|
|
| נשלח ב-13/8/2009 23:05 |
 |
| |
לירוחם
ההקבלה בין חסיד שוטה בגמרא לבין חסיד בימינו המקיים את מצוות רבו היא מופרכת.
1.פירוש המילה חסיד בגמרא איננו פירוש המילה היום.
החסיד בגמרא הוא אדם שמתנהג בחסידות-לפנים משורת הדין.
בימינו הגדרת החסיד היא אדם שיש לו אדון מורה ורב(אדמו"ר) שהוא סומך עליו.(המתנגדים היום לא רחוקים מכך בהרבה מובנים).
2 גם אם נניח שההסבר שלך לאי השינה בסוכה קשור בצניעות הרי שהצניעות היא לא המהות של הטפשות של החסיד.
המהות היא הפגיעה בזולת הנגרמת על ידי התחסדות היתר.
החסיד השוטה בגמרא הוא אדם,שעל דעת עצמו מחליט להתחסד יתר על המידה ובכך פוגע בזולת(נמנע מלהגיש סיוע לאישה טובעת מטעמי צניעות שאינה במקומה.)
לעומת זאת החסיד שנמנע משינה בסוכה איננו פוגע באיש זולתו.
הוא מקיים את מצוות האדמו"ר שלו מפני שהוא סומך עליו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 00:23 |
|
| |
צענע
החסיד השוטה בגמרא הוא אדם,שעל דעת עצמו מחליט להתחסד יתר על המידה ובכך פוגע בזולת(נמנע מלהגיש סיוע לאישה טובעת מטעמי צניעות שאינה במקומה.)
הגמרא מביאה את זה רק כדוגמה אחת- קיצונית- אבל כונת הגמרא להגיד, שבגלל התחסדות של צניעות נמנעים מלקיים מצוות,
מי אמר לך שעל דעת עצמו? אשה משכילה כמותך צריכה רק להזכר מה שלמדה וקראה, על כתות של פרושים וחסידים בעלי מנהגים משונים שהיו לפני החורבן והיו הרבה גם לאחר החורבן.
יש מצוות עשה - כך לומדים חז"ל מהתורה- לישון בסוכה, תשבו- - תדורו- השינה היא חלק עיקרי ב"דורו" של האדם,
מבלי להכנס לטעמים אחרים של ההלכה הכתובה המצווה לישון בסוכה- עם יוצא מהכלל של מצטער- או פיקוח נפש, בקור של אירופה.
ולכן אין לאף אחד את הזכות לקבוע הלכות כנגד ההלכה המפורשת, ולהוסיף על ביטול ההלכה גם כל מיני אמרות לא...
אין זה נכון שזה לא פוגע באחרים, להגיד פורץ גדר על מי שכן מקיים מצוות עשה- פוגע בסמכות ההלכה של הרבה אנשים,
אם לא היו יוצאים בתופים ובמחולות ברייש גלי בענין השינה בסוכה- אולי הית צודקת, הפגיעה היא בפומביות המתריסה,
בספרו של הורדצקי -החסידים והחסידות- הוא מספר, כי אחד מבניו של הרבי מרוזין- השתמד ואכל ארנבת- החסידים שלו אכלו- שיראיים -מהארנבת,
האם לדעתך הם גם קיימו, את מצוות כיבוד האדמו"ר?? ואם לא? למה לא?, מה ההבדל?
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 02:47 |
|
| |
בקצרה, ישנם לימודי זכות רבים בספרי ההלכה עלמי שאינו ישן בסוכה ביניהם כאלו שהוזכרו כאן לעלי.אבל היחידים שאוסרים שינה בסוכה אלו חב''ד וע''ז קמה הזעקה בזמנו כנגד עקירת מצוות מהתורה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 11:37 |
|
| |
לנישטאיך
תודה על הלינק.
בסיכומו של דבר נראה לי שג'בו הביא את ההגדרה הממצה ביותר שכוללת את הכל:
"באשר למושג "חסד" במקורו המקראי ובלשון המשנה. י"ל כי סטיה מן הנורמה והרגילות, לפנים או לחוץ משורת הדין, תקרא חסד. וזאת לטוב ולמוטב. שכן גם על סטיות שליליות אומר הכתוב "כי חסד הוא".
לירוחם
"הפגיעה היא בפומביות המתריסה"
הנובע מדבריך הוא שכל החסידים שוטים שהרי החל מראשית החסידות,עוד מימי הבעש"ט שינו החסידים מן המקובל ועוד עשו זאת בפומביות מתריסה. 
ובקשר לבן האדמו"ר.
האם ניתן להשוות בין השאלה מה כולל הציווי של ישיבה בסוכה לבין אכילת ארנבת ????????אתמההה.
(ובכלל כל הסיפור נראה לי לא אמיתי)
תוקן על ידי צענערענע ב- 14/08/2009 11:42:39
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 11:41 |
|
| |
שאלה לא מהויכוח ואולי כן
למה בשום מצוה אחרת חוץ מסוכה. לא מופיעה המצטער פטור מהמצווה?????
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 13:28 |
|
| |
צענע
העבירה של ביטול מצוות עשה מהתורה, חמורה יותר מעבירה על לאו!!!! לידיעתך!!!
בענין החסידות- הרבה חסידויות גם היום כמו בעבר, נהגו ונוהגים נגד ההלכה המקובלת, כל עוד הם עושים זאת בין אנשי קהילתם,
הכל יודעים על העיוותים הללו, אבל כשחסידות מסוימת או אדמור מסוים, רוצים לההפך למנהיגי העם, ופרסמים את אורחם ברבים כהתרסה למען ילמדו אחרים ממעשיהם, וינהגו בהתאם, ולא!!!
כאן הבעיה מתחילה, וכאן גם הסובלות נגמרת.
לא כל סורר חייב נידוי או חרם, אבל סורר שהוא רוצה להיות מורה לדרך הסוררת שלו, כלומר סורר ומורה- חייב מיתה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 14:29 |
|
| |
לירוחם
"העבירה של ביטול מצוות עשה מהתורה, חמורה יותר מעבירה על לאו!!!! לידיעתך!!! "
כך כתבת.
אז איך זה שלמצוות עשה זאת יש את הכלל :המצטער פטור מן הסוכה מה שאין לגבי אכילת מצה שהרבה מצטערים באכילתה.
ובכלל התורה כתבה:תשבו בסוכה ותו לא.כל השאר זה פרשנות של חז"ל והם אמרו : המצטער פטור.ואם יש אדמו"ר שמכיר היטב את כל מה שאתה יודע(לפחות)ומפרש אחרת את הנאמר אין זאת אומרת שהוא מבטל מצוות עשה מהתורה .
תוקן על ידי צענערענע ב- 14/08/2009 14:38:19
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 14:38 |
|
| |
צענע, כמה אפשר לבטל מהתורה ולהישאר סמכות שניתן להסתמך עליה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 14:48 |
|
| |
לסנשו פנשה
"כמה אפשר לבטל מהתורה ולהישאר סמכות שניתן להסתמך עליה"
כלומר אתה לא מאמין בסמכותם של חז"ל לקבוע שעין תחת עין פרושו ממון?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 15:28 |
|
| |
צענע
אני תמה עליך, מה הקשר?- מצוות אכילת מצה היא גם מצוות עשה ולא -לא תעשה, ככלל עשה דוחה לאו, ואין לאו דוחה עשה.
אגב שאלתי למה רק בסוכה יש דין- מצטער- ולא בכל מצוה אחרת?
אין לאף אחד, שיהיה מי שיהיה, לבטל מצוות עשה, או לא תעשה מהתורה, מה שהבאת עין תחת עין- זו פרשנותו של בית דין לביצוע העונש,
יש לבית דין זכות וחובה לפרשנות של התורה, יש לכל אחד הזכות לפרש את התורה. אין לאף אחד הזכות לבטל את מצוותיה,
י
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 19:04 |
|
| |
ירוחם או סנשו,
אתה נותן לי רשות לפרש שמצות "בסוכות תשבו" קאי על אכילה, שתיה ושהיה עירנית, אבל שינה אינה מעיקר המצוה אלא רק תנאי שלא לישן חוץ לסוכה במקרה ואינו מצטער בה?
כך רצה לפרש הצפנת פענח, אתה מרשה לו? או שתכריז עליו כעוקר מצוות מן התורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 19:18 |
|
| |
הצפנת פנח היה כאמור חסיד חב"ד וגר בדווינסק, היה שם מאד קר בחורף
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2009 13:59 |
|
| |
מספר שעות לאחר צאת השבת
נחמנדיק
<לנישטאיך,אני אינני מהמצדדים כלל בשיטה שלא לישון בסוכה, רק ביחס לטענתך שתפסל הסוכה,כל זה בסוכה שאינה ראויה לאף אחד לשינה ועל כן לא נחשב דירה, אבל כאן הרי רבים שאינם חוששים לזה כלל וישנים בסוכה,ואם כן שפיר חשיב סוכה>
הציטוט שהבאתי משו"ע אדמוה"ז מדבר על "לו" ולא על אחרים:
"שנולד לו","במקום שידוע לו",''שלא יהיה לו צער", "שיהיה לו צער'',"אי אפשר לו לישן שם","שאין לו צער כלל","שאינו דומה לביתו".
הציטוט שהבאתי משו"ע אדמוה"ז מדבר על "לו" ולא על אחרים:
"שנולד לו","במקום שידוע לו",''שלא יהיה לו צער", "שיהיה לו צער'',"אי אפשר לו לישן שם","שאין לו צער כלל","שאינו דומה לביתו".
______
ירוחם
<למה בשום מצוה אחרת חוץ מסוכה. לא מופיעה המצטער פטור מהמצוה?>
ראה שו"ע הרב או"ח סימן לח סעיף ח:
"המצטער אפילו מצטער מפני הצינה וכן כל מי שאין דעתו מיושבת ונכונה עליו ואי אפשר לו ליישב דעתועז פטור מן התפילין מפני שאסור להסיח דעתו מן התפילין אבל אם אפשר לו ליישב דעתו חייב ליישב דעתו ולהניחן שהרי אבל חייב מיום ב' ואילך אע"פ שמצטער ואין דעתו מיושבת מפני שיש לו ליישב דעתו ושלא ושלא להצטער".
ולגבי סוכה: מפני שחז"ל הבינו שהמצווה של "תשבו" היא באופן של "כן תדורו". (ראה סוכה דף כח).
<הצפנת פענח היה כאמור חסיד חב"ד וגר בדווינסק, היה שם מאד קר בחורף>
הצפנת פענח לא בא להסביר להסביר את מנהג חב"ד או את מנהג מקומו, אלא את דעת הרמב"ם, ומה לזה לזה כל קשר להלכה.
ראה בקישור שאליו ציין בן מינו בדף 13:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=68&hilite
שאחרי שהאדמו"ר הביא את הסבר הצפנת פענח בדעת הרמב"ם בסימן ד, הוא כותב בראש סימן ה (דף 71 משפי היברו בוקס:
"… אבל באמת א"א ליישב כך את מנהג רבותינו נשיאנו, מכיוון שלפי פסק ההלכה של אדמוה"ז בשולחנו מהווה השינה גם כן חלק ממצוות ישיבה בסוכה".
ובסוף סימן ה הוא כותב:
" … ועד"ז מוצאים אנו שפסק אדמוה"ז שהברכה על מצוות סוכה נמשכת על השינה בסוכה (אלא שאין ברכה מיוחדת על השינה, כיוון שיוצאים בברכה על האכילה על האכילה ...''.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 15/08/2009 13:57:59
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2009 22:46 |
|
| |
רגע רגע,
אנסה רגע לפשט קצת את הענין.
בכל מקום אכילה היא התקשרות והתבססות קיום האדם (ולא רק הוא) במסגרת המציאות בה הוא נמצא. (אם תרצו דוגמאות מבהירות אשמח לתת בהמשך)
שינה לעומת זאת היא מציאות של חידלון הקיום, (אחד מששים במיתה כדברי חכמים בפרק "הרואה")
חג הסוכות ענינו להסתופף תחת כנפי השכינה, ולקיים בתוכם את מכלול החיים למשך שבעה ימים, (אני כמובן מפשט את הנושא בלי להעמיק יותר מדי כדי להגיע לנקודות החשובות לענייננו) כהשלמה וסיום הן של הימים הנוראים ימי הדין , והן של הרגלים ימי ההתקשרות וההתוועדות (מי אמר חסידות , ולא קיבל ? ;-) ) של ישראל זה עם זה ועם אביהם שבשמים (=ימי עליה לרגל)
ממילא הדרך לקיים את המצוה היא:
1. ע"י אכילה ושתיה בסוכה שהיות וזו פעולה אקטיבית של הוספת חיים למציאות האדם בעוה"ז, היא בסיס המצוה.
2. ע"י שינה שכיון שיש בה העדר לקיום האדם באשר הוא מסולק מדעת פועלת כשהוא ישן, הרי שמחד יש בו חשיבות וחובה גדולה באשר דוקא אז האדם זקוק יותר לשמירה ולכסות בצל השכינה, "כי יצפנני בסכה ביום רעה" (לכן הקפידו חכמים אפילו על שינת עראי) , ומאידך אין בו מצוה בפועל בדיוק מאותה סיבה שהאדם מסולק מדעת באותו זמן, וממילא לא שייך בו מצוה בפועל אלא רק "שיוך למצוה" באופן פאסיבי.
להבנתי ענין קבלת האר"י ומקיפים דבינה שייך בעיקר להבנת המשמעות של אותו כסיה בצל השם לעומק יותר בכלל ובהקשר למהלך של ימים נוראים בפרט, וממילא אינה קשורה כלל ובודאי שאינה סותרת את הגדרות ההלכה בענין, ואדרבה.
וכאמור מי שמסיק מדברי יעקב אבינו שאסור/לא ראוי לישן במקום קודש כאשר בהלכה מובא ההפך (אגב אפילו במקדש עצמו מובא שהכהנים היו ישנים למרות החשש שיגיעו לידי קרי כמבואר בתחילת מסכת תמיד וכן במסכת מידות) כנראה לא הבין כראוי שהשם שוכן בקרבו ממש , וכפי שניסיתי לרמז למה מהפסוק "היש השם בקרבנו אם אין" (מצטט כרגע מהזכרון יתכן שלא מדויק)
וכשהיינו מחוץ לארץ ישראל (שכידוע נמשלה למצוות סוכה גם ע"י הגר"א ז"ל וגם ע"י גדולי החסידות)אולי היה מקום מסוים לסבור כך (אמנם צ"ע בדבר אבל כלימוד זכות זה ודאי ראוי להאמר) היום לענ"ד זה לא שייך.
ואדרבה עדין אשמח לברר את הענין ולהבין אחרת.
נ.ב. ירוחם לשאלתך בנוגע למצטער שפטור דוקא ממצות סוכה נראה לי פשוט לפרש שהיות ואין שכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה (וממילא יובן למה דוקא בחג סוכות נצטווינו באופן מיוחד על השמחה) פשוט שהמצטער פטור ממצוה זו, שללא שמחה היא בטילה מעיקרה, שממילא הסוכה הופכת לגל של עצים וענפים במקום להיות מה שהיא אמורה להיות מקום שכינה, ופשוט.
|
|
|
|
|
|
