכן שכותב מכובד כרמבמזל יטען כך על ציבור שלם, שכולם סובלים מרגשי נחיתות כלפי דברי חז"ל, וכך אגיב:
1: רמבמזל לא כתב את הידיעה, הוא השאיר בטעות את המחשב פתוח ומישהו אחר נכנס וכתב הודעה תחת הניק שלו.
2:רמבמזל כך כתב, אך הוא ציטט מקור אחר בו נפלה טעות מעתיק, ובשל כך נתחלפה לו 'נחיצות' ב'נחיתות'.
3:יש מסר חבוי בדברי רמבמזל ויש להבינו לעומקו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2005 09:44 |
|
| |
מואדיב,
נהניתי מתגובתך.
רק שאלה אחת לי:
למה לשלש האפשרויות האחרונות לא תוסיף אפשרות רביעית?
4. רמ_במזל לפעמים מדבר לעניין. אולי כדאי לקרוא את דבריו במתינות, ולעיין בנחת במובאותיו, ואז לבחור בין ארבע האפשרויות.
מה יכול אז לקרות? לכל היותר יתברר שיש בכל זאת משהו בדבריו. האם זה כל כך נורא?
הרב מימוני,
אתה מלמד אותי כל פעם מחדש עד כמה אני חלש בכושר ההסברה.
אנסה, ברשותך, לשפר.
הצגת בצדק 3 דרגות.
1. בטאון מדעי מכובד;
2. ת"ח בן ימינו שיש בו דעת (לא מדובר בעיתון מסויים, אלא בדעתו של אותו ת"ח).
3. מדור הרכילות של וואללה.
הסכמנו שידיעה כזו ב(3) על מספרי שיניים תתקבל על ידי שנינו בביטול.
הסכמנו שידיעה כזו ב(1) תתקבל על ידי שנינו באימון מלווה בסקרנות להבינה יותר טוב.
היכן חלקנו?
אם ידיעה כזו תתקבל על דעתו של (2).
1. לדעתי, מאחר ו(2) הוא ת"ח בר דעת, אמנע מהבעת דיעה עד לביצוע בדיקה מקצועית.
2. לדעתי, "האנן סהדי" של הרב מימוני איננו מחוץ ליכולת ההשגה של אותו ת"ח.
3. לדעתי, הידע שלי בתור ליי-מן ברפואה, מחייב אותי להזהר מפני הסקת מסקנות לא בדוקות. לכן - קודם כל אבדוק.
4. לדעתי, כבר חז"ל הזהירו אותנו מפני גישת המחקר האריסטוטלי באומרם: "אין אומרים בטרפות זו דומה לזו, שהרי חותכה מכאן ומתה, ואילו חותכה מכאן וחיה. כלומר: ה"אנן סהדי" איננו תקף כאן.
5. לדעתי, כבר הורה זקן (החת"ס) בחכמתו באמרו שהניסיון מעיד יותר מכל הסברות.
6. לדעתי, כך נהגו הרופאים (!) באתר אליו הפניתי. והם, קרוב לודאי מבינים ברפואה יותר משנינו.
ואילו מה הניח כת"ר?
1. הינחת אפריורית שהנתון על מספר השיניים שגוי. הרי יש "אנן סהדי",
כלומר סברא אריסטוטלית שלא יתכן הבדל.
וכדרכו של אריסטו "בעל 2 הנשים" (?) - בלי לבדוק.
2. הינחת שמידת הבנתו של אותו ת"ח בודאי נופלת משלך. הצבתו אותו (בצער, כמובן) ברמה של מדור הרכילות בוואללה.
3. לא העלית על דעתך שאולי בכל זאת כדאי לבדוק את השאלה באופן מקצועי.
על כך שאלתי את נפשי: איך יתכן, שת"ח שמדבריו נראה שהוא ירא אלוהים מרבים, מניח הנחות כאלה?
היו בידי 3 אפשרויות:
1. אני טועה.
אז בדקתי עצמי ועיינתי שוב בגישת הרופאים באתר "רפואה והלכה".
השתכנעתי בצדקת הגישה שם (בלי להתייחס לעצם הפתרון אם נכון הוא אם לאו).
2. אני טועה וכת"ר איננו מה שחשבתי. ואז זה עצוב מאד
3. בכל זאת, רגש נחיתות קל, שגם אני סבלתי ממנו רבות, עדיין חי ובועט גם כאן.
רבנו הגדול, במה היית אתה בוחר במקומי?
שלך באמת
ר"מ
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2005 10:51 |
|
| |
והנה הציטוט המלא (מפי ברטרנד ראסל):
Aristotle maintained that women have fewer teeth than men; although he was twice married, it never occurred to him to verify this statement by examining his wives' mouths.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2005 11:43 |
|
| |
.
י"י:
ולמי שרוצים להרחיב, הנה דוגמא:
Robert Mayhew, The Female in Aristotle's Biology. Reason or Rationalization. Chicago: University of Chicago Press, 2004. Pp. x, 128. ISBN 0-226-51200-2.
סקירה על הספר, ניתן למצוא למשל, כאן:
http://ccat.sas.upenn.edu/bmcr/2004/2004-09-19.html#n1
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2005 12:59 |
|
| |
רמבמזל
אני מניח שההסבר העגום הוא שאיני כלל מה שאתה מניח שאני...
לגבי הרב החכם דנן, רמזתי בדברי לעיל, כי אני חושש שלפי שיטתו הוא אכן מסוגל לאמץ מסקנות לא נכונות לפי המדע, רק בגלל שהן מופיעות במה שנראה לו כספרי חז"ל.
וזאת מסיבה שרווחת מאד בינינו, לפי תפיסה שכל מה שנאמר בגמרא הוא קדוש ואמיתי ברמת ההבנה הפשטנית ביותר האפשרית.
התוצאה של האמונה הרווחת הזו היא כל רב שאוחז מסברה זו, כי יש להאמין בכל מה שמיוחס לחז"ל באופן הפשטני ביותר, לא יהנה מצידי מאמון ברמה שאייחס לעיתון מדעי. ליתר דיוק, תלוי באיזה חלק מדבריו.
אבדוק תמיד את דבריו. אותו חלק מדבריו שמבוסס על הבנתו בפוסקים, יהיה מקובל עלי ואלמד ממנו.
אותו חלק מדבריו שמבוסס על אמונתו בפרשנות פשטנית נראה לי לא נכון, ולכן לא רק שלא אאמין בו, אלא אחשוב שאסור להאמין בו.
אם ר' חיים קנייבסקי הידוע בספריו ובבקיאותו אכן שייך לקטיגוריה זו - זו שאלה שאפשר לברר במציאות.
רק אוסיף שיש כאלו שסבורים יש חובה של אמונה בדברי חז"ל בצורה הפשטנית ביותר, והם יכופו את דעתם לאמונה הזו, ויחשדו בכל מי שאינו אוחז בתפיסה זו שהוא אפיקורס. ועל אחת כמה וכמה שיכפו את עצמם להתרחק מ"אפיקורסות" זו.
האם מאנשים כאלו ניתן לצפות לשמוע ידיעות של ממש, והאם יש להתייחס אליהן ברמה של מחקר מדעי (לא שאין מחקרים טפשיים ומתודולוגיות עלובות)? כתוב אתה את דעתך, ואשמח לשמוע.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
|
