שמיני עצרת מוזכר בתורה פעמים, בפרשת אמור ובפרשת פנחס. מעניין שהוא מוזכר רק בפרשיות שמוזכרים בהם גם ראש השנה ויום הכפורים. בפרשיות שימים אלו אינם מוזכרים גם שמיני עצרת אינו מוזכר.
כבר עמדו על כך שקרבן המוסף של שמע"צ זהה לזה של ראש השנה ויום הכפורים אך שונה מקרבן שאר הרגלים. ןמכאן שיש שתי מערכות חגים בשנה, שלושה רגלים וחגי תשרי.
גם שביעי של פסח נקרא בפרשת ראה עצרת והוא מתיחד משאר ימי הפסח רק בשבתון שבו.
שמעתי טיעון שמטרת שש"פ הוא לסיים את שבעת ימי החג בשבתון כדי ךבדל את החג מימי החול שבעקבותיו. באותה מידה שמע"צ מסיים את תקופת החגים כולה. תיאורטית, היה ניתן לומר שאילו לא היו חגי תשרי אלא רק שלושה רגלים, אזי היום השביעי של סוכות היה מקרא קדש, ואכן נשאר לכך מעין זכר. אולם שמע"צ ממלא תפקיד כפול, מסיים את חגי תשרי וחותם את חג הסוכות. לכן שמיני רגל בפני עצמו, כי אילו הוא היה היום האחרון של סוכות, אזי לא היה ניכר הקשר בינו לבין ר"ה ויוה"כ.
ומכאן שעיקר הגדרתו של שמיני עצרת הוא לא מה שיש בו אלא מה שאין בו. וכפי שהוזכר למעלה הוא מעין שבת שמותר בה אוכל נפש.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 09/10/2011 19:51:40
|
|
