| נשלח ב-17/10/2005 22:28 |
 |
| |
בןאיש, אבל אם חג האסיף וארבעת המינים הם בני שמונה ימים, למה ביום השמיני לא לוקחים את המינים?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2005 11:26 |
|
| |
ולקחתם לכם ביום הראשון וגו', מכאן שמדאורייתא לולב ניטל יום אחד, והוא היום הראשון של החג בן שמונת הימים.
במקדש שבעה נלמד ושמחתם לפני ה"א שבעת ימים, וצ"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2006 19:21 |
|
| |
שמעתי היום על זן הדסים חדש שנמכרים ממנו הדסים במחיר מאה שקלים לגבעול. מובן שהמהדרים השוטים ימהרו לבזבז את כספם בהדסים אלו, כשם שבזבזו על לולבי דרי ושאר שיגיונות אופנתיים.
שאלתי היא אם הידור יתר בארבעת המינים אינו פוגם במצווה. אתרוג החף מכל שמץ רושם לכך שגדל על עץ בפרדס, שום זכר לקוץ תועה או לעלה שהרוח הסיטה והשאיר צלקת, בעל צורה מושלמת מדי וכו', כזה שיש מי שמשלם עליו מאות דולרים, מה לו ול'פרי עץ הדר'?
מה לו ולשמחה, שהיא המרכיב המרכזי במצווה היפה של נטילת ארבעת המינים? אפשר לשמוח בחפץ יקר כל כך, כמו תכשיט? לא הנאה של התגנדרות, שמחה פשוטה, כמו שבקשה התורה?
הרי התורה אמרה קחו לכם את הצמחים הפשוטים ביותר, הזמינים ביותר (חוץ מאתרוג, אולי) ושמחו בהם שמחה ראשונית ופשוטה לפני ה' אלוהיכם. מה לזה ולתעשיית תכשיטי-המינים של היום? שוב, האם לא הידור יש כאן אלא להיפך?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2006 10:23 |
|
| |
יש אנשים שרוצים לקיים את המצוה בחפץ היפה ביותר שהם מצליחים למצוא. אני באמת לא מבין למה.
[אני גם לא מבין למה יש אנשים מסויימים שרוצים לקיים את מצוות "פרו ורבו" עם האישה היפה ביותר
שהם מצליחים למצוא. גם זה נראה לי הידור מיותר... אבל זה נושא לאשכול אחר]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2006 11:29 |
|
| |
רבן גמליאל לקח אתרוג באלף זוז.
ומאידך, הרמב"ם בטעמי המצוות כותב שטעם ארבעת המינים הוא בין היתר מפני שמינים אלו מצויים וקל להשיגם. כנראה שהוא לא היה בריסקער.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2006 11:00 |
|
| |
מעין השאלה שבהידור היתר בארבעת המינים ששאלתי למעלה יש לשאול על מצוות סוכה, והדברים עתיקים אבל עדיין יש טעם להעלותם. הנה מצוות סוכה היא שיחליף האדם את מגורי הקבע שלו במגורי עראי, והגדר נקבע 'תשבו כעין תדורו'. ויש לשאול (כפי שנשאלה השאלה פעמים רבות) אם הקפדה על שתית מים בסוכה דווקא אינה גורמת לטשטוש ההבחנה של 'תשבו כעין תדורו', שהרי אדם אינו מקפיד בדרך כלל על שתית מים בביתו דווקא. או הדין של 'מטייל בסוכה', למרות שאין האדם מטייל דרך כלל בביתו. ולמה יש בזה פגם, ומעין הפגם דלעיל? משום שדיני השולחן ערוך והחומרות המסתעפות והנלוות (בהכרח?) עוקרים את המצווה המקורית מסביבתה ונותנים לה חיים חדשים, בפני עצמה. כך באתרוג-תכשיט וכך בטיול בסוכה. אני רואה גם את היופי שבמצווה מנותקת כזו, אבל אני מצר על יופיים של מצוות סוכה שנעלם.
ומעין דמעין הנדונים הנ''ל אפשר לראות במרפסות הסוכה, שלפעמים הם קיטון קטן הנמשך מן הסלון. מגורי העראי שבהם מתמצים בכך שקורת הגג היא ממחצלת כזו או אחרת של 'סכך לנצח' ולא מאיטונג רגיל. הקירות הם אותם קירות והאדם כלל אינו 'יוצא' מדירת הקבע שלו, הוא מכניס בסך הכל שינוי מרענן אליה. ההלכה כמובן מכירה בסוכה כזו כמהודרת (כבר במשנה), ובכל זאת יש כאן אי נוחות. לי לפחות. הבעיה הגדולה שלי היא שאינני יודע אפילו לאיזה תחום שייכת אי הנוחות הזו. לא הלכתית, לא מוסרית כמובן, ולא 'מחשבתית' (למחשבה אין תביעות מעשיות בדרך כלל). סתם אי נוחות.
(שבתי וראית שאולי יש בכך חריגה מנושאות המקורי של האשכול ואולי יש לפתוח ע''ז אשכול בפ''ע).
תוקן על ידי - bt77 - 29/09/2006 11:06:01
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2006 08:12 |
|
| |
לגבי משמעות החג - יש בארה"ב חג מודרני שנקרא "האיש הנשרף" - http://www.burningman.com/ -
שנמשך שבוע, והרעיון המרכזי שלו הוא לבנות וליצור מבנים ויצירות זמניים, שנשארים בשטח רק למשך
ה"חג". עלה בדעתי שאולי הרעיון הזה דומה לרעיון של חג הסוכות. וצ"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2006 23:42 |
|
| |
חג הסוכות היתחברות לכח הגנה בזכות שבעת האושפזין כנגד שבע ספרות. כלספרה מיצגת
כח מסויים שדרך הספרות אנו עולים רוחנית
היי שמי יוכפז שניידר
אסטרולוגית קבלית
תוקן על ידי - עצכח - 08/10/2006 0:20:48
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2006 07:31 |
|
| |
לשאלתו של בן איש אחד
פז"ר קש"ב=
פיס
זמן
רגל
קרבן
שיר
ברכה
וסליחה ממימוני על שנדחפתי..
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2007 19:54 |
|
| |
באשכול על סדר החגים נוסף דיון בנאמר כאן.
כן העירוני לסייע למה שהוכח שההיבט הראשי של חג הסוכות הוא חגיגת מעבר [ראש] השנה [ושהאסיף וזכר ליצי"מ הם אך היבטים נספחים] מכך שאומרים "לדוד ה' אורי וישעי" עד שמיני עצרת שאילו היה אך אסיף ו/או זכליצי"מ היה לסיים במוצאי יוה"כ. יש לדחות את ההערה הזו מתורת הוכחה אך מתורת סיוע לא יצאה. גם למדרש שהובא באשכול הסמוך שחג הסוכות מרומז בפרק תהילים זה ב"יצפנני בסוכה" י"ל דהיינו הך שהסוכה מסמלת את שפע השם השייך למושג השנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2007 20:51 |
|
| |
לפי ההלכה חייבים לברך ולנענע את האתרוג- וארבעת המינם - כדרך גידולם. האתרוג חייב להיות עם העוקצ למטה.
נדמה לי כי כותב ההלכה מעולם לא ראה אתרוג גדל על האילן. האתרוג גדל כשהעוקץ למעלה.???!!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
