חזרה בתשובה: רגשית או שכלית ?

שבוע טוב ומועדים לשמחה!

כמה מחשבות שעלו לי במהלך השבת, לא הצלחתי לסדר אותם לכלל מאמר מקיף ושלם.

את פיתוח הרעיונות הגלומים בהם אני משאיר לקורא.

גדולה בינה לפני הקב"ה יותר מן התורה: שאפילו אדם קורא תורה ונביאים וכתובים ושנה משנה ומדרשים ואין בו בינה - אין תורתו שווה כלום.(אותיות דר' עקביא [נוסח א'], בי"ת)

חזרה בתשובה היא האקט האמוני הכי עמוק שבנאדם יכול להגיע אליו. מחז"ל למדנו ש"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד" (ברכות ה דף ל"ד),
ובאמירה הזו יש עמקות פסיכולוגית ודתית נפלאה. צדיק גמור (בבחינת אחד שלא טעם חטא) מכוח ההרגל והחברה סביר שימשיך בדרכו האמונית. אולם בעל-תשובה נזקק קודם כל למהפיכה (ואין מהפיכה אלא מהפיכה אינטלקטואלית!), ואחרי זה שינוי גמור באורחות חייו.

קולמוסין רבים כבר נשתברו על ניתוח תהליכי של החזרה בתשובה, הפעם אנסה להגיע לכלל הבחנה של הגורם וסיבת העניין. בניתי רשימה קטנה המדרגת את קבוצות החוזרים בתשובה :

א. חזרה מקרית (בעקבות מקרה "נס" שקרה)
ב. חזרה רגשית-חוויתית (האדם חווה אירוע רב-ערך ששינה את אמונתו)
ג. חזרה תועלתנית (שלא לשמה)
ד. חזרה שכלית (מהפכה אינטלקטואלית)

מטבע הדברים, שכיחותם של מקרים א' ו-ב' נדירה יחסית מבחינה סטטיסטית , גם ד' אינו שכיח ביותר בין האנשים , שרובם אינם חושבים.

נדון איפוא במקרה ג' חזרה תועלתנית, אבל כדי לדון היטב במושג הזה בהקשרו הרחב אנו זקוקים לליבון מחדש של מושגי יסוד ביהדות שלנו.

מותק

(לא מפריע לך שם חיבה כזה ילדותי, סליחה על השאלה?)

על הניתוח המזהיר.

אבל שים לב, לא כל החוזרים בתשובה הם כאלו שמפקירים את כל מה שהיו ועשו עבור החיים החדשים שבחרו לעצמם. יש כאלו שמתקדמים בזהירות, שבוחנים כל דבר, שלא בולעים כל ברווז. אני משתדל להיות כזה. ואני לא היחיד.

דרך אגב, הפורום הזה מוצא חן בעיני, מפני שכאן אפשר לברר דברים - מה שאי אפשר לעשות בשום מקום אחר עקב סתימת פיות. לפחות לא אם אתה בעל תשובה גמור, כלומר עם כובע וחליפה.
מהנסיון - של אחרים, חברים וקרוב משפחה - למדתי שברגע שאתה חובש כיפה שחורה כבר לא תוכל לשאול יותר שאלות, כי אתה "משלנו", "בפנים". לכן אני מקפיד על כיפה סרוגה. זה נותן לי לגיטימציה לשאול שאלות בכל מקום. מתייחסים אלי בסובלנות ובאהדה, כי הרי אני צריך עדיין להתיישר עם הקו ולהיות חרדי, ובינתיים מותר לי לחשוב ולבדוק...

ינוקא היקר,

מקור הכינוי הוא בשילוב בין שמי הפרטי לעיסוקי.

בדר"כ החזרה בתשובה נעשית במתכונת של קבוצה ג'. כאשר אתה חושף אנשים לתעמולה בזויה נוסח "תניח תפילין כל יום וזכה בחיי העולם הבא" אין פלא שעיקר עניינם החדש בדת הוא בסגולות,בקמיעות,בעין הרע ובשאר ההבלים שאינם קשורים בעבודת ה' וביראתו.

מותק,
אני לא יודע אם אני אישית מאמין בדברים שציינת, אני גם לא יודע אם איני מאמין. אינני יודע, אין לי הוכחות והפרכות לדברים אלה. מה שלדעתי חשוב לציין הוא, שלמרות הרתיעה של רבים מדברים אלה, לחלקם יש על מה לסמוך. יש ספרות מאד מפורטת (הזדמן לי רק לעיין), בנושאים כאלה, ואולי לא כדאי כל כך לזלזל בזה, לפחות מתוך כבוד לספרות המסועפת בנידון.

עכנאי

ספרות מסועפת בכל תחום שהוא, היא סיבה לכבוד?

לבוגי
בעיני, בכל הקשור ביהדות: כן.
דוגמא:
לפני חודש קניתי ספר שהוא קובץ הכולל את הספרים:
ברית מנוחה
ארבע מאות שקל כסף
תפארת ישראל
יסוד יצחק
ואור הגנוז
הספר במצב לא טוב, אבל בכל זאת קניתי אותו.
הספר נקרא שמירה וסגולה. קניתי אותו מתוך שעיינתי בחומר ומצאתי כי הוא מרתק.
לא קניתי אותו משום ההבטחה לסגולה שבו.
האם רתיעה מהדברים הללו, לא תגרום לנו לדלג פה על נכס חשוב?

חבל שנדלג פה על ערך חשוב בחיי כל אדם, והוא הערך הרגשי שבחיים.
וכאדם שמפתח רגשות כלפי ספרים, ספרות מסועפת וספר משומש ומאובק מעלה רגשות.

עכנאי היקר,

אני לא פילולוג.

לפי הידע שבידנו ניתן לקבוע שאכן מדובר בהבלים (שכן מכלול העובדות קובע מה קורה וגם מה שלא קורה). אני גם סומך בנושא הזה על הרמב"ם, שאי אפשר להגיד שלא היה איש שחשב מחשבה רציניות ביותר בכל תחום שעסק בו.

הערך הרגשי שבחיים יפה ומכובד, אבל הוא לבדו איננו מיועד ואיננו יכול לבנות תפיסת-עולם.

מותק,
אם נקבל את נקודת המוצא של ריבוי של תפיסות,
כיצד ניתן לשלול תפיסה אחת לחלוטין ולקבל לחלוטין תפיסה אחרת?
לי ניראה שלא.
למה לא ניתן לחזור בתשובה גם מתוך שכל אבל גם מתוך מלוא הרגש?




תוקן על ידי - עכנאי - 14/10/2003 18:49:56

עכנאי יקר,

איפה ראית שלילה בדברים שלי ?

אני רק מדבר על מדרגות שונות של אמונה, ולא פוסל עבודה שלא-לשמה. אם מישהו חוזר בתשובה סיבותיו יהיו אשר יהיו, אינני נגד זה.

ככל הניראה אני לא הבנתי נכון.