|
|
| נשלח ב-23/11/2005 21:37 |
 |
| |
ז'בו, אראל בסך הכל אמר שמה ששמר על עם ישראל כעם אלה המצוות המעשיות ולא דעות אמונות והשקפות..
על זה שלחת אותו לפסיכאטר?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2005 06:01 |
|
| |
ריב: תודה,
jebo: הבאתי את הקישור, לא משום דבריו של ברגר, אלא משום דבריו של המחבר - יואב שורק - שציטטתי בפירוש. וציטטתי אותם דווקא כסיוע לדבריך האחרונים על חשיבות האחוה בין הזרמים השונים.
בברכת "הפוסל - במומו פוסל"...
תוקן על ידי - אראלסגל - 24/11/2005 6:01:38
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2005 10:29 |
|
| |
עימך הסליחה
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2008 13:19 |
|
| |
העתקה מאשכול שו"ת חב"ד
חרפת_אדם:
להלבן,
נתעוררתי בקושיה עצומה על דברי הרבי הנודעים בעניין מצטער שאינו מצטער לגבי שינה בסוכה וכך היא קושייתי:
מבואר בגמרא ובהלכה שאין פטור מצטער אלא בצער שישנו אך בסוכה ולא בבית, ואילו כאן הלא אף בבית מצטער הוא שאינו מרגיש המקיפין,
שמא תאמר שאינו חש בכך אלא בהיותו בסוכה ואינו מרגיש א"כ מה שייך זה לשינה דווקא הלא יש לנו לפוטרו אף מאכילה שמצטער הוא בה על שאינו מרגיש במקיפין.
*****
הלבן:
א) כבר נתבאר כאן כו"כ פעמים, שכן נפסק בשו"ע, שנוהגים שלא לישון בסוכה, מה שרק לא תהי' הסיבה לזה.
ב) כבר נתבאר כאן כו"כ פעמים, שהביאור ע"פ קבלה הוא לבאר הטעם שאיננו מדייקים בזה יותר ממנהג העולם שמבואר בשו"ע.
ג) הצער הוא מזה שיושנים במקיף הסוכה ואין מרגישים אותו. והוא מעין איסור השינה במקום קדוש, שמאירים בו מקיפים דבינה.
*****
חרפת_אדם:
לא הבינותי תשובתו כלל ועיקר!
שאלתי היתה מדוע טעם זה דמצטער אינו תקף ביחס לעצם השהייה בסוכה שמצטער הוא על שאינו חש במקיפין באותה שעה ואין כלל טעם לחלק בין אכילה לשינה.
וכמובן שזה שהמנהג היה דוקא בשינה ולא באכילה אינו מצדיק נתינת טעם שאינו מיוחד לשינה דווקא.
נ.ב. סבי שהיה מזקני חשובי חב"ד בירושלים הקפיד מאד על שינה בסוכה כך שאין זה מנהג חב"ד המקורי.
*****
הלבן:
א. כבר כתבתי שעיקר הצער הוא משינה במקום קדוש שמאירים בו המקיפים.
ב. כבר כתבתי שעיקר הנוהג שלא לישון בסוכה התחיל במדינות הקרות. אמנם בשו"ע כתוב בלשון סתמי: ועכשיו נהגו העולם להקל בשינה שאין ישינים בסוכה רק המדקדקים במצות.
וההסבר ע"פ קבלה הוא, כדי לבאר מדוע איננו מדקדקים בזה כהמהדקדקים במצות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2008 14:01 |
|
| |
הלבן
וכאן בארץ הקודש שרובם מדקדקים לישון בסוכה, מה תאמר?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2008 16:29 |
|
| |
זה עוד כלום, הלבן שומט את הקרקע מתחת רגליו של הב"ת -בתשובה על השאלה- על ברכת- ליישב בסוכה!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2008 18:47 |
|
| |
אנא תבאר נא לפני מ"ש ברמ"א (תרלט, ב):
ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות י"א משום צינה דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פ' הישן) ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהוא דרך כל השנה ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2008 03:10 |
|
| |
הודעה של קלאזיו
טענה עקרונית נגד החסידות
שאלה: מי שנהגו אבותיו כאנשי חב"ד שמחמירים שלא לשתות מים מחוץ לסוכה, האם מועלת לו התרה לשנות ממנהג אבותיו או שמא אסור מטעם לא תיטוש. תשובה: מותר לשנות ולהקל ככל ישראל, ואפילו התרה אין צריך. והטעם, שכל הדין שיכול אדם לאסור על זרעו (יו"ד סי' רי"ד) או שמועלת קבלת אנשי העיר מטעם דברים שנהגו אי אתה רשאי להתירם בפניהם, אינו אלא בדבר שיש בו נידנוד איסור. אבל דבר המותר לגמרי מן הדין אלא שיש בו צד חסידות, א"א לאדם אלא להתחסד בו בעצמו ולא להחמיר על אחרים, וכ"ש שאין שייך לאסור על זרעו. וידוע המעשה מר' וועלוולי בריסקער מה שהשיב למי שראהו שותה תה חוץ לסוכה. והאמת, שכל מושג החסידות כתנועה להמונים, הוא מופרך מעיקרו. חסידות משמעה לפנים משורת הדין, והיינו דבר שמקבל אדם על עצמו מתוך טהרת הלב ושאיפה לקרבת ה', אבל כשמנהיגים אותה להמון כמצוות אנשים מלומדה, היא מאבדת את כל משמעותה, ואינו אלא מנהג שוטים. לדוגמא, אב חב"דצקער יגער בבנו הקטן שיראהו שותה מים חוץ לסוכה. והרי במשנה מבואר שגדולי התנאים אכלו עראי חוץ לסוכה וכך נפסק להלכה - וכי יעלה על הדעת שילד קטן יהיה חסיד יותר מגדולי התנאים? ומעלת רבן גמליאל שאמר העלום לסוכה, מפני טהרת ליבו ומדרגתו והרגשתו, זוהי חסידות, אבל אלו החב"דצקערס שעשאוה להלכה קבועה להמון ולילדים, הרי איבדו כל העניין. ומה כוח האב ע"פ דין לכוף בנו הקטן לזה?! השי"ת יצילנו.
תוקן על ידי קעלעמר ב- 20/10/2008 3:08:28
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2009 01:56 |
|
| |
ידידי, שאלת הסוכה אינה השאלה כלל. השאלה היא איך פוסקים הלכה? האם לפי קבלה ו/או תחושות בטן ? או באופן שכלי וברור . האם מצטער יכול להיווצר על פי גדר סובייקטיבי שמבוסס על הכרה "רוחנית" (שמנוגדת לדרך פסיקת ההלכה !!!) או שמצטער זה גדר מעשי שקובע מהותית את ההלכה? לא אכחיש שלי התשובה די ברורה,רק אומר שהרבי מחב"ד ז"ל אכן צדק שיש להיזהר ממחלוקות אלא ש: 1.בכך שהוא מגדיר רבים כ"שליחי הס"מ" נראה שגם הזהירות שלו ממחלוקות נעצרת איפהשהוא ... 2. בכל שהוא מתעלם מהשאלות הנוקבות הנוגעות ליסודות התורה ניכר בבירור חסרון בהנהגת .התורה שלו וכאן אעצור לעת עתה , גם כי רק נער אנוכי ואיני רוצה לעורר מדנים סתם , גם כי אכן צריך להיזהר ממחלוקות (ובפרט שיש לחשוש שמא אחדים מתלמידי הרבי אלמים ועלולים לאבד עולמם כשיעדיפו את כבוד רבם על כבוד שמים וכבוד התורה חלילה) . ובעיקר כי בסופו של דבר על אף שאינו מושלם ובודאי שרחק מאוד מלהיות מה שחסידיו תולים בו רח"ל, מדובר ביהודי יקר וצדיק (בודאי ממני הק') שעשה דברים חשובים ונצורים למען עם ישראל כפי הבנתו , ואף ודאי יש בו תורה (זה דבר שאינו פוסק אף לאחר המוות) וממילא אסור לבזותו או להימנע מלכבדו אפילו במעט, גם אם טעה במה. ואני כל שרציתי הוא לעורר מחדש על חובת לימוד התורה בעמקות וביסודות , וההכרח בכך גם ובעיקר היום אחרי שקשיי הגלות נחלשו במעט, ו"כלו כל הקיצין" ובלא שנבין את התורה עד עומקה, היאך נתקרב כלל לממש את מה שנדרש מאיתנו כיום עם התעורר עת בוא הגאולה השלימה בע"ה ? מהחותם בדמע .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2009 10:51 |
|
| |
איש ציפור
הנה כנשר יעלה וידאה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2009 23:42 |
|
| |
סח לי ר' יצחק ביננפלד את ששמע מר' שלום פויגל משמשו בקודש של רבי אהרן מבעלז זצ"ל על מעשה שהיה אחרי שהרבי עבר לתל אביב.
באחד מימי סוכות בהשכמה נכנס רבי אהרן זצ"ל לסוכה וראה שם אחד מההויז בחורים שנרדם על ספסל בסוכה. החל רבי אהרן משוטט אנה ואנה כולו נסער, ניגש אליו המשב"ק ר' שלום פויגל ושאל במה יוכל לעזור לרבי, ופני הרבי ממש להבים והוא אומר לו - לא יכל הבחור למצא מקום לישון? החייב הוא דוקא לישון בסוכה? ושוב ושוב ממשיך - דוקא פה? חסרים בתים בתל אביב? הבחור אינו חושש מהסכך?ואז הצביע על פינה בסוכה שלא היתה מסוככת אלא קורה היתה עליה ואמר לפחות יכל לישון תחת הקורה! ואז שאלו הגבאי אם להעיר את הבחור, וענה חס ושלום לגזול שנתו אך מלכתחילה למה נרדם בסוכה ? ממתי ישנים בסוכה? וכך לא פסק משך זמן.
הדבר קרה פעם בודדת ולא נשנה. סתם עובדה מעניינת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2009 23:57 |
|
| |
עובדה מעניינת כפי שמעניינת העובדה שיש אדמורי"ם שלא מקפידים על זמן קריאת-שמע.
מה שבעיקר מעניין זה איך אנשים כאלו נחשבים לסמכות רוחנית.
תוקן על ידי סנשו_פנשה ב- 06/08/2009 23:53:56
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 00:04 |
|
| |
נו הסיפור באמת משכנע- לא ישנים בסוכה-
באם היו טיפה יותר עוסקים בלימוד, ולא בסברות לא מבוססות, -מהאמירה כי אין לישון בסוכה- מתבקשת מסכנה הלכתית- כי אין לברך על לישב בסוכה.-
אבל בשביל זה צריך לדעת הלכה, .
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 14:22 |
|
| |
סנשו סמכותינו הרוחנית,
טעית בפורום. כאן אמורים להביע ולהביא רעיונות, עובדות, ציטוטים ייחודיים מחקרים ודיונים שונים במגוון נושאים ביהדות שאמורים לעניין את הקוראים. בלי התלהמות ושנאה.
הלעבה במלאכי אלוקים קדושי עליון כרבי אהרן מבעלז, שפוסק דורו הרב מטשעבין אמר עליו כי הנהגה שלו היא מעשה רב מחייב, זאת עשה נא בפורום שכן.
לגופו של ענין, כלל ידוע בפוסקים כי מנהג מבטל דין (כן לגבי ביטול מצות עשה דתפילין ביו"ט שני בחו"ל, כן לגבי ביטול מצות עשה דברכת כהנים בחו"ל, ביטול דין חדש בתבואת נכרים בחו"ל להב"ח, או חדר"ג ליקח ב' נשים גם במקום ייבום ועוד). וכן מצינו במשך הדורות שינויים בנוהג ההלכתי על משקל עת לעשות לה' כגון רבינו הקדוש שכתב המשנה למרות איסור התורה שדברים שבע"פ אי אתה רשאי לכותבם. התפתחות הנוהג בהלכה הינה נושא רחב הקובע ברכה לעצמו, וניתן לקבץ מאות נושאים בהם אנו רואים שינויים יסודיים במרוצת הדורות.
בכל אופן באשר לשינה בסוכה, המנהג בקהילות האשכנזיות (מתועד מאז רבינו קלונימוס במאה ה12 וכן מקובל מהרוקח ותלמידי רבי יהודה החסיד) הוא שאין ישנים בסוכה. נקודה.
כבר דשו רבים בטעמים לכך, ביניהם הרמ"א שהעלה סברא מדיליה בתוך גדר מצטער. והמקובלים נתנו טעם עפ"י קבלה. הרבי מלובביץ בדרכו החריפה מתווך בין טעם המקובלים לבין דין מצטער. אך כללו של דבר כך נוהגים בני אשכנז בחו"ל עד עצם היום הזה (כך גם מקובל באלזס ובפרובנס למרות מזג אויר נעים בתקופה זו) ומעטים פורצי גדר.
באשר לנוהג האשכנזים באר"י, יש ויש, כי הרבה קיבלו עליהם שם פסקי הב"י כמרא דאתרא בכמה עניינים למרות שחולק עליו הרמ"א הסמכות האשכנזית.
נ.ב. בדרך אגב יש להעיר, כי דוקא במקרה זה המהומה על לא מאומה, שהרי שינה בסוכה אינה חלק מהמצוה החיובית של ישיבה בסוכה ולכן אין מברכים עליה. היא רק חלק מגדר דיורין שאין לקיים חוץ לסוכה, על דרך השלילה, לולא סיבה מקובלת. ונוהגין להקל בזה בכל העדות כי אינה עיקר מצוה.
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 07/08/2009 14:50:42
|
|
|
|
|
|
