לא ישנים בסוכה ???

נישטאיך
וזו קשה מכולם.

מפתיחת המשנה (סוכה פ"ב משנה א) בה מופיע סיפור עבדו של ר"ע ניתן להבין שהם ידעו ממקיפים דבינה, שאל"כ למה ישן ר"י תחת המטה?

אולי הוא השתמש במטה כשכפ"צ למקרה שהם יפציצו אותו.

בדף 14 באשכול זה כתבתי:

"השאלה היא פשוטה, האם היית מקבל הסברים כמו פחד ממקיפים דבינה, ההתקשרות, והסברים הדומים להם, אילו היו נאמרים ע"י הנחמנים שאצלם ההתקשרות לצדיק קדומה מאוד ועיקרית באמונתם, וכפי שהבנתי מקריאה בליקוטי מוהר"ן, ואם אינך מוכן לקבלם כשהם נאמרים ע"י אחרים הרי שההסברים אינם הגיוניים אלא רגשיים. (במציאות או כמשחק)".

היום קבלתי בדוא"ל את העלון "מגדול" על פרשת "שופטים"- פרשת השבוע, ומה אני מוצא במכתב המצורף? 

"מובא בהקדמתו של הרב שילת לספרו על ר' גדליה זצ"ל, שכשבא (לראשונה) להתייעץ אתו על שאלה הלכתית, והציג את השיטות והמקורות השונים בעניין אמר לו "אל תדבר על שמות, תדבר על עניינים". 

ידוע הוידוי של רב נסים גאון את אשר החמרת הקלתי ואשר הקלת החמרתי, ומה שמבארים שכשמחמירים היכן שלא צרכים להחמיר, מקילים במקום שלא צרכים להקל, אחדמהדוגמאות שיכולות להיות לדבר זה זה ההנהגה להחמיר בשתיה מחוץ לסוכהולהקל בשינה, הנהגה המעוררת גיחוך, ולולי שהינו צרכים לבכות על דבר שכזה, היה זה מצחיק, להחמיר בשתיה מחוץ לסוכה, שאין דעה בעולם שחיבים לשתות בסוכה, ומבואר בר"ן שאףת"ח אינו חייב להחמיר על עצמו, ובזה מחמירים, [ודרך אגב ידוע דברי הגרש"ז אויערבך זצ"ל שבהתחלה הקפיד לא לשתות מחוץ לסוכה, עד שאמר שבמקום שבגלל זה מצטער ולא ישתה בכלל, עדיף שישתה ולא יצטער בחול המועד שיש מצות שמחה, דברים הגיונים ופשוטים כל כך.]ומאידך בשינה בסוכה מקלים.

לנחמדניק

."ומאידך בשינה בסוכה מקלים"

כך כתבת.

אילו היית קורא את הנאמר באשכול היית מבין שלא מדובר בקולא אלא בחומרה.

היכן נאמר או הוסבר באשכול  שלא מדובר בקולא אלא בחומרה?

לצענרענע,כל עוד חושבים שמדובר בקולא,הבעיה היא כמו שכתבתי אבל אלה שחושבים שלא לישון בסוכה זה חומרא,הבעיה שלהם הרבה יותר גדולה מהבעיה שהזכרתי,רק יתכן שמצד אחד הבעיה שלהם פחותה כיון שממש מדובר בשטות שאין כמוה, ושוטה פטור מכל המצוות.
תסלחי לי על התגובה החריפה,שאין מדרכי להגיב כן,אבל אני מרגיש ממש שמדובר כאן בסוג סברות שעם סוג סברות כאלו ניתן לעקור את כל התורה כולה,ולכן צרכים להתיחס בכל התקיפות לסברות כאלו.
את יודעת נראה לי שבדורנו יש לפטור, סליחה, לא לפטור, לאסור, להתפלל, בדורנו האנשים מלאים מחשבות זרות, הכיצד ניתן להתפלל בכזו צורה, ובכלל אנשים בדרגה כמו שלנו יעיזו ככה להתקרב אל המלך לדבר עם הקב"ה, יש לאסור להתפלל.
כמו כן יש לאסור על לימוד תורה בזמננו, התורה כולה שמותיו של הקב"ה, הכיצד יעלה על הדעת שאנשים בדרגה פחותה כמונו יעיזו לומר את שמותיו של הקב"ה אסור ללמוד בדורנו,כמו כן יש לאסור על הנחת תפילין, איך אפשר להניח תפילין קדושים בקדושה נוראה [מבחינה הלכתית תפילין קדושים יותר מסוכה]על ראש מגושם כמו שלנו, וכן אפשר על אותו הדרך לאסור את כל התורה כולה לקיים בזמן הזה,ולכן סבורני שסוג סברות כאלו הן נכנסות בגדר של "עקירת התורה" ועל עקירת התורה צרכים להלחם.

נחמדיק
דווקא בתפילה אתה צודק שמעיקרא דדינא יתכן ואנחנו פטורים הואיל ואנחנו לא מכוונים. תוס' (כמדומני) חדשו שאנחנו מתפללים כי אחרת לעולם לא נתפלל.