הינך צודק. כנראה שתוס' הראש בתחילת המסכת חולק רק בעניין נזירות.
זכור לי שיש איזה דיון בנושא. ושוב, יכול להיות שאני טועה. יש תשובה ארוכה מהאלשיך ואולי שם נמצא את ההפניה. אם אני זוכר נכון אז אולי בירושלמי יש מח' בנושא.
אולי אכנס לזה בעתיד הקרוב.
בכל מקרה לדעתי אין זו שאלה מהמשנה בדף יד', הגמ' לא חייבת לדעת מזוהר.
ואולי יש אפילו מקומות שרשב"י בזוהר חולק על דברי עצמו מהתלמוד. מעניין אם משהו ימצא.
נשלח ב-19/5/2008 11:33
כמה דברים.
ראשית עלי למחות, ולבקש שנדבר בפורום על "בעל הזהר" ולא על רשב"י מכיוון שיש בכך חוסר יושר, הייחוס של כל דברי הזהר לרשב"י בטות יסודו מבחינה היסטורית מחקרית, וכו'
וגם מבחינת תורה שבע"פ, יש בזה מחלוקת גדולה.
גם אם נניח שסתם זהר זה רשב"י, (מה שלא ברור גם מבחינת הזהר עצמו) הרי רוב הזהר הוא מימרות בשם חכמים אחרים! הרי שהדיון ברשב"י עצמו וביכולת שלו לחלוק חסר ערך.
מי שכתבו את הזהר היו תלמידי חכמים (גם מבחינה היסטורית, לא מדובר ח"ו באנשים שאינם תלמידי חכמים), והזהר הוא לא ספר הלכה, כמו שבלמדנות אפשר לפלפל בשיטות דחויות, כך גם הזהר יכול לסבור רעיונות רוחניים בשיטות דחויות להלכה.
וזה ללא להכנס לדוגמאות שהובאו גופא.
ועדיין אין בדברי כדיי ליישב את כל הקשיים. עוד חזון למועד.
נשלח ב-19/5/2008 11:45
ירוחםשם
נכון שההלכה לא נפסקה כמוהו, אבל רק במקום שהוא חולק על ההלכה.
מעניין לציין שהרב בעל התניא נשאל איך פסק, לפעמים, בסידור כדברי קבלה, והלא בשולחן ערוך שלו פסק שאין הלכה כדברי קבלה במקום שמתנגד להלכה?
וענה שמה שכתב זה נכון רק בהלכה...
נשלח ב-19/5/2008 13:14
וכיון שניתן הרשות- שוב אין היהודי מבחין, הרי אם ההלכה, היא רק להלכה, ולמעשה כל איש הישר בעינו יעשה,
יש הפוסקים ומתיחסים על ספרים מעוררי מחלוקת, שלא ברורים מקורותיהם כל צרכן, ואומרים שנוהגים לפי קבלה.
ויש הנוהגים לפי קבלה שיש בידיהם עוד מתקופתם של עכן ומנשה ואחרים ונוהגים לפי הקבלההזו.
הרי צריך באיזה מקום להיות גוף מרכזי ומוסמך שיקבע את המעשה להלכה., ולא יכולה להתקיים חברה נורמלית, שיש בה אלפי תורות ואלפי מנהגים ואלפי הלכות שונות ומשונות, לפעמים נוגדים אחת את השניה
אלא -אם אנחנו נוהגים לפי הקבלה שקבלנו מאב לבן -מקרח- שאין שלטון והלכה מרכזית, כי כל העם קדושים, ובתוכם ה'.
כי מניו יורק תצא תורה ודבר ה' מבני ברק.
נשלח ב-19/5/2008 15:10
הדברים ברורים למבין:
ההלכה היא כנכתב בשו"ע.
ישנם שקיבלו ע"ע תוספות ע"פ הקבלה. [מובא שמי שהוא ע"ה לא יחמיר ע"ע, אלא אם קיבל מאבותיו.]
יש מקרים שדברי קבלה דחו את ההלכה, אך אין זה ביד כ"א. אחת האפשרויות, לדעתי היא הדוגמא הנ"ל: סידורו של הרב, שמי שפוסק כמותו בשו"ע יכול בהחלט להסתמך על דבריו בסידור, שנכתב כידוע מאוחר יותר.
ירוחם: יכול להיות שבמציאות אין פני הדברים כך, וע"ז אומרים: ירחםהשם.
