יש כאן בעיה מעשית, לא רק בהיבט התיאורטי.
אם גופות גויים שונים מיהודים איך אוספים כסף לנסיעה לניתוח בחו"ל בנימוק ששם יש יותר נסיון, הרי הנסיון שם הוא על יצורים אחרים, כנסיון של וטרינר. ההליכה לחו"ל היא התאבדות ואסורה!
אולי לגרים מותר, אך מן הסתם גופו של גר משתנה מיד עם ההתגיירות....
הכלל העולה הוא שאנו מוכנים "לשחק" בתיאוריה ובאמונה כל עוד אינה נוגעת למעשה.
נשלח ב-10/7/2009 08:57
השלכה מעשית
שולה מכאן כי מי שממליץ לתרום למימון הטסה לניתוח לחו"ל גורם למות החולה.
הרי היתרון של חו"ל הוא רבוי הנסיון. אך דא עקא שהנסיון הוא על גופות שונים, של גויים, ומשול לנסיון של וטרינר. עולה כי חו"ל גורע!
אלי לגרים זה עוזר (אי לא נימא שגופו משתנה עם הגירות)
מה שעולה הוא כי אנו מוכנים "לשחק" אם האמונה אך לא עם חיינו. ובדר"כ גם לא עם כספנו (מי ישקיע בבורסב על סמך סברא כזו).
נשלח ב-10/7/2009 14:01
יש לציין, שגם אריסטו טעה בטעות אלמנטרית כזו, באמרו כי לאשה פחות שיניים מגבר. [זו איננה הצדקה לבורות, זו רק ראיה כי אין להוכיח מעובדה זו על גדלות בנושאים שאינם קשורים לשיניים]
עוד יש להזכיר את דברי החתם סופר [אה"ע ב' [ח"ד] סימן סא, ויו"ד [ח"ב] סימן קא] כי אי אפשר להקיש מגופו של גוי על גופו של יהודי, ומתבסס בפסיקתו זו על מעשה בגמרא.
[אולם בגמרא מבואר כי הגויים חלשים יותר מפני שהם אוכלים מאכלות אסורות, זה גם דבר הדורש ביאור, אבל הוא מובן לאין ערוך מחילוקים גנטיים בין יהודים לגויים (דוגמת שיניים)]
נשלח ב-10/7/2009 14:37
תםטם
כבר קדמוך בסברה זו, ראה פ"ת ליו"ד קפ"ז סקל"ח ותהנה.
נשלח ב-20/7/2009 16:41
יש להזכיר את עמדתו של ליבוביץ', כי לא ייתכן שמצד אחד נאסור ניתוחי מתים באופן גורף, ומצד שני נשתמש בידע הרפואי שנצבר על ידי זה. הוא ראה בתופעה מעין זו, סתירה, ואף צביעות, ושחיתות.
אגב, אותו טיעון יש להעלות בנוגע להשתלות איברים, שעפ"י פסיקתם של גדוה"ת שליט"א, אין לנו לתרום איברים, אבל עלינו להשתדל בכל מאודנו לקחת איברים במקום הצורך, שהרי פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה.
נשלח ב-20/7/2009 17:31
מדוע זו צביעות אליבא די"ל? הרי הוא טען בכל תוקף שאינו הומני והתורה באה לאפוקי מהומניות.
<[אולם בגמרא מבואר כי הגויים חלשים יותר מפני שהם אוכלים מאכלות אסורות, זה גם דבר הדורש ביאור, אבל הוא מובן לאין ערוך מחילוקים גנטיים בין יהודים לגויים (דוגמת שיניים)] >
ראה כאן טור א מסוף השורה חמישית בד"ה איסור המאכלים:
בגמרא בכמה מקומות מתבאר שאפשר שגוף היהודים החרדים למצוות חם יותר מגוף הגויים. אך אם אין הבדל בחום הגוף זה מפני שהגויים אוכלים שקצים ורמשים.
בגמרא עבודה זרה ( דף לא) מבואר שבגלל שהגויים אוכלים שקצים ורמשים הם שותים משקים מגולין ואינם ניזוקים. כלומר אדרבה, אכילת מאכלות אסורות מחסנת את הגוף ממחלות אפשריות כתוצאה מרעלים ! ( חיסון שהוא בעצם רעלים מוחלשים.כמו במדע המודרני.)
וראה בתוספות עבודה זרה שם.
אף הרשב"ם שטען שזה מקלקל את הגוף, טען שזה מפאת החימום ( וזה כמו במקומות בתלמוד כנ"ל) אבל הוא מפרש שאותו חום הוא קילקול בעצם.( כמענה לתשובת המינים). לשיטתו צריך לומר שאין ראיה לסתור מדברי הגמרא בעבודה זרה, כיון שאף שחימום גוף זה המגן או מחסן מפני רעלים הוא טוב, מכל מקום הוא מזיק מכיוונים אחרים.( כמו כל תרופה כפי הנזכר בגמרא פסחים).
ההבנה הבסיסית היא ככל הנראה שגוף חם מועד יותר להפסד מאשר גוף קר. צריך לבחון זאת על פי הרפואה הקדמונית ( יוונית-רומית). ובמה שבמוחש ( כמו הסרחת שכבת זרע כבגמרא שבת ונדה) קיבלו זאת מן הסתם כהסבר אפשרי.
נשלח ב-25/11/2009 14:28
<שאפשר שגוף היהודים החרדים למצוות חם יותר מגוף הגויים>
האם ללבישת בעקישע ישנה השפעה על תופעה זו?
נשלח ב-25/11/2009 15:03
נישטאיך
לא התכוונתי לדוסים, אלא תרגום משלי לדברי רש"י הכותב שהגוף חם כתוצאה מקיום המצוות "חם לבי בקרבי". השתמשתי בתיאור "חרדים למצוות" במובנו המקורי ולא הפוליטי-סוציולוגי.
וחוץ מזה, אני לא נוהג להסתלבט על לבושים של אנשים השונים ממני. כמו ערבים בגלביות, דוסים בבעקישע, מאפיונרים בכובע וחליפה , ונודיסטים בשמן שיזוף.
