|
|
| נשלח ב-15/10/2003 10:31 |
|
| |
.
כל תלות, מעוותת את השיפוט, ואפילו תלותו של האדם ברכושו.
שנאמר:
דעם רעבעס קוה, מעג מען.
וגו'
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 11:30 |
|
| |
נו...מואדיב
אז אם יש הסכמה על זה, למה כל כך לא נוח לדבר על זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 12:40 |
|
| |
האם שלל ה"משרות התורניות" בעיקר בתחום החינוך נחשבות לעשיית התורה קרדום לחפור בו? בציבור שלנו הדור הצעיר הוא בכזה הקף, שהוא מספק פרנסה להרבה מאוד אנשי חינוך, ממלמדי תינוקות ועד לראשי ישיבות, מג"ש ומשגיחים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 12:48 |
|
| |
וירט'
אם המשרות שליליות, אין זמינותן היתר. אך זמינות נבילות לפשוט בשוק היא כן סיבה להתעסק בכך כאשר האלטרנטיבה היא ההזדקקות לזולת.
לגבי עצם הנושא אם המשרות התורניות הן קרדום לחפור בה, הוא נידון לעייפה וזה תלוי מאדם לאדם מהי עיקר מגמתו להוציא כסף וכבוד או להתעלות בפנימיותו!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 13:03 |
|
| |
רוב האנשים שאני מכיר, מטרתם ללמוד וללמד, ולהמשיך לעשות זאת גם כשצריך להתפרנס.
הם גם מגדלים את ילדיהם לתורה לא בשביל הכבוד שיקבלו. אלא כדי שיהיו בני תורה במהותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 13:20 |
|
| |
ואלה שרוצים ללמוד וללמד וכו וכו אבל לא בתוך עולם הישיבות, מדוע ייגרע חלקם?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 13:25 |
|
| |
וירטואוז,
לך אני חייבת שני סיפורים קצרים וקולעים.
על ר' טרפון שמעת? זה שהיה צועק "אוי לי שנשתמשתי בכיתרה של תורה, שכל המשתמש בכתרה של תורה – נעקר מן העולם" ואעפ"י שזה היה פיקוח נפש (שלא נדבר על פרנסה) ר' טרפון היה עשיר ויכול היה להציל עצמו בממונו מבלי להשתמש בכתר התורה. וסופו שמת באותו הצער.
וכך מסופר בנדרים סד: מעשה שהיה בעל כרם, שהיו גונבים מכרמו והיה מצטער על כך. ובא רבי טרפון במקרה לכרם וליקט מעט מן הצימוקים שנפלו והיה אוכל מהם, בעל הכרם חשב שזהו הגנב שגנב ממנו במשך כל השנה, קפץ על ר' טרפון ושם אותו בשק ונשאו על גבו על מנת להשליכו לנהר. כשראה ר' טרפון שנשקפת סכנה לחייו צעק "אוי לו לטרפון שזה בא להורגו". כששמע בעל הכרם שזה ר' טרפון נבהל וברח, וכל ימיו היה מצטער על שהציל את עצמו בכבוד התורה.
ועוד מסופר בגמרא בבא בתרא ח. שרבי (רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה) היה עשיר מופלג פתח אוצרותיו בשנת רעבון ואמר כל מי שירצה לקחת פרנסתו יבוא ויקח ובתנאי שיהיה זה תלמיד חכם. בא ר' יונתן בן עמרם ואמר לר' : פרנסני, אמר לו רבי קרית? – לא, שנית?- לא – במה אפרנסך? ענה לו ר' יונתן פרנסני ככלב וכעורב. כלומר פרנסני כמו שהקב"ה מפרנס אפילו חיות ועופות טמאים, שאין עם הארץ פחות מהם, נתן לו רבי פרנסתו. לאחר מכן הצטער רבי על שעשה ואמר: אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ" אמר לו ר' שמעון: שמא היה זה יונתן בן עמרם תלמידך שאינו רוצה ליהנות בכבוד התורה כלל. בדק ומצא שאכן זה הוא ממעשה זה מוכח שאסור ליהנות מכתר תורה אפילו על מנת להתפרנס בשנת רעבון.
ומה לדעתך אביו של אלישע בן אבויה לא גידלו להיות בן תורה במהותו?לא מגיע לו כבוד על שהגיע להיות רבו של רבי מאיר, ולהיות חברותא של ר' עקיבה - זה היה שכרו באופן טבעי, אך בגלל שנתכוון לקבל שכר - לא התקיימה בו תורה!
עכשיו הכל ברור?
אם למדת תורה הרבה, אל תחזק טובה לעצמך כי לכך נוצרת
תוקן על ידי - איקה - 15/10/2003 13:39:00
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 13:30 |
|
| |
ליהנות? ודאשתמש בתגא חלף.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 14:39 |
|
| |
שחרית
עליהם אף אחד לא אומר שהם עושים תורתם קרדום לחפור בו.
איקה.
היום כל בעל כרם יודע שכל הרבנים הם גנבים.
ואביו של אלישע רצה שלבנו יהיה כתר של תורה, לא אישיות של תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 14:59 |
|
| |
אה? ולכן היום הנשים הפכו למפרנסות? כדי שהבעלים שלהם יהיו אישיות של תורה?
כי לי נראה דווקא שרובן רוצות כתר תורה! עובדה שהן לא מתייאשות למרות שבתוך תוכן הן יודעות שאישיות כבר לא תצמח מהמציאה שיש להם בבית!
כמה נישטאיכים יש פה בפורום? אני בטוחה שהוא לומד כל היום! ולדעתי הוא נמנה בין המעטים, הנדירים, שאפשר שיהיו "מאוכלי המן",אותו, אבישי בן חיים לא יזכיר, אם יכתוב כתבה על דמויות הפורום, וזאת ההוכחה שהוא ראוי להיחשב "מאוכלי המן"
נישטאיך, סליחה, אני יודעת שאין אומרים שבחו של אדם בפניו, אבל כדי להצביע על האמת, הייתי חייבת לתת אותך כדוגמא.
תוקן על ידי - איקה - 15/10/2003 15:26:50
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 15:46 |
|
| |
כמעט כל הכותבים מבקרים את הצורה החדשה שהחברה החרדית מתקיימת- כסף עבור לימוד.
הביאו הרבה ציטוטים שלא להנות מתורה וכו'.
ועדיין לא הבנתי. למה לא?. כן, אני מזהה בעיה של ניוון חברתי של צמצום הדעת, אין פתיחות לדעות אחרות כתוצאה ממצב זה שכולם במסגרת אחידה ומצומצמת הנתונה למרות דעת "גדולים" בלבד.
אך אחרי שיש כזו מסגרת מה הבעיה לקחת כסף עבור הלימוד, בקיצור הביקורת היא על בניית חברה כזו שאיו לה מגווניות, אך מה החיסרון בלקיחת כסף?
וטו, כתבת "שעצם תלות האדם בזולתו מעוותת את נפשו ודרך חשיבתו". אם כנים דבריך מה ההבדל בין אם תלוי במעבידו או בראש הכולל שלו?
למה יצא קצפו של הרמב"ם דווקא על הנהנים מלימוד תורה.
האם הסכמי ישכר וזבולון, אינם משהו לגיטימי בתלמוד.
הרבה מן הביקורת שהובאה היא על המשתמש ב"תגא של תורה" היינו שמשתמש בתלמודו לצרכים אישיים, לא שלוקח כסף עבור לימוד אלא משתמש בה. אלו שני דברים חלוקים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 15:55 |
|
| |
אזורי, התבלבלת,
סטטיסטית אחוז אלה שלוקחים טובות הנאה בנוסף לשכר הוא גבוה בהרבה מאלה שמקבלים "שכר" על עבודתם נטו.
תראה למשל דרעי, הכוונות שלו היו טובות, הוא שיחק במשחק המקובל בעולם הפוליטיקה, הוא חשב שאם כולם עושים את זה, זה בסדר, אבל ריבונו של עולם בוחן כליות ולב, הוא משלם לפי מעלתו של אדם, כל כמה שהבן אדם עלה לאיגרא רמה, על טעות הכי קטנה ה' יוריד אותו לבירה עמיקתה , כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו.
אזורי, יש לי שאלה, האם מישהו יכול ללמוד בשבילך? מה פירוש להיות יהודי? להיות יהודי זה ללמוד תורה! ההסכם בין יששכר לזבולון היה בשעת מלחמה , זה לא היה סידור קבוע גם לימי שלום.אי אפשר להשליך את הדוגמא הזו אל ימינו, משום שהגיונית חייבת להיות רוטציה.
אולי אתה תלך ואני אלמד? סידור הוגן לא?
תוקן על ידי - איקה - 15/10/2003 16:17:52
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 16:17 |
|
| |
איקה,
הנשים הן סיפור בפני עצמו.
אני מאמין אלו שמאפשרות שבעליהן ימשיכו ללמוד גם אם אינם "נישטאיך", מקבלות שכר ע"כ בלי קשר למה שהבעל עושה בכולל, ובאמת יש אנשים שאם יצאו לשוק העבודה, האישיות שלהם תתדרדר מאוד.
הבעיה היא שיש נשים שנאלצות לעשות זאת בעל כורחן, רק בגלל שבעליהן הבטלנים לא מעוניינים לעבוד. זה חמור מאוד בעיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 16:19 |
|
| |
הנשים והילדים, זה כל הסיפור, הם משלמים את מלוא מחיר התרמית הגדולה של היהדות העכשוית. ואתה לא חושב שבמצב הקיים ניתנת לגיטימציה לבטלנים להתרבות? והמצב רק הולך ומחמיר? גם בשל השם הטוב שיצא לחרדים עד כדי כך ששינוי קיבלה 15 מנדטים!
תוקן על ידי - איקה - 15/10/2003 16:24:41
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2003 16:22 |
|
| |
אזורי,
אפרש!
יש הבדל בתלות הבאה מחמת יחסי הגומלין בין בני אדם, לתלות הבאה ממתן לחם חסד.
תלות במעביד היא הדדית כי גם המעביד תלוי בעובד. גם כאשר קורה שאחד זקוק לשני יותר מהשניח לו [זבינא דרמי על אפיה - סחורה שרוצה להיפטר], הרי זה מחוקי השוק המשתנים ממצב המציאותי ולא מרצונו הטוב של השני.
הלוקח לחם חסד מזולתו [גם אם לזולת הנותן אינטרס של מצוה או אחר בנתינתו], הרי שהנותן הוא מטיבו ונוצרת מחויבות אובייקטיבית כלפיו וכמעשה דר' ישמעאל במסכת כתובות שהטבה קלושה העניקה לו תחושת מקבל שוחד.
|
|
|
|
|