|
|
| נשלח ב-7/8/2009 16:33 |
 |
| |
אמרי בינה
אולי תתן לנו גם חכמה ודעת, ותסביר אם כן- למה חז"ל קבעו ברכה על לישב בסוכה על כל ישיבה וארוחה,
ולא קבעו אותה ברכה- בפסח, על כל אכילה ואכילה של מצה? - הרי חיוב ברכה על אכילת מצה הוא רק בלילה הראשון?
בתורה הרי כתוב בסוכת תשבו שבעת ימים- ובפסח- מצות תאכלו שבעת ימים, מה ההבדל לשיטתך?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 18:19 |
|
| |
ירוחם,
בלי שום קשר ל"שיטתי" שאין לי כזו בכלל רק אמרתי פשט הפסק והנוהג באשכנז, ואף אם היתה אין בענין שינה בסוכה שום קשר לשאלתך...
אך לגוף שאלתך,
באשר למצה - על סמך דברי המכילתא בלימוד מהפסוקים הסותרים והמסקנה שם "לעשות ראשון חובה ושאר ימים רשות" וכן עפ"י דברי הגמרא בפסחים ק"כ קבעו רוב הפוסקים שאין כלל מצוה לאכול מצה חוץ מכזית בלילה ראשון ולא באה התורה אלא ללמדנו להמנע מחמץ כל שבעה, כידוע הסבר העיטור והמהרי"ל בזה באריכות. לכן אין לברך בשאר ימים כי אין בזה מצוות עשה כלל רק לאו דחמץ וכן הכריעו להלכה הרמב"ם והשו"ע. (משא"כ בשיטת הרא"ש עפ"י תשובות הגאונים והגר"א שיש בזה מצוה כל שבעה, עליהם בהחלט יש מקום להקשות וישנו בזה תירוץ הרז"ה אך הוא דוחק, עיי"ש בסוף פסחים)
משא"כ בענין אכילה בסוכה, לכו"ע אמנם היא רשות כל שבעה חוץ מלילה ראשון שהיא חובה, אך כל פעם שאוכל במשך שבעה ימים מקיים מצוה. (כי אין שם את מיעוט הפסוקים דהמכילתא) ולכן אכן חייב לברך, כעל שאר מצוות שהם רשות.
עניין השינה כלל לא שייך לברכה, מצד שאין בה מצוה בעלת פעולה חיובית בשיעור מסויים שבידינו לעשותה, אלא רק תנאי בדיורין הימנעות שינה מחוץ לסוכה כשאפשר. אכן כדברי המהרי"ל והרשב"ץ הנ"ל.
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 07/08/2009 18:22:35
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 18:39 |
|
| |
אמרי בינה
עדיין לא הבנתי מה ההבדל- למה שלא יברך על המצה כרשות כשם שמברך על הסוכה שהיא כאמור רשות?
השאלה היא של הב"ח- והוא עונה, אין כל חובה לאכול מצה בשבעת הימים- ויהודי באמת יכול להתקיים יפה מאד גם בלי לאכול מצה כל השבוע,- ולכן חז"ל לא חיבו בברכה במקום שאפשר בלי לקיים המצוה.
אבל בסוכה- אמנם אדם יכול לאכול דברים שלא חייבים בסוכה כל השבוע, ולכן לכאורה גם זה יהיה בלי חיוב כמו מצה?
אלא כותב הב"ח הרי עיקר המצווה של לישב בסוכה- היא השינה בסוכה- כלומר כשישנים חייבים לישון בסוכה
והרי הדבר ידוע שאין אדם יכול לחיות בלי שינה -שלשה ימים- מכאן שאין כל אפשרות קמו במצה לא לקיים את המצווה.
ואם תרצה להגיד כחסיד, שאפשר לא לישון שבוע?! ההלכה היא הנשבע- שלא אישן שלשה ימים- מלקין אותו וישן מיד.
אגב נחרצותך על אי השינה בסוכה- רצוי שתעיין בש"ע-במשנה ברורה ובכלל בהלכה
שבת שלום
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 20:02 |
|
| |
ירוחם,
מדוע עדיין לא הבנת? אנסה להסביר שוב במילים פשוטות יותר.
אכילה בסוכה כל שבעה היא אכן מצוה אם כי רשות. - לכן מברכין
אכילת מצה כל שבעה אינה מצוה כלל גם לא מצוה שהיא רשות. כן מפורש באו"ז, מהרי"ל, רמב"ם והשו"ע (רק הרא"ש והגר"א חולקין). - לכן אין מברכין.
השאלה אינה של הב"ח כבר קדמוהו ראשונים שדנו בזה. ותירצו כנ"ל כפי שציטטתי לעייל.
אמנם ידוע גם תירוץ הב"ח והוא נחמד אך לאור הנ"ל מיותר. (דרך אגב - הב"ח וחתנו הט"ז לא ישנו בסוכה, אנו מצאצאיהם וכך מקובל במשפחה).
דא"ג ידוע גם לכל בר בי רב דחד יומא שיש חומר בשינה לגבי אכילה בסוכה בענין ארעי. אך עם זאת כנ"ל השינה אינה מצוה חיובית שיש לאדם שליטה עליה.
ולחידודא בלבד, (כי אין צורך לטעון שלא ישנים כלל, כנ"ל) בדבר מ"ש ע"ד אי יכולת להמנע משינה יתר על ג' ימים, אכן כן נפסק הדין בכמה עניינים - אולם במנמנם פחות משישים נשימות שאני ואפשר גם אפשר ועם זאת אינו נקרא אפילו שינת ארעי בפחות משינת הסוס להתחייב בסוכה. ואכן משנה מפורשת היא "לא טעמנו טעם שינה" רק מנמני אכתפי אהדדי כל ימי שמחת בית השואבה במקדש, היינו תנאים קדושים כל ימי הסוכות לא ישנו בסוכה!
דא"ג, בלי קשר לענין זה. הזכרת את המשנה ברורה כמקור הלכה, אכן המשנה ברורה אמנם חיבור הלכה חשוב. ואחר מלחה"ע הדפיסו דוקא אותו מתקציב הדז'וינט שניתן לר"א קוטלר מטעם הידוע לו, ולא שו"ע ב"י או שו"ע הרב, למרות בקשת יהודי פולין ואונגארין, וכך זכה המשנ"ב לתפוצה עצומה בשנות ה50 וה60 על חשבון השאר ומאז הושרש בחוגים רחבים. עם זאת אצלינו יוצאי גלילות פולין למדו ופסקו משו"ע ב"י ונושאי כליו ולפי הכרעת שו"ע הרב גם בשנים שאבותינו נאלצו ללמוד בספרים ישנים ומרפטים, דבר שלא ישכחו לעולם.... לפועל, אין אנו נוהגין לפי פסקי המשנ"ב או הכה"ח, או החיי"א או ערוך השולחן. וכמובן כבודם במקומם מונח.
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 07/08/2009 20:18:11
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2009 23:40 |
|
| |
אמרי בינה, לקרוא פורץ גדר למי שישן בסוכה זה מגוחך, גם הרמ"א מתאמץ ללמד זכות על הנוהג לא לישון בסוכה אך לא אומר שום דבר כנגד מי שישן בסוכה, תמיד היו מי שהחמירו על עצמם לישון בסוכה גם אחר טעמי הרמ"א.
ברור שמי שלא ישן בסוכה יש לו על מי לסמוך מה שלא מתקבל על הדעת זה להפוך את זה ללכתחילה ומכל מיני טעמים "קבליים" לומר למה לא ראוי לישון בסוכה כנגד הלכה מפורשת במשנה, בגמרא, בראשונים ובאחרונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 00:33 |
|
| |
אמרי בינה
המשנה באבות אומרת- לא עם הארץ חסיד ולא בור ירא חטא- את המשנה בסוטה אתה מכיר ודאי.
הט"ז הב"ח ואחרים כמו רבני לובביץ בעלז ואחרים לא ישנו בסוכה! הם נהגו לפי ההלכה, באמת להם היה אסור לישון בסוכה.
באזור מגוריהם הטמפטורה צנחה בימי הסוכות מתחת לאפס, והשינה בסוכה הית צער גדול הגובל בסכנת נפשות ממש,
אבל היו הרבה חסידים שוטים, שאמרו מוטב לנו להקרא שוטה ולקיים מצוות שינה בסוכה, רבים חטפו דלקת ראות- בזמן ההוא זה היה במוות ודאי, לכן גזרו בגזירת -פורץ גדר-כי אסור לישון בסוכה, זו השפה היחידה שחסידים שוטים מבינים.
עם הזמן נשכח כרגיל במחוזותנו, הטעם לאיסור והמציאו כל מיני טעמים קבליים וכד' אשר אין להם כל שחר, מסיבה של מנהג שובר דין-
לא המנהג שובר את הדין- אנשים חסרי הבנה שוברים את הדין, אמונה בכל מיני מנהגים ומצוות שנתו לשעתם- הפכו לעיקר.
כל מי שפוסק היום שאסור לישון בסוכה- בא"י הוא פורץ גדר וחצוף- אתה לא רוצה לישון אל תישן זכותך. אבל לכנות את מקיימי הלכה כפורצי גדר?? לסיום אומר לך רוב רובו של עם ישראל לא מכיר ולא פתח מימיו את שולחן ערוך הרב, אבל רוב רובו של עם ישראל מכיר את המשנה ברורה, ולרוב שומרי המצוות נמצא הספר בביתם, למרות שהם אולי פוסקים כ"קיצור"- או מטה אפריים, או חיי אדם
בכמה בתי כנסת- לא של חבד- נתקלת בשולחן ערוך הרב??? קצת ענוה וצניעות לא יזיקו לך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 01:34 |
|
| |
סנשו וירוחם,
כמובן שלא התכוונתי ל"פורץ גדר" במובן ההלכתי. אלא במובן המעשי. למשל, בניו יורק רבתי דרים כחצי מליון שומרי תומ"צ. אין מתוכם אפילו לא 5% שישנים בסוכה. וכן בקהילות אירופה. ובלי שום קשר למזג האויר, הרבה פעמים מזג האויר אביבי ומאד נעים באזורינו אך לא עולה על דעת 95% (לכל הפחות) מהחרדים בארצות חו"ל לישן בסוכה בימים היפים.
אמנם הרמ"א מבאר הענין בהקשר לדין מצטער מטעם צינה, אך הנוהג קדם לביאור הרמ"א בהרבה וגם מלשונו ברור שאינו קובע מעכשיו דין מטעם צינה, אלא מחפש ביאור למנהג קיים מכבר.
כמובן שאפשר ונכון למצא עוד הסברים, לנוהג זה של בני אשכנז בחו"ל בכל מושבותיהם החמים והקרים. וישנו כידוע עוד טעם נפוץ בפוסקים - והוא מטעם צניעות, שכן ראוי לישן בסוכה איש וביתו מפני שמחת החג. והסבירו שלכן במשנה מפורש רק "אוכל, שותה ומטייל בסוכה" ולא נזכר בהדיא "ישן" ורק במשתמע ילפינן למרות שיש בו יתר חומרא כי זה רק להלכה אך לא למעשה.
בכל אופן, כך דרכם בעלי תריסין בהלכה ובקבלה למצא הסברים למנהג שנתפשט אף שהוא לכאורה נגד הדין ביסודו ובודאי שהסבר עפ"י קבלה יפה וראוי הוא (דרך אגב, יש רשימה ארוכה של נושאים בהם הכריעו המקובלים נגד הפוסקים, והנוהגים לפי האריז"ל, כולל הגר"א, קיבלו הכרעתם, אולם זה נושא בפני עצמו ואכ"מ), אך רק מי שהשנאה מעוורת עיניו או מי שהוא תלמיד מורעל של אותו שונא, ימצא פסול בדברי הרבי מלובביץ זצ"ל ששילב ביאור בקבלה עם ביאורו של הרמ"א.
ירוחם, באשר לאמירתך על לימוד ופסיקה משו"ע הרב. דבריך פשוט אינם משקפים את המציאות. נותר לי רק להציע לכל צעיר שגדל בחוג מסויים להגיח מן השלולית שבה צמח, לצאת לתור בעולם לאורכו ורחבו על מנת להרחיב מעט אופקיו. די מתסכל להתווכח על עובדות ומציאות לכן עצתי לך - פוק חזי ותווכח במו עיניך.
לידיעתך איני חסיד לובביץ' (במערכת יודעים לאיזו חסידות אני משתייך). אולם ידוע לי מקרוב כי רוב מנין ורוב בנין תלמודי התורה והישיבות בעולם החסידי לומדים בסדר לימוד הלכה את שו"ע הרב. כי כך נהגו פעם בפולין בגליציא ובהונגריא. וכן נוהגים כיום בת"ת וישיבות סאטמר ואפילו הדפיסו שו"ע הרב בהוצאה מיוחדת שלהם, (רק שיהי' לך מושג באיזה סדר גודל מדובר - הקהילה בויליאמסבורג בחלקה השייך לרז"ל שליט"א בלבד מנתה כ80 אלף נפש כ"י בעת ברכת החמה השנה). כן נוהגים בחסידויות הגדולות בבורו פארק - באבאוו ו מונקאטש. (אמנם אדמו"רי בית סאטמר ובאבאוו הם נכדי בעל התניא אך לא זו הסיבה) ואכן כן גם נוהגים בחסידות גור - הגדולה בחסידויות בארה"ק. וכן נוהגים בבעלז ובצאנז ובכל החסידויות, כמובן מעיינים גם בשאר ספרי הלכה כולל משנה ברורה, אך מלמדים בחדרים ופוסקים לפי שו"ע הרב. זו העובדה. די לך לעיין בספרי הפוסקים החסידיים כה"דברי חיים" ה "אבני נזר" או ה"מנחת אלעזר" כדי להבין איזה מעמד מיוחד וחשיבות יש אצלם לפסקי שו"ע הרב מעבר לכל פוסק אחר. (באבני נזר תמצא ביטוי חריף לחולק על הרב בעל התניא ולשונו "מה יאמר זבוב קצוץ כנפיים לעומת הנשר הגדול בשמים" וחריף מכך התבטא גאן הגאונים הרגצובי כמובא בספר תולדותיו "לי די במשנה, ברמב"ם ובשו"ע הרב"). אמנם גם בחיבורי הפוסקים החסידיים בני דורינו כה"מנחת יצחק" תמצא שלא יסטה מהכרעת שו"ע הרב . אז לכתוב "...רוב רובו של עם ישראל לא מכיר ולא פתח את שו"ע הרב..." יכול רק מי שחונך שהוא הוא "רוב רובו" ... הנה לנו עוד הוכחה למצב מדאיג בחוגים ידועים...
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 09/08/2009 1:52:24
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 01:44 |
|
| |
אמרי בינה, כתבת: הסבר על פי קבלה הוא יפה וראוי.
אין ספק שהוא יפה וראוי, אבל איך הסבר על פי קבלה יכול לבטל את דין התורה? הקבלה יכולה להסביר, לא לשנות את ההלכה. לזה צריך רק הסבר על פי הלכה, כגון הסברו של הרמ"א, או הסברו של ירוחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 02:15 |
|
| |
לץ, אכן כדבריך. בדיוק מטעם שכתבת לכן הרבי מלובביץ בפילפולו מסביר את דברי בנו של בעל שו"ע הרב שהיו עפ"י קבלה, כי תקפים הם גם לפי ההלכה.
בנו של בעל התניא רבי דוב בער הסביר שהוא - ואביו בעל שו"ע הרב וחתנו בעל שו"ת צמח צדק ועוד מאות רבנים וגאונים מתלמידי אותם גדולי עולם שמפיהן אנו חיין - לא ישנו בסוכה מצד שאי אפשי לישן בדרגת "קיסטא דחיותא" תחת הסכך "מקיפין דבינה" דהיינו הסבר עפ"י קבלה.
בא הרבי מלובביץ האחרון וכמנהגו בתורותיו למצא בדרך גאונית לכל אמירה חסידית גם שילוב ומקור בהלכה, (כך למשל מסביר את דברי הבעש"ט "במקום שרצונו של אדם - שם נמצא" שמקורו בדין עירוב תחומין שמחשבתו משוי ליה מקום, וכהנה רבות בספריו) ומבאר דברי רבי דוב בער מלובביץ שיש להם גם יסוד בהלכה כי החש קדושת השכינה בבחינת "מקיפין דבינה" בודאי מצטער לישן בהם, בדומה ליעקב אבינו שקם נחרד משנתו מפני קדושת המקום. וממילא דין פטור מן הסוכה לו. ואז מוסיף בדרך הצחות - ומי שאינו מצטער כי לא חש הקדושה, על זאת גופא יש לו להצטער ואיך יירדם..
ועל דבריו אלה יצא קצף אלו שקינאו בו ושנאו אותו... הרי אדרבה לא עליו תלונותיהם, אלא על רבי דוב בער ואביו בעל התניא ועוד אלפי גאונים וצדיקים שנהגו כן, אך זאת כמובן לא יעיזו כי ימצאו עצמם מטופשים אם 200 שנה אף אחד מגדולי ליטא לא פצה פה איך פתאום יצפצפו הם.. ובכלל ברור שלא באמת עצם הנוהג או האמירה מפריעה להם, אלא חיפשו להתנכל לחסידים בכלל ולרבי מלובביץ בפרט בגלל גודל גאונותו וגדולת השפעתו... והרי אדרבה, הוא דוקא זה שמחפש לעגן הדברים בהלכה. אך למה לתת לעובדות לבלבל אותנו...בנתיים כבר כל ילד יודע כי תואנה הם ביקשו וחרה להם שבקרב החסידים ישנו כזה ענק רוח לכן נטפלו דוקא אליו....
וסופם מעיד תחילתם, גודל "אהבתם" לחסידים, לא נחו ולא שתקו עד שפילגו את הליטאים מחברות באגודת ישראל, שהיתה מעין כור מאחד, להיות נפרדים מן החסידים. קרעים בעם שגדולי הדורות הקודמים איחו ביגיעה עצומה באו הם ושיסעו ופילגו לגזרים בשנאתם.
כמאמר העולם "את שבנו זקנים וחכמים בדי עמל ויזע יכול שוטה אחד לסתור במחי יד".
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 09/08/2009 2:27:09
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 02:18 |
|
| |
וכעת אני מסתכל על השעון, ויש לי תירוץ חדש, לא ישנים בסוכה, משום שבכלל לא ישנים בלילה, רק ערים וכותבים הודעות בעצכח..
לגופם של דבריך, עם כל הכבוד לגאונות של הרבי, זה לא רציני, דין 'מצטער' של חז"ל לא נאמר על דברים כאלו, ובפרט התוספת שאף שהמון העם לא מרגישים כלום מכל זה, מ"מ הם מקושרים לרבותיהם ומצטערים בצערם. כי לפ"ז יהיה תלוי הלכה למעשה אם הרבי חי, שכן אם הוא חי עדיין מקושרים אליו ומצטערים, ואם לאו צריכים להתחיל לישון בסוכה.
וברצינות, אף אחד מהיהודים לא ידע מעולם שהוא מצטער מכל הענין הזה של מקיפים דבינה, עד שבא הרבי והסביר לו, למה לצער יהודים?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 02:34 |
|
| |
ידידי, אקיים בזה דברי החכם מכל אדם - אל תוכח לץ...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 02:34 |
|
| |
אין שום הבדל בין שינה לבין אכילה.
שניהם נלמדים מהמלה 'תשבו'-כעין תדורו.
ולכן צודק ירוחם שמי שלא ישן בסוכה וטוען שזו רק הימנעות וכדו', אין שום טעם שיברך על אכילה.
בעל שו"ע הרב כותב: א בסכות תשבו שבעת ימים ולמדו מפי השמועה תשבו כעין תדורו כלומר כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו ומצעותיו וכלי תשמישו מכאן אמרו חכמים כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע כיצד היה לו מצעות נאות וכלים נאים מעלן לסוכה
ועוד כותב: ד כיצד מצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה וישן ויטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה ואם הוא צריך לספר עם חבירו יספר עמו בסוכה כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו.
ועוד כותב: אבל אסור לישן אפילו שינת עראי חוץ לסוכה לפי שבשינה אין לחלק בין עראי לקבע שלפעמים שאינו מנמנם אלא מעט ודיו בכך לפיכך זו היא שינת קבע שלו שחייב ליכנס לסוכה בשבילה:
ועוד כותב: במקומות הקרים שיש צער לישן בסוכה מחמת הקור ואין לו כרים וכסתות כראוי אין צריך לישן בסוכה ואפילו יש לו כרים אלא שאי אפשר לו להכין להם מקום בסוכה לכל שבעת ימי החג בענין שיצטרך לטרוח להוציאן מהסוכה בשעת האכילה ולחזור ולהכניסן בעת השינה והיא טרחא יתירה ומצטער בטרחא זו בענין שאם היה לו טרחא כזו לישן בביתו לא היה ישן בביתו אינו צריך לישן בסוכה שכל המצטער בישיבת הסוכה פטור מישיבתה כמו שיתבאר בסי' תר"מ:
ט
ט ועכשיו נהגו העולם להקל בשינה שאין ישינים בסוכה רק המדקדקים במצות ויש שלמדו עליהם זכות למי שנשוי אשה שחייב לשמח את אשתו ברגל ונשים פטורות מן הסוכה א"כ אם אינו רוצה לפרוש מאשתו מקרי דבר מצוה וכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת כמו שיתבאר בסימן תר"מ ועל כן הוא פטור משינה בסוכה בלילה ואפילו אם אשתו אינה טהורה מכל מקום שייך שמחה כשבעלה מתייחד עמה בחדר אחד כמ"ש.
ומכל מקום טוב להחמיר שיהיה לו סוכה מיוחדת שיוכל לישן שם עם אשתו ויקיים שתי המצות
ועוד כותב: היה ישן בתוך הסוכה וירדו גשמים ונכנס לתוך הבית לגמור שינתו ועד שלא שכב פסקו הגשמים צריך לחזור לסוכה אבל אם כבר שכב בתוך הבית ואח"כ פסקו הגשמים אינו צריך לחזור לסוכה אלא ישן בביתו כל אותו הלילה ואפילו הקיץ משינתו קודם שעלה עמוד השחר אין מטריחין אותו לחזור לסוכה לגמור שם שינתו אלא מותר לו לגמור שינתו בביתו ואפילו כבר עלה עמוד השחר והוא עדיין ישן בתוך הבית אין צריכים להקיצו משינתו אלא מניחין אותו לישן עד שינער מאליו ואם הקיץ משינתו לאחר שעלה עמוד השחר ורוצה לחזור ולישן צריך לילך לתוך הסוכה ולישן שם כיון שכבר עלה עמוד השחר
מה שאני רואה מזה זה שלא רק רוב עם ישראל לא לומד את שועה"ר, אלא גם מהרב 'אמרי בינה' נשכח הסימן הזה.
ומויכוחים שהיו בעבר, ראיתי שגם רבנים פלוניים מחב"ד הכותבים פה בה"פ לא למדו את שועה"ר הנ"ל.
(אגב, בגור עפ"י האדמו"ר שליט"א, לימוד ההלכה העיקרי הוא מ"ב, ותמהני על כך שהעובדה הזו לא ידועה דיה.
ועוד אגב: כמה מקהילות החסידים בכלל ומקהילות חב"ד בפרט מקיימים את דברי שועה"ר הבא:
ויש חולקין על זה ואומרים שאפילו בתכשיטים שאסרו לצאת בהם לרשות הרבים משום גזרה שמא יביאם בידו אסור לצאת בהם אפילו בבית דהיינו שאסור להתקשט בהם כלל בשבת חוץ מכבול ופיאה נכרית לאשה גזירה שמא יצאו בהם לרשות הרבים ואין זו גזירה לגזירה שהדבר קרוב לודאי שכשירצה לצאת לרשות הרבים ישכח להסיר התכשיטין מעליו שהרי בחול אין דרך כלל לשלוף התכשיטין כשיוצא מביתו לרשות הרבים ואין צריך לומר שדבר שיש בו חיוב חטאת אם יצא בו לרשות הרבים שאסור להשים אותו עליו בבית ולכן אסור להשים איזה חפץ בתוך חיקו או בשאר מקומות שבבגדיו בשבת אפילו בתוך ביתו וכן לתלות מפתח או חפץ אחר בחגורתו או בשאר מקומות שבבגדיו בענין שאסור לצאת כן לרשות הרבים ואין היתר לטלטל שום חפץ בבית אלא בידו שבידו בודאי אין לחוש שמא ישכח ויוציאה לרשות הרבים שהרי רואה החפץ בידו משא"כ כשאינו בידו יש לחוש שמא ישכח שהחפץ אצלו כשיוצא לרשות הרבים ואפילו אם היה אצלו מבעוד יום צריך להסירו כשתחשך אם לא נזכר להסירו סמוך לחשיכה כמו שנתבאר בסי' רנ"ב (ואפילו בעיר המעורבת שאין בה מקום האסור עכשיו בטלטול אסור) ואפילו שיש אומרים שאין לנו רשות הרבים כלל אין להקל בדבר.
ויש להחמיר כסברא זו אם לא בעת הצורך שאז יש לסמוך על סברא הראשונה כמו שנתבאר בסי' ש"א.)
'אוכל ושותה ומטייל' לא נאמר במשנה אלא בברייתא.
במשנה נאמר 'הישן תחת המטה לא יצא יד"ח'. ועוד ברייתות ומימרות לרוב שמדברות על שינה בפועל ממ"ש בסוכה, כולל סיפורים אישיים על שינה בסוכה באופנים כאלה ואחרים.
ואיך יבוא ילוד אשה ויאמר שזה רק להלכה ולא למעשה?! רח"ל מהאי דעתא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 02:53 |
|
| |
מנהשורה,
העובדות הן כדלהן: דברי שו"ע הרב שהבאת ידועים לכל. כמו דברי שאר הפוסקים בנידון. אולם גם ידוע ומקובל שבעל מחבר שו"ע הרב הלא הוא בעל התניא הקפיד לא לישן בסוכה. עובדה. מטעם שהסביר בנו כמובא לעייל ועל זה הדיון.
בפשטות נהג כן כי אף שכתב בשו"ת שלו שבכל מחלוקת מקובלים ופוסקים הלוך אחר הפוסקים, כתב בסידור שלו להפך - להכריע למעשה כדעת המקובלים.
וכששאלו אחיו בעל שו"ת "שארית יהודה" על דבריו הסותרים, ענהו עפ"י נגלה אני פוסק כך ועפ"י נסתר אני מכריע כך. לפועל נהג ברוב העניינים עפ"י קבלת האר"י גם נגד הפוסקים.
ולא רק בענין סוכה אלא בכמה עניינים ידועים הוא והנוהים אחריו לא נהגו לפי מה שכתב בשו"ע שלו אלא לפי הכרעותיו בסידורו.
לידיעתך איש צעיר - מליוני ילודי אשה חרדים לדבר ה' המדקדקים בקלה כבחמורה מזה דורות רבים נוהגים למעשה לא ישן בסוכה גם במזג אויר נעים ביותר. נא להפנים עובדות.
נ.ב באשר לדבריך שמובאות עובדות ע"ד שינה בסוכה במשנה, הרי הדברים ידועים מכמה דוכתי במשנה ותוספתא. אולם אני ציטטתי את המפרשים המקשים מדוע בגמרא סוכות (כח) המביאה את הברייתא המגדירה את ה"תשבו כעין תדורו" נזכר רק "אוכל,שותה ומטייל" וע"ז תרוצים שונים, אחד מהם הוא כי משום ששינה אינה מצוה חיובית באף מקום בתורה כי אינה יכולה להיות כזו שהרי אינה בשליטתינו (כאכילה או שתיה) ולכן גם לא שייך ברכה עליה שמא תהיה לבטלה ושם מוסיף "ולכן הקילו בה למעשה". (דא"ג דוקא שו"ע הרב כן הזכיר ענין ברכה לגבי שינה, בישן בסוכת חברו ואכ"מ).
באשר לדין בהלכות שבת שהבאת, מטעם זה נהגו במקהלות חסידים לא לשים המטפחת בכיס בביתם בשבת אלא בפתח חלוקם באופן דמינכר שלא ישכחו ויצאו ונמצאים מטלטלים ברשות הרבים.
עוד נ.ב. איני יודע אם אתה רב העוסק בהוראה או יושב לעיתים בדין. אך מי שמתעסק בדברים אלו יודע שהרבה מאד דברים כתובים בספרים אך לפועל לפי מסורת הפסיקה אין אנו נוהגים כן. (וזאת בכל החוגים). ענין זה - הפערים בין המסורה בקרב מורי הוראה שמעבירים בשימוש לבין הנדפס בספרים שווה דיון בפני עצמו.
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 09/08/2009 3:23:19
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 03:22 |
|
| |
את התיאוריות על בעל שועה"ר אני מכיר היטב.
מה שבאתי לומר זה שבנושא המדובר דעת ספר שועה"ר כמו דעת המ"ב-כה"ח ושאר ספרים. ובדבריו הנפלאים תשובות לכמה טענות שנטענות ע"י דוברי חב"ד המובהקים פה בה"פ (והמוכרים היטב בשמותיהם ובתפקידיהם).
אתה באת לומר שהמשנה (וזו בעצם ברייתא) רומזת שענין השינה הוא לא למעשה. זה דבר הבל שלא יתכן וכאמור.
במה שעושים אנשים צריך להפריד בין הדבקים בעל כרחם:
באירופה לא ישנו בסוכה מטעם קור. וי"א מטעם איש ואשתו. וי"א מטעם טרחא נוראה של כרים וכסתות בצורה שלא היה ישן גם בביתו.
מה קורה בארה"ב, אינני יודע. ובכל אופן, היו בעם ישראל במשך הדורות מנהגי שטות שאסורים ע"פ התורה, ועליהם אמרו שמנהג הוא אותיות גהנם. אם אין שום טעם הלכתי, העומד בגדרי ההלכה, לפטור מצוות 'בסוכות תשבו', כי או אז אלה ש'נוהגים' שלא לישון בסוכה מצטרפים לאחיהם מבית ישראל מדורות מסוימים שנהגו בדברים אסורים וגדולי הדורות הפרישום והפרישונו מכך.
ועוד מצינו לחב"דניקים (עד הדור השביעי) שגרו בא"י שישנו בסוכה ככל שומרי התורה.
תוקן על ידי מנהשורה ב- 09/08/2009 3:26:43
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2009 03:26 |
|
| |
מיהו אותו מפרש?
נראה את דבריו ואח"כ נדבר.
ועד אז: הרמב"ם היומי ושועה"ר כותבים במפורש ששינה היא חלק ממצוות סוכה.
|
|
|
|
|
