לא ישנים בסוכה ???

באבא,

אתה צוחק עלי???

איזה חכמה את, כאילו דא ?

מדהים עד כמה השנאה מקלקלת השורה.

מנהג פשוט היה מאז ומעולם בקרב המון העם האשכנזים רובם ככולם לא לישן בסוכה כמפורש ברמ"א. אשר לאורו נלך עד ביאת גוא"צ - ובני ישראל יוצאים ביד רמה!

בא אדמו"ר גאון ומקובל והוסיף על טעם צער הגוף גם צער רוחני עפ"י קבלה וצער מוסרי עפ"י דרכי החסידות. כשם שנהוג אצל תלמידי הבעש"ט להסביר כל עניין גם עפ"י רזין דתורה ובעומק מוסרי.

ועל זה יצא הקצף??!! אתמהה!!

אין זה כי תואנה מבקשים שונאי החסידות כמאז ומקדם באומרם "מבטל עיקר מן התורה" או "הדת הדומה ליהדות" עפ"ל, הרי גם הרמ"א קבע שמנהג ראוי ומקובל הוא שלא לישן בסוכה, א"כ גם בו מלעיבים, ה' ירחם עליהם ועל נשמותיהם.

ובכלל כל בר בי רב יודע על עשרות מצוות שמטעם חלישות הדורות או סיבה אחרת השתנתה הפסיקה לגביהם במשך הזמן האם אשר לכן נאמר שפוסקי הדורות הם "הדת הקרובה ליהדות" עפ"ל!

די אם נזכיר
1. דברים שבעל פה אי אתה רשאי בכתב- בוטל
2. טבילת עזרא - ביטלוה
3. חיוב תפילין כל היום - בוטל
4. מים אחרונים (החמורים מראשונים) לנשים - בוטל
5. נשיאת יתר על אשה אחת (כדי שלא יכשל) - בוטל

ועוד ועוד רבו הפסקים בשו"ע ונו"כ למעשה נגד משמעות הש"ס להלכה, ורק אלו חולפים כרגע ברעיוני. וכבר הובא בתלמוד ירושלמי כי מנהג שובר דין.

ומה להם למתנגדים המקילים במצוות כי נזעקו כשאדמו"ר מסביר (להעמקת הבנת מנהג האשכנזים, וכדי לחנך צעירי הצאן שאין מבטלין מצוה גם כשמותר בגלל קושי הגוף בלבד) ומוסיף דבר שגם אמיתי לכל הדעות, שהמוחין בדורנו אינם כבימי קדם ואינם נשמרים בקדושתם בעת השינה כאצל אבות אבותינו, מה רע בהסבר זה הרי מטעם דומה הסרנו פאר התפילין שאנו מחוייבים בו בכל רגע מן היום מעל ראשינו, ובימינו רק בזמן תפילה עטרה על ראשינו, הגם זו עקירת דבר מן התורה? וכי ביטל מאן דהו מצות תפילין או סוכה?

דא"ג, מפורסם שאותו אדמו"ר ה"ה רשכבה"ג הרבי מלובביץ' זצ"ל, למעשה לא ישן גם חוץ לסוכה! אלא משך שמונה ימים אלה נהג לנמנם פחות משיעור שינה מפעם לפעם, ולעיתים אף נכנס לסוכתו לשם זה.
והוא הוא אשר כשעה אחר התקף לב מסיבי בליל שמיני עצרת בשנת תשל"ח צעד בשארית כוחותיו במסירות נפש כמשמעה, לסוכה, וניכר בו שהיה כמעולף כמעט, לבן כסיד ועיניו מרחפות, כי ציוו עליו הרופאים לשתות ולא רצה לקדש חלילה (בש"ע!) חוץ לסוכה!!

ומדי הזכרי בהטפלות אליו שומע אני זעקת הנביא והיו מלעיבים במלאכי אלוקים גורו לכם!!!




תוקן על ידי - jebo - 23/11/2005 3:19:12

הרמ"א לא כתב "שמנהג ראוי ומקובל הוא שלא לישן בסוכה" אלא ש"נשתרבב המנהג להקל", וגם שו"ע אדה"ז כתב שיש ללמד זכות על מה שנהגו העולם להקל בשינה.

הבעיה היא לא בכך שנוהגים להקל, אלא בכך שהופכים את ההקלה לאידיאל שיש למסור עליו את הנפש, וזה ההבדל בין עניין השינה בסוכה לבין שאר העניינים שציינת.

ומה שכתבת: "מפורסם שאותו אדמו"ר ה"ה רשכבה"ג הרבי מלובביץ' זצ"ל, למעשה לא ישן גם חוץ לסוכה! אלא משך שמונה ימים אלה נהג לנמנם פחות משיעור שינה מפעם לפעם, ולעיתים אף נכנס לסוכתו לשם זה" - יפה מאד, אם כך הביקורת מופנית לא כלפי הרממ"מ זצ"ל אלא כלפי חסידיו, שמחקים אותו בעניין זה להקל ולא להחמיר, וישנים "במסירות נפש" בבתיהם.

תוקן על ידי - אראלסגל - 23/11/2005 8:46:11

המנהג באשכנז השתרבב להקל מחמת מזג האויר שם.
כאן בארץ בדרך כלל נעים לישון בסוכה, אז מה הקשר?
מאותה סבה אנחנו מדליקים נר חנוכה בחוץ או על החלון (וגם בזה יש שנשארו תחת שלטון האומות)

בקשר לנושא - הערה מאוד צדדית.

שמעתי ממישהו שלמרות שחסידי בעלז נוהגים שלא לישון בסוכה, בתקופה שהם היו בשותפות בדגל התורה בלוחות שלהם שונה העניין באותן שנים ולא נכתב שלא ישנים בסוכה.

האמנם המידע הזה נכון?

1. אם הרמ"א הזכיר את המנהג ולא פסלו, הרי כוונתו בהזכירו מנהג זה היא כדי לציין שהוא אכן גם מנהג זה ראוי ומקובל!!
(ולא כתבתי שהוא מתנסח בלשון "ראוי ומקובל")

2. כלל לנו בידינו "אל תשנו ממנהג אבותיכם" וראה חריפות לשון שו"ת הרשב"א בזה, גם כשסר ובטל לגמרי הטעם למנהג.
(למשל יו"ט שני של גלויות שבטל הטעם בימינו, שבגלל מנהג זה מבטלים אנו הנחת תפילין מדאורייתא)

3. בא האדמו"ר והוסיף חיזוק הלכתי (חידוש גאוני של מצטער בפעולה ולא מחמת צער הגוף שגם דינו כמצטער עפ"י עשרות ראיות) בנוסף למסורת כדי שגם לפי הדין לא תהי'ה סתירה לנהוג אצל רבבות אלפי ישראל יראים ושלמים, אף שדיינו כי מנהג שובר דין! (ראה גבי טבילה במקוה בשבת, ובשו"ת מנחת אלעזר מבואר באריכות)

4. רבים הם מנהגי בני אשכנז שמקורם במזג האוויר הקר שבאירופה שחלילה גם כיום לא יזוזו ממנו כמלא נימא גם בארצות החמות ולמשל אפילו בערי הנגב לא יוותרו ח"ו על השטריימל, כי יודעים הם שמעבר לטעם הגלוי הפרקטי-הלכתי הי'ה לאבותיהם הקדושים גם תמיד טעם פנימי-קבלי כדברי הדברי חיים על הצמח צדק "מדהים הרעיון איך כל פסקיו גם מכוונים עפ"י קבלה". (דא"ג, הסבר חבישת השטריימל עד"מ -כי עליית העולמות בשבת מעולם יצירה לבריאה, היינו מצומח אל החי ולכן תלמידי הבעש"ט הקפידו על לבושים מן החי באופן דמינכר, משי ופרווה בשבת).

5. יסוד ביהדות "לכי לך בעקבי הצאן" ו"אל תטוש תורת אימך" וההולך בדרך סלולה זו מוחזק שגם בני בניו יהיו שומרי תומ"צ בהידור.
ולסיום, איש על מחנהו ואיש על דגלו - עצתי שלא נפשפש כל אחד במנהגי העדה האחרת כדי ללעוג ולזלזל, גם לצנינים בעיני הלועגים ל"עיוותי" הבריסקער והחזון איש'ניקעס, והממלאים פיהם שחוק מהם באמרם ראו עד כמה עיקמו התורה ואגב חורפא משבשתא, אלא נכבדם ונאהבם כי שומרים מנהג רבותיהם ומקיימים מאמר הגמ' "מהדר אתלת" שנכנס לקולא וספק אך ורק כדי להיות נאמן לדעת רבו ובכך למעשה מהדר בעיקר גדול יותר של "לא תסור" שהוא מפורש באורייתא.

תוקן על ידי - jebo - 23/11/2005 12:09:35